אבל כבר כשראיתי את חתיכת הפלסטיק הזו - נהיה לי רע... הגוש פלסטיק הזה לא עשה לי טוב מההתחלה...
Pioneer PL 300
[img2=550x412]https://lh6.googleusercontent.com/-XM2D ... G_0013.JPG[/img2]
'הילדה בדקה והפטיפון עובד' נאמר לי... וואלה... חיברתי ל-DBT והופה... המנוע התחיל להסתובב. לאט בתחילה, ואח"כ יותר מהר, ואח"כ עוד יותר מהר, ואח"כ כל כך מהר, שהתחיל להיות מפחיד. אחרי 20 שניות זה היה כל כך מהר, שהתחילו רעידות, והתחלתי לחשוש שאם הפלטה מתעופפת לה במהירות הזו - לא הייתי רוצה שהצוואר שלי יעמוד בדרכה... כמובן שהכל לווה בכרכושים וחיכוך של הפלטה בפלסטיק, ושכל העסק רקד ורעד. כבר אז הבנתי שבמקרה הכי טוב מדובר במחרשת פלסטיק יפנית וגם אם אצליח איכשהו לטפל בסל"דים המטורפים האלו - ח'יר כבר לא יהיה כאן.
אז פתחתי ונברתי...
ומתחת לכל זה...
[img2=550x412]https://lh6.googleusercontent.com/-5a5u ... G_0010.JPG[/img2]
יש גם את זה...
[img2=550x412]https://lh3.googleusercontent.com/-Gx8Z ... G_0006.JPG[/img2]
כמה אלקטרוניקה בחתיכת *** הזו?! אז החלפתי את כל הקבלים האלקטרוליטים... 9 במספר. אספתי שאריות בבית ומצאתי חילופיים חדשים בערכים המתאימים. את כל היום שרפתי על הדרעק הזה. אחר-כך היה צריך לסגור את הכל. אבל מדובר בפטיפון אוטומטי 'מלא'. מלא - זה בגלל שהוא מלא בקפיצים דמיקולו שאין להם קפיציות בכלל, ובלוחיות פח דקות ומעצבנות ובתושבות פלסטיק שאם הן נשברות צריך להדביק עם אפוקסי, ושהכל בו כל-כך לא מדוייק שהמכסה התחתון יכול לנוע סנטימטר שלם ימינה או שמאלה כשהוא מהודק לכל ה'שילדה'. אגב 'שילדה' - אין שם דבר כזה. זה נראה בערך כך:
מה שרואים - זה מה שיש...
[img2=550x412]https://lh5.googleusercontent.com/-R5k0 ... G_0015.JPG[/img2]
איפה שיש חריץ - בין בסיס הזרוע לשאר המשטח - זה קו ההפרדה בין חלקי ה'שילדה'. בכל אופן - הקבלים הוחלפו, הטרימרים נוקו - והכל חובר לו יחדיו במין נס רפואי / טכנולוגי שבזבז לי חצי יום חופש... פטיפון אוטומטי מלא זה חיסרון גם כשמדובר בפטיפון איכותי. כאן, לעומת זאת, כבר ממש מדובר בסיוט אמיתי. הלוחיות מתעקמות, שום חלק לא ממש חוזר למקום שלו, הפלסטיק נשחק, פח מתעקם... בקיצור תחושה של זול, זול, זול ואיכס גדול!
הגיע רגע האמת... עוד נסיון הפעלה... חיברתי שוב ל-DBT והופה... הצלחה מסחררת...
מרוב הצלחה - קיבלתי סחרחורת. הפעם פסחנו על המשחק המקדים. אם הייתי מחבר רוטור למנוע הזה - הייתי יכול להמריא בהליקופטר הקטן של פיוניר. איזו מהירות! בלי חוכמות בכלל. ישר מיקסר... באיזה שלב, נגעתי בזרוע בטעות. זו, בתורה, התעופפה לה אל-על בקול חבטה עז, טסה שמאלה, כשהיא נתקעת בתושבת שלה בעוצמה כה רבה שהיא נורתה קדימה שוב. תנועה זו - הפעילה מחדש את המכניזם האוטומטי - וחוזר חלילה. משחק גולף / פינג פונג עוצמתי לנגד עיני...
בשלב הזה - כבר תפסתי את עצמי רגע אחד לפני שאני מוריד מדריך שירות מ-hifi-engine ומוציא רב מודד. יש גבול לכל תעלול אמרתי לעצמי. הילדה רוצה לשמוע תקליטים? שאבא שלה ישקיע $50 ויקנה לה פטיפון יד שנייה כדי שהיא לא תצטרך לזכור לו בערוב ימיו את מחרשת הפלסטיק המזעזעת הזו.
קשה להעביר את התחושה הזו בתמונות. למרות זאת - ניסיתי... לא בטוח שהמסר עובר. אבל זה, רבותי, לא פטיפון, זו פשוט חתיכת *** עמוסת אלקטרוניקה ומכניקה מיותרת - שבנוייה על כרעי תרנגולת ומערך קפיצים שלא היה מסוגל לשכך שעון קוקייה שוויצרי:
שימו לב לקצה האקשן בפטיפון הזה...
כאן קורה הכל...
[img2=550x412]https://lh3.googleusercontent.com/-ChOA ... G_0011.JPG[/img2]
ובשורה התחתונה - התקשרתי לחבר היקר וניהלתי עימו שיחת עידוד לגבי השקעה מאסיבית של $50 בעתידה של הילדה. ראשי התיבות POS עלו הרבה בשיחה הזו. בסוף הוא שאל אותי אם אני מעוניין בפטיפון בעצמי. כאילו דא... חלק אחד שמיש אין בכל הערימת *** הזו של פיוניר. 'אתה יכול לבוא לקחת אותו' הודעתי לו. איזה דפוק... הלך לי היום. את קרן האור היחידה בכל היום הזה הביאו לי Fedex מאנגליה. אבל זה כבר סיפור אחר. כאן.
אם יש לכם בבית - חתיכת *** כזו - אז הנה... זה המקום לפרוק תיסכולים. הכי חושב לזכור - בלי וינטאז' רע - לא היה וינטאז' טוב.

מחר בשעה 17:00 אשתי ואני דוחפים את הגוש הזה מהמרפסת (גבוה מאוד) ומעלים ליו-טיוב.
