יתרונות

מודעות מלאה לסביבה בלי אטימה
סאונד חזק לקטגוריה עם באס מורגש
שיחות טובות ברוב המצבים
חיבור כפול בין טלפון ומחשב
אפליקציה עם אקולייזר והתאמה אישית
טעינה אלחוטית וטעינה מהירה
עמידות לזיעה והתזות

חסרונות

תלות גבוהה במיקום המדויק על האוזן
מגע רגיש שעלול להפעיל פקודות בטעות
לא מתאים למי שרוצה בידוד רעשים

יש קטגוריות שמתחילות מהנחת עבודה של פשרה, ואוזניות Open Ear הן הדוגמה הכי ברורה לזה. הן לא נכנסות לתעלת האוזן ולא מנסות לבודד אותך מהעולם, להפך. הן מבטיחות שתישאר מודע לסביבה, שתשמע תנועה ברחוב, אנשים במשרד, או רוכבים שמגיעים מאחור, ובלי שתצטרך להוריד אוזנייה בכל פעם שמישהו מדבר איתך. זה נשמע כמו פתרון מושלם ליום יום, לספורט, להליכות, לעבודה מהבית, ולכל מי שמרגיש שאוזניות אטומות הופכות את העולם לשקט מדי. אבל כאן מגיע הצד השני של העסקה. ברגע שהאוזן נשארת פתוחה, גם הסאונד נמצא במלחמה מתמדת עם רעשי הרקע, הבאס מתקשה לקבל נפח אמיתי, והכול נהיה תלוי במיקום המדויק של הדרייבר מול האוזן. לפעמים מילימטר אחד עושה את ההבדל בין צליל עשיר ומלא לבין משהו שנשמע רחוק וחסר גוף.

JBL Sense Pro נכנסות לזירה הזאת עם אמירה ברורה שהן לא מוכנות להסתפק בלתת לך מוזיקה ברקע. כאן מדובר באוזניות שמגיעות עם דרייבר גדול יחסית לקטגוריה, דגש מוצהר על באס, קישוריות מתקדמת כולל תמיכה ב LE Audio וב Auracast, אפשרויות התאמה אישית דרך האפליקציה, וגם סט כלים שמבטיח להפוך אותן למוצר רציני לשיחות, לא רק להאזנה מזדמנת. על הנייר זה נשמע כמו ניסיון לייצר את הדבר שתמיד חיפשנו ב Open Ear, אוזניות שמרגישות נוחות ובטוחות בחוץ, אבל עדיין נותנות חוויית שמע שמזכירה אוזניות אמיתיות ולא גימיק.

השאלה היא האם זה באמת עובד לאורך יום שימוש שלם. לא בדיקת שתי דקות בבית, אלא תנועה בחוץ, רעש עירוני, רוח, שיחות בעבודה, קפיצות בין שני מכשירים, וההתעסקות היומיומית הקטנה שמחליטה אם מוצר כזה יהפוך להרגל או יישאר רעיון טוב בקופסה. במילים פשוטות, האם JBL הצליחה לשבור את חוקי הזאנר ולתת סאונד ושיחות שמרגישים שלמים, או שברגע שמתחילים לזוז מגלים שוב את אותם כאבים מוכרים של Open Ear, התאמה רגישה, שליטה שמחייבת דיוק, ומוזיקה שמנצחת רק כשהעולם מסביב שקט מספיק. בדקנו.

מה בקופסה עיצוב ונוחות

בפתיחת הקופסה מקבלים את האוזניות, מארז טעינה שתומך גם בטעינה אלחוטית, וניירת בסיסית של אחריות ומדריך מהיר. אין כאן קופסת אביזרים מפונפנת, אין סט מתאמים לסיליקון כי זה לא מוצר שנכנס לתעלת האוזן, ובחלק מהשווקים גם לא תקבל כבל טעינה כי JBL (כמו כולם) דוחפת בשנים האחרונות מדיניות של פחות אביזרים מיותרים באריזה. בשורה התחתונה זה סט נקי ופשוט, כזה שמניח שיש לך כבר כבל USB C בבית.

מבחינת עיצוב, ה Sense Pro מנסות לשדר יותר פרימיום מהאוזניות הפתוחות הזולות שמרגישות כמו גאדגט ספורט. המארז יחסית גדול, וזה מחיר קבוע בקטגוריה הזאת כי צריך מקום למבנה של האוזנייה ולוו שמקיף את האוזן, אבל הגימור עצמו מרגיש מוקפד יותר, עם מראה נקי ומגע פחות צעצועי. האוזניות עצמן בנויות סביב שלד שמקיף את האוזן וממקם את הדרייבר מחוץ לתעלה, כדי להשאיר אותה פתוחה ולתת צליל בהולכת אוויר. זה פתרון שמראש נועד לאנשים שלא סובלים אטימה, או למי שרוצה להישאר מודע לסביבה בזמן הליכה, רכיבה, עבודה במשרד או סתם יום עמוס שיחות.

הנוחות היא הדבר הכי חשוב במוצרים כאלו. כשמוצאים את הזווית הנכונה, התחושה באוזן קלה מאוד, אין לחץ פנימי ואין תחושת אטימה, ואפשר להחזיק איתן שעות בלי עייפות טיפוסית של אוזניות בתוך האוזן. יש כאן גם מפרק שמאפשר לכוון את היחידה שמפיקה את הצליל כך שתפגע טוב יותר בכיוון האוזן, וזה קריטי ב Open Ear כי מילימטרים בודדים משנים גם את עוצמת הבאס וגם את התחושה של פירוט. בנוסף, המבנה מתאים בדרך כלל גם למי שמרכיב משקפיים כי אין גוף גדול שדוחף את האוזן פנימה, אלא וו שיושב מסביב.

מצד שני, אותו מבנה רך ונעים הוא גם נקודת חולשה פוטנציאלית. אם הוא לא ננעל על האוזן בצורה יציבה מספיק, הדרייבר יכול לזוז קצת בזמן הליכה מהירה או תנועה, ואז תצטרך לכוון מחדש כדי לחזור לנקודת ה-. זה לא בהכרח אומר שהן לא נוחות, אלא שהן דורשות התאמה מדויקת יותר מאוזניות רגילות, ושהחוויה יכולה להשתנות בין משתמש למשתמש לפי צורת האוזן וההרגלים. במילים פשוטות, זה מסוג המוצרים שכדאי למדוד ולא רק לקרוא עליו, כי הנוחות כאן היא לא פרט קטן אלא לב המוצר.

שימוש יומיומי ושליטה

ברגע שיוצאים מההתלהבות של לפתוח קופסה ולעבור על מפרט, האוזניות האלו נמדדות בדבר אחד פשוט, כמה קל ״לחיות״ איתן. ב JBL Sense Pro החוויה היומיומית מתחלקת לשני צדדים ברורים. בצד החזק הן משתלבות בשגרה בלי לנתק אותך מהעולם, ובצד המעצבן הן לפעמים דורשות יותר תשומת לב ממה שהיית מצפה מאוזניות שלוקחים ויוצאים איתן.

השליטה מתבצעת בעיקר דרך משטחי מגע על גוף האוזנייה. יש כאן את כל הפעולות הקלאסיות כמו עצירה והפעלה, דילוג קדימה ואחורה, מענה לשיחה וניתוק, ושליטה בעוצמה. הבעיה היא לא בהיצע הפעולות אלא ברגישות. בגלל שהאוזניות יושבות על האוזן מבחוץ, ובגלל שהדיוק במיקום משפיע על הסאונד, אתה מוצא את עצמך נוגע בהן לא מעט כדי לכוון את הזווית. בשלב הזה קל מאוד לבצע פקודות בלי להתכוון, לעצור שיר באמצע, לדלג, או להפעיל משהו כשכל מה שרצית הוא לשפר את המיקום בעוד מילימטר.

עוד נקודה פרקטית היא מה קורה בכל פעם שמחזירים את האוזניות לקייס. במוצרים מהסוג הזה, שבהם כיוון הזווית משנה את התוצאה. במקרה של JBL Sense Pro כל חזרה לקייס עלולה להיות מעט מרגיזה, כאשר האוזנייה לא מתמקם בדיוק באותה התנוחה הרצויה. זה לא עניין של דקות, אבל זה לפעמים משהו שיכול לקחת כמה שניות, במיוחד למי שמוציא ומחזיר אוזניות הרבה פעמים ביום.

האפליקציה של JBL היא המקום שבו אפשר להפוך את החוויה ליותר אישית ופחות גנרית. מעבר לעדכוני קושחה והגדרות בסיסיות, היא מאפשרת לכוונן את הצליל, לעבוד עם אקולייזר מפורט, ולהפעיל פרופיל התאמה אישי שמבוסס על בדיקת שמיעה. למי שמקשיב הרבה, זה יכול להיות ההבדל בין אוזניות שנשמעות נחמד לבין אוזניות שמרגישות מותאמות אליך, במיוחד בקטגוריה שבה שינוי קטן במיקום משנה את הבאס ואת תחושת הפירוט. יש גם אפשרות להגדיר מחדש מה עושה כל מחוות מגע, וזה חשוב כי אם כבר המגע רגיש, לפחות שהפקודות יהיו בדיוק אלה שאתה צריך ביום יום.

קישוריות ופיצ׳רים

כדי להבין אם JBL Sense Pro הן מוצר בשל ולא רק רעיון יפה, צריך להסתכל על הקישוריות והכלים שהן מביאות לשולחן, כי כאן JBL מנסה לבדל אותן מאוזניות Open Ear בסיסיות. החיבור מהיר ויציב, והאוזניות מכוונות בבירור לקהל שמדלג בין מכשירים ועובד עם אודיו לאורך היום, ולא רק יוצא איתן לריצה.

הנקודה הכי פרקטית היא חיבור כפול, כלומר אפשר להיות מחובר במקביל לטלפון ולמחשב, ולעבור ביניהם בצורה טבעית. שיחת טלפון נכנסת תופסת קדימות, ואז חוזרים למוזיקה או לזום בלי להתחיל לנתק ולהתחבר מחדש. זה מסוג פיצר שמי שלא חי איתו לא מבין כמה הוא משנה את השגרה, במיוחד כשמדובר באוזניות פתוחות שמראש מיועדות להישאר על האוזן לאורך זמן.

מעבר לזה יש כאן תמיכה בתקני אודיו מתקדמים. האוזניות תומכות ב LE Audio, שמבוסס על Bluetooth Low Energy ומבטיח יעילות טובה יותר ושידור אודיו מודרני יותר. יש גם Auracast, יכולת שידור שמאפשרת למכשיר לשדר אודיו לכמה מאזינים במקביל, קונספט שמתאים למרחבים ציבוריים או לתרחישים שבהם רוצים לשתף מקור שמע בלי להתחיל לחפש פתרונות צד שלישי. כרגע זה עדיין תלוי מאוד באקוסיסטם ובתמיכה של מכשירי המקור, אבל זה בדיוק מסוג הדברים שהופכים מוצר ליותר עתידי, גם אם לא תשתמש בזה ביום הראשון.

בגזרת הקודקים, בחלק מהמקורות והגרסאות מופיע LDAC, שמאפשר העברת אודיו בקצבים גבוהים יותר ביחס לקודק הבסיסי. בפועל המשמעות תלויה בטלפון שלך, באפליקציה ובאיכות הקבצים או הסטרימינג, אבל למי שמאזין הרבה ורוצה למצות איכות, זה פלוס אמיתי על הנייר וגם בפועל כשכל השרשרת תומכת. מצד שני, קודקים כבדים יכולים לעלות במחיר של צריכת סוללה וקצת פחות סלחנות לבעיות קליטה, ולכן זו נקודה ששווה לבדוק בשימוש ארוך ולא רק לסמן וי במפרט.

האפליקציה מוסיפה עוד שכבה שימושית של שליטה, בעיקר סביב ניהול הקישוריות, עדכוני קושחה והגדרות שמע. זה חשוב במיוחד במוצר עם פיצרים חדשים יחסית, כי תיקוני יציבות ושיפורי חיבור מגיעים לא פעם בעדכוני תוכנה. אם JBL תמשיך לתחזק את זה כמו שצריך, זה אחד המקומות שבהם Sense Pro יכולות להשתפר לאורך זמן גם בלי להחליף חומרה.

שמע ושיחות

ברגע שמבינים את הקטע של Open Ear, השאלה האמיתית נהיית פשוטה. האם אפשר לקבל סאונד שמרגיש מוזיקה ולא רק ליווי, בלי לאבד את היתרון הכי גדול של הקטגוריה, מודעות מלאה לסביבה. ב JBL Sense Pro התשובה נוטה לכיוון החיובי, אבל היא מגיעה עם תנאי אחד ברור, המיקום על האוזן קובע הכול.

כשהאוזניות יושבות נכון, יש כאן צליל מלא ומפתיע ביחס למה שמקבלים בדרך כלל מאוזניות פתוחות. הבאס מורגש יותר ממה שהייתי מצפה, הוא לא רק הד קלוש ברקע, אלא גוף אמיתי שמחזיק קצב ומוסיף משקל לשירים. האמצע נשמע נוכח, שירה וכלים מרכזיים לא נעלמים, והגבוהים נשארים נעימים ולא חדים מדי. זה לא סאונד אודיופילי שמכוון לדיוק מוחלט, זה סאונד שמכוון להנאה, כזה שמצליח לגרום לך לשכוח לרגע שהאוזן בכלל פתוחה.

אבל ברגע שהמיקום זז, אפילו קצת, התמונה משתנה. הבאס נחלש, הפירוט יורד, והכול נשמע רחוק יותר. זה לא עניין של דרייבר חלש אלא של פיזיקה, באוזניות פתוחות המרחק והזווית הם חלק מהמערכת. לכן מי שמחפש חוויה עקבית בלי להתעסק, צריך להבין שזה מוצר שמתגמל דיוק, ומעניש חוסר תשומת לב.

במרחביות יש כאן אפקט שמנסה להרחיב את הבמה, לפזר את הסאונד ולתת תחושת עומק. לפעמים זה מוסיף אוויר ומרחב, במיוחד בהופעות חיות ובקטעים עם הרבה שכבות סאונד. לפעמים זה מרגיש יותר כמו פילטר שעושה את הכול גדול יותר אבל קצת פחות ממוקד. זה לא גימיק ריק, אבל זה גם לא משהו שתמיד תפעיל. מי שאוהב לשחק עם פרופילים ימצא כאן כלי נחמד, מי שמעדיף לשים פליי ולשכוח כנראה יחזור כמו רוב הפעמים למצב הרגיל.

דליפת סאונד היא חלק בלתי נפרד מהקטגוריה, וגם כאן היא קיימת. בווליום סביר במשרד או בבית, רוב האנשים סביבך לא ישמעו יותר מדי, אבל בשקט מוחלט, או כשאתה מעלה עוצמה כדי להתגבר על רחוב רועש, אפשר להבין מה אתה שומע. מצד שני, היתרון נשאר ברור, אתה שומע את העולם. הודעות, צעדים, תנועה, שיחה לידך. וזה בדיוק מה שאנשים מחפשים כאן.

בשיחות, JBL מנסה להראות שהיא לא רק חברת מוזיקה אלא גם יודעת לספק כלי עבודה. איכות הקול בשיחה מצויינת, והצד השני שומע אותך מעולה, במיוחד בסביבה רגועה. יש כאן מערך מיקרופונים שמנסה להפריד בין קול לרעש, ובפנים זה עובד יפה. בחוץ, במיוחד עם רוח ורעש תנועה, האלגוריתם נכנס לפעולה בצורה אגרסיבית יותר. זה מציל את הצד השני מלא מעט רעשים, אבל לפעמים נותן לקול תחושה מעובדת, כאילו עבר עיבוד חזק מדי. ועדיין, ביחס לאוזניות פתוחות, זה אחד המקומות שבהם Sense Pro נראות רציניות יותר מהרבה מתחרות.

אם צריך לסכם את פרק השמע והשיחות במשפט אחד, זה מוצר שמספק חוויה טובה מהצפוי ל Open Ear, כל עוד אתה מקבל את החוק הבסיסי של הזאנר. , וכשאתה עליה, גם המוזיקה וגם השיחות מרגישות ברמה גבוהה. כשאתה מחוץ לה, אתה נזכר מהר מאוד למה אוזניות פתוחות הן תמיד משחק של איזון.

סוללה טעינה ועמידות

בפועל מדובר באוזניות שמחזיקות יום שימוש רגיל בלי לחץ. הן נותנות כמה שעות טובות על האוזניות עצמן, והמארז מוסיף עוד מחזורים כך שבשגרה אפשר להטעין פעם בכמה ימים ולא לחשוב על זה. טעינה מהירה מצילה כשנזכרים לצאת מהבית, וגם טעינה אלחוטית הופכת את המארז לנוח יותר על שולחן עבודה. מבחינת עמידות יש כאן תקן שמכסה זיעה ואבק והתזות, כך שהליכה, אימון קל או גשם קטן לא אמורים להפחיד, אבל זה עדיין לא מוצר שמיועד לשחייה או למקלחת.

בשורה התחתונה

JBL Sense Pro מנסות להיות הבחירה למי שרוצה Open Ear בלי להרגיש שמקבל סאונד של פשרה. מול מתחרות רבות בקטגוריה, היתרון שלהן הוא שילוב של צליל מלא ובאס מפתיע יחד עם סט פיצרים מתקדם וקישוריות שמכוונת לעבודה אמיתית ביום יום. מצד שני, הן גם מזכירות שהקטגוריה הזאת לא סולחת, אם האוזנייה לא יושבת בזווית הנכונה הסאונד יורד מהר, והשליטה דרך מגע יכולה להוציא אותך מדעתך כשאתה רק רוצה לכוון רגע את המיקום על האוזן.

למי זה מתאים? למי שמחפש אוזניות להליכה, רכיבה, עבודה במשרד ושיחות, ורוצה להישאר מודע לסביבה בלי לוותר לגמרי על חוויית מוזיקה.
למי זה פחות מתאים? למי שרוצה בידוד, שקט, או עקביות מוחלטת בלי התעסקות, ולמי שמעדיף כפתורים פיזיים על פני מחוות מגע רגישות.

בשורה התחתונה, אם אתה אוהב את הרעיון של Open Ear ומוכן לקבל את משחק הזווית וההתאמה כחלק מהחבילה, ה Sense Pro הן מהדגמים היותר בשלים ומוצלחים בקטגוריה כרגע.