סרט לסופשבוע: שעה אפלה – Darkest Hour

האם צפיתם ב- 'דנקרק' של כריסטופר נולאן? סרט האסונות המציג את הפינוי המפורסם של מאות אלפי חיילים בריטיים מצרפת המובסת במלחמת ‏העולם השניה, תחת מטר כבד של הפגזות גרמניות. אחד המאפיינים הבולטים של הסרט היה התמקדות מוחלטת בשדה הקרב ובחווית החייל הבודד. על אף שמדובר באירוע היסטורי אמיתי שהניהול המדיני שלו היה חלק בלתי נפרד מהמבצע, בחר נולאן ובצדק להתמקד אך ורק בפן המלחמתי. אולי הוא ידע שבסוף השנה יגיע 'שעה אפלה', שיגולל בפירוט את *החצי השני* – המדיני, הפוליטי – מבלי להראות את שדה הקרב. שני סרטים שונים בתכלית שמשלימים פאזל היסטורי ומרשים של אירוע שרבים לא ידעו, עד השנה, מהי חשיבותו הצבאית או שבכלל התקיים.

הסרט מתרחש כולו בזמן מצומצם ביותר, מספר שבועות של חודש מאי 1940. ממשלת צ'מברליין שדגלה במדיניות פייסנית כלפי גרמניה הנאצית לא יכולה להמשיך לתפקד, והאופוזיציה כופה על השמרנים למנות את ווינסטון צ'רצ'יל לתפקיד ראש הממשלה. למה דווקא צ'רצ'יל? כי הוא כיהן בעבר בשורות הליברלים, וערק בחזרה לשמרנים, ועל כן מועמד נסבל על כל סיעות הבית. צ'מברליין מתפטר וצ'רצ'יל מתמנה, אך צ'מברליין נפגע מהאופן שבו הודח והעדיף כי חברו, שר החוץ הליפקס, היה גולש בקלות לנעליו. הליפקס היה המועמד המועדף גם על בית המלוכה ועל רוב המפלגה השמרנית, וחלק נכבד מהסרט מוקדש למזימות ותככים של הצמד שמשון ויובב, כלומר צ'מברליין והליפקס, המנסים להדיח את צ'רצ'יל שרק נכנס לתפקידו ולהשתלט שוב על השלטון. מה אתם יודעים – גם כשהנאצים על הגדרות, פוליטיקאים נשארים פוליטיקאים.

שעה אפלה הוא במידה רבה סרט ביוגרפי, על אף שהוא מעניק הצצה לחרך מאוד ספציפי בחייו של צ'רצ'יל. הוא לא מפחד להזכיר כישלונות צבאיים ומדינים קודמים של צ'רצ'יל, ונדמה שהסרט לא בא להאדיר את הדמות אלא להציגה כפי שהיא: אדם של ניגודים. שמרן ועקשן אך בלתי-צפוי, איש של מילים אך גם של פתרונות, חסר סבלנות אך גם מלא הומור. שעה אפלה הוא שעתיים מזוקקות של ווינסטון צ'רצ'יל, לטוב ולרע, כולל הזוגיות הלא-מאוד-מעניינת עם רעייתו, וכולל מערכת היחסים המעניינת-למדי עם מזכירתו. צ'רצ'יל מתמודד בעת ובעונה אחת עם חזיתות מבית ומחוץ והסרט מצליח להעביר היטב את העומס הנפשי הקשה בו צריך לעמוד אדם בודד שעתיד האומה, שלא לומר העולם החופשי, מוטל על כתפיו.

כמו כן – גארי אולדמן.
ראשית, ברכות לצוות האיפור. לא זיהיתי את אולדמן מבעד להררי האיפור והתוספות, עבודה מקצועית ומרשימה. אולדמן תמיד היה ידוע כשחקן איכותי אך בשנים האחרונות קצת נעלם, קרנו ירדה, וכבר ניתן היה לחשוב שלא יחזור לתפקידים גדולים. בשנת 2011 היה מועמד לאוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (במותחן הביון "החפרפרת"), ואין לי ספק שבאוסקר הקרוב הוא ישחזר את המועמדות, אולי אפילו יזכה בה.
אולדמן מצליח לטשטש לחלוטין את הגבול שבין שחקן לדמות, והמימיקות הדקות-גסות של צ'רצ'יל, אופן הדיבור, חיתוך הדיבור, התנועה, ההומור, הכל מבוצע בצורה משכנעת שעוזרת לצופה לצלול ולהזדהות. אולדמן לוקח על עצמו את הסרט כולו, ועומד באתגר. תפקיד חזק של שחקן מוכשר.

"לא אוכל להציע אלא דם, עמל, דמעות ויזע!"
"נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע!"
שעה אפלה שזור בקטעים מנאומים היסטוריים אמיתיים שנשא צ'רצ'יל בפרלמנט הבריטי. ממרחק הזמן, חלק מהנאומים הללו נשמעים משלהבים מעט פחות ממה שהיו בזמן אמת, אך הנאומים הללו והעמידה האיתנה של צ'רצ'יל סימלו בעיניי העם את כוחה של בריטניה והפכו אותו למנהיג הלאומי הבלתי-מעורער, לפחות לזמן המלחמה. ההחלטה להיאבק ללא פשרות בכובש הנאצי ולא להסכים ל"הצעות שלום" גם כאשר המצב נראה אבוד לגמרי וכנגד כל הסיכויים, הייתה אחת ההחלטות החשובות בהיסטוריה המודרנית, והסרט מבליט ומתייחס בהרחבה לעניין זה – כי זו גדולתו של צ'רצ'יל וכאן נזרעו זרעי המפנה.
"אני מתעב תיעוב עמוק סוג זה של מדינאי חסר מצפון, המביא חורבן על אומות שלמות." – לא כולם אהבו את מדיניותו זו של צ'רצ'יל, של מאבק עד הניצחון בכל מחיר. אחד משונאיו הגדולים הוא האיש שאמר עליו את המשפט הזה. אחד, אולי שמעתם עליו, אדולף היטלר.

שעה אפלה (Darkest Hour)
ארה״ב 2017
בימוי: ג'ו רייט
תסריט: אנתוני מקארטן
שחקנים:
גארי אולדמן – ווינסטון צ'רצ'יל
קריסטין סקוט תומס – קלמנטין צ'רצ'יל
בן מנדלסון – המלך ג'ורג' השישי
לילי ג'יימס – אליזבת לייטון
אורך הסרט: 125 דקות
הסרט עולה לאקרנים ב- 04.01.2018