ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

למרות כמה בעיות, "איימי ויינהאוס: Back to black" הוא סרט מפתיע לטובה, שנותן הצצה לחייה של אגדת מוזיקה.

17:00
  /     

ביוגרפיות מוזיקליות, במיוחד כאלו שנוצרות בהשראת סיפור חייהם של מוזיקאים פופולריים ומצליחים, הן ז'אנר מאוד נפוץ בקולנוע לאורך השנים. ההצלחה המסחרית והביקורתית של "רפסודיה בוהמית" מ-2018. הסרט, שהתמקד בפרדי מרקורי ובלהקת Queen (שגם הפיקו את הסרט) וזכה בכל האוסקרים החשובים בשנה שבא יצא, גרם לאולפנים להבין שאם משיגים את ההסכמה של המוזיקאי ומשפחתו ועושים את הסרט בצורה הנכונה, הוא יכול להביא לאולמות לא רק את המעריצים. הז'אנר התעורר מתרדמת אחרי תקופת בצרת ארוכה ובשנים האחרונות זכינו לראות על המסכים בין סרט לשניים בשנה כמו "רוקטמן" על אלטון ג'ון, את "אלביס" על אלביס פרסלי, "ויטני: I wanna dance with sombody" על ויטני יוסטון ואת "בוב מארלי: One love" שהתמקד בסיפורו של מלך הרגאיי בוב מארלי. חלק מהסרטים הצליחו וחלקם פחות, כשבימים אלו נמצא בהפקה גם סרט שיתמקד בחייו של מייקל ג'קסון וסרט נוסף שנמצא בקדם הפקה יתמקד בסיפורה של בריטני ספירס (שאותה כנראה תגלם הכוכבת הצעירה מילי בובי בראון). התגובות לסרטים הללו מעורבות.  המעריצים נוהרים לקופות ומקבלים הזדמנות לשמוע שוב את השירים של המוזיקאים האהובים עליהם במערכת הסאונד של אולם קולנוע. המתנגדים לעומת זאת, טוענים שהסרטים הללו לא מספרים את הסיפור המלא בגלל שהמוזיקאי או באי כוחו (אם הוא נפטר) מעורבים בהפקת הסרט והמפיקים מעוניינים לרצות אותם.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

הערב (חמישי) עלה על מסכי הקולנוע הסרט החדש והמדובר "איימי ויינהאוס : Back to black". הסרט הופק בתמיכתה של משפחתה של איימי ויינהאוס, אחת הזמרות הגדולות שעולם המוזיקה ידע בשנים האחרונות בבריטניה וגם מחוצה לה. מגלמת אותה השחקנית הצעירה מריסה אבלה, שמפתיעה כאן בענק ונותנת הופעה מדהימה. הסרט שופך עליה אור ומציג את הסיפור מלא הרבדים שלה. מצד אחד, היא הייתה זמרת נשמה עם קול גדול, שכתבה והלחינה את השירים שלה ומחליטה על כל שלב בקריירה שלה. ומצד שני, היא הייתה אישה צעירה עם נפש מסובכת, התפרצויות זעם והתמכרויות לאלכוהול ולסמים. הסרט עוסק בסיפור הפריצה שלה ובמערכות היחסים שלה עם הגברים שבחייה. אביה מיץ' (שאותו מגלם אדי מרסן), בן זוגה ובעלה לימים בלייק (שאותו מגלם ג'ק אוקונל) והמנהלים שלה. וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהייתה לה עם סבתה סינת'יה (שאותה מגלמת לסלי מנוויל), שאותה היא העריצה מאוד וגם שימשה לה כדמות אם.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

על הנייר, היו לי סיבות לא לאהוב את Back to black. הסיבה הראשונה היא שלא הכרתי את הסיפור של איימי ויינהאוס (למרות שהקשבתי לשירים שלה ואהבתי אותה כזמרת) וב-2015 יצא סרט דוקו בשם "איימי" שסיפר את הסיפור שלה ואותו לא ראיתי. הסיבה השנייה היא מי שעומדת מאחוריו. מי שביימה את הסרט היא סם טיילור ג'ונסון, שאחראית לעיבודים הקולנועיים של טרילוגיית "50 גוונים של אפור" שמאוד לא אהבתי. כמעט ולא הלכתי לראות אותו,  אבל הטריילר עשה לי חשק, אז התייצבתי באולם הקולנוע עם ידידה טובה ונכנסנו לראות את הסרט. חייב לומר שהופתעתי לטובה ולא ציפיתי שאני אהנה ממנו. כסרט מוזיקלי שמצדיע למורשת של איימי ויינהאוס, Back to black  הוא סרט טוב. מריסה אבלה נכנסה בטבעיות לדמותה של ויינהאוס ומצליחה להתמזג בתוכה ולשחק בטבעיות מבלי לחקות אותה יותר מדי. ככל שהסרט מתקדם היא ממש נראית כמוה ואפילו שרה כמוה. חלק מהשירים בסרט מבוצעים בקולה של אבלה, שמתגלה כזמרת מצוינת ובחלקם השתמשו בביצועים של ויינהאוס מהופעות שונות.  סצינות ההופעה סוחפות ותמיד כיף לשמוע את השירים שלה, עם העיבודים מלאי הגרוב שנשמעים מצוין במערכת הסאונד באולם. אבלה גונבת את ההצגה בכל דקה שבה היא נמצאת על המסך, אבל חוץ ממנה גם אדי מרסן, ג'ק אוקונל ולסלי מנוויל, שמגלמים את האנשים שהכי קרובים לאיימי, משחקים מצוין.
ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

בצד העלילתי לעומת זאת, Back to black קצת מפספס. הבימוי של סם טיילור ג'ונסון לא אחיד והסרט הרגיש לי כמו אוטו שנוסע בכביש מלא בפסי האטה ובמהמורות, עם סצנות לא אחידות שנעות בין רועשות ועמוסות ברגש לשקטות ורגועות. הבעיה הייתה בעיקר בסצנות שבהם מוצגים מערכות היחסים של איימי עם אביה מיץ' ועם בן זוגה בלייק. מערכת היחסים של איימי ואביה מיץ' הייתה בעייתית והמעריצים שלה טענו שלא אכפת לו ממנה, כשבסרט הוא מוצג כאב אוהב ודואג וכבן אדם רגיש ובעל לב טוב, כמעט דב אכפת לי. אדי מרסן משחק מצוין בתור האבא, מה שקצת גורם לנו הצופים לחבב אותו מבלי לדעת את כל האמת. גם הסצנות עם בלייק, היו רומנטיות מדי ולא הזכירו את העובדה שלבלייק היה תפקיד מרכזי בהתדרדרות שלה. בכלל, הסרט מתמקד במערכות היחסים של איימי עם הגברים בחייה. למעט סבתא שלה, שאותה היא אהבה מאוד והתפקיד שלה מרכזי וגדול, שאר הדמויות הנשיות בסרט כמו אמה של איימי והחברות שלה, לא מקבלת זמן מסך וביטוי . הייתי שמח אם זה היה אחרת.
ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

אבל למרות הבעיות הבודדות, Back to black הוא סרט טוב שנותן הצצה לחייה של אגדת מוזיקה. מעריציה של ויינהאוס בטוח יאהבו אותו, אבל גם אנשים רגילים שלא מכירים את הסיפור אבל אוהבים מוזיקה ייהנו ממנו מאוד.
ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

בקיצור – 8/10 – כדאי לראות.

ביקורת: סרט לסופשבוע – איימי ויינהאוס: Back to Black

איימי ויינהאוס: Back to Black – ארצות הברית/בריטניה/צרפת 2024. 122 דקות. בימוי: סם טיילר ג'ונסון. תסריט: מאט גרינהאף. שחקנים: מריסה אבלה, אדי מרסן, ג'ק אוקונל, לוסי מנוויל.

תמונות, פוסטר וטריילר באדיבות: טוליפ אנטרטיימנט

 

לשרשור תגובות לחץ כאן