מידי שנה עורכת שנקר תערוכת פרוייקטי גמר לבוגריה, בה מציגים תלמידי שנקר פרוייקטים בתחום הטכנולוגיה. השנה, הפרוייקטים התמקדו רבות בתחום הקיימות, הנגישות ובניית מערכות AI…מערכות שאמורות לעזור לנו בחיי היומיום.
ישראל היא מדינה עם פוטנציאל עצום בתחומים אלה ושנקר מקדמת אותם בדרכים רבות. אני מבקר מידי שנה בתערוכת החדשנות של שנקר ובכל פעם אני יוצא נפעם מהרעיונות החדישים והמבט השונה על הבעיות והפתרונות שמוצאים הבוגרים.
ביקרנו גם השנה בתערוכה ומצאנו מספר פרוייקטים מאוד מעניינים. הנה חלק מהם. התערוכה אגב מתקיימת עד סוף שבוע זה בשנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות. אנה פרנק 12 רמת גן.
פרוייטי קיימות
הבעיה – מיליוני בקבוקי פלסטיק לבנים מיוצרים כך על מנת להגן על תכולה רגישה (מוצרי חלב, סירופים ועוד) מפני השמש וחום, אך לא ניתנים למחזור, מופרדים ולרוב נטמנים באדמה.
הפתרון – שימוש בחומר בשם קאולין (סוג של חרסית לבנה) כתחליף ל- TiO2 (הנוסחה הכימית של תחמוצת טיטניום) בבקבוקי PET – למטרת שיפור יכולת המחזור שלהם
הפרויקט עוסק בחקר ופיתוח תוסף חומרי מגן במוצרי אריזה למזון מ- PET (בקבוקים בעיקר), המבוסס על שילוב של שני חסמים בולעי UV (חסם אורגני + חסם אי-אורגני).
מטרת העבודה היא לשפר הן את יכולת החסימה לקרינה הרסנית של קרינת UV, על ידי שילוב של חלקיקי 'קאולין' מטופל כימית (כ-תחליף ל- TiO2), ועל הדרך גם להקטין משמעותית את הנדידה מדופן המארז החוצה של בנזופנון (החסם האורגני), וכל זאת כדי לאפשר את ייצור המארזים עם חומר PET שקוף, שהוא בר מחזור ולחסוך מאות אלפי טונות פלסטיק הנטמנים באדמה מדי שנה.

- פרויקט של עדן אבו סייף בהנחיית פרופ' נאום נווה – המחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר
הבעיה – מאות אלפי צמיגי גומי משומשים מדי שנה ניתנים לשריפה והתכה בלבד, מה שמזהם את הסביבה וגורם לפליטות גזים רעילה ויכולת שימוש מצומצמת עד כדי בלתי רווחית לשימוש והם נאגרים ברחבות ענק או נטמנים בקרקע.
הפתרון – מחזור גומי גרוס מצמיגים, והפיכתם ל…צמיגים!
הפרויקט עוסק בטיפול פני שטח של חלקיקי אבקה גרוסה-טחונה של גומי מצמיגים משומשים (GTR), כך שניתן יהיה למחזר אותם לשימוש במוצרי גומי חדשים, כולל בצמיגים. מטרת עבודת המחקר היא לפתח תהליך כימי, שבו נוצרת תגובת-שינוי חומרי בפני השטח של חלקיקי ה-GTR, כזו שהופכת אותם כברי מחזור לשילוב עם חומרי גומי חדשים, לייצור מוצרים שהם עתירי תכולה של גומי ממוחזר. התהליך שנחקר ומפותח בעבודה זו, נקרא דה-וולקניזציה של הקשרים הכפולים בפני השטח של חלקיקי ה-GTR , כשלאחר מכן נעשית על 'הקשרים הפתוחים' פעולה כימית של קשירת קבוצות אפוקסידיות, המובילה לכדי יצירת קשרים כימיים 'דינאמיים-הפיכים' (מופע חומרי הקרוי 'ויטרימר'), שיש בהם כדי להפוך את החומר התרמוסטיי ל- בר-מחזור ביתר קלות, ללא שריפה, התכה או אחסון/הטמנה.
- פרויקט של אדהם גאבר, איהם חוסין, באדר דקה בהנחיית יצחק נודלר – המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר (בשיתוף עם אגף החינוך עיריית רמת גן)
הבעיה – התושבים לא ממחזרים מספיק. עיריית רמת גן הבינה שתושבים רבים לא ממחזרים כי קיים קושי וסרבול לדעת מה ניתן למחזר ואיפה למצוא את הפח המתאים, ובנוסף, אין תגמול שיגרום לתושבים לפעול.
הפתרון – CreditRecycle – פלטפורמה לעידוד פעילות מחזור עירונית באמצעות שילוב טכנולוגיות חכמות
CreditRecycle היא מערכת שנועדה לעודד מחזור על ידי מתן דרך נוחה וידידותית למחזר, אשר מעניקה תגמול למשתמשים על כל פריט שהם ממחזרים.
המערכת, שפותחה בשיתוף עיריית רמת גן, כוללת פחי מחזור חכמים המצוידים בטכנולוגיית זיהוי תמונה. פחים אלו יותקנו ברחבי העיר ויוכלו לזהות את סוג הבקבוקים הנזרקים לפח, ולמיינם לקטגוריות כגון פלסטיק, זכוכית ופחיות.
כאשר הפריטים נקלטים במערכת, המשתמש מקבל עבורם נקודות בארנק הדיגיטלי שיש באפליקציה. בנוסף, האפליקציה תציג את מיקומם של פחי המחזור החכמים ותספק סטטיסטיקות מחזור.

מערכת CreditRecycle מספקת נתונים מדויקים מהפחים החכמים, שניתן להשתמש בהם לזיהוי ולשיפור דפוסי המחזור באזורים מסוימים בעיר. על ידי יצירת פתרון נוח ויעיל לניהול תהליך המחזור, הפרויקט מעודד אנשים למחזר בצורה מותאמת אישית, ומספק חווית משתמש ידידותית לסביבה.
- פרויקט של מיטל קוגן, אוריאן ישראל בהנחיית פרופ׳ צבי קורן – המחלקה להנדסה כימית בשנקר
אינדיגו הוא צבען כחול המשמש רבות בתעשיית הטקסטיל. אבל, הפקת אינדיגו סינתטי מצריכה משאבים ואנרגיה שמובילים במיוחד לחומרים מזהמים. הפקת אינדיגו טבעי מצמחים היא ידידותית לסביבה וטכנולוגיה בת-קיימא. ניסינו לבדוק מאיזה צמח ניתן להפיק כמות מקסימלית של אינדיגו טבעי ובעזרת איזה חומר נוכל לדכא כלורופיל שמוצה יחד עם אינדיגו מהעלים.
הבעיה – צביעת בדים נעשית בצורה כימית על מנת ליצור עמידות לצבע, אלו מזהמים את הסביבה ויוצרים פסולת כימית רעילה.
הפתרון – כימות אינדיגו מצמחים שונים על ידי שיטות ספקטרו-פוטומטריות
- פרויקט של דניאל טרוקמן, בר נחמיאס אברהם בהנחיית ד"ר יואב רוקמן, אלעד ברק- המחלקה להנדסה כימית בשנקר
בפרויקט הוצע פתרון שמתמקד בהשבת אבן הגיר שנזרקת מהמפעל- כ 700 טון בשנה. הפתרון ההנדסי נבחן כעת בפיילוט חדשני במפעל, וצפוי לחסוך עלויות ולהוות יתרון סביבתי וכלכלי.
הבעיה – התפלת מים מורכבת מכמה תהליכים, אחד העיקריים בהם – תהליך ההקשיה בו משיבים מינרלים למים באמצעות אבן גיר וחומצה. לפני התהליך יש לשטוף ולנקות את אבן הגיר. השטיפה גורמת לסתימה של ציוד ולבזבוז כוח אדם, כסף וזמן.
הפתרון – ייעול תהליך התפלת מים במפעל ההתפלה ViaMaris בפלמחים
בטחון ותחבורה חכמה
- פרויקט של ליהי אבילביץ בהנחיית פרופ' אליזבת אמיר, גלעד אוטורגוסט – המחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר
הבעיה – גז אמוניה וגזים נוספים משמשים כיום ללוחמה כימית, יכולות הזיהוי המוגבלות בשטח לחימה קורות לעיתים כאשר זה מאוחר מדי.
הפתרון – סיבי טקסטיל פונקציונאליים בעלי יכולת חישה של גז אמוניה (שת"פ עם משרד הביטחון והצבא האמריקאי)
הפרויקט עוסק בחקר ופיתוח של סיבי טקסטיל פונקציונאליים בעלי יכולת חישה של גז אמוניה, וגזים רעילים נוספים המשמשים ללוחמה כימית, כאמצעי לזיהוי והגנה על חיילים ולוחמים בשדה הקרב. מטרת הפרויקט היא פיתוח של סיבים טקסטיליים רציפים, שבחשיפה לגז משנים את צבעם. שינוי הצבע הוא מדד ויזואלי למתקפה כימית או לנוכחות מסכנת של הגז. שינוי הצבע כתגובה לאמוניה מתאפשר בזכות הוספת תוספים פונקציונאליים כדוגמת Bromocresol המוטמעים במערכת פולימריות ייעודיות, המאפשרות מחד לשמש לייצור של טקסטיל רציף, ומאידך, להגיב במהירות בחשיפה לגז. שיפור תגובת הסיב לגז אמוניה מתאפשר בזכות יצירת מבנים רב שכבתיים ייחודיים, המגבירים את יכולת החישה.
- פרויקט של נור חג' דאוד, עדי פלד, נוי שבו בהנחיית ד"ר יונית רושו, ד"ר יגאל הופנר, אסף שפירא – המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר
הבעיה – "גוב האריות" הוא ארגון טרור הפועל ברשות הפלסטינית. כשצופים בחדשות בישראל הנוגעות לארגון "גוב האריות", נראה שהמצב שקט ורגוע, אך כשפונים לרשת החברתית נראה שהאדמה בוערת.
הפתרון – DynamoNet – כלי לניתוח רשתות חברתיות
DynamoNet הוא כלי המאפשר לבחון את השיח סביב "גוב האריות" ולראות מי האנשים מובילי הדעה התומכים בארגון כזה ובארגוני טרור אחרים. בנוסף, כלי זה מאפשר לגלות התנהגויות נוספות ברשתות החברתיות, כגון: אנטישמיות, זיהוי קמפיינים מזויפים המוחזקים ע״י בוטים ברשתות החברתיות ועוד.
המערכת אוספת מידע מרשת טוויטר סביב נושא מסוים ומנתחת את אותו נושא לאורך זמן. בכל תקופת זמן נתונה, עשוי הניתוח להצביע על האנשים המובילים ברשת החברתית ועל הדעה הרווחת. תרומת המערכת לקהילה תתבטא בכך שהמערכת תאפשר לחוקרים לבחון התפתחות שיח סביב נושא מסוים על פני הזמן, ולזהות את ההשפעה של אירוע/ים על רשת חברתית בזמנים שונים.

שימושים אפשריים נוספים במערכת DynamoNet יוכלו להיות: איתור גורמים אנטישמיים מסביב לעולם, שיווק מוצרים חדשים לשוק ע"י ניתוח משפיענים ברשת, או ניבוי תוצאות בחירות
- פרויקט של דויד בוקובזה, תובל ברק, פז שמידר בהנחיית עמית דונסקי – המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר
הבעיה – יכולות צילומי לווין בעננות מוגבלות מאד, מה שמקשה על ענפי התעופה והבטחון
הפתרון – Cycle היא אפליקציה לתכנון מסלול ניווט אופטימלי עבור רכבים חשמליים.
שיתוף תעשייה אווירית)
המערכת מציעה גישה חדשנית לבעיית תכנון מסלול, העושה שימוש בשיטות מקוריות שטרם יושמו במערכות אחרות בתחום. אלגוריתם המערכת מתחשב בצרכיו ובהעדפותיו של כל נהג ובתנאי המסלול המוצע, תוך כדי עיבוד נתונים המתקבלים בזמן אמת מנהגים אחרים על ידי מנגנון גיימיפיקציה (משחוק).
בנוסף, Cycle מקדמת מודל כלכלה שיתופית על ידי יצירת רשת עמדות טעינה אחידה המורכבת מעמדות טעינה ציבוריות ופרטיות. הפרויקט בוצע באופן אשר יאפשר המשך פיתוח עתידי של המערכת, והרחבת יכולותיה.
הבעיה – ככל שפופולאריות הרכבים החשמליים עולה, נדרשת מערכת תכנון דרך עבור רכבים אלו, שתספק מידע על תחנות טעינה פנויות בדרך והעדפות נהג.
הפתרון – Cycle – פלטפורמה לתכנון מסלול אופטימלי עבור רכבים חשמליים
- פרויקט של אלונה רוזנר, מיכל רוזנברג בהנחיית ד"ר ערן קאופמן, ערן רוזנטל – המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר
CLOUD.IO היא מערכת שנוצרה במטרה לזהות עננים מתוך תמונות לוויין – צורך ספציפי של התעשייה האווירית, השותפים לפרויקט זה. המערכת, המורכבת ממספר מודלים, מבוססת על טכנולוגיות של בינה מלאכותית, למידה עמוקה ועיבוד תמונה.
המערכת מאפשרת למשתמש לזהות ולסמן עננים בקלות מתוך תמונות לווין. בנוסף, אם מעלים סדרת תמונות לווין עוקבות ניתן יהיה לראות את כיוון התזוזה של העננים. ניתן להשתמש במערכת לצורכי חקלאות, מטאורולוגיה, לימוד וכן לצרכים צבאיים.
- פרויקט של צדוק אברהם ודניאל רוזנצויג בהנחיית ד״ר זיו ויצמן – המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בשנקר
הבעיה – רוכבי קורקינט פוגעים מדי יום בהולכי רגל, ונפגעים ממכשולים בדרך. בעוד בעולמות הרכב ישנם פתרונות אוטונומיות לבלימה ותיקון סטייה מנתיב, לרוכבים עירוניים אין אפשרות כזו.
הפתרון – scooter- collision avoidance system
scooter- collision avoidance system – המערכת בחזית הקורקינט מזהה סכנות במהלך הרכיבה כגון הולכי רגל או אובייקטים סטטיים שיכולים לסכן את הרוכב ואת הסביבה. בעת זיהוי סכנה היא מספקת מידע על המרחק מהאובייקט המהווה סכנה, מתריעה לרוכב ולסביבה ובולמת בהתאם על מנת למנוע תאונה.
המערכת בנויה ממצלמה שהפכה לחיישן מרחק , ובנוסף מעבדת את התמונה ומסווגת את האובייקט שנמצא מולה. עם מערכת הבלימה האלקטרומכנית, מערכת זו עובדת באופן משולב על מנוע הקורקינט וכן באופן מכני על רפידות הקורקינט, בעת בלימה ניתנת פקודה לבקר הקורקינט לעצור את הספקת הזרם למנוע שלו ובכך הקורקינט יחל בתהליך האטה עד כדי עצירה. על מנת לקבל בלימה בטוחה נעשה שימוש מנוע נוסף, חיצוני שמתחבר לרפידות הקורקינט באופן מכני , ובאמצעות פקודת מתח שולט על רגישות הבלימה.
למערכת פיצ'רים כגון חישוב מהירות, זיהוי אובייקטים, בלימה מבוקרת, ראייה ממוחשבת התראה לרוכב, חישוב המרחק וחישוב המידות של האובייקטים בס"מ. המערכת מכילה מנוע DC לבלימה , דרייברים למנוע , בקר רספברי-פי שמעבד את המידע מהמצלמה ושולח פקודות למנוע, מצלמה לזיהוי אובייקטים והשתלטות מבוקרת על הקורקינט לבלימה.

נגישות
פרויקטים בתחום הנגישות קרובים ללבי כחלק מבעלי המוגבלות הפיסית
- פרויקט של יוסף ארנבייב, קרינה נוסנקו, יובל ברגהאוס בהנחיית ד"ר יונית רושו, ד"ר מרסלו שיכמן – המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר

הצורך – בעלי מוגבלות בראייה, קרי כבדי ראייה ועיוורים מוגבלים בתנועתם ביום יום, בוודאי בכל הקשור למשחקי פנאי המצריכים מהם ״לראות״ את דרכם, איך טכנולוגיה יכולה לעזור להם לכבוש עוד אתגר שכזה?
היוזמה – Sense-Eye – מערכת הדרכה לעיוורים מבוססת AI בזמן משחק כדורגל בשיתוף המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
Sense-Eye היא מערכת טכנולוגית חדשנית, המאפשרת לאנשים בעלי לקות ראייה לממש את זכותם הטבעית לחוות חווית משחק כדורגל.
המערכת מיועדת לשפר את הסתגלות השחקנים במגרש בעזרת כובעים חכמים, מנגנון המלצות לשחקן וראייה ממוחשבת. ההמלצות מונגשות לשחקנים באמצעות התראות קוליות בזמן אמת וממשק משתמש שיציג מידע מפורט על ביצועי השחקנים לאחר האימון.
- פרויקט של יובל כהן בהנחיית ד"ר זאב ויסמן ומיכל רינות – המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בשנקר
הצורך – יובל , בחור בן 29 על הרצף האוטיסטי. מגיל צעיר הוריו הבחינו כי הוא מרבה לעשות תנועת יד חזרתית שמדמה תיפוף באוויר, ושכאשר הוא מאזין למוזיקה הוא מתאים את תנועות ידיו לפי קצב המוזיקה. יובל מתקשה לנגן על כלי נגינה רגיל ומכאן בא הרעיון לנצל את תנועת היד שהוא כבר אוהב לעשות ולאפשר לו לנגן צלילים בעזרת התנועה הזו, וככה לתת לו ביטוי עצמי ודרך תקשורת חדשה.
היוזמה – Wimi כלי נגינה אלקטרוני מוכוון תנועה לאנשים על הרצף האוטיסטי
Wimi הוא כלי נגינה אלקטרוני מורכב מחיישן תנועה שמיועד לזהות את מיקום כפות הידיים במרחב. ואלגוריתם שמזהה ספציפית את התנועה שיובל עושה וכל פעם שיש זיהוי תנועה מושמע צליל. הפרויקט הוא מחקר סביב יובל, במהלכו נלמד החיבור שלו עם הצלילים, אופן ההשפעה שלהם עליו, וכל זאת דרך התבוננות באופן שבו הוא ניגש לכלי.

בינה מלאכותית AI
- פרויקט של איהאב דאמוני, לינוי סימן טוב, ניצן בן יהודה בהנחיית ד"ר יונית רושו – המחלקה להנדסת תוכנה בשנקר (בשיתוף אגף החינוך עיריית רמת גן)
הצורך – בעיר רמת גן קיימים עשרות נקודות עניין, פארקים, גנים, ציוני דרך היסטוריים, אבל אין כלי אפקטיבי להנגיש את העיר לקהלים צעירים בעיר, שאינם מכירים אותה באמת ולמבקרים בה.
היוזמה – TIY-Tour It Yourself – מפה אינטראקטיבית משולבת מציאות רבודה
הפרויקט, שנעשה בשיתוף פעולה עם אגף החינוך בעיריית רמת גן, מגדיר מחדש את חווית הסיור בעיר אשר כוללת מעורבות והעמקה בהיכרות עם המרחב העירוני של רמת גן, על ידי שילוב של מציאות רבודה, מפות אינטראקטיביות וערכות נושא הניתנות להתאמה אישית. בנוסף, על ידי בחירת אירועים שעיריית רמת גן מספקת בהתאם להצגתם במסלול על גבי המפה, מחוזקת תחושת השייכות והקהילתיות של המשתמשים עם סביבתם.
- פרויקט של סהר עמר, אביתר ליאור בהנחיית דר' זאב ויסמן – המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בשנקר
הצורך – במשרדי open space קיימת תופעת ״walking״ של עובדים לקפיטריה, למדפסת, להעביר מידע פיזי לקולגות במרחב וכיו״ב אלו מעכבים את עבודתם. איך מונעים תופעה זו על ידי הבאת אותם אמצעים עד אליהם?
היוזמה – Electrobot רובוט אוטונומי עם אפשרות לשאת עליו חפצים ולנייד אותם ממקום למקום
הרובוט יכול להתנייד כמעט בכל סביבת עבודה, כאשר בהפעלה הראשונה מייצרים מפה של השטח שבו הרובוט עובד באמצעות חיישן לידר, ולאחר מכן המשתמש יכול לשלוח את הרובוט לכל נקודה על המפה. במשרד, אפשר להניח על הרובוט אפילו מכונת קפה, ולהפתיע קולגה עם קפה ומאפה או להעביר מסמכים חשובים.
במקרים יותר רציניים, אפשר לשים על הרובוט מוצרים כמו מכונות לטיהור חדרים, לרובוט יש מנגנון עצירת חירום מבוסס חיישני מרחק ובנוסף יש מנגנון עצירה ידני שמשבית את הרובוט מיידית במקרה של סכנה.
פרויקט של אופיר לוי, איתי פלדמן ויונתן רגבי – בית הספר להנדסת תעשיה וניהול בשנקר
הצורך – במשחקי כדור מקצועיים על המאמן האחריות לשים לב לכל מה שקורה במגרש על מנת להמליץ ולשפר את יכולות השחקנים על סמך תפקודם. לרוב, הוא לא מצליח לראות את הכל ולכן המלצותיו מוגבלות.
היוזמה – אפיון מערכת המלצה לקבוצות שחקנים מבוסס AI
הפרויקט מבוסס על אפיון מערכת המלצה לקבוצות משחקי כדור, כאשר ההדגמה נעשתה על קבוצת כדוריד ׳מכבי ארזים׳, פלטפורמה שתנתח נתונים ובכך תעזור בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, זאת על ידי שילוב מספר רב של מקורות ומיפוי תהליכים קיימים, מאמנים ושחקנים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ואובייקטיביות יותר שיכולות להוביל לשיפור ביצועי הקבוצה במשחקים ובאימונים.
רפואה כימית
סרטן שד שלילי משולש (Triple-Negative Breast Cancer – TNBC), הוא סוג סרטן אגרסיבי, המאובחן לרוב בשלב מתקדם יותר, ומשפיע על נשים צעירות יותר. במחקר זה אנו שואפים להעמיק את ההבנה שלנו לגבי המנגנון המיושם על ידי תאי TNBC כדי לגרום לדיכוי חיסוני. המטרה שלנו היא להדגים את מעורבותו של חלבון בשם גלקטין 3 המופק מתאי TNBC בדיכוי חיסוני.
גלקטין 3 המופק מ-TNBC גורם לדיכוי חיסוני דרך המסלול המולקולרי CD45 בשיתוף בית החולים בלינסון.





