היריה הראשונה במלחמת המגברים ה'מפלצתיים' של שנות ה-70

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים

על מי נופלת האחריות לסאונד טוב (באחוזים) רמקולים או מגבר?

90% רמקולים 10% מגבר
2
10%
70% רמקולים 30% מגבר
9
43%
50% רמקולים 50% מגבר
7
33%
30% רמקולים 70% מגבר
2
10%
10% רמקולים 90% מגבר
1
5%
רק רמקולים או רק מגבר
0
אין הצבעות
 
סך הכול הצבעות: 21

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

היריה הראשונה במלחמת המגברים ה'מפלצתיים' של שנות ה-70

נושא שלא נקרא #1 

בסוף השבוע הזה היה לי קצת משעמם. השבוע הגיעו ה-E-Caps של מונדורף שהזמנתי לפני חודש (ביום האהבה לרמקולים) כדי לעשות אוברהול לכל הסטים בבית - ואת זה סיימתי כבר ביום חמישי. לכן עברתי כאן על פוסטים חדשים, וקראתי מאמר מצויין בן 30 עמודים של אנטולי מרדכי, מפורום DIY, בנושא מבוא 101 למייצבי מתח ליניארים.

לא יוצא לי לקרוא על אלקטרוניקה אף-פעם. אני נאלץ לקרוא מידי שבוע, מאות, ולפעמים אלפי עמודים של חומר מקצועי בתחום שלי, הנדסת תכנה, שמחדש את עצמו כל שישה חודשים בערך. כבר מזמן הבנתי שאין לי סיכוי לעמוד בקצב והמקסימום שאני יכול זה להשאיר את האף מעל המים. זה לא משאיר לי בדרך כלל זמן להרבה דברים אחרים. אבל עכשיו עונת מלפפונים (אם אתם עוד לא יודעים). האלקטרוניקה שלי באה מטלפונים שפירקתי בגיל 3 עם סכין מטבח, ממלחם שירשתי מסבא שלי, מקיטים שקיבלתי לבר-מצווה, מאטארי, אפל II וקומודור 64 שפירקתי ב-81' (את האפל II אפילו הצלחתי להרכיב בחזרה) וממבואות extra credit למדעי המחשב באוניברסיטה, שאפילו זה כבר היה לפני עשרים ומשהו שנים.

לא למדתי כאן - ולכן מעולם לא קראתי ספרות מקצועית בעברית (זה גם נשמע מצחיק בשפה ההפוכה הזאת). אבל המאמר של אנטולי - פשוט עשה לי את זה. הוא מבריק ובנוי יפה מתודולוגית עם דוגמאות מצויינות- וגם למדתי ממנו המון מונחים מקצועיים בעברית. כל הכבוד!

אחר כך נתקלתי בפוסט של חנן שמצא רמקולים נדירים. לאט לאט התחברו לי הנקודות והבנתי על מה אני הולך לכתוב. הוינטאז'ית שלי שמתרגמת לי, חזרה מאוחר היום אז לקח קצת זמן. (עוד מעט היא תתחיל לכתוב כאן במקומי - היא כבר עושה הלחמות יותר טוב ממני).

בפוסט של חנן בקשר לרמקולים (sw-35) הנדירים של akai שגילה - ניתן לראות בבירור פרמטר מוצהר שכבר לא רואים היום. אני מתכוון ל-'music power' שהוא מונח ישן ומטעה שהיום כבר אינו 'חוקי' בתעשייה. רק כדי להדגים כמה מהתופעות האלו שהיו נהוגות בתחילת שנות ה-70, אמשיך בהסבר קצר על 'music power':

גל סינוסואידי אנאלוגי שמייצג מוסיקה מוקלטת כולל, מידי פעם, 'פיקים' או 'פסגות', שמייצגות רמות גבוהות בהרבה מהממוצע. לפעמים אפילו עד 20dB יותר. כבר ציינתי כאן, בעבר שדציבלים, שייכים לסולם לוגריתמי (כמו סולם ריכטר למדידת רעשי אדמה) ולא ליניארי. כך למשל, כדי לגרום לרמקול שמנגן צליל ב-10dB להשמיע צליל בעוצמה של 13dB (עליה של 3dB בלבד) יש לספק לו בערך פי שניים כח. אם נרצה להגביר ל-20dB כבר נצטרך לספק לרמקול פי עשר כח, בקירוב, מההספק ההתחלתי. אם, לדוגמא, נרצה עכשיו עוצמה של 70dB (עליה של 60dB) נצטרך לספק פי מיליון! מפתיע למי שלא מכיר סולמות לוגריתמיים אבל עלייה ב-20dB פירושה הגברת ההספק פי 100 בקירוב.

כדי לבצע רפרודוקציה של אותו גל אנאלוגי בעל פיקים של 20dB בצורה אמינה - היינו זקוקים למגבר, שמסוגל לספק, לפרקי זמן קצרים, כח בסדר גודל של בערך פי 100 מהממוצע. זאת מכיוון שההספק הדרוש הוא פרופורציונאלי לשורש של המתח (voltage) של ההזן (input signal). כלומר, אם יש לנו מגבר ממוצע בעל הספק של 50 וואט, עכשיו פתאום, הוא צריך לספק 5000 וואט כדי להימנע מתופעה שנקראת clipping שעיקרה דפורמציה של קצוות הגל האנאלוגי. במילים אחרות יש לנו 'עיוות' שהוא distortion של גל הסינוס. כשמגבר נדרש לספק יותר כח ממה שתוכנן לו, יש לנו תופעה של clipping ועיוות (לפני נזק פיזי) - וכל אודיופיל יודע שזה לא מה שאנחנו רוצים.

בפועל, רמקולים רבים מסוגלים לעמוד בפרצי כח שהם כמה מונים גדולים יותר מדירוג הכח הרציף שלהם (אבל לא פי מאה). מגברים איכותיים יכולים להיות מתוכננים כך שאספקת הכח שלהם תוכל לספק פרצי כח מזדמנים ליותר מזמן קצר בלבד מבלי לגרום להתחממות עקב אי-יכולת לפזר חום (heat dissipation) באמצעות מקרנים (heat sink) מתוכננים בקפידה. מגברים כאלה קשה יותר לייצר בגלל מאמץ הפיתוח ועקב מעגלים נוספים (מייצבים, מגינים וכ"ו), הם יותר כבדים, בגלל השנאים המאסיבים הקשורים באספקת כח גדולה יותר, והכי גרוע - הם יותר יקרים.

האם אפשר למכור את אותה גברת, (עם ביצועים נחותים יותר), בשינוי אדרת (של מיתוג ופירסום שונים למשל)? התשובה היא אכן כן! כך למעשה היה נהוג בתחילת שנות ה-70 באמצעות הפרמטר 'music power' שאפשר היה 'לנפח' אותו למימדים מאוד אטרקטיביים ללקוחות. זאת, אפילו מבלי לשקר (הרבה). פרמטרים של 'music power' התייחסו להזן (input) בעל ממוצע (mean) נמוך, עם 'פיקים' קצרים. כך התאפשר ליצרנים לחסוך כסף רב בפיתוח וייצור של מערכות אספקת כח יציבות וחזקות, מגובות במעגלי protection וייצוב ועדיין להעניק לפרודוקטים שלהם רושם של 'שרירנים' מרשימים באמצעות 'הצהרות'.

גרוע מכך, אט אט השתרבב לו אל תוך שוק האודיו, מונח שנקרא PMPO. הכוונה היתה ל-Peak Music Power Output שזה מונח שמעולם לא הוגדר כראוי והתייחס לאיזשהו סיכום עלום של 'פיקים' שהמגבר 'יכול' להתמודד עימו. בפועל, כל יצרן חישב PMPO בדרכו שלו, לא ניתן היה לבצע המרה סטנדרטית של הערך ו לערוך השוואת ביצועים בין יצרנים שונים. לעיתים, אפילו המגברים מביתו של אותו יצרן, יכלו לעמוד ב-PMPO המוצהר במשך זמן קצר ביותר ללא עיוות או נזק פנימי. רמקולים, שהצהירו על PMPO מסויים, למשל, יכלו לעמוד בו, במקרה הטוב, לזמן קצר ביותר לפני שה-voice coil שלהם נשרף.

כך, בתחילת שנות ה-70 נהגו היצרנים להטעות את הציבור, חדשות לבקרים, עם פרמטרים מופרכים, חסרי תקינה ובלתי ניתנים למדידה אובייקטיוית. הגדילו לעשות חלק מהיצרנים שאף ציינו, בחוצפה רבה, פרמטר שנקרא Total System Power. עיקרו של גימיק פירסומי זה היה התייחסות לצריכת הכח של המערכת במקום ליכולת ההספק שלה. זו, האחרונה (יכולת הספק), נמוכה כמעט באופן טבעי מצריכת המערכת, כך שהפירסום יצר רושם מטעה ומכוון בעליל לטובת היצרן.

מדובר היה בניצול ציני, הטעיה ואף רמאות של ציבור הצרכנים על-ידי זן נאלח של מנהלי שיווק, מפרסמים וקופי-רייטרים למיניהם. כך נוצר צורך אקוטי בסטנדרטיזציה של פרמטרים בעלי משמעות דפניטיבית. היה דרוש פרמטר אחיד כדי להגדיר מהי יכולתו ה'אמיתית' של המגבר לספק כח מבלי ליצור 'עיוות' או clipping בהזן אנאלוגי (סינוס) שאפילו אותו היה צריך להגדיר (באיזה תדר? כמה מותר לעוות?).

ב-3 במאי 1974 נסגר הבזאר המכוער הזה של קנוניית יצרני האודיו ומשרדי הפירסום. נורתה יריית הפתיחה של מלחמת הרסיברים הגדולה, על-ידי מועצת הסחר הפדרלית (FTC). זהו הגוף הפדרלי הרשמי שתפקידו החוקתי הוא הגנה על היצרן מפני חוסר הגינות מסחרי, הונאות ורמאויות וקיום תקינות המסחר ההגון. זוהי מועצה עם שיניים חדות וחשיבות עליונה וכשהיא מדברת - העולם מקשיב.

העולם מקשיב ל-FTC - לא מפאת השיניים - אלא מעצם גודלו העצום של השוק הצרכני האמריקאי עליו מגינה המועצה. אין בכוחו של ה-FTC לכפות את תקנותיו על יצרנים זרים (יפנים, אנגלים, דניים, שוודים וכ"ו) אך יש בכוחו למרר את חיי היבואנים והסוחרים המקומיים - ולכן, תקנותיו - מחייבות. (לפחות את אותם יצרנים שרוצים ליצא לארה"ב - שזה אומר כ-ו-ל-ם!) ה-FTC מפרסם את תקנותיו הפדרליות (Federal Regulations) והן הופכות חלק מכלל התקנות (Code of Federal Regulations) שמכיל 50 כרכים הכוללים תקנות ממגוון הסוכנויות הפדרליות וגופי השלטון הביצועיים. כל כרך מתעדכן פעם בשנה ומתפרסם בכל רבעון. סוג של שיטת בקרה וחקיקה דמוקרטית כזו של 'פנקס פתוח ויד רושמת'...

וכך, בכרך ה-16, פורסמה תקנה 432, תחת הכותר "POWER OUTPUT CLAIMS FOR AMPLIFIERS UTILIZED IN HOME ENTERTAINMENT PRODUCTS" שבתרגום חופשי זה בערך 'פרסום נתוני הספק של מגברים בשימוש מוצרי בידור ביתיים'. זה עשה חושך בעיניים להרבה מנהלים בכירים בחברות אודיו בעולם, לסגניהם ולמשרדי הפירסום שלהם, שלא לדבר על עשרות אלפי הסוחרים ומאות היבואנים. הרבה אנשים בטוקיו
לא נרדמו באותו לילה.

לתקנה 432 יש שישה סעיפים. שניים מתוכם יצרו מהפיכה בעולם האודיו. סעיף 2 למשל, עשה רגולציה בתחום פירסום נתוני הספק מגברים. הוא קבע למשל שיחידות ההספק יהיו בוואט, עבור כל ערוץ, בנפרד, ויתמקדו אך ורק במינימום הספק רציף ממוצע - (מה שהוליד את פרמטר ה-RMS). לא רק זאת, אלא שהיצרנים נדרשו עתה לציין גם לאילו עומסים מתייחסים הנתונים (impedance של 8 אום? 4 אום? וכ"ו). היצרנים נדרשו לציין ביחידות Hertz את מהירות התגובה לשינויים בתדרים בכל אחד מהעוצמות שציינו.

כדי לקבור סופית את יכולתם של היצרנים לתעתע בצרכנים בכל הקשור בהספקים בלתי נדלים של תוצרתם - קבע ה-FTC שעליהם לציין את אחוזי העיוות ההרמוני (Total Harmonic Distortion) בכל רמת הספק החל מ-250mW ועד לרמת ההספק שעליה הצהירו (זאת באמצעות גרף).

כדי להבהיר ליצרנים שהם מתכוונים 'ביזנס' - הגדיר ה-FTC בסעיף 3 גם את תנאי המבחן לקביעת הפרמטרים שהוגדרו בסעיף הקודם. תחת הכותר 'Standard Test Conditions' נקבעו תנאי הבחן לפרמטרים שיצרן יורשה לפרסם. בחינת הספק מגברים, כך נקבע, תבוצע במתח קיר אמריקאי של 120VAC ובתדירות של 50Hz (או 230V בתדירות של 60Hz בייצוא לאירופה), זאת בגל הזן שלא יכלול יותר מ-2% total harmonic distortion.

תת-סעיף המחץ '3c' קבע כי על-מנת שמגבר יוכל לשאת תווית הספק כח בערך מסויים, הוא חייב לעבוד במשך שעה שלימה, בטמפרטורה של 25 מעלות צלסזיוס, באוויר עומד (ללא קירור), בהספק של שליש מההספק המוצהר, בכל הערוצים בו זמנית, כשהוא מוזן בגל סינוס בתדירות של 1000Hz. נאסר על היצרנים לפרסם נתוני הספק שבפועל גורמים ל-clipping או, למעשה, ל-THD של יותר מ-2%. ה-FTC קבע אפילו, שמבחנים אלו יתבצעו כאשר כל אותם בקרי tone control ו-loudness יהיו מנוטרלים, או ברמת ה-flatness הכי גבוהה שלהם. ה-FTC לא השאיר ליצרנים ולו סיכוי קלוש 'ליפות' את המציאות ולהתהדר בתארים לא להם.

כך, בהינף יד ביצועי מהיר - סתם ה-FTC את הגולל על כל אותם יצרנים מניפולטיבים שהסתפקו עד אז בתוצרת בינונית ששווקה בצמידות הדוקה לפעילותם של משרדי פרסום מזהירים, ששיווקו את מרכולתם באמתלות שונות ומשונות, בהמצאות סמי-מדעיות ושקרים טובים.

בפועל, נותרה ליצרנים חצי שנה להיפטר מהסטוק הישן, אבל תקנה 432 נכנסה לתוקף ב-4 לנובמבר באותה שנה ומאז שונו החוקים לנצח. נתוני הספק נמדדים מאז בוואטים של הספק רציף לערוץ (ולא ב-RMS watts שזהו מונח שהשתרבב בטעות לתקנות CE האירופאיות). בפועל, רוב מגברי הסוליד-סטייט (טרנזיסטוריים) יכולים לעבור בקלות את ההספק הרציף המוצהר. אבל עם העליה בערך ההספק חלה גם עליה תואמת ב-THD ולכן את ההספק המוצהר של המגבר יש להבין כמקסימום האפשרי מתחת לרמת THD מוסכמת, בפס רוחב מסויים של תדרים (שבציוד אודיו הוא בד"כ מקביל לתחום השמיעה האנושית בין 20Hz ל-20KHz).

קראתי לא אחת על משפצים שהתהדרו בכך שבמגבר בעל הספק מוצהר של 125 וואט לערוץ, נמדד הספק של 140 וואט לערוץ אחרי השיפוץ. לא בדיוק חוכמה גדולה. סביר מאוד שזה היה ההספק גם לפני השיפוץ אך מה שמעניין אותנו הוא מהו פקטור ה-distortion מעל ההספק המקסימלי של 125 וואט. על פי ה-FTC אסור שזה יעלה על 2%. אם זה המצב לאחר השיפוץ ב-140 וואט לערוץ - אכן יש במה להתגאות. אולם הישג כזה הינו לא ממש סביר. נתוני ה-distortion בהספק המקסימלי היו, ברב המקרים, גבוליים ביותר גם אחרי תקנה 432.

הגדולה של ה-FTC היתה בכך שקבעה את הכללים האלה ומנעה מיצרן לציין הספק סופי שגורם לעיוות מעל 2%. דרך אגב, כדי להבהיר את ההקשר, בסעיף 4, הותר ליצרנים, לפרסם גם נתוני הספק נוספים (בכפוף לתנאים טכניים מסויימים) אך נאסר במפורש לעשות שימוש במונח 'music power' בהקשר שהיה נהוג עד אז.

אז למה זה חשוב? מה תרמה לנו תקנה 432?

כמעט כל מה שיש לנו היום ו-'נחשב' בקטגוריית וינטאז', הוא תוצר של אותה תחרות נפלאה שיזם ה-FTC שלא במתכוון (או שכן?). אם נאסר על היצרנים והמפרסמים לשקר לציבור באמצעות נוסחאות פלא ונתוני סרק - הרי שנותרו בידם שתי ברירות: לפרוש - או לשפר את תוצרתם כך שתיהיה מרשימה באיכותה ולא רק בנתוניה המפוברקים.

בקונסטלציה מופלאה ונדירה, ששילבה התקדמות טכנולוגית, כלכלה משגשגת, פוליטיקה בין גושית מפשירה (דטנט) בין ארה"ב וברה"מ, ופיקוח פדרלי קונסטרוקטיבי, התפתחה לה תחרות מדהימה בין יצרני העולם שנאלצו הפעם, להתחרות על איכות תוצרתם ולא על תעוזה וחוצפה במתיחת האמת. כדי לקנות את ליבם של ציבור הצרכנים, שקדו צוותי פיתוח ברחבי העולם ועמלו על ייצורן של מעגלי אספקת כח מתוחכמים שהלכו וגדלו בנפחם ובהספקם. מעגלי ייצוב והגנה נוספו ושופרו כסטנדרט. מגברים ביתיים הלכו והתמקצעו והתחרו ברמת הרפרודוקציה שלהם שהתבטאה ברמת אחוזי THD הולכים ויורדים. במקביל, יצרני רמקולים, שיפרו את איכות מוצריהם ולא רק את התגיות שנשאו.

היצרנים היפנים התחרו בשבדים, שהתחרו באנגלים שהתחרו באמריקאים. מי שלא היה טוב מת. מי שהיה טוב - רצה להיות טוב יותר. השוק העולמי נחשף לדגמים חדשים של רסיברים ומגברים משופרים על בסיס דו-חודשי ודומה היה שכל דגם עולה על קודמו באיכותו ונתוניו. הפעם, לשם שינוי, בזכות ה-FTC, זה היה המצב לאשורו.

התחרות במחצית השנייה של שנות ה-70 היתה כה קשה עד שחלק מהיצרנים היפנים החוששים למעמדם ולמכירותיהם החליטו 'להסתכן' ולנסות לשווק את תוצרתם אפילו בארץ הקודש - זאת בניגוד חמור לתקנות החרם הערבי שנאכפו על-ידי משרדי המעקב בדמשק. היתה זו התקופה, בשלהי שנות ה-70, שבה יצרנים איזוטריים דאז, כמו 'אונקיו' ו'סאניו' החלו לשווק בארץ.

בתחילת שנות השמונים, בעקבות תמורות כלכליות, פוליטיות, בין-לאומיות ואחרות, שעיקרן ירידת ערך הין היפני - החלו יצרנים יפנים, להעביר את פסי הייצור עמוסי הגאווה הלאומית שלהם אל מחוץ ליפן. צעד זה, סימן בהדרגה, את קץ מלחמת המגברים ותוצרתה האיכותית. מעתה ואילך חלה אך התדרדרות. תמורות טכנולוגיות בתעשיית המיקרו-פרוססורים והשבבים האלקטרונים, עמדו לקבור סופית את המגברים האנאלוגיים והשימוש המסחרי של ה-compact disk החל מ-1982, ציין עוד סיום של עידן.

מלחמת המגברים היא דווקא אחת מאותן דוגמאות למלחמות 'טובות'. מ-1975 עד 1982 היו שבע שנים טובות של עשיית אודיו משגשגת ומפוארת שעיקרה איכות, הקפדה על פרטים, מקצועיות וסאונד מדהים. השנים האלה לא יחזרו. יותר מידי גורמים חברו יחדיו ביד המקרה והיו מעורבים ביצירת האווירה שאיפשרה זאת. התנאים היום שונים לגמרי, מבלי בכלל להחשיב את תרבות הצריכה השונה. נשאר לנו רק לשאול - את

השאלה האחרונה:

מי ניצח במלחמת המגברים?

והתשובה היא: אני!

כן כן. שמעתם נכון! איך אני יכול לשרבב את עצמי להישג כה מדהים - אתם שואלים? אז אתם צודקים. מגיעה לכם תשובה. 'אני' זה לא tnsilver האיש. 'אני' זה הצרכן. 'אני' הוא היעד הסופי של כמעט כל מוצר צריכה על-פני כדור הארץ. אם יש משהו שאני לא צורך, הוינטאז'ית היקרה שלי , היא כבר תצרוך אותו. אין לכם מושג כמה מהנדסים, מנהלים, חוקרים, מדענים ואנשי עסקים חושבים עלי ועליה בכל דקה. הם מפלחים אותנו, עושים עלינו סטסטיסטיקות, מנסים לצפות אותנו, מתחנפים אלינו, מנסים לשסות אותנו אחד בשני, מנסים לפייס בינינו, מפתחים בשבילינו ועושים הכל כדי שאני והיא נקנה את כל מה שיש להם להציע. ולכן 'אני' חשוב וחזק מאוד. מגיע לי הרבה כבוד! המון!

לא מגיע לנו שישקרו לנו, לא מגיע לנו שימרחו אותנו ולא מגיע לנו שישלפו לנו פרמטרים מהתחת בתירוצים מדעיים וינסו 'לעבוד' עלינו לקנות חמורים במסווה של סוסים. זה כבר ממש מעליב.

כשאני נעלב - אני חושף שיניים, ויש לי כמה ניבים חדים כמו ה: FDA, FCC, FTC, NTSB, CDC ששומרים עלי בכל אחד מתחומי החיים כמו בקרת מחלות, בטיחות בתעבורה, מסחר ותעשייה, תקשורת, מזון ותרופות והם כותבים בפנקס שלהם - והוא פתוח!

נו טוב... האמת, שכחתי לרגע איפה אני נמצא. נכון אתם צודקים. אין לנו FTC. כאן אמור ארגון וולנטרי שנקרא 'אמון הציבור' לעשות את העבודה. מה חשבתם? אתם באמת רוצים ששר המסחר התעשייה והתעסוקה שלנו, שלום שמחון, מהסיעה העצומה של אהוד ברק עם כל כוחה האלקטורלי האדיר (שאגב, האתר הרשמי שלו מציין בגאון שיש לו תעודת בגרות ותואר ראשון בעבודה סוציאלית) יעשה את העבודה? נו באמת... כאן זה לא אמריקה! אבל זו גם לא הנקודה. הנקודה האמיתית זה ש-'אני', בהקשר למנצחי מלחמת המגברים, זה גם 'אתה' וזה גם 'אתם'. זה כל אחד מאיתנו.

ואם מדגדגת לכם איזושהי תחושת דהז'וו מטרידה מכל סיפור הבלוף הזה של 'music power' מלפני 40 שנים, או אם אני נשמע לכם קצת רוטן, או אם משהו כאן מריח קצת fishy וגם אתם חושבים שעובדים עליכם, לפחות חלק מהזמן, אולי זה ממש לא במקרה...
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי tnsilver ב 11/03/2012 14:13, נערך פעם 1 בסך הכל.

ילדיעפים
סמל אישי של משתמש
חבר שלא מהעולם הזה
חבר שלא מהעולם הזה
הודעות: 9318
הצטרף: אוגוסט 2005
מיקום: צפת-אין רמזורים-יש אוויר
נתן תודות: 14 פעמים
קיבל תודות: 52 פעמים

נושא שלא נקרא #2 

(Y) (Y) (Y) (Y)
אמן מייסר

yairf
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 9363
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: בנימינה
נתן תודות: 42 פעמים
קיבל תודות: 199 פעמים

נושא שלא נקרא #3 

מצטער שלא קראתי עד הסוף, אבל כל ההתעסקות הזו סביב נתוני הספק של מגברים היא אחד השקרים היותר גדולים של התעשייה. יש מגברים בהספק של 25W עם יכולת הנעה אדירה, ויש מגברים בהספק של 150W שנשמעים רע ומרגישים חלשים בכל קנה מידה.

Soli
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 1086
הצטרף: יולי 2009
נתן תודות: 45 פעמים
קיבל תודות: 48 פעמים

נושא שלא נקרא #4 

יופי של פוסט (Y)
גם היום ה"ישראבלוף"(אצל הרבה יצרנים בעולם) ממשיך לעבוד.
הרי כל רסיבר שמתהדר ב- 125W לערוץ,אינו מזיז לשום מגבר יעודי בעל מחצית מההספק הזה.
מוזיקה היתה אהבתי הראשונה

RAMIRAMI68
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2548
הצטרף: יולי 2008
מיקום: פה ושם
נתן תודות: 166 פעמים
קיבל תודות: 263 פעמים

נושא שלא נקרא #5 

Hybrid כתב:יופי של פוסט (Y)
גם היום ה"ישראבלוף"(אצל הרבה יצרנים בעולם) ממשיך לעבוד.
הרי כל רסיבר שמתהדר ב- 125W לערוץ,אינו מזיז לשום מגבר יעודי בעל מחצית מההספק הזה.
...
8O :מבולבל: למה ''ישראבלוף''? במה אנו אשמים? האם התחלנו לייצר מגברים\רסיברים?
וורלדבלוף, זו המילה הנכונה (Y)

yairf
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 9363
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: בנימינה
נתן תודות: 42 פעמים
קיבל תודות: 199 פעמים

נושא שלא נקרא #6 

רמי - רוב הרסיברים ק״ב בארץ נמכרים במכרזים או בחנויות ״כלבו״ כמו שקם אלקטריק אל״מ וכו׳. אם תסתכל על שיטת המכירה, בד״כ הנתון הראשון הוא המחיר, נתון שני זה הוואטים. בהחלט ישראבלוף.

Kosh
סמל אישי של משתמש
גורו וינטאג'
גורו וינטאג'
הודעות: 4068
הצטרף: מרץ 2007
מיקום: Vorlon homeworld
נתן תודות: 339 פעמים
קיבל תודות: 366 פעמים

נושא שלא נקרא #7 

פוסט מעניין. דווקא הרבה מאוד טוענים שעבר שיקרו הרבה פחות מהיום..וכל מי שקנה מגבר בשנות ה-70 ויש לו עיניים ומעט שכל ישר בראש היה יכול להיווכח שהמושג MUSIC POWER שקרי ולא מעיד על נתוני המגבר האמיתיים,אבל,מה יש מקרים
של מה שמגבר דל הספק נתן אז,לא נותן מגבר מודרני של היום..
Vintage audio is a way of life

Retro audio is good for you

ערוץ הסטריאו וינטאג' שלי:
http://www.youtube.com/user/Kosh31100

mr_dish
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 733
הצטרף: ינואר 2005
נתן תודות: 1 פעם
קיבל תודות: 36 פעמים

נושא שלא נקרא #8 

סילחו לי על שלא עמדתי באורדיל של קריאת הפוסט כולו....

הלכתי ישר לשורה התחתונה ולהערות אלה שכן היה להם הכוח... :lol:

עדיין זכורה לי המלחמה הסזיפית, היומיומית שלי בנתוני ה-MPMO ועוד כל מיני תצורות WATTS שזכו אז להמרח על כל

טייפ נייד...

כבר אז,tnsilver, היתה משמעות גדולה לזוג האוזניים ולחומר שביניהן...

sagipel
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 204
הצטרף: ינואר 2010
נתן תודות: 14 פעמים
קיבל תודות: 7 פעמים

נושא שלא נקרא #9 

(Y) לכותב המאמר
(Y) (Y) להגהה

בכללי, הספק המוצא הכולל של מגבר, שווה בערך למחצית ההספק הנצרך, ( לדוגמא: ב 9090DB
רשום על הפאנל האחורי 470 וואט ). ז"א שמגבר ק"ב ש"מתהדר" בחמישה ערוצים של 120 וואט RMS
צריך ספק כח שצורך בערך 1200 וואט, שזה בערך ( אם אני זוכר נכון ) שווה לספק של סנסואי B5000........
( אין לי מגבר ק"ב כזה, כך שאינני יכול לבדוק מה רשום לו מאחור... )
נערך לאחרונה על ידי sagipel ב 11/03/2012 23:29, נערך פעם 1 בסך הכל.
לפעמים עדיפה אמת שחורה על פני שקר לבן.

Barry
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 297
הצטרף: אוקטובר 2005
נתן תודות: 9 פעמים
קיבל תודות: 18 פעמים

נושא שלא נקרא #10 

(Y) (Y) (Y) (Y)

תודה רבה, המאמר מרתק :D

buga
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 235
הצטרף: ינואר 2011
נתן תודות: 5 פעמים
קיבל תודות: 6 פעמים

נושא שלא נקרא #11 

מאמר יפה.
וגם כתוב יפה
תודה!!

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #12 

sagipel כתב:בכללי, הספק המוצא הכולל של מגבר, שווה בערך למחצית ההספק הנצרך...
...
הפוך. הצריכה גבוהה, כמעט תמיד, מההספק. אם היה כמו שציינת - באמת יכולתי להמציא נורה שתאיר את כל רמת-גן (זוכר את הסיפור הזה?)

Total System Power התייחס בזמנו לצריכה - בעוד שהוצג לצרכן כהספק. אם ניקח את ה-9090DB כדוגמה, יש לו צריכה מוצהרת (ממוצעת) של 435 וואט (וצריכה מקסימאלית של 650 וואט). לעומת זאת, ההספק המוצהר הוא 125 וואט לערוץ ב-8Ω ו-135 וואט לערוץ ב-6Ω, כלומר 250 וואט סה"כ ב-8Ω. מה שעשו יצרנים - לפני תקנה FR 432 זה להציג 650 וואט כ-Total System Power ולשווק זאת כהספק. גם הונאה - וגם אבסורד!

sagipel
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 204
הצטרף: ינואר 2010
נתן תודות: 14 פעמים
קיבל תודות: 7 פעמים

נושא שלא נקרא #13 

tnsilver כתב:
sagipel כתב:בכללי, הספק המוצא הכולל של מגבר, שווה בערך למחצית ההספק הנצרך...
...
הפוך. הצריכה גבוהה, כמעט תמיד, מההספק. אם היה כמו שציינת - באמת יכולתי להמציא נורה שתאיר את כל רמת-גן (זוכר את הסיפור הזה?)

Total System Power התייחס בזמנו לצריכה - בעוד שהוצג לצרכן כהספק. אם ניקח את ה-9090DB כדוגמה, יש לו צריכה מוצהרת (ממוצעת) של 435 וואט (וצריכה מקסימאלית של 650 וואט). לעומת זאת, ההספק המוצהר הוא 125 וואט לערוץ ב-8Ω ו-135 וואט לערוץ ב-6Ω, כלומר 250 וואט סה"כ ב-8Ω. מה שעשו יצרנים - לפני תקנה FR 432 זה להציג 650 וואט כ-Total System Power ולשווק זאת כהספק. גם הונאה - וגם אבסורד!
...
לא קראת טוב (n), קרא שוב, זה בדיוק מה שכתבתי.
לפעמים עדיפה אמת שחורה על פני שקר לבן.

tnsilver (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 4166
הצטרף: פברואר 2012
נתן תודות: 619 פעמים
קיבל תודות: 1299 פעמים

נושא שלא נקרא #14 

צודק! לא קראתי טוב. (רק שהספק הוא לא נצרך - זוהי 'צריכה') סליחה.

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”