ביקורת: רסיבר Anthem MRX-510 – מקצוען אמיתי

על היצרן

המותג Anthem החל את דרכו ב 1995 כיצרן אודיו קטן, אך כבר מספר שנים לאחר מכן ב 1999 הם התאחדו עם Paradigm – יצרן הרמקולים הגדול והמוכר. המוצרים הראשונים של החברה שיועדו לקולנוע ביתי צצו בתחילת שנות ה 2000 כאשר Anthem קיבלו מוניטין של יצרן נישתי בתחום, ועובדה, הם החלו להציע רסיברים רק בשנים האחרונות.

כיום התוצרת של Anthem מתרכזת בשני ליינים: ליין ה- Performance שמיועד יותר לקהל הרחב, וליין ה- Statement שכולל מוצרים יותר יוקרתיים. אגב, לחברה היצע רחב של מגברי הספק שכולל לא פחות מ 18 דגמים!

על הרסיבר

סדרת ה MRX היא ליין הרסיברים של Anthem שכעת נמצאת בדור השני שלה (Gen2). המבחר כולל שלושה דגמים בלבד – MRX-310/510/710, כאשר הדגם שעומד למבחן היום הוא רסיבר האמצע של הסדרה – ה MRX-510.

ההבדלים בין הרסיברים אינם רבים:

• דגם ה MRX-310 הוא רסיבר 5.1 בלבד, וזה כולל גם את יציאות ה Pre out. דגם ה MRX-510/710 מגיעים בתצורת 7.1.
• דגם ה MRX-510/710 מאפשרים עבודה במצב 5.1 עם Bi-Amp לרמקולים הקדמיים, או עבודה עם Zone2.
• דגם ה MRX-510/710 כוללים כניסת HDMI גם בחזית המכשיר.
• דגם ה MRX-710 עושה שימוש בשנאי עגול (Toroidal).
• ההבדלים בהגברה (Anthem לא מציינים את העוצמה בשבעה ערוצים):

Anthem לא נכנעים לטרנדים שקיימים ברסיברים אחרים וניתן לראות זאת לפי רשימת התכונות שאין ברסיבר:

• ב MRX-510/710 ישנה תמיכה אך ורק עד 7.1 (כולל ביציאות ה Pre Out) כלומר אין אופציה ל 9.1.
• שקע ה- USB אינו משמש לשמיעת מוזיקה אלא רק לעדכון קושחה.
• אין הזרמת מוזיקה ברשת או Internet Radio.
• אין Wi-Fi או Bluetooth, גם לא בדונגלים חיצוניים.
• אין Airplay.

אז מה כן יש? מה שחשוב לקולנוע הביתי:

• ARC 1M: גרסה חדשה למערכת ה Room Correction של Anthem.
• כניסות Input עצמאיות.
• במידה והמערכת משמשת רק לחמישה ערוצים אז שני הערוצים הנוספים יכולים לשמש או למטרת bi-amp או ל- Zone 2.
• שליטה ברסיבר דרך חיבור הרשת, חיבור ה- RS-232, או אפליקציות לאנדרואיד/אייפון.
• תמיכה ב- 3D ו Upscale ל- 4K או Pass-Through.
• שבע כניסות HDMI ושתי יציאות, כאשר ישנן גם כניסות Component ו- Composite למי שצריך.
• יציאות Pre out מלאות לכל ה- 7.1 הערוצים.

הרסיבר בפירוש מכוון לקהל יותר ממוקד, ואני חושב שזה מהלך נכון שכן ככה Anthem מבדלים את עצמם כיצרן יותר מקצועי ונישתי. עיצוב הרסיבר מאד ספרטני ולא כולל את מבול הכפתורים שמאפיין הרבה דגמים ברמה הזו, השלט הוא פשוט ולעניין וכולל תאורה מלאה, והתפריטים פשוטים, נקיים וללא גרפיקה צבעונית כזו או אחרת. השליטה ברסיבר לדעתי מאד קלה, השלט לא מסורבל, והתפריטים מגיבים מאד מהר.

אפלקציה

האפליקציה של Anthem, שאינה קיימת בחנות rnהאפלקיציות בזמן כתיבת המאמר, ממשיכה בסגנון שהיצרן הכתיב עד כה, כלומר rnפשוט ולעניין. האפליקציה שולטת על הכל וכאמור, אינה משמשת להזרמת תוכן כזה rnאו אחר.

עוצמת רמקולים, וגישה לתפריטים שונים.

עוצמת שמע כללית, ומצבי האזנה שונים.

Inputs

שליטה עצמאית בכניסות ה- Input מאפשרת ליצור כל מיני קונפיגרציות מגוונות (עד 20).

 המשתמש בוחר את שם הכניסה ומשבץ לה אחת מתוך שתי קונפיגורציות שקיימות לכל אפשרות מרכזית בתפריט:

• Room Correction: כן, מערכת ה ARC מאפשרת לבצע שני כיולים שונים ולשבץ את אחד מהם לאיזו כניסה שרוצים (או לוותר על ה ARC לגמרי). לדוגמא, אפשר לבצע Room Correction אחד שיותר יתאים לצופה אחד, ואחד שיותר יתאים למספר צופים, או אחד לסראונד ואחד לסטריאו, וכו'.
• פרופיל רמקולים: אתם יכולים לקבוע שתי קונפיגורציות למספר הרמקולים. רק סטריאו? בלי סאב? וכו'.
• Bass Management: אתם יכולים לקבוע שתי קונפיגורציות לנקודות החיתוך של הקרוסאובר לכל הרמקולים.
• מרחקי רמקולים: אתם יכולים לקבוע שתי קונפיגורציות למרחקי כל הרמקולים.
• עוצמת ערוצים: אתם יכולים לקבוע שתי קונפיגורציות לעוצמה היחסית בין כל הרמקולים.
• סינכרון שמע: במידה וצריך אתם יכולים לקבוע Delay לסאונד על מנת לאפשר סינכרון מתאים לתמונה.
• מצבי האזנה: איזה מצב האזנה לסטריאו ואיזה לסראונד.
• Dolby Volume: האם להפעיל או לא, ובאיזו רמה.
• כניסת אודיו וידאו: איזו כניסת תמונה ואיזו כניסת אודיו תשמש את ה Input. פה גם בוחרים איזו כניסת אודיו תשמש ל Zone2 שאגב, יכול להשתמש גם בכניסות האודיו הדיגיטליות.

לדוגמא, מי שמעוניין יכול לקבוע לאותה כניסת ה- HDMI שני מצבי Input: אחד rnלסרטי אקשן ואחד להופעות חיות. כל אחד עם כיול וכיוונים מעט שונים בהתאם rnלהעדפה אישית.

המשך בדיקה

ARC 1M

התכונה שבאמת עושה את הרסיברים של Anthem לקצת יותר שונים היא כמובן מערכת ה Room Correction שלהם – ה- ARC או Anthem Room Correction.

ערכת המדידה

הדבר הראשון שצריך לדעת לגבי מערכת ה- ARC הוא שהמערכת אינה עובדת בשיטה הנהוגה, כלומר מיקרופון קטן שמצורף לחבילה מתחבר לחזית הרסיבר, והמשתמש עובד לפי ההוראות שמופיעות על המסך. בפועל מדובר במערכת מדידה שדורשת שימוש במחשב נייד. הרסיבר מתחבר למחשב בעזרת כבל רשת באופן ישיר או דרך הרשת הביתית, והמיקרופון המצורף מתחבר למחשב בעזרת כבל USB.

לרסיבר מצורפת ערכת מדידה שלמה שמדגימה כמה Anthem לוקחים את הנושא ברצינות:

• מיקרופון מדידה מקצועי: תשכחו ממיקרופון הפלסטיק הפשוט שבדר"כ מצורף עם רסיברים.

• חצובה: כן, הערכה כוללת חצובה למיקום המיקרופון, ולא, אני לא מתכוון לחצובה שולחנית קטנה.

• דיסק: הדיסק כולל את תוכנת ה- ARC2 שצריך להתקין על המחשב.
• קובץ כיול: ה- CD המצורף כולל את קובץ הכיול של המיקרופון הספציפי שבא עם הרסיבר.
• כבל USB: הכבל משמש לחיבור המיקרופון למחשב.
• כבל רשת: הכבל משמש לחיבור הרסיבר למחשב/רשת.

כאמור, החיבור בין הרסיבר למחשב נעשה או דרך הרשת הביתית או ישירות בעזרת כתובת IP. לאחר התקנת התוכנה, בחירת קובץ הכיול למיקרופון וחיבור הרסיבר והמיקרופון למחשב, התוכנה "מוצאת" את הרסיבר וכעת ניתן להתחיל את תהליך הכיול.

הוראות מיקום המיקרופון של Anthem פשוטות למדי:

התהליך האוטומטי פשוט בדיוק כמו כל מערכות הכיול הנפוצות שמגיעות עם הרסיברים של המתחרים – ממקמים את המיקרופון בנקודת הישיבה המרכזית כאשר ראש המיקרופון פונה כלפי מעלה ונמצא בגובה האוזניים. המערכת משמיעה Sweep תדרים, ולאחר מכן ממקמים את המיקרופון בנקודות ישיבה נוספות (עד 10 סה"כ) וממשיכים.

דגש חשוב: המערכת אינה קובעת את מרחקי הרמקולים! את הנתונים האלו המשתמש צריך להכניס באופן ידני לרסיבר.

במידה וישנן פחות מחמש נקודות ישיבה, היצרן עדיין ממליץ למקם את המיקרופון בחמישה מיקומים שונים ובמרחק של לפחות 60-70 ס"מ אחד מהשני.

דוגמא למיקומי מיקרופון.
מקור: Anthem

מה עוד אפשר לעשות עם מערכת הכיול? המערכת אינה מאפשרת לשחק עם התוצאה הסופית של ה- EQ עצמו, אבל כן מאפשרת לשנות דברים אחרים שתקפים לכל אחד משני הכיולים שאפשר לשבץ לכל Input:

• תדר כיול עליון: המערכת מבצעת כיול עד לתדר של 5kHz אבל ניתן לשנות זאת כלפי מטה.
• תדר כיול תחתון: ניתן לקבוע את גבולות התדר המינימלי לכיול או "EQ Cutoff", וזאת באופן נפרד לכל הרמקולים.
• Room Gain: המערכת מאפשרת למשתמש לקבוע כמה "Gain" הוא מעוניין שהמערכת תכייל לתדרים הנמוכים, מה שנקרא גם House Curve. הפעולה הזו יוצאת מתוך נקודת הנחה שבצפיה ביתית אוזן האדם מעדיפה מעט תגבור לתדרים הנמוכים.
• Quick Measure: זהו מנגנון אשר פשוט משמיע Sweep תדרים שחוזר על עצמו. המנגנון הזה מאפשר לשחק עם המיקום של הרמקולים, ובמיוחד הסאבוופר, לראות מיד את התוצאה על מסך המחשב וככה לשנות את המיקום עד שמוצאים את המוצלח ביותר לפני הכיול עצמו! במילים אחרות, לא צריך יותר לזחול על הרצפה (Subwoofer Crawl).
• שמירה: המערכת אמנם מאפשרת לקנפג שני כיולים שונים, אבל בעזרת התוכנה ניתן לשמור כמה קבצי כיול שרוצים, ולהעלות אותם לרסיבר בעזרת המחשב בהתאם לצרכים.

מערכת ה Curve Viewr:

את התוצאה של תהליך הכיול ניתן לראות על מסך המחשב, ומי שאוהב לצפות בגרפים יכול לשחק כל היום עם ה Curve Viewr שנותן כל מיני אפשרויות צפייה בגרפים השונים כגון לפני/אחרי ממוצע לכל הרמקולים, המדידות השונות של כל מיקום לכל רמקול, איזה גרף EQ המערכת עשתה, ועוד. רק חבל שהגרפים מוצגים ב Scale של 10dB ולא 5dB, מה שנותן לתוצאות מראה מעט יותר מדי "אופטימי".

המדידות השונות לפני הכיול לרמקול הקדמי שמאלי (ישנם חמישה גרפים למרות שרשומים רק ארבעה מיקומים):

רמקול קדמי שמאלי לפני/אחרי כיול:

גרף ה EQ שהמערכת בחרה ליישם על הרמקול הקדמי שמאלי:

סאבוופר לפני/אחרי.

מדידות

מתוך סקרנות, ביצעתי מדידות לפני/אחרי משלי על מנת לראות את התוצאות ביותר פירוט.

נא לשים לב – מערכת הכיול מבצעת EQ לממוצע של מספר מדידות במיקומים שונים, מה שאומר שבפועל לא מקבלים בשום נקודת ישיבה גרף חלק כמו שתוכנת ה ARC2 מציגה,  כאשר בנוסף הגרפים פה מוצגים עד 20kHz (בתוכנה רק עד 10kHz), וב Scale יותר מפורט של 5dB (בתוכנה ה Scale הוא 10dB).

רמקול קדמי שמאלי

פה ניתן לראות את התוצאה לפני/אחרי של הרמקול הקדמי שמאלי, הגרף השחור מראה את התוצאה לפני כיול, והגרף האדום מראה את התוצאה שאחרי. הגרף אמנם נראה פחות חלק מזה של תוכנת ה ARC2 אבל בהחלט ניתן לראות איך המערכת טיפלה באותו הרמקול, כולל הוספה/החזרה בתדרים שונים בדומה לגרף הממוצע שהתוכנה מציגה.

סאבוופר

פה ניתן לראות את התוצאה לפני/אחרי של הסאבוופר, הגרף השחור מראה את התוצאה לפני כיול, והגרף האדום מראה את התוצאה שאחרי. בסה"כ המערכת עשתה עבודה טובה מלבד הנחתה מוגזמת מדי לדעתי באיזור של 20Hz ומטה.

האזנה

רמקולים:

• קדמיים: B&W 683 S2
• סנטר: B&W HTM61 S2
• סראונד: B&W DS3
• סאבוופר: DIY 18 אינץ' בתיבה סגורה.

האזנה נעשתה בסלון ישראלי ממוצע, 3.25 מטר רוחב על 10.5 מטר אורך (7.5 בנקודה מסויימת).
כל רמקול קדמי מוקם כ 30 ס"מ מהקיר האחורי, ומספר מטרים מהקירות הצדדיים.
רמקול הסנטר מוקם במרכז מעט מתחת לגובה הטוויטרים של הרמקולים הקדמיים.
כל רמקול סראונד מוקם מעט מאחורי נקודת הישיבה, כאשר לאחר מספר ניסיונות נבחר סופית מצב Monopole.
הסאבוופר מוקם בפינה האחורית מצד ימין.
הרמקולים במבחן עבדו ללא הגרילים.

על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי, קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/קטיפתי/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית, ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי, עם המוזיקה שאני בחרתי, עם הציוד שברשותי, וחדר ההאזנה שלי, ולמישהו אחר עם טעם מוזיקלי אחר, ציוד אחר, וחדר אחר המערכת יכולים להישמע שונה לגמרי, אז נא לקחת את זה בחשבון. מי שרוצה לדעת אם הציוד נשמע לטעמו פשוט יצטרך ללכת ולהאזין לו.

התוצאה שאני קיבלתי עם ה MRX-510 בסראונד היתה פשוט מצויינת. סרט בעל פסקול עשיר כגון The Hobbit: The Desolation of Smaug נשמע פנטסטי, עם הפרדה ברורה "ומיידית" בין כל האפקטים השונים ודיאלוג ברור וחד. האזנה לסצנת הפגישה עם Smaug הדרקון היתה מהנה במיוחד.
סצנת הפתיחה ב Master & Commander היתה גם כן מאד מרשימה, במיוחד האטמוספירה בקטעים שבתוך הספינה עצמה. מה שכן,  הבסים קצת אכזבו והיו בעלי מעט פחות נפח ממה שאני רגיל לשמוע.

בסדרת דרמה כגון House of Cards, הדיאלוג היה גדול ומרשים, ואל אף שרוב העבודה נפלה על רמקול הסנטר, לאפקטים הקטנים שבקעו פה ושם היתה נוכחות פתוחה אך לא בולטת בצורה שמסיחה את הדעת.

הופעה חיה וצבעונית כמו George Michael – Live in London כללה תחושה של ספייס ומרחב גדולים, והמוזיקה כללה Impact "ופאנץ'" גם בעוצמות האזנה גבוהות. בסה"כ אני קיבלתי את הרושם שה MRX-510 התמודד יפה עם ה B&W 600 S2 שאינם רמקולים קלים להנעה.

למרות שהדעה הרווחת היא שרסיבר סראונד אינו מסוגל לעשות צדק עם מקורות בסטריאו, מבחינתי ה- MRX-510 עשה עבודה מעולה. עם מקורות בסטריאו מערכת הכיול הניבה תוצאה מעט יותר מאוזנת, אבל ההאזנה היתה מהנה גם בלעדיה.

האזנה למקורות בסטריאו עם הדמייה לסראונד נתנה תוצאות שונות לגמרי עם כל מנגנון. מנגנון המוזיקה של Anthem הפיק את התוצאה הכי מאוזנת "ונכונה", ללא התערבות מוגזמת של שאר הרמקולים במערכת, אך מי שאוהב תוצאה יותר דרמטית ומערבת כנראה יעדיף את מנגנון ה Pro Logic או Neo6 שעשו שימוש יותר כבד בשאר הרמקולים.

אם אני אנסה להשוות (מתוך הזיכרון) את הגוון הכללי של הסאונד כולל הכיול ב MRX-510 לזה שקיבלתי עם ה- Onkyo TX-NR818 שגם כן חובר לאותם הרמקולים, הייתי מגדיר את ה Anthem כיותר "מאוזן" ויותר "נוקשה" (במובן החיובי), בעוד שה Onkyo נשמע מעט יותר "רך" ומעט יותר "בשרני", מה שיכול להעיד על ההבדל בכיול שבין מערכת ה- ARC למערכת ה- XT32, או לחילופין בגוון של הרסיברים עצמם.
בנוסף, ה MRX-510 מגיע עם מערכת ה- Dolby Volume, אבל אציין שהעדפתי יותר את התוצאה של מערכת ה Dynamic Volume/EQ של Audyssey ב TX-NR818.

סיכום

ה- MRX-510 הוא לדעתי רסיבר No Nonsense לחובב הקולנוע ביתי. אין פה פיצ'רים כגון הזרמת מוזיקה, Internet Radio, גישה להתקנים אלחוטיים, 9.1, או ממשק גרפי מרשים. מה שכן יש זו מערכת כיול מהמשוכללות שיש ברמת המחיר הזו, כולל ערכת מדידה ברמה גבוהה, התאמה אישית לכניסות ה- Input, סאונד מאוזן ונקי ועוד.

כיאה לרסיבר בסגנון, מי שמחפש חיים קלים ופשוטים לא ימצא אותם עם ה- MRX-510. מערכת הכיול דורשת שימוש במחשב נייד וידע מינימלי ברשתות. מי שרוצה לשחק קצת ידנית עם הפרמטרים של מערכת הכיול יזדקק גם לידע מינימלי בנושא הזה. אפשר ללכת בגישת "חבר ושכח" אבל זה סתם יהיה כישרון מבוזבז.

הדור החדש לסדרת הרסיברים של Anthem מראה יצרן קטן שמוכן ללכת בדרך קצת שונה ועושה זאת בצורה המקצועית ביותר שהוא יכול. כל חובב קולנוע ביתי טהור שמחפש רסיבר שמתרכז רק בעיקר, צריך לבדוק את סדרת ה- MRX.

סדרת הרסיברים בהיצע:

• MRX-310 מחיר מומלץ לצרכן: 6490 ש"ח.
• MRX-510 מחיר מומלץ לצרכן: 8590 ש"ח.
• MRX-710 מחיר מומלץ לצרכן: 10,790 ש"ח.

מוצרי Anthem משווקים בישראל על ידי גולן מערכות.

לדיון בנושא: רסיבר Anthem MRX-510 – מקצוען אמיתי