קפה עושה יותר מלהעיר אותנו: מה הוא עושה למעי ולמוח?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Communications מציע שקפה הוא לא רק משקה שמספק קפאין ותחושת ערנות. לפי החוקרים מאוניברסיטת University College Cork וממרכז APC Microbiome Ireland, צריכת קפה קבועה עשויה להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי, על חומרים שמיוצרים במערכת העיכול, ועל מדדים שקשורים למצב רוח, סטרס, קשב וזיכרון.
הנקודה המעניינת במיוחד היא שההשפעה לא נראית תלויה רק בקפאין. גם קפה נטול קפאין הראה במחקר קשר לשינויים במדדי מצב רוח ולשיפור מסוים בלמידה ובזיכרון, מה שמרמז שחומרים נוספים בקפה, כמו פוליפנולים ותרכובות שנוצרות בתהליך הקלייה, עשויים להיות חלק מהסיפור.
איך בוצע המחקר
המחקר כלל 62 מבוגרים בריאים מאירלנד, בגילאי 30 עד 50. החוקרים השוו בין 31 אנשים ששותים קפה באופן קבוע לבין 31 אנשים שאינם שותים קפה. בקבוצת שותי הקפה, ההגדרה הייתה צריכה יומית של 3 עד 5 כוסות קפה, כמות שמוגדרת על ידי EFSA כצריכה מתונה ובטוחה לרוב האנשים.
החוקרים אספו מהמשתתפים שאלונים פסיכולוגיים, יומני תזונה וקפאין, דגימות צואה ודגימות שתן. בנוסף נבדקו מדדים כמו פעילות חיידקי המעי, חומרים מטבוליים, מצב רוח, סטרס, קוגניציה, תגובה למצבי לחץ, קורטיזול בבוקר ומדדי דלקת בדם.
בשלב הראשון נערכה השוואה בין שותי קפה לבין מי שאינם שותים קפה. לאחר מכן שותי הקפה הפסיקו לשתות קפה וקפאין למשך 14 ימים. בשלב השלישי הקפה הוחזר לתפריט למשך 21 ימים, בצורה כפולת סמיות: חלק מהמשתתפים קיבלו קפה רגיל וחלק קיבלו קפה נטול קפאין. ההתערבות בוצעה בעזרת ארבע שקיות ביום של קפה נמס Nescafé Classic, רגיל או נטול קפאין.
מה נמצא אצל שותי קפה קבועים
בהשוואה הראשונית, שותי הקפה הראו פרופיל מיקרוביום שונה מזה של מי שאינם שותים קפה. בין השאר נמצאה אצלם שכיחות גבוהה יותר של חיידקים מהסוגים Cryptobacterium ו Eggerthella, כולל Eggerthella sp ו Cryptobacterium curtum. לפי החוקרים, חיידקים אלה עשויים להיות קשורים לתהליכים כמו הפרשת חומצה במערכת העיכול וסינתזה של חומצות מרה.
בנוסף נצפתה עלייה בקבוצת Firmicutes, קבוצת חיידקים שנקשרה במחקרים קודמים לרגשות חיוביים, במיוחד אצל נשים. זה לא אומר שחיידק מסוים גורם לאושר, אבל זה כן מחזק את הרעיון שהקפה יכול לשנות את הסביבה הביולוגית במעי בצורה שקשורה גם למדדים רגשיים.
בצד המטבולי, אצל שותי הקפה נמצאו רמות נמוכות יותר של חומרים כמו indole 3 propionic acid, indole 3 carboxaldehyde וגם GABA, מוליך עצבי שמעורב בין היתר בוויסות פעילות עצבית. חלק מהשינויים במטבוליטים בצואה היו הפיכים לאחר תקופת ההימנעות מקפה, וכאשר הקפה הוחזר, נצפו שינויים חדים יחסית במיקרוביום גם ללא תלות בקפאין.
לא רק חיידקים: גם מצב רוח, זיכרון וקשב
במדדים ההתנהגותיים נמצאו כמה ממצאים מעניינים, אבל גם כאלה שצריך לקרוא בזהירות. בבדיקת הבסיס, שותי הקפה הראו רמות גבוהות יותר של אימפולסיביות, חיפוש ריגושים ותגובתיות רגשית, בעוד שאצל מי שאינם שותים קפה נמדדו ביצועי זיכרון טובים יותר. עם זאת, לא נמצאו הבדלים בסיסיים במדדים כמו BMI, לחץ דם, סטרס, חרדה, דיכאון, תסמינים במערכת העיכול, איכות שינה, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, שנות השכלה או מדדי IQ משוערים.
כאשר הקפה הוחזר לאחר תקופת ההימנעות, גם הקבוצה שקיבלה קפה רגיל וגם הקבוצה שקיבלה קפה נטול קפאין דיווחו על ירידה בסטרס נתפס, בדיכאון ובאימפולסיביות. זהו אחד הממצאים החשובים במחקר, משום שהוא מציע שחלק מהשיפור במצב הרוח אינו נובע רק מקפאין.
ממצא מפתיע נוסף הופיע דווקא בקפה נטול הקפאין: שיפור בולט יותר בלמידה ובזיכרון נמצא רק אצל מי שקיבלו קפה נטול קפאין. החוקרים מציעים שייתכן שמרכיבים שאינם קפאין, כמו פוליפנולים, הם אלה שתורמים לחלק מההשפעות הקוגניטיביות.
לעומת זאת, בקפה רגיל עם קפאין נמצאו קשרים להפחתת תחושת חרדה, לשיפור בערנות, לשיפור בקשב ולסיכון נמוך יותר לדלקת. זה מסתדר עם ההבנה המקובלת של קפאין כחומר מעורר, אבל המחקר מוסיף לכך את ההקשר של המעי והמיקרוביום.
מה הקפה כנראה עושה בגוף
החוקרים מתארים את הקפה כגורם תזונתי מורכב, ולא כחומר אחד בשם קפאין. בקפה יש אלקלואידים כמו קפאין ותאופילין, פוליפנולים כמו חומצות כלורוגניות, דיטרפנים, וגם מלנואידינים שנוצרים בתהליך הקלייה. כל אלה יכולים להשפיע על מערכת העיכול, על חיידקי המעי ועל האופן שבו הגוף מפרק ומשתמש בחומרים שונים.
במודל המשולב של המחקר זוהו תשעה מטבוליטים מרכזיים, בהם תאופילין, קפאין וחומצות פנוליות נבחרות, שנקשרו גם למינים מיקרוביאליים וגם למדדים קוגניטיביים. במילים פשוטות, נראה שהקפה לא רק מפעיל את המוח ישירות, אלא עשוי לשנות את הפעילות של המיקרוביום ואת החומרים שהגוף והמיקרובים מייצרים יחד.
הזווית הישראלית: לא כל כוס קפה היא אותו ניסוי
לקורא הישראלי חשוב לזכור שהמחקר לא בדק את כל סוגי הקפה שאנחנו שותים כאן ביום יום. ההתערבות נעשתה בקפה נמס, ולא באספרסו, קפסולות, פילטר, קפה שחור או קפה קר. גם כמות הקפה, ארבע מנות ביום בשלב ההתערבות, לא בהכרח מייצגת את כל הרגלי השתייה בישראל.
ועדיין, זו נקודה מעניינת במיוחד לשוק קפה שבו נטול קפאין כבר אינו נחשב רק קפה בלי האפקט. אם חלק מההשפעות קשורות לפוליפנולים ולחומרים אחרים בקפה, ייתכן שגם איכות הפולים, אופן הקלייה ושיטת ההכנה יהיו חשובים יותר ממה שנהוג לחשוב. זה עדיין לא אומר שצריך להגדיל צריכת קפה, אבל כן נותן סיבה טובה להתייחס לקפה כאל מזון מורכב ולא רק כאל דרך מהירה להתעורר בבוקר.
מה צריך לקחת בעירבון מוגבל
למרות שהמחקר פורסם בכתב עת רציני, יש לו מגבלות ברורות. המדגם קטן יחסית וכלל 62 משתתפים בריאים בלבד. המשתתפים היו מאירלנד ובטווח גילאים מסוים, ולכן אי אפשר להסיק ממנו מסקנות חד משמעיות לגבי כל האוכלוסייה. בנוסף, המחקר נתמך על ידי Institute for Scientific Information on Coffee, גוף שעוסק במידע מדעי על קפה, ולכן נכון לקרוא את הממצאים בזהירות ולחכות למחקרים נוספים.
חשוב גם להדגיש שהמחקר לא מהווה המלצה רפואית לשתות יותר קפה. אנשים עם רגישות לקפאין, בעיות שינה, חרדה, לחץ דם גבוה או מצבים רפואיים אחרים צריכים להתייחס לקפה בהתאם להמלצות רפואיות אישיות.
