EA Sports FC 26 מסמנת נקודת מפנה לסדרת הכדורגל של EA. השנה המשחק לא רק נראה טוב יותר – הוא גם מרגיש אחרת. עם מנוע משופר, אנימציות מציאותיות, מצב קריירה דינמי ו-Ultimate Team מאוזן יותר, נראה ש-EA סוף סוף מצאה דרך לרענן את הנוסחה המוכרת ולהחזיר את ההתרגשות למגרש.
מוקדש לזכרו של סרן עידן בלוי – שאהב כדורגל, אהב את FIFA/FC והכי אהב לנצח.
ה-7.10 נגע בכולנו, אותי זה פגש בפרידה מאחיין אהוב ומוכשר, סרן עידן בלוי. בבוקר השביעי לאוקטובר עידן תפס את גזרת נחל עוז כקצין הקשר הגדודי של 13 גולני. ולאחר לחימה עיקשת במחבלים אשר חדרו לבסיס עידן נפל.
הרבה שעות בילוי וחיים משותפים היו לי עם עידן. הרגעים שהכי זכורים לי מהשנים האחרונות הם משחקים המשותפים ב-FIFA שהפך ל-FC. הרבה ניצחונות, הרבה הפסדים, הרבה צרחות אחרי גול יפה והרבה חיוכים.
כולי תקווה שיש לך FIFA שם למעלה.
קישור לאתר יזכור – סרן עידן בלויֿ
FC26
משחקי הכדורגל של EA ידועים כמי שמקבלים עדכון שנתי ולא תמיד מצליחים לחדש. אבל השנה, עם EA Sports FC 26, משהו מרגיש שונה. יש תחושה שהפעם המפתחים לקחו סיכונים אמיתיים – שיפרו את הדינמיקה של המשחק, חילקו את החוויה לשני סגנונות ברורים ושילבו תוספות שמרגישות כמו ניסיון כן לרענן נוסחה עייפה. לצד כל זאת ניכרים גם אזורים שבהם EA עדיין נזהרת מדי: כמה מהבעיות הוותיקות חוזרות, חלק מהמצבים לא עברו שינוי מהותי, והאיזון בין ריאליזם לכיף נשאר עדין מתמיד. שחקנו בדקנו והנה המסקנה.
חוויית משחק: בין מהיר למציאותי
השינוי הכי גדול ש-FC 26 מביא לשולחן הוא הפרדה ברורה בין שני סגנונות משחק שונים – Competitive ו-Authentic. זה אולי נשמע כמו פרט טכני, אבל בפועל מדובר במהלך שמגדיר מחדש את איך שאנחנו ניגשים למשחק.
מצב Competitive – קצב מהיר, אדרנלין ושואו
ב-Competitive המשחקיות נבנית סביב קצב גבוה: שחקנים מגיבים מהר יותר לפקודות. הכדור "דבוק" יותר לרגל בדריבלים, מה שמאפשר פריצות מטורפות לאורך הקווים. המגרש נפתח יותר, יש יותר מצבים של התקפות מעבר (counter attacks) שמרגישים כמו משחק רחוב או כדורגל שכונתי עם החבר’ה.
לדוגמה – עם קיליאן אמבפה או ויניסיוס ג’וניור, אפשר לצאת לדריבל חצי מגרש ולסיים בבעיטה חדה לרשת תוך שניות. זה מייצר רגעים קולנועיים שמרגישים כמעט כמו משחק ארקייד, אבל כזה שמבוסס על המנוע המתקדם של FC.
האווירה כאן היא של כיף מיידי. לא צריך לחשוב יותר מדי על טקטיקות – מספיק לזהות חור בהגנה, ללחוץ על ספרינט, ולרוץ כל הדרך לשער.
מצב Authentic – איטי, טקטי, קרוב למציאות
בצד השני, Authentic הוא בדיוק ההפך: השחקנים מרגישים כבדים יותר. הכדור משתחרר מהר מהרגל, מה שמכריח אותך למסור הרבה ולבנות מהלך סבלני. אם לא תסגור נכון את הקישור, תמצא את עצמך רודף אחרי הכדור דקות ארוכות.
זהו מצב שמיועד למי שמחפש סימולציה קרובה למציאות. למשל – משחק ליגת האלופות שבו אתה מנהל את ריאל מדריד נגד מנצ’סטר סיטי, והכול מתנהל בקצב איטי יותר, עם קרבות במרכז המגרש וחשיבות עצומה למיקום.
מה מרגיש טוב יותר?
האמת – שניהם מביאים ערך. Authentic נותן הרגשה טקטית אמיתית, כאילו אתה באמת מאמן שמוביל קבוצה גדולה. זה דורש סבלנות, ריכוז, ויכולת לחשוב כמה מהלכים קדימה. אבל מבחינתי – Competitive עדיין הרבה יותר כיף. למה?
זה מהיר, זורם, ומספק סיפוק מיידי. הדינמיקה מזכירה משחק מול חברים על הספה' עם שערים מהירים, מהלכים מפתיעים וצחוקים כששחקן עושה דריבל לא הגיוני. זה גם מצב שהכי מתאים למשחק אונליין – כשהכול קורה בזמן אמת ואתה לא רוצה להרגיש תקוע בקצב איטי מדי.
מערכת ההגנה והשוערים
אחד התחומים שבהם EA השקיעה השנה בצורה בולטת הוא מערכת ההגנה והשוערים. כבר מהמשחק הראשון אפשר להרגיש את ההבדלים, חלקם לטובה וחלקם פחות אך בשקלול של הכול השינוי לטובה.
השוערים עברו שדרוג משמעותי עם אנימציות חדשות ומערכת תגובות שמביאה תחושת אמינות גבוהה יותר. הם מתמקמים טוב יותר מול בעיטות מטווח בינוני ומצליחים להוריד כדורים נמוכים בצורה מדהימה. מצבים שבהם כדור פשוט מחליק להם מתחת ליד הפכו נדירים בהרבה. אפשר לראות בבירור את ההבדל כאשר שחקן כמו מסי בועט בעיטה מסובבת מחוץ לרחבה והשוער מתעופף ומסיט את הכדור לקרן בתזמון מושלם. יחד עם זאת, עדיין קיימים רגעים מתסכלים. לפעמים השוער יוצא לא בזמן או מחליט לעצור כדור מאוחר מדי, במיוחד במצבים של כדורי עומק. במקרים כאלו אתם עדיין עלולים למצוא את עצמכם סופגים שער זול שנראה מיותר ומסתכל.
בהגנה עצמה התמונה מורכבת יותר. כשאתה שולט ידנית בהגנה מרגיש ש-EA באמת שיפרו את התחום הזה. התיקולים מדויקים יותר, התחושה של שמירה צמודה טובה בהרבה והבלמים מגיבים בזמן ונכנסים נכון למאבקים. אפשר לעצור התקפות ברגע האחרון באופן שמרגיש טבעי וחלק. אבל ברגע שמעבירים את השליטה ל-AI הבעיות נחשפות. השחקנים לרוב רק חוזרים למקומם ולא מנסים לקטוף כדור בעצמם. הם כמעט אף פעם לא חוטפים לבד אלא רק כשאתה לוחץ על RB בשלט של אקסבוקס או R1 בשלט של פלייסטיישן. זה יוצר תחושה שהמערכת סומכת עליך שתעשה הכול בעצמך. הקשרים האחוריים לעיתים נרדמים, הקווים נפתחים בקלות וההגנה הקבוצתית מאבדת עומק. במצב Competitive, שבו הקצב מהיר במיוחד, זה מורגש עוד יותר – כל חוסר תגובה קטן מה-AI הופך מיד להזדמנות ליריב שמצליח לפרוץ את ההגנה כמעט בלי מאמץ.
האיזון בין התקפה להגנה עדיין לא מושלם. בעוד שההתקפה חדה ומהירה, ההגנה מרגישה לעיתים איטית ומבולבלת. זה מוביל למשחקים מלאי שערים, מה שיכול להיות כיף לצופה אבל מתסכל מאוד לשחקן שמעדיף משחק טקטי הדוק.
מבחינה אישית אני מרגיש שהשוערים סוף סוף קיבלו את המקום הראוי להם והם מוסיפים דרמה אמיתית למשחק. לעומת זאת, ההגנה הקבוצתית עדיין רחוקה ממה שהייתי מצפה לראות. זה נכון שכיף לדעת שהכול תלוי בי כשאני שולט ישירות בשחקן, אבל הייתי רוצה שהקבוצה שלי תתפקד בצורה חכמה יותר ברקע. כשאתה משחק אונליין במיוחד במצב Authentic אין דבר יותר מתסכל מלראות את הקשרים שלך נשארים רחוקים מדי מהעורף ההגנתי ולספוג שער קליל בעקבות זאת.
מצב הקריירה – צעד קדימה, אבל לא מהפכה
במשך שנים מצב הקריירה היה כמו הילד המוזנח של סדרת הכדורגל של EA. בעוד ש-Ultimate Team זכה לעדכונים מתמידים, קריירת המנג’ר והשחקן הרגישה תקועה עם אותם מסכים, אותם מנגנונים ואותם באגים מוכרים. השנה ב-FC 26 רואים סוף סוף ניסיון לשדרג ולרענן את החוויה, גם אם לא מדובר במהפכה של ממש.
אחד השינויים הבולטים ביותר הוא הכנסת אירועים חיים, שמוסיפים למצב הקריירה שכבה דינמית של משימות ואתגרים בזמן אמת. במהלך העונה יכולים לצוץ אירועים מפתיעים שמאלצים את המנג’ר לקבל החלטות לא צפויות – כמו פציעה של שחקן מפתח רגע לפני משחק גמר או דרישה של הנהלה לשנות מערך כדי לרצות את האוהדים.
מעבר לכך, נוספו גם משימות חיות שמותאמות למציאות מחוץ למשחק, למשל אתגר שבו עליך לשחזר את ההישג של פריז סן ז’רמן ולנצח פעמיים ברציפות בליגת האלופות. הצלחה באתגר כזה מזכה אותך בפרסים קוסמטיים כמו חולצת רטרו רשמית לשימוש במצב Ultimate Team. השילוב הזה בין העולם האמיתי לעולם הווירטואלי הופך את הקריירה להרבה יותר רעננה ומרגישה פחות כמו סימולציה קפואה ויותר כמו עונה אמיתית שמגיבה למה שקורה על המגרשים בעולם.
השיפור המשמעותי השני נמצא במערכת פיתוח הנוער. סוף סוף יש תחושה של עומק אמיתי בסקאוטינג ובהבאת שחקנים צעירים. המערכת מאפשרת לפתח שחקנים צעירים באופן יותר ממוקד, עם מסלולי אימון מגוונים שמכוונים את הקריירה שלהם. כך למשל אפשר לבחור אם חלוץ צעיר יתמקד בסיום מול השער או דווקא בפיתוח יכולות מסירה כדי להפוך אותו לחלוץ מדומה בסגנון בנזמה. זה אולי לא מושלם, אבל זה שינוי שמכניס עניין אמיתי.
מה אהבתי במצב הזה? קודם כל את תחושת השליטה הרחבה יותר. בניגוד לשנים קודמות שבהן ניהלתי את הקבוצה בעיקר במסכים יבשים של חוזים והעברות, כאן יש יותר חיבור לצד הדרמטי של להיות מאמן. העובדה שיש אירועים שמכריחים אותך להגיב יוצרת חוויית ניהול שמרגישה דינמית. אהבתי גם את המיקוד בשחקני נוער – סוף סוף אפשר באמת להרגיש שאתה בונה דור חדש, ולא רק משתמש בכלי שולי שמתקיים ברקע.
עם זאת, החוויה עדיין לא חפה מחסרונות. מחוץ לאירועים החיים רוב המערכת נשארת דומה מאוד לשנים הקודמות. מסכי הניהול עצמם כמעט לא השתנו, הממשק עדיין איטי לעיתים והסיפור הגדול של קריירת מנג’ר לא מקבל את עומק העלילה שיכול היה להפוך את המצב הזה לחוויה אמיתית של “סיפור כדורגל”. גם ההיבט של ראיונות עיתונאים והקשר עם ההנהלה מרגישים כמו חזרתיות ולא כמו מערכת שמכתיבה באמת איך הקריירה שלך מתנהלת.
באופן אישי, אני מרגיש שמצב הקריירה ב-FC 26 הוא בהחלט צעד קדימה. זה לא מצב מהפכני, אבל לראשונה מזה כמה שנים יש לי סיבה אמיתית לשחק בו מעבר לנוסטלגיה. האירועים והנוער מוסיפים חיים, והיכולת לבחור מסלולי אימון לשחקנים צעירים נותנת תחושת השקעה לטווח ארוך. מצד שני, אני עדיין מחכה ליום שבו EA תהפוך את קריירת המנג’ר לסיפור מלא עם עלילות משתנות, דינמיקה אמיתית מול הנהלות ואוהדים, ותחושה שאתה באמת חי בעולם של כדורגל ולא רק מנהל טבלאות.
בסיכומו של דבר, הקריירה ב-FC 26 מרגישה כמו ניסוי בכיוון הנכון. יש בסיס טוב יותר מבעבר, ויש רגעים כיפיים שבהם מרגישים שאתה חלק ממשחק שממשיך להתפתח. יחד עם זאת, עדיין חסר כאן את אותו קסם שיגרום לי להגיד שזה מצב שמחזיק לבדו את כל המשחק. בעיניי זו הזדמנות – אם EA ימשיכו להשקיע בכיוון הזה בשנים הקרובות, מצב הקריירה יכול להפוך שוב לאחד מהיהלומים של הסדרה, ולא רק מצב צדדי ליד FUT.
Ultimate Team – בין חדשנות למסחור
Ultimate Team תמיד היה הילד המפונק של EA, וגם השנה הוא זוכה לעדכונים ושיפורים שהופכים אותו למרכז החוויה, אבל הפעם הקצב שונה. ה-power curve השנה איטי יותר במכוון. EA הודיעה מראש שהמטרה היא למנוע את ההרגשה שכל קבוצה מגיעה מהר מדי לדרגת-על של 90 רייטינג ומעלה. הפרומואים משדרגים שחקנים בצורה מתונה יותר – במקום קפיצות חדות של שלוש נקודות ברייטינג, רובם עולים רק באחת, ולעיתים כלל לא. זה שינוי קטן לכאורה, אבל הוא משנה את הדינמיקה של כל המערכת: ההתקדמות איטית יותר, כל כרטיס שווה יותר זמן משחק, והמרדף אחר הקבוצה המושלמת נמשך לאורך חודשים במקום שבועות ספורים.
בנוסף לכך, נוספו טורנירים ומסגרות שמכריחים להשתמש בהרכבים מגוונים יותר. חלק מהתחרויות מגבילות את השימוש לשחקנים עד רייטינג מסוים, אחרות דורשות הרכב שמבוסס על ליגה אחת או על שילוב בין שתי מדינות בלבד. בגרסה הזו EA הלכו צעד נוסף והוסיפו מצבים שבהם אתה נדרש להחליף קבוצה כמעט בכל משחק. למשל, בטורניר מסוים לא תוכל לפתוח עם אותם שחקנים פעמיים ברצף, מה שמאלץ אותך לנהל את הסגל שלך באסטרטגיה מתמשכת ולא להסתמך על אותם כוכבים שוב ושוב. זה יוצר גיוון אמיתי ומעודד יצירתיות, גם אם לעיתים זה מתסכל כשאתה רגיל להרכב קבוע.
השינויים האלו יחד מייצרים חוויה מאוזנת יותר. הקצב האיטי של פיתוח הקבוצה שומר על עניין לאורך זמן, והצורך לבנות סגלים שונים כל הזמן גורם לכל משחק להרגיש רענן. EA הצליחה השנה לגרום ל-Ultimate Team להיות פחות מירוץ אינסופי אחרי קלפים נוצצים, ויותר מערכת שבה לכל החלטה יש משמעות טקטית אמיתית.
אבל כאן גם מגיע הצד הפחות מלהיב. המודל הכלכלי של FUT נשאר כמעט זהה. חבילות קלפים ממשיכות להיות עמוד השדרה של ההתקדמות, ורכישות בכסף אמיתי עדיין מעניקות יתרון עצום למי שמוכן להשקיע יותר. התחושה היא ש-EA מצאה דרך לתת לשחקנים לטעום גיוון, אבל הליבה עדיין סובבת סביב Pay to win. מבחינתי, זה יוצר תחושת נתק – מצד אחד התקדמות כיפית דרך פיתוח שחקנים, מצד שני קיר זכוכית ברור שבו מי שלא משלם נשאר מאחור.
גרפיקה ואנימציה
אחד התחומים שבהם FC 26 מרשים באמת הוא הרמה הוויזואלית. מדובר במשחק שנראה לעיתים כמו שידור טלוויזיוני חי, והתחושה הזו לא מגיעה במקרה. EA שילבה כאן שכבות טכנולוגיות מתקדמות שנבנו לאורך שנים, עם שילוב של סריקות תנועה, עיבוד וידאו, וטקסטורות באיכות גבוהה במיוחד.
מודלי השחקנים מבוססים על סריקות Motion Capture מלאות שנעשו למאות שחקנים מקצועיים. המערכת החדשה, Hypermotion V, שואבת מידע מאלפי שעות של משחקים מצולמים ברזולוציית 4K ומתרגמת אותם לאנימציות חלקות. התוצאה היא שכל תנועה – ריצה, בעיטה, פריצה על הקו – נראית טבעית ומשכנעת יותר מאי פעם. הפנים עצמם נבנו באמצעות טכניקת Photogrammetry, שכוללת צילום מזוויות רבות בתאורה מבוקרת, וכך מתקבלות טקסטורות עשירות שמציגות זיעה, שיער והבעות פנים בצורה ריאליסטית עד כדי כך שקל לזהות שחקנים מיד.
מנוע התאורה קיבל עדכון שמבוסס על Ray Tracing בזמן אמת. המשמעות היא שאור וצל מתנהגים באופן טבעי, במיוחד במשחקי ערב או בגשם. השתקפויות של זרקורים על הדשא, צללים שנעים עם כל תנועה של שחקן והברק הקל על פני עור מזיעים יוצרים תחושה חיה במיוחד. גם האנימציות עצמן עברו הרחבה משמעותית עם מעל אחד עשר אלף תנועות חדשות שנלכדו מאימונים וסשנים עם כדורגלנים אמיתיים. השוערים קיבלו טיפול מיוחד: הזינוקים נראים אמינים, הידיים נפרשות בצורה מציאותית והמשקל של הגוף מורגש בכל תנועה.
ההשקעה ניכרת גם בסביבות המשחק. האצטדיונים סרוקים באמצעות טכנולוגיות מדידה מתקדמות, כולל שימוש ב-LIDAR, והדשא עצמו נבנה מטקסטורות ברזולוציה מיקרוסקופית. התוצאה היא מגרש שנראה חי, משתנה בהתאם לתנאי מזג האוויר ויוצר אווירה ייחודית בכל משחק. מי שנכנס למשחק בוומבלי בשעת ערב רואה תאורת זרקורים נשברת על פני הדשא, צללים שמתעדכנים בכל צעד של השחקנים וזיעה שמנצנצת על פניהם כשהם רצים לעבר הכדור.
מה שהופך את כל זה למרשים במיוחד הוא לא רק האיכות הוויזואלית אלא התחושה שהכול עובד יחד. האנימציות משתלבות עם התאורה, המודלים מגיבים למשטח הדשא, והפרטים הקטנים – כמו חולצה שמתנפנפת ברוח או הבעה מתוחה לפני פנדל – יוצרים חוויית משחק שבמבט חטוף קשה להבדיל בינה לבין שידור חי. זה לא רק שדרוג קוסמטי אלא תחושת מציאותיות שמעלה את הרף ומשדרת שמדובר בקפיצה טכנולוגית אמיתית ביחס לשנים קודמות.
משחקיות – דברים קטנים שעושים את ההבדל
מעבר לשינויים הגדולים, FC 26 מלא בעדכונים קטנים שמצטברים לחוויית משחק שלמה. השליטה בכדור מרגישה הדוקה יותר. במסירות קצרות יש תחושה של דיוק מוגבר, והכדור לא "בורח" מהרגל כמו בגרסאות קודמות. בעיטות חופשיות ופנדלים עברו שדרוג והן אינטואיטיביות יותר, עם מדדים ברורים שמאפשרים להבין מה קורה בכל רגע.
גם תנועות ללא כדור מרגישות חכמות יותר. שחקנים יודעים לפתוח שטחים, לחפש כדור עומק, ולהגיב טוב יותר למיקום שלך כמנהל המשחק. ההבדל הזה בולט במיוחד כשאתה מנסה לבנות התקפה מסודרת ולא רק לרוץ קדימה. נוסף לכך, המערכת החדשה שמפרידה בין סגנון מהיר למציאותי מייצרת גיוון שמרגיש טבעי. במשחק אחד אפשר לרוץ עם שחקנים מהירים בקצב מטורף ובמשחק אחר להתמקד בהנעת כדור סבלנית.
אלה דברים קטנים לכאורה, אבל הם מצטברים לכדי תחושה שהמשחק קיבל תשומת לב אמיתית בפרטים. נכון, לא הכול מושלם ויש עדיין מצבים שבהם הכדור מתנהג באופן לא הגיוני, אבל ביחס לשנים קודמות יש כאן שיפור מורגש.
חוות דעת אישית
אחרי שעות רבות ב-FC 26 אני מרגיש שמדובר באחת הגרסאות היותר מאוזנות של הסדרה בשנים האחרונות. יש תחושה ש-EA סוף סוף הבינו שהשחקנים רוצים חידוש ולא רק עדכון סמלי. אני נהניתי במיוחד מהשיפורים במכניקת המשחק ומהאפשרות לבחור בין קצב מהיר למציאותי. בעיניי, מצב ה-Competitive נותן את החוויה הכי כיפית ואינטנסיבית, כזה שאפשר לשבת מולו שעות עם חברים או באונליין וליהנות מכל רגע.
מצד שני, אני לא מתעלם מהבעיות. FUT עדיין שבוי בעולם של מיקרו-תשלומים, ההגנה הקבוצתית דורשת ליטוש נוסף, ומצב הקריירה לא קיבל את עומק העלילה שיכול להפוך אותו לאייקוני. זה משחק טוב מאוד, אבל לא מושלם.
בסופו של דבר, FC 26 מרגיש כמו צעד אמיתי קדימה – לא מהפכה אבל בהחלט אבולוציה. הוא מצליח לרענן את הסדרה ולתת סיבה אמיתית לחזור אליה גם למי שהתאכזב בשנים האחרונות. מבחינתי, זה המשחק הכי מהנה מאז המעבר מ-FIFA ל-FC, ואני כבר מחכה לראות איך EA ימשיכו לפתח אותו בשנים הקרובות.
