Roy_LF כתב:...יש לי שאלה שאודה אם תוכל לענות עליה מהאספקט הטכני ולא ה"אודיופילי" עד כמה שניתן. הגירסה הקצרה שלה היא: "למה זה טוב"? ...אם שתי זרועות לוחצות על התקליט במשקל מסויים, ובווקטור הנכון, למה שיהיה הבדל?...
...
איכות של פטפון לא נמדדת במכת אגרוף על המשטח עליו הוא מותקן. איכות של פטפון נמדדת גם, בין השאר, ביכולת שלו לבודד רחשי דריכה (foot fall) בתדר של 8Hz. מדוע שמישהו יטרח להשקיע בשכלול פטפון עד כדי בידוד רעשים בתדר כה נמוך, שאיננו מסוגלים לשמוע אותו??? התשובה העוסקת בזרוע, מתקשרת גם לחלקי הפטפון האחרים והיא ארוכה. בעיקרה היא עוסקת במלחמה ברזוננסים.
בשעת תזוזת המחט בחריץ נוצרות אוסילציות (תנודות מחזוריות - רעידות - ויברציות) במחט. זו כמובן, פעולתה הטבעית של המחט, אך התנודות הללו מועברות אל הראש ומשם הן נעות למטה הזרוע ועשויות להקרין גם על המשקולת המאזנת (הפרת שלוותה של המאזנת הכבדה היא תופעה שיש להמנע ממנה). משם נעות הרעידות אל המיסבים של הזרוע ואל התמיכה שלה ומשם אל השילדה, מיסב הפלטה, השטיחון המרכך שעליה, התקליט - וחזרה אל המחט. בו זמנית, הויברציות האלה של המחט עוברות אל התקליט, אל השטיחון, אל המיסב של הפלטה ובאותו מסלול חוזרות אל המחט. אפשר לחשוב על התופעה כעל נחיל של נמלים קטנות הנעות בשני כיוונים מנוגדים, ובכל פעם ששני הנחילים נפגשים, נוצר נחיל חדש, קטן יותר, שמתחיל לנוע אף הוא באותו מסלול ולהתנגש במחזוריות, בנחילים קיימים.
למעשה, בשעת נגינת התקליט קיים מעגל דו כיווני של רזוננסים, המזדחלים אל המחט וממנה, במסלול שכולל את מרבית חלקי הפטפון. ה'סכנה' היא סכנת היזן חוזר (פידבק) והגברה של הרזוננסים האלה ליצירת עיוות (Distortion) של הפלט. לכן, ההתנגדות להולכת הרזוננסים, צימצומם, האטתם, השקטתם ומניעתם, משפיעה רבות על איכות השמע. רזוננסים בלתי מבוקרים, גם בתדר נמוך, עלולים לעבור מודולציות, הרמוניות משניות, הגברה - וכתוצאה מכך עיוות של הפלט - תוצאה ברת שמיעה לחלוטין!
ההבדל, אם כן, בין פטפון אחד למשנהו ובין הזרועות השונות, נעוץ בפרטים הקטנים של תכנון חלקי הזרוע והפטפון. מספר תכונות של זרוע טובה שאינן קשורות לחיווט הן איכות המיסבים ועיקרון פעולתם (gimbal, uni-pivot וכ"ו), היכולת לשכך או לעצור רזוננסים (Accoustic Dampning), וקשיחות (rigidness) של החומר ממנו עשויה הזרוע.
השקטה של רזוננסים נעשית בדרך-כלל, בשתי דרכים (או בשילוב של שתיהן).
- העברת ויברציות לרצפה - זוהי השיטה הנפוצה ביותר. הפתרון המקובל הוא תכנון זרועות שיסיטו את האוסילציות האלה, בדרך הקצרה ביותר, דרך החיבורים המכניים, אל הרצפה. המתכננים והיצרנים מעלים את המסה של הפלטה של הפטפון כדי שיהיה ביכולתה לדכא ולשכך מעבר של רזוננסים בה בשעה שמערכת השיכוך הרכה מגבילה את כמות הרזוננסים בדרכם אל המחט. השיטה הזו נפוצה מאוד בפטפונים כבדים אך עדיין, חלק מהרזוננסים מגיעים, בסופו של דבר, אל הזרוע.
- בחירה קפדנית של החומר ממנו עשוי מטה הזרוע. לחלק מהחומרים המורכבים הקיימים היום (סיבי פחמן, סורבוטאן), וגם לחלק מהחומרים הטבעיים (כמו עץ ושעם למשל) יש תכונות שיכוך אקוסטי מובנות. הזרוע המפורסמת של Rega למשל, ה-RB-250 היא זרוע שבפיתוח המטה שלה מחומרים מורכבים הושקע הון, הן בתכנון והן ביישום, במכונת היציקה שתוכננה לשם ייצור הזרוע. Reed למשל, מייצרים זרועות מעץ...
בשיטה הראשונה נקטו מתכנני הזרועות לאורך מרבית ההיסטוריה של הפטפון. בשיטה השנייה חוקרים ומתנסים יצרנים מודרניים שבפניהם נפתחו אפשרויות חדשות עם התקדמות מדעי החומרים. רוב היצרנים משלבים בין שתי השיטות. וכך, כמו שניתן להסיק, הזרוע, היא רק חלק קטן מהמאבק ברזוננסים. איכות הצירים, בניית החלק האחורי של הזרוע, החיבור לשילדה, איכות הפלטה ועובייה, מבנה הציר הראשי, תפקוד ההינע, מערכת שיכוך הזעזועים, עובי הבסיס וריפודו בחומרים משכחים, רגליים מבודדות, ואפילו המשטח שעליו עומד הפטפון - לכולם חלק חשוב מאוד במלחמה ברזוננסים. ההבדל בפטפונים השונים נעוץ בתכנון וביישום של החלקים השונים האלה וכיצד האינטראקציה ביניהם מסייעת במאבק ברזוננסים.
גם לחיווט בזרוע יש תפקיד קריטי. חיווט הי-אנד ישן לזרועות, כמו זה של טורנס, לא עומד בסטנדרטים של חיווט הי-אנד מודרני. כל הפרמטרים המוכרים למדע של חיווט מודרני (בניגוד לפרמטרים הלא מוכרים למדע, אלא המוכרים רק ליצרני החיווט) כמו התנגדות (עכבה למעשה), קיבולת חשמלית ובמידה פחותה יותר, השראה וסיכוך - כולם לאין שיעור טובים יותר משהיה מקובל בתחילת שנות ה-70. ההבדלים הם שמיים וארץ מבחינת פירוט הפלט, ואך טבעי שיהיה כך כאשר מדובר במתח הכה נמוך (מילי-וולטים) העובר בחיווט, כאותות אנלוגיים בדרכם מהראש.
ולבסוף, נקודה אחרונה בהקשר זה, לכל שילוב של זרוע עם ראש מסויים יש תכונה נוספת הנקראת תדר ההדהוד (resonance frequency). מדובר בתדר שבו המחט נכנסת למחזור אוסילציות בלתי-ניתן לשליטה. כבר כתבתי על-כך פעם, באחד השרשורים כאן, ולכן אקצר. הרעיון הוא שאי-אפשר להתחמק מהתופעה הבלתי-רצויה הזו שיש לה גם ביטוי ויזואלי ייחודי שאפשר לצפות בו בעזרת ניגון תדר ההדהוד מע גבי תקליט טכנאים. הדבר היחיד שניתן לשלוט בו הוא מה יהיה תדר ההדהוד. מסיבות שונות יצרני זרועות (כמובן רק אלה המודעים לתופעה) רציניים שואפים שתדר ההדהוד יהיה בין 8Hz ל-12Hz עם שאיפה למקד אותו באיזור ה-9 עד 11 הרץ (מחזורים בשנייה).
אי היכולת להתאים ראש לזרוע כדי למקד את תדר ההדהוד בטווח המוזהב מצביע, הרבה פעמים, על תכנון זרוע לקוי. תדר ההדהוד נקבע, בין השאר, גם על-ידי המסה האפקטיבית של הזרוע. חייב להיות מתאם בין המסה האפקטיבית של הזרוע ל'הענות' או הקפיציות, של המחט המותקנת בראש. ישנן שלוש קטגוריות עיקריות (high, low, medium) לזרועות בעלות מסה אפקטיבית שונה וקטגוריית המסה האפקטיבית של הזרוע קובעת בסופו של דבר איזה ראש עם איזו הענות, יוכל להתאים לה.
עוד לא ציינתי כאן את הגאומטריה של הזרוע, מבני צירים ומיסבים מקובלים בזרועות ובפלטות, סוגי הינעים ומערכות שיכוך זעזועים, מנגנוני בקרת וסינכרון מהירות אבל אתם כבר מבינים מהאמור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים הללו. האמת היא, שלא רק אלוהים נמצא בפרטים הקטנים - גם השטן אורב שם.
כאשר מדובר בחלקים האחרים של הפטפון שלא קשורים בזרוע - לשטן יש שלושה חברים קבועים. אין להם שמות בעברית והם נקראים בשפת המקור flutter, wow ו-rumble.
- wow - מתאר תופעה של מודולציות (שינויים) כלפי מטה ממהירות הסיבוב הקבועה. ערכי wow גבוהים מתבטאים בשינויי גובה טונלי של הפלט (pitch).
- flutter - מתאר תופעה של מודולציות (שינויים) כלפי מעלה ממהירות הסיבוב הקבועה. ערכי flutter גבוהים מתבטאים בעיוות (Distortion) של הפלט.
- rumble - הוא רעש מכני שבפטפונים נובע בעיקר מחיכוך מיסבים (אך גם מתזוזות מכניות אחרות). rumble הוא חברם הטוב של הרזוננסים עליהם דיברתי קודם לכן.
שלושת הפרמטרים האחרונים קשורים ישירות לאיכות הפטפון המדובר. בפטפונים בעלי פלטות דקיקות וחסרות איכות, בעלי מכניזים בקרת מהירות שנוי במחלוקת, בעלות מערכת הינע שאינה מתאימה למסה של הגוף המונע נמצא לרוב את שני השדונים האנלוגיים wow ו-flutter. בפטפונים זולים שנחרטו בפסי ייצור המוניים ושבקרביהם נדחפו פיסות פח וניילון, ומסביהם חסרי איכות ולעיתים חסרי תכנון הולם - נמצא המון רעש מסוג rumble.
עם כל האמור לעיל, צריך תמיד לזכור שבשנות השיא האנלוגיות, למעלה מארבע חמישיות מכל הפטפונים שנתפזרו על-פני האנושות כולה היו הסוג האחרון שתארתי. פטפונים המוניים, זולים לייצור מאיכות בינונית ומטה. זה לא ממש הפריע ללמעלה מ-80% מהמאזינים להנות מהאזנה לתקליטים. אז איפה ההבדל אתה שואל??? ההבדל, כמעט כמו תמיד בתחום הזה, הוא בין אזניו של המאזין, ובאיכות הסטאפ שלידו הוא בוחר למקם אותן.