אנחנו סוטים מנושא השירשור
אצלי התיפשה בין יהודי לשיראלי היא לא ציונית או השקפת ימין שמאל
היא באה מכיוון אנטי דתי
מה השב"כ לא רוצה שתדעו?
- nadavck
- חבר מביא חבר
- הודעות: 3328
- הצטרף: אפריל 2008
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 226 פעמים
- קיבל תודות: 61 פעמים
יש משהו קצת ארכאי בצו איסור פרסום בארץ אם הוא לא תקף בשאר העולם. במקרה כזה, במיוחד לאחר שכולנו כבר קוראים את הידיעות בחו"ל, ההתעקשות הישראלית היא פשוט אינפנטיליות-מיליטנטית.
לצפיה באוסף הסרטים שלי:
http://www.invelos.com/dvdcollection.aspx/nacoke
http://www.invelos.com/dvdcollection.aspx/nacoke
מדיניות העמימות עושה את שלה, גם במקרים כאלה.
גם אם צו איסור פרסום לא יכול למנוע פרסום מלא של ידיעה, הוא עדיין מונע פרסום של הרבה מאוד פרטים שללא הצו היו חסויים (למשל, איזה מסמכים בדיוק היא גנבה, פרוטוקולים, מי היה בישיבות ועוד).
אגב, אם תגגלו את שם העיתונאים בעברית, ותנסו להיכנס לאתרים בעברית שכתבו עליה, הסיכוי שתקבלו שגיאות 500 ו/או 404 גדולות במיוחד...
גם אם צו איסור פרסום לא יכול למנוע פרסום מלא של ידיעה, הוא עדיין מונע פרסום של הרבה מאוד פרטים שללא הצו היו חסויים (למשל, איזה מסמכים בדיוק היא גנבה, פרוטוקולים, מי היה בישיבות ועוד).
אגב, אם תגגלו את שם העיתונאים בעברית, ותנסו להיכנס לאתרים בעברית שכתבו עליה, הסיכוי שתקבלו שגיאות 500 ו/או 404 גדולות במיוחד...
You are never fully dressed without a smile
- osherov (פותח השרשור)
- גורו Android
- הודעות: 15029
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 201 פעמים
- קיבל תודות: 513 פעמים
Shed כתב:מדיניות העמימות עושה את שלה, גם במקרים כאלה.
גם אם צו איסור פרסום לא יכול למנוע פרסום מלא של ידיעה, הוא עדיין מונע פרסום של הרבה מאוד פרטים שללא הצו היו חסויים (למשל, איזה מסמכים בדיוק היא גנבה, פרוטוקולים, מי היה בישיבות ועוד).
אגב, אם תגגלו את שם העיתונאים בעברית, ותנסו להיכנס לאתרים בעברית שכתבו עליה, הסיכוי שתקבלו שגיאות 500 ו/או 404 גדולות במיוחד......
רן,
לא יודע מה איתך ולמרות שהטיעונים שלך נשמעים כאילו הגיוניים, לי זה מרגיש כל כך סין!!
זה כל כך הזוי בעיני שאחרי כל כך הרבה זמן יש עירפול מוחלט על הפרשייה הזאת. זאת דריכה על הזכויות הבסיסיות שלנו כאזרחים (גם על יכולת הנאשמים להגן על עצמם). לי זה מרגיש שהפחד הוא לא לחשוף את הפרוטוקולים, את המסמכים, את האנשים שהיו בישיבות, אלא לי זה נשמע שהפחד הוא לחשוף את הטעות שנעשתה ותתגלה לכל העולם על ידי חשיפת הפרשייה. פרשייה שמציגה אותנו באור שלילי מאוד בעולם. הנאשמים בפרשייה ,לדעתי, הם סתאם "השעירים לעזאזל" שתפקידם במחזה הוא להסתיר משהו אחר (בלי קשר לכך שהם צריכים לעמוד לדין ולשלם על המעשים שלהם). למדינה פשוט נוח להעמיד אותם במרכז
לצו איסור פרסום יש משמעויות רבות באילו פרטים מותר או אסור לפרסם בנוגע לפרשה, בלי צו כזה, מותר לפרסם למעשה הכל.sam22 כתב:
SHED, אפשר עדיין לא לפרסם פרטים
בלי קשר, גם שיפורסם, לא נראה שיפורסם אילו מסמכים....
עד כמה שאני יודע, האופציות החוקיות במדינה הן:
1. צו איסור פרסום.
2. משפט בדלתיים סגורות.
3. הכל פתוח (כולל פרוטוקולים של המשפט, כתבי אישום והגנה, ראיות, תמלולים של שיחות וכו').
באופן אישי, ברור לי שכל אדם במערכת הבטחון היה מאוד שמח להטיל צווי פרסום באופן גורף כל שני וחמישי. בדיוק בגלל שישראל היא מדינה דמוקרטית - קיים בית המשפט אשר שומע את הטיעונים ועושה את השיקולים שלו (מאזן בין אינטרסים) בהחלטה האם לאסור פרסום או לא.
אריה:
אני מודה שאין לי מושג וחצי מושג מה הפרטים שהבחורה הזו חשפה, מה כתוב שם, ובאיזה נושא מדובר. אני כן חושב, שבית המשפט עשה "קצת חושבים" והפעיל שיקול דעת בהחלטתו. לא נראה לי שהוטל צו איסור פרסום על ידי שופט בישראל רק כדי לשמור על שמו הטוב של אדם זה או אחר.לי זה מרגיש שהפחד הוא לא לחשוף את הפרוטוקולים, את המסמכים, את האנשים שהיו בישיבות, אלא לי זה נשמע שהפחד הוא לחשוף את הטעות שנעשתה ותתגלה לכל העולם על ידי חשיפת הפרשייה....
אגב, באופן אישי לחלוטין, אני חושב שאם אכן הבחורה העתיקה/צילמה/חשפה מסמכים סודיים מזמן שירותה הצבאי - היא צריכה לתת על כך את הדין.
באותה נשימה, אני חושב שאם היה מי שניצל את סמכותו שלא כחוק, והמעשה שהיא עשתה חשף את זה - גם הוא צריך לעמוד לדין, בלי קשר אליה.
You are never fully dressed without a smile
- AviBiton
- גורו HTmobile
- הודעות: 17346
- הצטרף: אפריל 2005
- מיקום: קרית שמונה
- נתן תודות: 503 פעמים
- קיבל תודות: 358 פעמים
רן,
יש צו איסור פירסום גורף ויש צוי איסור פירסום לפרטים מסויימים.
כמו שבמשפטי רצח, אונס, ובעוד מקרים פליליים, ניתן לפרסם את המקרה, את שמות החשודים ועוד פרטים שונים, ואילו חלק מהפרטים, אלו שהכרחי לשמור עליהם חסויים לטובת החקירה (כמו פרטים מפלילים שרק מבצע הפשע יכול לדעת), כך גם במקרה זה, אין שום בעיה לפרסם חלק מהנתונים (שרובנו כבר מכירים) שלא פוגעים בחקירה עצמה, דברים כמו, X נעצרה בחשד ל-Y. פה זה היה נגמר, איש לא צריך לדעת את כל הפרטים שרובם אמורים להישאר חסויים מטבע הדברים.
ובנוגע לאותה X, אם (ואני מדגיש אם) היא אכן אשמה במה שפורסם, אני מאד מקווה שהדין ימוצה עימה עד תום.
יש צו איסור פירסום גורף ויש צוי איסור פירסום לפרטים מסויימים.
כמו שבמשפטי רצח, אונס, ובעוד מקרים פליליים, ניתן לפרסם את המקרה, את שמות החשודים ועוד פרטים שונים, ואילו חלק מהפרטים, אלו שהכרחי לשמור עליהם חסויים לטובת החקירה (כמו פרטים מפלילים שרק מבצע הפשע יכול לדעת), כך גם במקרה זה, אין שום בעיה לפרסם חלק מהנתונים (שרובנו כבר מכירים) שלא פוגעים בחקירה עצמה, דברים כמו, X נעצרה בחשד ל-Y. פה זה היה נגמר, איש לא צריך לדעת את כל הפרטים שרובם אמורים להישאר חסויים מטבע הדברים.
ובנוגע לאותה X, אם (ואני מדגיש אם) היא אכן אשמה במה שפורסם, אני מאד מקווה שהדין ימוצה עימה עד תום.
נערך לאחרונה על ידי AviBiton ב 07/04/2010 8:45, נערך פעם 1 בסך הכל.
- osherov (פותח השרשור)
- גורו Android
- הודעות: 15029
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 201 פעמים
- קיבל תודות: 513 פעמים
אתה ממליץ לי לשתוק...למה?!Nissim כתב:osherov,
יש דברים שהשתיקה יפה להם, אני מציע לך לאמץ אותה בשלב זה.
קשה לשפוט כאשר אין לנו את כל הפרטים לפנינו, ובמקרה הזה, אני מניח שלא קיבלת מידע מאחד הגופים המעורבים.
בכל מקרה, צו איסור הפרסום משרת את האזרחים המעורבים בפרשה ולכן כדאי שהוא ישאר כך ע"מ לא לגרום להם נזק מיותר....
אם הפרשייה לא הייתה נחשפת בכל העולם, דיינו
אם צו איסור הפירסום היה נמשך מספר שבועות ולא מספר חודשים, דיינו
אם מהחומר שנחשף (ומכך שדברים שנחשפו לא הוכחשו ע"י אף אחד) הייתה עולה תמונה של פרשיית ואנונו, דיינו
אם דובר צה"ל לשעבר לא היה חושב שהפרשייה הזאת חייבת להיחשף כי זה גורם ליותר נזק מתועלת, דיינו
אם, שופטים בכירים לשעבר (דליה דורנר, שלמה טימן) לא היו חושבים שלהמשיך להסתיר את הפרשייה זה מגוחך, דיינו
אם הפרשייה הזאת לא הייתה פוגעת בזכות הבסיסית ביותר והיא זכות הציבור לדעת ובחופש בעיתונות, דיינו
אם הצנזורה הזאת לא הייתה פוגעת בזכות הבסיסית של הנאשמים להגן על עצמם, דיינו
אם ירון לונדון ומוטי קירשנבאום (זה לא תן זהבי) לא היו מתגחכים בתוכנית אתמול על הצנזורה והפרשייה הזאת, דיינו
אם זוכת הפוליצר, ג'ודית מילר לא הייתה כותבת במאמר נוקב שלה משפטים כמו:“Iranian-style censorship", דיינו
אם היינו אזרחי סין ולא אזרחי מדינת ישראל, דיינו
עכשיו ברצינות:
שופט בית המשפט מחוזי לשעבר, שלמה טימן, אמר בראיון "שופט השלום אינו נותן צו איסור גורף והיו לי הרבה מקרים שבאו עיתונאים וביקשו...לא ברור לי איזה שופט נתן איזה צו", "נושא הביטחון הוא נושא רגיש אצל שופטים. עדיין עוברים לדום. מייד עוצרים את הפירסום" כשהוא נשאל מפורשות האם ידו של בית המשפט קלה מידי על ההדק בכל הקשור להטלת צווי איסור פרסום, תשובתו הייתה חד-משמעית: "בהחלט כן"
ציטוט של osherov - אם הפרשייה לא הייתה נחשפת בכל העולם, דיינו
אם הפרשייה הזאת לא הייתה פוגעת בזכות הבסיסית ביותר והיא זכות הציבור לדעת ובחופש בעיתונות, דיינו
בכך שאתה מקבל את עניין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות בוא תגיד לי במה אתב שונה מהעיתונאים שצמאים לפרסום או מכול עיתון צהוב שרק מספק חומר רכילותי? מה יתרום לך המיידע בפירסום של הפרשה (למעט אם יש לך אינטרס בפרשה)
זכות הציבור היא לא לדעת כל דבר זו המצאה רדודה של העיתונאים על מנת לגבות את עצמם בפירסומים כאלו ואחרים על חשבון חיי אדם ועל חשבון אנשים אחרים כולל רמיסה גסה וזאת תחת הכותרת זכות הציבור לדעת.
אז זכות הציבור היא לא לדעת כל דבר ובכך שהדברים מפורסים בעיתונות זרה זה יוצר בהחלט בעיה אבל אין זה מעיד עלכך שהדברים נכונים דברים אבל לצערי לא ניתן להחיל עלייהם את חוק הצנזורה.
עדיין מדינה של 6 מיליון איש שלא יודעת במה דובר זה לא מעט ומרבית האנשים איינם מתעניינים בעיתונות זרה כי כאן לצערי לא חסר חדשות לבקרים.
ישנם לא מעט עסקנים פוליטים שמנסים להרוויח אולי הון פוליטי מהתססה של הסיפור גם שופטים לשעבר מנסים למצוא לעצמם כותרות כאלו או אחרות והעיתונאים מקבלים זאת בברכה
אני בעד להחמיר ולשמור על כולם מאשר להקל ומישהו יפגע
ברגע שיפסיקו להשתשמש במונח זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות הצנזורה תיעלם, כי העיתונאים לבד יבינו מתי השתיקה יפה יש לעיתונאים בארץ הרבה מה ללמוד מהעיתונות למשל בארה"ב בכל הנוגע לנאמנות למדינה
עוד משהו קטן תתאר לך שלא הייתה צנזורה מה היה קורה בעופרת יצוקה או במלחמת לבנון השנייה בדיווחים של העיתונאים
אם הפרשייה הזאת לא הייתה פוגעת בזכות הבסיסית ביותר והיא זכות הציבור לדעת ובחופש בעיתונות, דיינו
בכך שאתה מקבל את עניין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות בוא תגיד לי במה אתב שונה מהעיתונאים שצמאים לפרסום או מכול עיתון צהוב שרק מספק חומר רכילותי? מה יתרום לך המיידע בפירסום של הפרשה (למעט אם יש לך אינטרס בפרשה)
זכות הציבור היא לא לדעת כל דבר זו המצאה רדודה של העיתונאים על מנת לגבות את עצמם בפירסומים כאלו ואחרים על חשבון חיי אדם ועל חשבון אנשים אחרים כולל רמיסה גסה וזאת תחת הכותרת זכות הציבור לדעת.
אז זכות הציבור היא לא לדעת כל דבר ובכך שהדברים מפורסים בעיתונות זרה זה יוצר בהחלט בעיה אבל אין זה מעיד עלכך שהדברים נכונים דברים אבל לצערי לא ניתן להחיל עלייהם את חוק הצנזורה.
עדיין מדינה של 6 מיליון איש שלא יודעת במה דובר זה לא מעט ומרבית האנשים איינם מתעניינים בעיתונות זרה כי כאן לצערי לא חסר חדשות לבקרים.
ישנם לא מעט עסקנים פוליטים שמנסים להרוויח אולי הון פוליטי מהתססה של הסיפור גם שופטים לשעבר מנסים למצוא לעצמם כותרות כאלו או אחרות והעיתונאים מקבלים זאת בברכה
אני בעד להחמיר ולשמור על כולם מאשר להקל ומישהו יפגע
ברגע שיפסיקו להשתשמש במונח זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות הצנזורה תיעלם, כי העיתונאים לבד יבינו מתי השתיקה יפה יש לעיתונאים בארץ הרבה מה ללמוד מהעיתונות למשל בארה"ב בכל הנוגע לנאמנות למדינה
עוד משהו קטן תתאר לך שלא הייתה צנזורה מה היה קורה בעופרת יצוקה או במלחמת לבנון השנייה בדיווחים של העיתונאים
כשאתה מת אתה לא יודע שאתה מת ,רק לאחרים זה קשה.
אותו דבר כשאתה טיפש.
אותו דבר כשאתה טיפש.
- osherov (פותח השרשור)
- גורו Android
- הודעות: 15029
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 201 פעמים
- קיבל תודות: 513 פעמים
אתה מייחס את 'חופש העיתונות' 'וזכות הציבור לדעת' למשהו רכילותי, כאילו מתחום הצהובנים. אבל...אתה טועה כאן בענק. "הרכילות" זאת סה"כ "תופעת הלוואי" שאנחנו חייבים לשלם על מנת לקבל את הזכות הכל כך חשובה הזאת. זה אחד המנגונים החשובים ביותר על מנת לפקח, על מנת למנוע עיוותים, על מנת למנוע אפלייה, על מנת למנוע מאנשים וגופים כוח גדול ומסוכן מידי! הצד הרכילותי בפרשייה הזאת כמעט ולא מעניין אותי (מצחיק שדווקא עכשיו יש הרבה יותר רכילות) מה שאותי מפחיד הוא שבמשך תקופה מאוד-מאוד ארוכה אף אחד בעצם לא "מפקח" על הפרשייה הזאת, לא באמת יודע מה הולך שם. החשש שלי הוא שייתכן שיש כאן מניעים נוספים שהם מעבר "למידע סודי". עד שהצנזורה לא תוסר מרוב פרטי הפרשיה, החשש שלי לא יוכל להתפוגגshay1 כתב:ציטוט של osherov - אם הפרשייה לא הייתה נחשפת בכל העולם, דיינו
אם הפרשייה הזאת לא הייתה פוגעת בזכות הבסיסית ביותר והיא זכות הציבור לדעת ובחופש בעיתונות, דיינו
בכך שאתה מקבל את עניין זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות בוא תגיד לי במה אתב שונה מהעיתונאים שצמאים לפרסום או מכול עיתון צהוב שרק מספק חומר רכילותי? מה יתרום לך המיידע בפירסום של הפרשה (למעט אם יש לך אינטרס בפרשה)...
- eg99
- חבר ותיק
- הודעות: 2999
- הצטרף: פברואר 2006
- מיקום: רמת השרון
- נתן תודות: 114 פעמים
- קיבל תודות: 58 פעמים
אני מניח שרובנו מאמינים שיש מידע שלא ראוי לפרסום.
הוזכרו נושאי חומר חקירה סודי, הוזכרו נושאי בטחון, ואני מניח שיש סיבות נוספות שבהן יש מקום לאיסור פרסום.
ברוב המקרים האלה, איסור הפרסום נשמר גם על ידי עיתונאים "צהובים".
אבל יש דברים שאסור שהציבור לא ידע.
למשל - מעצר של אדם.
אחרת אנשים יכולים פשוט "להעלם".
אפשר לאסור פרסום נסיבות המעצר או החשדות (כולן או מקצתן), אבל לא את עצם המעצר.
אין לי מושג אם במקרה הזה יש מעצר, או אם יש חשדות לעבירה שמצדיקים איסור פרסום החשדות.
אבל אם יש מעצר - חייבים לאשר את עצם פרסומו.
די ברור גם שברגע שמידע מהסוג שנטען שמתפרסם, יוצא לאור בתקשורת הזרה, אין עוד משמעות לאיסור המידע הזה (ואני מסכים עם ח"כ נחמן שי במקרה הזה).
מן הסתם, גורמים בתקשורת המקומית החליטו להתחכם עם ההוראה, ולפרסמה בדרכים עקיפות, תןך שלכאורה אינן מפירות את הצו.
מבחינתי, זה מראה שיש כאן אולי חריגה מגבולות ההגיון הצדק והתרבות.
ואולי אני טועה.
הוזכרו נושאי חומר חקירה סודי, הוזכרו נושאי בטחון, ואני מניח שיש סיבות נוספות שבהן יש מקום לאיסור פרסום.
ברוב המקרים האלה, איסור הפרסום נשמר גם על ידי עיתונאים "צהובים".
אבל יש דברים שאסור שהציבור לא ידע.
למשל - מעצר של אדם.
אחרת אנשים יכולים פשוט "להעלם".
אפשר לאסור פרסום נסיבות המעצר או החשדות (כולן או מקצתן), אבל לא את עצם המעצר.
אין לי מושג אם במקרה הזה יש מעצר, או אם יש חשדות לעבירה שמצדיקים איסור פרסום החשדות.
אבל אם יש מעצר - חייבים לאשר את עצם פרסומו.
די ברור גם שברגע שמידע מהסוג שנטען שמתפרסם, יוצא לאור בתקשורת הזרה, אין עוד משמעות לאיסור המידע הזה (ואני מסכים עם ח"כ נחמן שי במקרה הזה).
מן הסתם, גורמים בתקשורת המקומית החליטו להתחכם עם ההוראה, ולפרסמה בדרכים עקיפות, תןך שלכאורה אינן מפירות את הצו.
מבחינתי, זה מראה שיש כאן אולי חריגה מגבולות ההגיון הצדק והתרבות.
ואולי אני טועה.
ערן