כל הזמן מתעסקים בציוד, מדיי פעם נוגעים בנושא האקוסטיקה, אבל מה עם המוח???

כל מה שקשור לאודיו בסטריאו, פטיפונים, נגני CD, קדם מגברים, מגברי כח, כבלים וכמובן רמקולים - רכיבים עד 3000$ בלבד.

מנהל: מנהל אודיו

gro111
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 1519
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 113 פעמים

כל הזמן מתעסקים בציוד, מדיי פעם נוגעים בנושא האקוסטיקה, אבל מה עם המוח???

לינק להודעה #1 

כל הזמן אנשים מתעסקים באיכות הציוד וההבדלים ביניהם, זה מגיע לרמה של אובססיה לפרטים שחלקם בכלל לא רלוונטים.
אקוסטיקה היא בכלל מילה גסה, וזה עוד יותר אבסורד לדעתי.
כל "בעיה" במערכת או רצון לשיפור, יתקבל בתשובה שקשורה בהחלפת הציוד :roll:

מעבר לכך, ההסתכלות על עולם האודיו, של לא מעט אנשים, לוקה בחסר... מה עם המוח?!

הנה מאמר קליל יחסית, שמסביר דיי בפשטות את השילוב בין האוזניים למוח, ודרך התפיסה והפירוש של הסאונד במוח בפרט.
http://www.aperionaudio.com/AperionU/percept_sound.aspx

אשמח להמשך דיון פורה בהקשר למאמר ולהיבט של ההשפעה האקוסטית על פיענוח הסאונד במוח.
הרי אם המוח לא מצליח לבודד את הסאונד שיוצא מהרמקול לבין הסאונד שמגיע מהקיר אנחנו בבעיה... אולי אם נחליף כבלים זה יפתור את הבעיה :P

שיהיה לנו אחלה סופ"ש :D

gro111
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 1519
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 113 פעמים

לינק להודעה #2 

וכשכן מתייחסים לציוד ולרמקולים בפרט, למה לא מתייחסים לנתונים האלה... מה שמשנה זה הרבה וואטים!
http://en.wikipedia.org/wiki/Missing_fundamental

כשמציינים שהרמקול יורד עד 20HZ בגאווה, השאלה הנשאלת היא באיזה הרמוניה, הרי 20Hz בF5 לא ישמע אותו דבר בF3.

אולי ספייקים לרמקולים יעזרו :wink:

0z23
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 525
הצטרף: דצמבר 2006
מיקום: חיפה
נתן תודות: 73 פעמים
קיבל תודות: 7 פעמים

לינק להודעה #3 

ספייקים כמו עקבים לבחורות :wink:

Lior_M
סמל אישי של משתמש
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
הודעות: 7355
הצטרף: מרץ 2006
מיקום: נס-ציונה
נתן תודות: 354 פעמים
קיבל תודות: 308 פעמים

לינק להודעה #4 

בעצם מה שאתה והמאמר אומרים זה שההיבט הפסיכולוגי בהאזנה למוזיקה או בצפייה בסרט לא פחות חשוב מהאיכות עצמה.
נכון. אני לא חושב שהיה פה איזה שרשור שעסק בנושא של איך נשמע X או איך נשמע Y ביחס ל Z שלא טענתי בו שלמרכיב הפסיכולוגי יש משמעות מכרעת.

כמה פעמים קרה לכם שהמערכת ( אותה אחת שאתם משתמשים בה כבר שנים ) נשמעה פתאום יותר טוב או פחות טוב ולא ידעתם לשים את האצבע על מה בדיוק חסר לכם או איך פתאום זה נשמע כל כך טוב ביחס לשלשום ?
בעבר טכנאי סאונד באולפני טריטון כיום עוסק בתחום ההי-טק.
הקולנוע שלי

gro111
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 1519
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 113 פעמים

לינק להודעה #5 

Lior_M,
אני דווקא יותר מתייחס לפן הפסיכואקוסטי ולא להשפעה הפסיכולוגית עצמה. ועל סמך מה המוח מחליט אם הסאונד הוא איכותי או לא, את הכיווניות של המקור, ואת הנאמנות למקור (כמה הצליל נתפס כטיבעי ומאיפה הוא מגיע).
המנגנון של השמיעה האנושית הוא מאוד מורכב ומגיע כתוצר אבולוציוני של אלפי שנים, ויש, או יותר נכון, היתה לזה חשיבות עליונה בהישרדות.
היכולת של המוח לחשב (במהירות שתפיל שרתי על :P ), את כל הפרמטרים שרלוונטים, על מנת לקבל מידע מדוייק לגבי המיקום של מקור הרעש. מעניין ושווה להתייחסות, ובהקשר הזה- ההשפעה של אקוסטיקה טובה יכולה לעזור למוח ולאוזניים בלא מעט!

בנוסף, מצויין בלינק הראשון הסבר על הדרך שבה האוזניים "אוספות" את הסאונד וכיצד המוח מפרש אותו.
ואני רוצה לפתח את הקשר בין התובנות האלה לאקוסטיקה :) ובכלל...

הלינק השני זה סיפור אחר, ממליץ לך לקרוא אותו.

בהקשר למצב הפסיכולוגי שבו אנחנו מאזינים,
לדעתי זה פחות משנה, האופי שבו המוח מפרש את הסאונד נשאר אותו הדבר, הבעיות האקוסטיות נשארות באשר הן, רק הרגש משתנה.
מה אתה שומע טוב יותר כשאתה שמח :wink:
אין ספק שיש למוזיקה תפקיד חשוב בחיינו בכל היבט (Y) ותודה על ההתייחסות (Y)

gro111
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 1519
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 113 פעמים

לינק להודעה #6 

במחשבה שניה,
מה שכן מתקשר לדעתי בהיבט הפסיכולוגי, היא היכולת שלנו להשפיע על התפיסה של הסאונד באמצעות המחשבה שהוא צריך להשמע "איכשהו".
האמונה שהכבל ישדרג את הסאונד, יכולה לגרום לנו לחשוב ששומעים יותר טוב... בפועל אנחנו רק מדמיינים את זה.
וזה בדיוק מה שמסובב תעשיה שלמה, זה והרצון היומרני להכי גדול והכי טוב...

truejoker
סמל אישי של משתמש
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
הודעות: 5738
הצטרף: יולי 2007
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 64 פעמים

לינק להודעה #7 

אני לא קראתי את המאמר הנידון (אקרא במוצ"ש ), אני רק יכול לומר לך שלענ"ד וללא ביסוס מדעי , הדברים שהם מדברים עליהם אינם כ"כ יוניברסליים כמו שרוצים להאמיו

gro111
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 1519
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 113 פעמים

לינק להודעה #8 

truejoker,
אני אשמח לשמוע את דעתך בנושא.
כמובן שרק אחרי שקראת את הלינקים :wink:

במערכת טובה אתה מרגיש כאילו מופיעים לך בבית!
במערכת מצויינת אתה לא מרגיש בבית... אתה מרגיש בהופעה עצמה :wink:

שבוע טוב.

oferlaor
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 70205
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: מודיעין, ישראל
נתן תודות: 501 פעמים
קיבל תודות: 3870 פעמים

לינק להודעה #9 

אני טוען כבר שנים שיש אלמנט (לא פסיכולוגי!!) של ערבוב חושים.

כלומר, חוש הטעם מורכב בפועל מחוש הטעם, הריח, הראיה והמישוש. ידוע שתתרנים נהנים מבצל חי כמו תפוח כי הם לא חשים בריח הבצל. למי שטוען שחוש המישוש אין השפעה על הטעם אני מציע לטחון פיצה בבלנדר ולראות אם זה טעם זהה לפיצה... לכן, כל מסעדות פאר תמיד גם יעשו את המנה אטרקטיבית ויפה.

כל זה בא בכדי להסביר שלא ממש ניתן לנתק את החושים זה מזה. מוזיקה היא גם טריגר חזק לשחזור רגשות.

בקיצור, צריך להתייחס למכלול התהליך של שמיעת מוזיקה. זה תהליך וסוג של טקס. האלמנט של הוצאת התקליט ההתרגשות ממראה הפטפון והמגבר (לי לפחות הפטפונים השקופים ומגברי המנורות עושות לי התרגשות בבטן, אלה עבודות אומנות מכאניות ואלקטרוניות) בפירוש משפיעות על החוויה.

רמקולים וכבלים יוקרתיים ואקזוטיים בפירוש משפיעים עלי. אודיופילים אמיתיים יפגעו מאוד מכך שרומזים שכל החושים שלהם פעילים. מצד שני נם לא סובלים בדיקות עיוורות שמפריעות בדיוק לתהליך הזה.

ולכל מי שיגיד שאני טוען שהם מדמיינים את ההבדל. אני לא מסכים, זה לא דמיון, זה ערבוב חושים שגורם להבדל אמיתי.

זה לא אקסקלוסיבי לאודיו. תאורה אחורית גורמת לכיווץ אישונים ומשפר באמת את יחס הניגודיות. לא ניתן למדוד את זה כי בפועל התמונה על גבי המסך זהה בשני המקרים אך ההבדל דרמטי ביותר.

Catskinner
סמל אישי של משתמש
חבר כבוד
חבר כבוד
הודעות: 15938
הצטרף: נובמבר 2006
מיקום: הוד השרון
נתן תודות: 124 פעמים
קיבל תודות: 924 פעמים

לינק להודעה #10 

לי אישית המאמר של איתן וינר http://www.ethanwiner.com/believe.html עש לי הרבה סדר בראש.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 59244
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: כפר-סבא
נתן תודות: 812 פעמים
קיבל תודות: 1598 פעמים
יצירת קשר:

לינק להודעה #11 

בספר "לא רציונאלי ולא במקרה" של דן אריאלי, יש פרק על יעילות של תרופות לפי המחיר שלהם.
זה כבר הרבה מעבר לפלצבו וגורם לתהיות מאוד מאוד קשות על תחום הרפואה בכלל אבל לא מעט על התחום שלנו.
האם מוצרים שעולים יותר נראים ונשמעים טוב יותר מעבר להיותם יותר טובים כי הם באמת יותר טובים?
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

Catskinner
סמל אישי של משתמש
חבר כבוד
חבר כבוד
הודעות: 15938
הצטרף: נובמבר 2006
מיקום: הוד השרון
נתן תודות: 124 פעמים
קיבל תודות: 924 פעמים

לינק להודעה #12 

הבעיה היא שכל נסיון לנהל דיון כשאחד הטיעונים שלך נשען על חוסר הרציונליות של בן השיחה השני תגרום לפיצוץ אותו הדיון. אף אחד לא אוהב לשמוע שאומרים לו שהשמיעה שלו לא כזו טובה כפי שהוא מדמיין לעצמו או שהוא ממציא הבדלים איפה שאין רק כדי להצדיק רכישה.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.

oferlaor
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 70205
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: מודיעין, ישראל
נתן תודות: 501 פעמים
קיבל תודות: 3870 פעמים

לינק להודעה #13 

אלה כבר טיעונים פסיכוסומטיים. אני טוען שזה לא פסיכוסומטי. שאם ימדדו את רמת ההנאה המוזיקה כפי שמבטאת בגלי ה em שיוצאים מהמוח (או על ידי מדידות MRI ) באמת ימדדו הנאה שונה בין כבלים או טרנספורטים.

כלומר הם באמת יהנו באופן שונה מהמכשירים. כך שזה לא בדמיון. אני אישית משוכנע שהחושים האחרים תורמים ומעצימים את החוויה ומחדדים אותה.

זה כמו msg, מונוסודיום גלוטומט שאין לו טעם משלו אלא מעצים טעמים אחרים. אי אפשר למדוד את הטעם שלו אלא רק לראות את חוויית הטעימה של האנשים וההשפעה עליהם. נסו עכשיו למצוא מזון תעשייתי בלי msg...

gro111
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 1519
הצטרף: פברואר 2009
נתן תודות: 178 פעמים
קיבל תודות: 113 פעמים

לינק להודעה #14 

עופר,
עושה רושם שאנחנו מסכימים באופן עקרוני, רק מנקודת מבט קצת שונה.

אני אנסה להסביר את הנקודת מבט שלי ביחס לשלך,
אני חושב ,שכשמישהו מאמין, שכבל מסויים ישפר את הסאונד באופן ניכר, ולאחר בדיקה הוא בטוח בכך, זה בגלל היכולת שלנו לעבוד על עצמנו באופן לא מודע, ולכן הוא מדמיין (מבחינתו במודע זאת האמת, לא דימיון), שהוא שומע טוב יותר. אילו יכול היה לחשוב שסוג הכבל לא משנה והיה מאמין בכך, בבדיקה הוא היה מגלה שאין הבדל. (ולא סתם מבזבז כסף :wink: ).
הטענה של אודיופילים למיניהם שלא מאמינים במבחן עיוור לא תקף בעיניי, במידה והלוק של הכבל מרשים צריך לשמוע טוב יותר...
"מבחן עיוור", אחלה שם למבחן ודווקא מתאים לאודיו, סגירת העיניים עוזרת במיקוד השמיעה (עניין אבולוציוני לחלוטין).

לגבי ה :pizza: ,
כמו שציינת אוכל זה לא רק מרכיבים, ואין ספק שלמרקם/טקסטורה של האוכל יש חשיבות קריטית! מבלי לטחון את הפיצה... ציפס רך זה דוגמא קלאסית מהיום יום, (יש בישול מלקולרי- מטבח המתמחה ברזי הכימיה, ומשחק עם המרקם של האוכל בצורה מדהימה. יש ציפס עם זיגוג כפול 8O בתהליך דיי פשוט, מדהים!).
אין ספק שאנחנו אוכלים גם עם העיניים, ויותר מכך עם האף.
אבל טעם נטו! של פיצה טחונה, זהה לטעמה הלא טחון. תינוק שלא יודע כמה זה יותר טעים קריספי וחם, יהנה מהפיצה הטחונה שלו כאילו אין מחר :D

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 59244
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: כפר-סבא
נתן תודות: 812 פעמים
קיבל תודות: 1598 פעמים
יצירת קשר:

לינק להודעה #15 

catskinner,
חוסר רציונאליות לא אומר בהכרח משהו שלילי.
ישנן תופעות שלמרות שאתה יודע במודע שהן הפוכות ממה שהמוח אומר לנו, עדיין קשה לקבל אותם, כמו למשל האשלייה האופטית המפורסמת של לוח השחמט:


תמונה

אני למשל, נהנה הרבה יותר כשהמערכת אסטתית וכשיש "אוירה" בחדר (מעט חשוך, אור מהשפופרות של המגבר, כבלים עבים ו"אודיופילים" סטנד חשוף שמציג לראווה את כל הציוד וכו') וכן, זה גורם לי להנות יותר מהמערכת. מה גורם לה להישמע טוב יותר? האם זה הבדלים אמיתיים ומדידים או פסיכולוגי? לא מעניין אותי ממש.
העיקר הוא השורה התחתונה - האם המחיר ששילמתי על המערכת נותן לי הנאה ביחס שווה או לא. גם אם מישהו יביא לי מערכת שנשמעת אותו דבר אבל תהיה חסרה את כל מה שתיארתי לעיל (נניח מערכת מיני שנשמעת אותו דבר), זה לא ייגרום לי לאותה הנאה בשורה התחתונה.
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

שלח תגובה

חזור אל “אודיו דו-ערוצי (סטריאו)”