פטיפון - מידע למתחילים

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
ramkol (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

פטיפון - מידע למתחילים

נושא שלא נקרא #1 

לאור הביקוש למידע למתחילים.

תורת הפטפונים למתחילים.

הפטפון הוא מכשיר, מורכב או פשוט, שבנוי סביב נקודה מיקרוסקופית שהיא נקודת המגע בין המחט לתקליט. מופלא אבל נקודה זו יכולה להפיק מוסיקה..

המוסיקה טבועה בחריצי התקליט כשינויים פיזים בחריצים. המוסיקה ששבויה בחריצים אינה צריכה כעיקרון לעבור המרה כל שהי, והיא יכולה ישירות דרך ממברנה לצאת לאויר היום, בדיוק כפי שהיה בגרמופונים שמראשית המאה העשרים. ניסיון פשוט: לוקחים אריזה של יוגורט דוחפים סיכה בתחתית הכוסית כך שתיבלוט מעבר לתחתית, מחברים לזרוע פרימיטיבית ומניחים את המחט על תקליט מיסתובב. המוסיקה באופן ברור תיבקע מכוסית היוגורט. (תנסו לעשות את זה עם קומפקט דיסק... :D )

המגע בן המחט לחריץ התקליט המיסתובב הוא קריטי. שם נוצרת המוסיקה ולכן מגע זה צריך להיות מושלם ככול האפשר. בפטיפון המודרני, המגע, באופן שיוסבר להלן, הופך את השינויים הפיזיים שבחריץ התקליט לשינויים חשמליים. שינויים אלה הם מיזעריים. לכן כל השפעה ואפילו הקטנה ביותר מהסביבה יכולה לשנות את טיב האות החשמלי החלש. התפקיד הראשון של הפטפון הוא להפוך את השינוי הפיזי לאות חשמלי, התפקיד השני של הפטפון הוא למנוע מהפרעות של הסביבה להשפיע על הקריאה וההמרה של השינוי הפיזי שבתקליט.

מה יכול להפריע?
הכול!
כל רעידה קטנה של המכשיר תשנה את מהלך המחט על התקליט. ואפילו בצורה מיזערית, וכל רעידה כזאת תשנה את הצליל. המנוע של הפטפון רועד, רצועת הגומי שמסובבת את הצלחת רועדת, המארז של הפטפון ירעד מהמוסיקה שהפטפון ישמיע בחדר, מהרעידות של המנוע ומהרעידות של הצלחת, אפילו מהרעידות של ריצפת החדר. הזרוע של הפטפון תירעד מרעידות הראש על התקליט וכו וכו וכו. לכן מילת המפתח בבנית פטפונים היא- שיכוך.

תפקיד מרכזי במיבנה הפטפון הוא לשכך לאפס כל תזוזה אפשרית ואפילו מיקרוסקופית במיכלול, להוציא תנועת המחט על התקליט.
ישנן שתי אסכולות למימוש תפקיד זה. האחת שמקובלת למשל בפטפונים של החברה טורנס היא ליבנות בפטפון שילדה מישנית שתלויה או מונחת על משככים כמו קפיצים גומיות וכדו. אל שלדה מישנית זו מחוברים כל חלקי הפטפון. איכות, תיכנון ומיקום המשככים והשילדה המישנית יקבעו את איכות השיכוך וכך את כמות ההפרעות שיגיעו למחט.
השניה, שמקובלת למשל על טרנסרוטור הגרמנית, היא ליבנות פטפון כבד. ממש כבד. כל כך כבד ששום רעד לא יזיז אותו. אפילו עוד יותר כבד מיזה.. פטפונים כאלה יעמדו על ספייקים או רגליות שיבודדו אותם מהסביבה החיצונית לפטפון. כמובן ששום שיטה אינה מושלמת וגם בפטפונים ללא שילדה מישנית מנסים המתכננים להמשיך ולשכך. למשל המנוע במודלים מסוימים של טרנסרוטור מסובב צלחת עם מגנטים שללא מגע מסובבים את הצלחת עליה מונח התקליט... ולטורנס יש, או יותר נכון היה פטפון עם שילדה מישנית ששוקל כתישעים קילו...

כל חלק בפטפון חשוב ואחראי לטיב הצליל. כל חלק.

אפשר לחלק את המכשיר "פטפון" לשלושה מיכלולים שבנויים מחלקים שונים. המיכלול הראשון הוא בעצם הפטפון שכולל את הצלחת המיסתובבת, את המנוע ואת הקונסטרוקציה או קונסטרוקציות המחזיקות אותם. המיכלול השני הוא הזרוע, שנושאת את המיכלול השלישי- הראש עם המחט.
עוד מיכלולים שבדרך כלל נחשבים כחיצוניים לפטפון הם הקדם מגבר וספק הכוח או מכייל סיבובי המנוע.

נעבור בקצרה על החלקים השונים בפטפון.

מנוע

המנוע צריך לסובב את צירו בצורה אחידה וללא קפיצות. צריך להיות יציב במקומו וחזק דיו לסיבוב הצלחת, אבל לא חזק מידי שכן אז ייצר עודף רעידות. ישנם פטפונים עם שני מנועים ואפילו שלושה מנועים שביחד יניעו בעזרת רצועות את הצלחת.
בפטפונים מסוימים המנוע חזק דיו לסובב את הצלחת אך לא לגרום לה להתחיל להיסתובב. לכן עוזרים להם בתנועת יד לסובב את הצלחת.

צלחת

הצלחת מקבלת מהמנוע את הסיבוב ואמורה לנוע במדויק אך ורק בצורה סיבובית. איכות ציר הצלחת, גובהו, המידות שלו וממה הוא עשוי הם פרמטרים שנילקחים באופן רציני ביותר בתיכנון הפטפון. מידה או חומר לא מתאימים יכולים ליגרום לתנועות מחזוריות לא רצוניות ולהשפיע על איכות הצליל. חשיבות גבוהה יש לכך שהצלחת תיסוב בצורה אחידה וכך תתקן "קפיצות" של המנוע. לכן מתכננים לעיתים צלחות כבדות במיוחד בעלות "שוונג" גבוה או כאלו עים "מישקולות" על ההקף.

החומר ממנו עשויה הצלחת מישתנה מחברה לחברה ומדגם לדגם. הכל כמובן משפיע על איכות הצליל. יש מאקריל ומאלומינים ומעץ ומזכוכית ומכל שילוב אפשרי. לדוגמה החלק העליון בצלחת שבפטפונים של פרוגקט זה תקליט ויניל אמיתי ישן שהודבק לצלחת ושוייף בצידו האחד. לטענתם זה יוצר מגע טוב יותר של התקליט לצלחת.. יש שקונים מישטח מלבד או זכוכית או סיבי פחמן וכו להניח על הצלחת לשיפור איכות הצליל.

הרצועה

הצורה הנפוצה ביותר היום להעברת התנועה מהמנוע לצלחת היא באמצעות רצועה. (יש גם פטפונים בהם המנוע חובר ישר לצלחת ויש כאלה שהמנוע מסובב גלגל גומי שמסובב את הצלחת). הרצועה צריכה בדיוק להעביר את סיבוב המנוע ובדיוק לא את הרעידות שלו. החומר והגודל שלה אינם דברים המובנים מאליהם.

השילדה

יש פטפונים (מהסוג ללא שילדה מישנית) בהם המנוע עומד בניפרד והצלחת יושבת על שילדה יציבה ניפרדת. כמובן שלמיבנה השילדות תפקיד חשוב והם יבנו מחומרים מסוימים ובצורה כזו שימנעו רעידות. (למשל בצורת סדוויץ מסוגים שונים של חומרים). גם בפטפונים עם שילדה מישנית יש חשיבות למארז, וגם הם יבנו בתשומת לב רבה. ישנן היום חברות המיתמחות בבנית מארזים אודיופילים לפטפונים ישנים כמו Garrard או Thorens.


החלקים שהוזכרו עד עתה יקנו בדרך כלל (להוציא המיקרים המיוחדים) כסט מחברה אחת וזה בעצם הפטפון. החלקים הבאים יקנו לעיתים קרובות בניפרד. השילוב והתאום בן החלקים יהיה אז מלאכת מחשבת. פטפונים מסוימים, בעיקר הזולים יותר (אבל לא בהכרח) ימכרו כסט כולל כל החלקים. (למעט אולי הראש). החברה הגרמנית המצויינת T+A משווקת פטפון קומפלט הכולל גם זרוע וראש ואפילו קדם מגבר שנימצא כחלק אינטגראלי בתוך הפטיפון, מדובר כמובן על מוצר היי אנד..

הזרוע

מעל הצלחת נעה זרוע שנחה על ציר או מערכת צירים. הזרוע צריכה ליהיות אלופת העולם בגאומטריה. היא צריכה לדייק בעמדתה בכל שלושת המימדים. היא אמורה להניח את המחט בדיוק במישקל הרצוי ובזוית האופטימאלית על התקליט. ישנן חברות שמיתמחות ביצור זרועות כאלו. (למשל דיינווקטור או SME). זרועות יש מחומרים שונים כמו אלומינים, עץ, סיבי פחמן או אקריל, תמיד לפי תאוריות אקוסטיות מפורטות.
הזרוע הנפוצה היא מוט ארוך (בדרך כלל כ 9 אינצ ויש גם 12 אינצים) והיא עובדת כמנוף. באופן לא סימטרי מונחת הזרוע על ציר או מערכת צירים שמאפשרים לה לנוע מעלה מטה ולצודד. בקצה צידה הארוך יורכב הראש ובצד שמינגד מערכת מישקולות שבחלקן יהוו מישקל נגד מאזן לראש ולזרוע, ובחלקן יבנו את המישקל המדויק שצריכה המחט בנוחה על התקליט. מישקל זה מיוחד לכל ראש וראש.
מישקולת נוספת על חוט (בדרך כלל) או קפיץ ימשכו את הזרוע החוצה כנגד כוח שנוצר עם סיבוב התקליט המושך אותה פנימה. (אנטיסקייטינג) זאת בעיקר כדי שהשפעת שני צידי החריץ תיהיה זהה על המחט. ראה להלן.

שתי בעיות גאומטרית (בן השאר) שאיתן צריכה הזרוע להיתמודד הן הזוית בן המחט וחריץ התקליט בשני מישורים.
בגלל אופי האינפורמציה המוטבעת בחריץ התקליט, צריכה המחט לנוע במשיק יחסית לחריץ. זרוע שמקובעת על ציר צריכה על כן ליהיות בעלת אורך אין סופי. הפיתרון הראלי יותר אך לא מושלם הוא הענקת זוית מסויימת בחיבור הראש לזרוע. כך גאומטרית מיתקבלות שתי נקודות בהם באמת המחט משיקה ובשאר המיקרים המצב לא רחוק מיכך. לכל פיתרון יש כמובן מיתנגדים ויש חברות שמעדיפות לוותר על הזוית וליזכות בכך ביתרונות אחרים.
חברות כמו קליראאודיו הולכות רחוק יותר ובונות זרוע קצרה שנעה על מסילה בניצב לחריצים. כך תימצא המחט תמיד במשיק לחריץ. זה אבל ומובן מאליו, יקר.

הבעיה השניה היא הזוית האנכית בן המחט לתקליט. האינפורמציה בחריץ התקליט נימצאת בתקליטים השכיחים היום בשני צידי החריץ המשופעים. בצד אחד יהיה הערוץ הימני מוטבע ומנגד השמאלי. כדי ששני הערוצים יהיו מאוזנים ויקראו במדויק, על המחט להיות ניצבת בדיוק לחריץ. אפשר לכוון זאת בעזרת פלס שמונח על הראש ואפשר לפי שמיעה. המיקצוענים מחברים רק רמקול אחד למערכת, כאשר הכבלים מהרמקול מיתחברים רק לפלוסים על המגבר (היציאה לרמקולים, ימין ושמאל) ולא למינוסים. כשמקשיבים אז לתקליט מונו, צריכים לישמוע כימעט שקט.. אם לא כך יש לכוון את הזוית..
עם הפטפון או הזרוע מקבלים לעיתים סט להתאמת הזרוע ומיקומה. סט כזה ניתן לירכוש בניפרד. ההתאמה דורשת זמן והכרחית לשמיעה נאותה.


הראש

בקצה הזרוע יושב הראש. הראש הוא קופסונת קטנה שתפקידה להמיר את התזוזה המכנית המוטבעת בתקליט לאות חשמלי שיוגבר לאחר מכן במגבר. הקופסונת הבנויה מחומרים ובצורה שתואמת את יעודה האקוסטי חובקת בתוכה מחט. המחט היא העוקבת אחרי החריצים שבתקליט. בראשית היו המחטים עשויים מתכת והיום ברובם עשויים הם יהלום המשוייף בצורה וזוית מסוימים לפי תיכנון מדוקדק של החברה המיצרת אותם. היהלום, שבולט אל מיחוץ לקופסונת, מחובר לעוגן, מוט קטן שעובד כנדנדה מיזערית.
ישנם סוגים שונים של ראשים הניבדלים בניהם באופן המרת התזוזה המכאנית לאות חשמלי. הרעיון העומד מאחורי ההמרה הוא שתנועה יחסית של מוליך בשדה מגנטי יוצרת זרם במוליך. זה בדיוק מה שיש בצידו השני של העוגן. מגנט קטן וסליל שעשוי מחומר מוליך. ההבדל בן סוגי הראשים הוא- מה ניח ומה נע, הסליל או המגנט. בראש MM מובינג מגנט, ינוע מגנט זעיר המחובר לעוגן בתוך סליל מקובע בתנודות שיגרמו ליצירת זרם שם. בראש MC מובינג קוייל, ינוע סליל זעיר בתוך שדה מגנטי שנוצר ממגנט מקובע בתנועות שיצרו בו, בסליל, זרם חשמלי. בצורה שלישית של ראש המשווקת בעיקר על ידי החברה גרדו ינוע מוט ברזל בתוך שדה וסליל קבועים בתנודות שישפיעו על צורת השדה המגנטי ויגרמו בכך לזרם בסליל. ראש זה ניקרא MI מובינג איירון. בראשים סטראופונים יהיו כמובן שני סלילים שייצרו זרם, אחד עבור הערוץ הימני ואחד עבור השמאלי. לכל שיטה יתרונות וחסרונות, והיום אין סיבה להעדיף שיטה אחת על רעותה ויש ליבחון כל מיקרה לגופו בהתאם לכסף (הרבה כסף..) שנירצה להשקיע ברכיב.

קדם-מגבר

כדי שמגבר יוכל להגביר כהלכה את האות החשמלי הבא מהפטפון יש צורך בקדם-מגבר שמיועד לפטפון. מגברים אינטגראלים ישנים והיום גם חלק מהחדשים מכילים קדם-מגבר כזה בתוכם. בדרך כלל קדם זה הוא פשוט ואינו בעל יומרות בנושא איכות הצליל. קדם-מגבר צריך להיות מתואם לסוג הראש MM, MC וגם לסוגים שונים בתוך התחומים האלו. ניתן לירכוש קדם-מגבר לפטפון בניפרד ולחברו למגבר שברשותנו, וזאת במיקרה שלמגבר שברשותנו (בעצם לקדם מגבר הרגיל שברשותנו) אין כניסת פטפון או אם אמביציות הסאונד שלנו גבוהות.
לקדם-מגבר לפטפון שני תפקידים.
האות החשמלי המגיע מהראש הוא זעיר ודורש הגברה מסוימת ליפני כניסתו למגבר. הגברה זאת יספק הקדם-מגבר לפטפון בעזרת טרנזיסטורים או בעזרת מנורות.
מסיבות שיובאו להלן הצליל המוטבע על התקליט מעוות בעיוות קוי (ליניארי). כלאמר מה שנימצא בחריצים הוא לא בדיוק מה שצריך להישמע. הקדם-מגבר של הפטפון מתקן עיוות זה באמצעות מעגלים חשמליים היכולים ליהיות אקטיבים או פסיבים.

תדרים נמוכים דורשים רוחב חריץ יותר גדול מאשר הגבוהים דבר שמביא ל"ביזבוז" שטח בתקליט. כדי להגדיל את נפח האינפורמציה שהתקליט יכול להכיל מקטינים לפי נוסחה מסויימת את רוחב החריץ בתדרים הנמוכים דבר שדורש תיקון ליפני ההשמעה. עיוות נוסף שמוכנס לתקליט נועד להחליש רעש רקע שנוצר כתוצאה מהחיכוך בן המחט לתקליט. תחום מסוים בו הרעש מופיע, נימצא על התקליט באופן מוגבר. האות החשמלי שכולל בתחום הזה גם את רעש הרקע, מוחלש אחרכך בקדם-מגבר ועימו גם רעש הרקע.
בהתחלה קבעה כל חברה "נוסחה" אחרת לעיוותים עד אשר ב1952 הוסכם על משהו קבוע בשם עקומת RIAA רוב הקדם-מגברים לפטפונים היום עונים לתקן הזה. במכשירים יקרים במיוחד אפשר לכוון באופן עצמאי את תיקוני העיוותים וכך להתאימם גם להקלטות עם סטנדרטים אחרים.


הפטפון גם שכשלמראית עיין הוא מוצר פשוט מאוד הרי הוא מורכב ביותר. יש צורך להשקיע הרבה מאמץ וניסיונות בהתאמת חלק לחלק וכלום הוא לא מובן מאליו. תמיד כשאני יושב בהדגמות של פטפונים ומולי רואה מיספר צלחות מיסתובבות שעליהן ירכב עוד מעט ראש עם מחט, קשה לי להאמין שיש הבדל בן המערכות שלפני. סך הכל פלטה שמיסתובבת. מה כבר יכול ליהיות שונה בן אחת לרעותה? ואז תמיד, תמיד כשהמוסיקה בוקעת נימרח על שפתי חיוך דבילי... ההבדלים עצומים.



הניכתב לעיל ניכתב באופן כללי ביותר. כמובן יש תמיד יוצאים מהכלל ותמיד יש חברות שעושות הכל ההפך מכולם. זה כל הכיף שבעינין..



אם יש למישהו הערות או תוספות- אשמח.

.
נערך לאחרונה על ידי ramkol ב 22/08/2006 16:14, נערך 4 פעמים בסך הכל.

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 59332
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: מרטין סבג
מיקום: כפר-סבא
נתן תודות: 858 פעמים
קיבל תודות: 1619 פעמים
יצירת קשר:

נושא שלא נקרא #2 

תודה רמקול על ההסבר המקיף.
פיצלתי את ההודעה כדי לתת לה את הכבוד הראוי.

תיקון או הדגשה קטנה - המגע של המחט עם התקליט הוא בשתי נקודות ולא נקודה אחת.
החריץ הוא בצורת V כאשר כל דופן היא בעצם ערוץ אחר.

עוד מבוא למבוא הזה:

http://www.hometheater.co.il/modules.ph ... le&sid=155
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

ramkol (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

נושא שלא נקרא #3 

מרטין, אחלה קישור!

על נקודות המגע אכתוב בחלק של הראשים. למעלה אני מעדיף להשאיר את זה כך כי מדובר באופן כללי ופשוט על הרעיון הבסיסי שעובד בעצם גם במונו.

.

נמר
סמל אישי של משתמש
חבר שלא מהעולם הזה
חבר שלא מהעולם הזה
הודעות: 7772
הצטרף: ספטמבר 2005
מיקום: נס ציונה
נתן תודות: 1 פעם
קיבל תודות: 1 פעם

נושא שלא נקרא #4 

רמקול תודה רבה על המאמר המלמד והממצא..
מרטין תוספת ראויה .. (Y) (Y)
"מערכת סטריאו טובה לא מרכיבים בניחושים".

logankungfu
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2462
הצטרף: מאי 2005
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #5 

רמקול- כל הכבוד.
אתה כותב בחסד. (b)

zy
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2050
הצטרף: מרץ 2006
נתן תודות: 5 פעמים
קיבל תודות: 1 פעם

נושא שלא נקרא #6 

עולות לי שתי שאלות, בנתיים:

1.האם כגודל /רוחב..עולם הפקת הצליל כך גודל עולם הטבעתו ע"ג הויניל או שמא כאן ההבדלים הינם בדקויות (בהכללה זניחות).
במילים אחרות ידוע/ זכור שלרכוש תקליט תוצרת חוץ, במיוחד של חברות ידועות היה עדיף על תוצרת הארץ אך האם ההבדלים
בהטבעה הינם כמו לשמוע בפטיפון "זול" מול פטפון היי, היי אנד.
2. בלינק שמרטין נתן יש סקירה על היסטוריית המהירויות (rpm) , אין איזכור למהירות 16, האם מישהו יכול להוסיף כמה שורות בנידון.
תודה
javascript:emoticon(':hammer:') javascript:emoticon(':bat:')

alchimedes
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
הודעות: 185
הצטרף: מאי 2006
נתן תודות: 0
קיבל תודות: 0

נושא שלא נקרא #7 

הי ידידי ..

לגבי שאלה מס 1
רמת ההדפסה וסוגיה הם יותר מרלוונטים לאיכות ההאזנה .
ההדפסות הישראליות גרועות מאד וזה פשוט זוועה ממול להדפסות חוץ.

ההשוואה בין רמות פטיפון מקבילות מאד לרמות ההדפסה בתקליטים .

עד כדי שאם תקח הדפסה טובה מאד ותשים על פטיפון סביר מכוון היטב ששמו לב לפרטים !
הוא ישמע טוב יותר
מהדפסה גרועה גם על פטיפון HIGH END .

2 -
יש לך מדיות שכאלו ?
המהירות הזאת עברה מן העולם לפני כל כך הרבה זמן שזה אפילו לא משהו שמדברים עליו .

33 השכיח ביותר .

45 פעם היו התקליטים "הקטנים" סינגלים, שדרים וכדומה .
ה 45 החדשים בדרך כלל מתיחסים לאוכלוסית האודיופילית ואלה תקליטים "גדולים" כמו ה 33 אך מודפסים לשימוש במהירות של 45 .
בדרך כלל אלו תקליטים מאד מושקעים מבחינת הפקה , 180 גר ומעלה וכו.

78 - למי שיש אותם עדיין הרבה מהם ב מונו .
יש להמון "אודיופילים" וינטאג' וכאלה .
נשמע נהדר למי שיש דרך טובה להשמיע אותם . כמובן שעם תוספת של ראש מונו להגברת החוויה .
יותר חוויתי מוסיקאלי מאשר אודיופילי גרידא.

(b)

hasday
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
הודעות: 849
הצטרף: פברואר 2006
שם מלא: אבי חסדאי
מיקום: תל אביב
נתן תודות: 113 פעמים
קיבל תודות: 50 פעמים

נושא שלא נקרא #8 

רמקול תודה על ההסבר (Y)

yairf
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
הודעות: 9363
הצטרף: נובמבר 2004
מיקום: בנימינה
נתן תודות: 42 פעמים
קיבל תודות: 199 פעמים

נושא שלא נקרא #9 

MartinHSabag כתב:החריץ הוא בצורת V כאשר כל דופן היא בעצם ערוץ אחר.
...
כך זה נראה מקרוב 8O

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 59332
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: מרטין סבג
מיקום: כפר-סבא
נתן תודות: 858 פעמים
קיבל תודות: 1619 פעמים
יצירת קשר:

נושא שלא נקרא #10 

yairf,
אחלה לינק !!!
תוכל להוסיף אותו לאינדקס ?

יש לי בדיוק ברכב מכשיר שהחברה שלנו מייצרת שהוא למעשה מיקרוסקופ וידאו מאוד חזק.
אולי בהזדמנות אביא כמה תמונות DIY....
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

zy
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2050
הצטרף: מרץ 2006
נתן תודות: 5 פעמים
קיבל תודות: 1 פעם

נושא שלא נקרא #11 

alchimedes כתב: לגבי שאלה מס 1
רמת ההדפסה וסוגיה הם יותר מרלוונטים לאיכות ההאזנה .
2 -
יש לך מדיות שכאלו ?
המהירות הזאת עברה מן העולם לפני כל כך הרבה זמן שזה אפילו לא משהו שמדברים עליו .
(b)
...
הי,
1. כך חשבתי, הרי במכניקה גרידא עסקינן, אבל למרות ההייפ שיש לאחרונה בעניין פטיפונים ואפילו מאוד מאוד יקרים לא נתקלתי באמירה על כך.
2. לא יודע, אני אנסה לאתר את מצבור התקליטים (אוףף, כמה אופרות..) אותם שמעתי בילדותי ולראות (כל הגדלים והמהירויות האחרות בטוח היו שם), שאלתי נבעה מכך שהמהירות הזו לא הוזכרה במאמר שבלינק ורציתי להשלים את החסר.

תודה.
javascript:emoticon(':hammer:') javascript:emoticon(':bat:')

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
הודעות: 59332
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: מרטין סבג
מיקום: כפר-סבא
נתן תודות: 858 פעמים
קיבל תודות: 1619 פעמים
יצירת קשר:

נושא שלא נקרא #12 

zy,
יש לי הרגשה שהתקליטים שלך, ככה קצת גלמודים ובודדים שם אצלך בבודיעם....
אם הם צריכים בית חם ואוהב..... :roll:
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

zy
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2050
הצטרף: מרץ 2006
נתן תודות: 5 פעמים
קיבל תודות: 1 פעם

נושא שלא נקרא #13 

הם (הענתיקות הללו) כנראה בבוידעם בבית הורי (בהזדמנות הקרובה אברר) , אצלי בארגזים ולאחרונה גם לצד הפטפון שחובר באגף הילדים, יש רק LP "חדשים" (בני כ 30 שנים +/- ) 8)
javascript:emoticon(':hammer:') javascript:emoticon(':bat:')

ramkol (פותח השרשור)
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
הודעות: 3075
הצטרף: אפריל 2006
נתן תודות: 74 פעמים
קיבל תודות: 34 פעמים

נושא שלא נקרא #14 

חן חן לכולם,
גם על הסבלנות..

סיימתי את כתיבת ה"מאמר" בתחילת השירשור, ומבחינתי הוא גמור. כאמור אשמח לקבל הערות או השלמות. הניכתב מיועד למתחילים ולכן נימנעתי מהסברים מפורטים מידי או מנוסחאות כבדות או גאומטריה מסובכת.

אפשר מבחינתי להוסיף את זה לאוסף המאמרים.

zy,
אני לא ממש זוכר אבל בזמנו שמעתי שאיכות התקליט תלויה גם באיכות המטריצה, התבנית, שבה הודפס וגם ממיספרו בסידרה שהודפסה במטריצה. הראשונים שהודפסו היו הטובים יותר. לעובי התקליט יש גם השפעה על גלים על פניו שמשפיעים על הצליל.

.

eg99
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
הודעות: 2999
הצטרף: פברואר 2006
מיקום: רמת השרון
נתן תודות: 114 פעמים
קיבל תודות: 58 פעמים

נושא שלא נקרא #15 

כתיבה נהדרת.
למדתי ונהניתי (Y)
ערן

שלח תגובה

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”