הוריקן קובני
ההמלצה הזו היא על אלבום של הפסנתרן Chucho Valdes.
שמעתי עליו פעם ראשונה בשיחה במועדון הג'אז Ronnie Scotts בלונדון.
שוחחתי עם בחור אירי, ותוך שהוא מחסל בירות בשרשרת, ומתלונן על איכות הבירות בלונדון, התברר לי שהוא הולך כבר מספר שנים לרוב ההופעות במועדון.
היות והמועדון נחשב לבין האיכותיים ביותר התעניינתי מאיזו הופעה נהנה יותר מכולן. הוא אמר שההופעה היתה של פסנתרן קובני ענק (תרתי משמע) והלהקה שלו. האנרגיה היתה מטורפת, והוירטואוזיות היתה מרשימה. שמו היה Chucho Valdes.
בעיקבות השיחה קניתי דיסק שלו.
וולדס הוא מהנציגים הבחירים ביותר של פסנתרני הג'ז האפרו-קובני, והג'ז בכלל כיום. הוא בן לפסנתרן ג'ז ידוע בקובה, כך שספג את המוסיקה והמקצבים כבר מינקותו. פרסומו החל בלהקה בשם Irakere שניגנה כמובן ג'ז אפרו-קובני. הבעיה היתה שחלק גדול מהעולם המערבי לא מודע כלל לאיכות המצוינת של הג'אז שהתפתח בקובה, כך שפירסומו היה מוגבל. בסוף שנות ה-90 החל בקרירת סולו בינלאומית שכתוצאה ממנה התפרסם מאד כפסנתרן, ויכל להביא לביטוי את מלוא היכולת שלו.
נגינתו משלבת אלמנטים מסגנונות ג'ז שונים, והכל (כמעט הכל...)בקצב מטורף, תוך ניצול שליטה מצוינת בכלי . הנגינה תמיד חמה, מה זה חמה ? לוהטת. הוא פשוט משאיר אחריו אדמה חרוכה... הוא מנגן עם סמכות של מישהו ששולט לחלוטין בכלי, ושומעים שיש לו ידיים ענקיות.
מי שמעונין בג'ז רגוע לשעת לילה מאוחרת, או במוזיקת רקע מרחפת- שיחפש במקום אחר. כאן מדובר בטיסה במבערים מלאים.
האלבום שעליו אני ממליץ הוא Briyumba Palo Congo . הוא משתף בו פעולה עם שני נקשנים ( percussionists ) המשתמשים בתופים אפריקאים.
חלק גדול מהענין נובע מהשיחה בין התופים לפסנתר וההזנה ההדדית. הקצב הינו כמובן חלק מאד דומיננטי שנותן למוזיקה גוון מאד אפרו-קובני. אבל כאן מדובר ב"דבר האמיתי", ומי שרגיל לשמוע חיקויים אמריקאים של מוזיקה לטינית, או פופ "לטיני" יהיה מופתע מההבדל באיכות ובאינטנסיביות שיש בנגינה.
הקצב הוא הרבה יותר מורכב ועשיר מהממוצע, ומוסיף ענין. אך יש אנשים שימצאו את הקצב "עמוס" מדי , וגם אני צריך להיות במצב רוח מתאים כדי לשמוע את המוזיקה הזו. גם הנגינה בפסנתר לעיתים מאד "עמוסה", ונראה שהוא שותה יותר מדי קפה .המאזין שואל את עצמו "כמה זמן הוא יוכל עוד להמשיך בקצב כזה? הפסנתר עלול להשרף ...".
אבל קשה שלא להיסחף במוזיקה. אם תרשו לעצכם לרקוד, קל מאד להיבלע בקצב. לדוגמא - קחו קטע כמו caravan של אלינגטון, שניגנו אותו כבר בכל צורה אפשרית. עכשיו דמיינו אותו על סטרואידים, בקצב לוהט, תוך ריצות וחיתוכים מסחררים בפסנתר.
או קטע כמו - Ponle la Clave . אורגיה של קצב ואנרגיה, וביחד עם caravan הקטע האהוב עלי באלבום.
שני קטעים יוצאי דופן הם Raphsody in Blue ו- Embraceable You . שניהם קטעים של גרשווין, המהווים פסק זמן מוצלח מהקצב העמוס של שאר הקטעים. הם מאפשרים להיווכח שגם בקטעים יותר איטיים נגינתו של ההוריקן הקובני ברמה גבוהה.
איכות ההקלטה טובה מאד, מודרנית ודינמית.
לסיכום, האלבום ממולץ בחום לכל המעונינים באלבום ג'ז קובני קצבי, המציג את אחד מפסנתרני הג'אז המעניינים והמובילים של ימינו.
שמעתי עליו פעם ראשונה בשיחה במועדון הג'אז Ronnie Scotts בלונדון.
שוחחתי עם בחור אירי, ותוך שהוא מחסל בירות בשרשרת, ומתלונן על איכות הבירות בלונדון, התברר לי שהוא הולך כבר מספר שנים לרוב ההופעות במועדון.
היות והמועדון נחשב לבין האיכותיים ביותר התעניינתי מאיזו הופעה נהנה יותר מכולן. הוא אמר שההופעה היתה של פסנתרן קובני ענק (תרתי משמע) והלהקה שלו. האנרגיה היתה מטורפת, והוירטואוזיות היתה מרשימה. שמו היה Chucho Valdes.
בעיקבות השיחה קניתי דיסק שלו.
וולדס הוא מהנציגים הבחירים ביותר של פסנתרני הג'ז האפרו-קובני, והג'ז בכלל כיום. הוא בן לפסנתרן ג'ז ידוע בקובה, כך שספג את המוסיקה והמקצבים כבר מינקותו. פרסומו החל בלהקה בשם Irakere שניגנה כמובן ג'ז אפרו-קובני. הבעיה היתה שחלק גדול מהעולם המערבי לא מודע כלל לאיכות המצוינת של הג'אז שהתפתח בקובה, כך שפירסומו היה מוגבל. בסוף שנות ה-90 החל בקרירת סולו בינלאומית שכתוצאה ממנה התפרסם מאד כפסנתרן, ויכל להביא לביטוי את מלוא היכולת שלו.
נגינתו משלבת אלמנטים מסגנונות ג'ז שונים, והכל (כמעט הכל...)בקצב מטורף, תוך ניצול שליטה מצוינת בכלי . הנגינה תמיד חמה, מה זה חמה ? לוהטת. הוא פשוט משאיר אחריו אדמה חרוכה... הוא מנגן עם סמכות של מישהו ששולט לחלוטין בכלי, ושומעים שיש לו ידיים ענקיות.
מי שמעונין בג'ז רגוע לשעת לילה מאוחרת, או במוזיקת רקע מרחפת- שיחפש במקום אחר. כאן מדובר בטיסה במבערים מלאים.
האלבום שעליו אני ממליץ הוא Briyumba Palo Congo . הוא משתף בו פעולה עם שני נקשנים ( percussionists ) המשתמשים בתופים אפריקאים.
חלק גדול מהענין נובע מהשיחה בין התופים לפסנתר וההזנה ההדדית. הקצב הינו כמובן חלק מאד דומיננטי שנותן למוזיקה גוון מאד אפרו-קובני. אבל כאן מדובר ב"דבר האמיתי", ומי שרגיל לשמוע חיקויים אמריקאים של מוזיקה לטינית, או פופ "לטיני" יהיה מופתע מההבדל באיכות ובאינטנסיביות שיש בנגינה.
הקצב הוא הרבה יותר מורכב ועשיר מהממוצע, ומוסיף ענין. אך יש אנשים שימצאו את הקצב "עמוס" מדי , וגם אני צריך להיות במצב רוח מתאים כדי לשמוע את המוזיקה הזו. גם הנגינה בפסנתר לעיתים מאד "עמוסה", ונראה שהוא שותה יותר מדי קפה .המאזין שואל את עצמו "כמה זמן הוא יוכל עוד להמשיך בקצב כזה? הפסנתר עלול להשרף ...".
אבל קשה שלא להיסחף במוזיקה. אם תרשו לעצכם לרקוד, קל מאד להיבלע בקצב. לדוגמא - קחו קטע כמו caravan של אלינגטון, שניגנו אותו כבר בכל צורה אפשרית. עכשיו דמיינו אותו על סטרואידים, בקצב לוהט, תוך ריצות וחיתוכים מסחררים בפסנתר.
או קטע כמו - Ponle la Clave . אורגיה של קצב ואנרגיה, וביחד עם caravan הקטע האהוב עלי באלבום.
שני קטעים יוצאי דופן הם Raphsody in Blue ו- Embraceable You . שניהם קטעים של גרשווין, המהווים פסק זמן מוצלח מהקצב העמוס של שאר הקטעים. הם מאפשרים להיווכח שגם בקטעים יותר איטיים נגינתו של ההוריקן הקובני ברמה גבוהה.
איכות ההקלטה טובה מאד, מודרנית ודינמית.
לסיכום, האלבום ממולץ בחום לכל המעונינים באלבום ג'ז קובני קצבי, המציג את אחד מפסנתרני הג'אז המעניינים והמובילים של ימינו.
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
היי חבר ...
אחלה סקירה נשמע ממש ממש טוב ....את האמת שכבר הרבה זמן אני מחפש אלבום שמוקלט טוב שכולל פרקשניסטים ....
ואם יש בזה ג'אז מה טוב !!!
תוכל לתת לינק לאלבום ....?
האם אפשר להשיג אותו בארץ ?
תודה .
אחלה סקירה נשמע ממש ממש טוב ....את האמת שכבר הרבה זמן אני מחפש אלבום שמוקלט טוב שכולל פרקשניסטים ....
ואם יש בזה ג'אז מה טוב !!!
תוכל לתת לינק לאלבום ....?
האם אפשר להשיג אותו בארץ ?
תודה .
REAL POWER CANT BE GIVEN IT MUST BE TAKEN
אני לא יודע אם אפשר להשיג בארץ, אבל אני מנחש שלא. המבחר בארץ דל .
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/ ... 53-5287910
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/ ... 53-5287910
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
חברים, נסו את ג'אז באוזן בשינקין.danlo כתב:אני לא יודע אם אפשר להשיג בארץ, אבל אני מנחש שלא. המבחר בארץ דל .
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/ ... 53-5287910...
אני מאוכזב קשות .
בהיותי רוכש דיסקים ברמה מטורפת ....אני מדבר על כ 10 מדיות לפחות בשבוע של ג'אז קלאסי רוק וכו ...
הייתי מבקר המון בשנקין באוזן ...
לפי מס ימים ביקרתי בחנות משהו שאני עושה לעתים דיי תכופות אבל כבר שיותר מחודשיים לא הזמדמן לי ..
אני רק רוצה להגיד לכם שהייתי מאד מאד מאוכזב
היו זמנים שהייתי נכנס לחנות הג'אז והקלאסי ומבלה שם שעות ...ויוצא עם כמות אדירה של דיסקים
לפי כמה ימים הייתי בערך 5 דק ויצאתי עם דיסק 1 בודד .
המבחר דל ביותר והאיכות גם כן ..
מתחילים להתדרדר החברה חבל
לעומתם יש את דיסק סנטר בדיזינגוף סנטר ויש להם פשוט מבחר ענק של קלאסי בלוז וגאז
מיד לאחר האוזן נתתי גיחה אליהם
המון המון דיסקים מכל המינים והסוגים אפשר למצוא כמעט הכל .
יצאתי עם ערמה של 1000 שח ..
המחירים מצויינים ויש הנחות יפות מאד רכשתי דיסקים קלאסיים מהממים של טלארק דקה ודויטשה ב 59 שח ...
כדי להכנס לבדוק .
בהיותי רוכש דיסקים ברמה מטורפת ....אני מדבר על כ 10 מדיות לפחות בשבוע של ג'אז קלאסי רוק וכו ...
הייתי מבקר המון בשנקין באוזן ...
לפי מס ימים ביקרתי בחנות משהו שאני עושה לעתים דיי תכופות אבל כבר שיותר מחודשיים לא הזמדמן לי ..
אני רק רוצה להגיד לכם שהייתי מאד מאד מאוכזב
היו זמנים שהייתי נכנס לחנות הג'אז והקלאסי ומבלה שם שעות ...ויוצא עם כמות אדירה של דיסקים
לפי כמה ימים הייתי בערך 5 דק ויצאתי עם דיסק 1 בודד .
המבחר דל ביותר והאיכות גם כן ..
מתחילים להתדרדר החברה חבל
לעומתם יש את דיסק סנטר בדיזינגוף סנטר ויש להם פשוט מבחר ענק של קלאסי בלוז וגאז
מיד לאחר האוזן נתתי גיחה אליהם
המון המון דיסקים מכל המינים והסוגים אפשר למצוא כמעט הכל .
יצאתי עם ערמה של 1000 שח ..
המחירים מצויינים ויש הנחות יפות מאד רכשתי דיסקים קלאסיים מהממים של טלארק דקה ודויטשה ב 59 שח ...
כדי להכנס לבדוק .
REAL POWER CANT BE GIVEN IT MUST BE TAKEN

