סרט לסופשבוע: קוקו

האם "קוקו" - סרטם החדש והמצוין של פיקסאר - קרוי על שם גיבור הסרט, הילד החמוד שבצד שמאל של התמונה? ...

17:00
  /  
30.11.2017
  
מאת: עידן שרון
בעשור השני של המאה ה-21, פיקסאר מתמקדים בעיקר בהפקת "סרטי המשך" ללהיטים הגדולים שלהם מהעשור הראשון של המאה: "צעצוע של סיפור", "מוצאים את נמו", "מפלצות בע״מ" ו- "מכוניות". אין ספק שיותר קל "ללכת על בטוח", והסטנדרט הפיקסארי מבטיח איכות ברמה גבוהה, אבל קשה להפתיע, לחדש או לרענן כשלסרט קוראים "צעצוע של סיפור 4" (יוצא ב-2019, אגב) והדמויות כבר מוכרות לקהל והוא מצפה לתוצר מסוים בתבנית קבועה. לרוב זה נחמד, לפעמים אפילו מוצלח – אבל הסרט כבר ממוסחר. אנו זוכים ליצירות קולנועיות משובחות בדרך כלל בסרטים מקוריים, שם אין מחוייבות לסרטים קודמים ואפשר להפתיע או להיכשל. למזלנו, פיקסאר עוד לא זנחו לגמרי את הסרטים המקוריים. לפני שנתיים הם הוציאו את "הקול בראש" – סרט חכם ומקסים שמתרחש ברובו בתוך ראשה של ילדה קטנה, והמסרים של הסרט היו, כרגיל, "הדבר החשוב ביותר הוא משפחה" ו-"לעולם אל תוותר על חלומותיך". השנה פיקסאר מוציאים את "קוקו" – סרט חכם ומקסים שמתרחש ברובו בארץ המתים המקסיקנית. המסרים של הסרט הם, לשם שינוי: "הדבר החשוב ביותר הוא משפחה" ו-"לעולם אל תוותר על חלומותיך". טוב, אז המסרים קיטשיים להחריד, אבל איך הסרט?

לגמרי טוב מאוד. "קוקו" מצליח להעביר סיפור שמכיל חמישה דורות (!) של משפחה מקסיקנית אחת, ועוד המון קרובי משפחה ודמויות משנה, והוא עושה את זה באופן כל כך מוצלח שאין בעיה לעקוב אחר ההתרחשויות ולהבין מי נגד מי. גיבור הסרט הוא מיגל, נער צעיר שכדרכם של נערים מחפש את עצמו ותוהה לגבי עתידו. מיגל פחות מתחבר לעסק המשפחתי – מפעל קטן לייצור נעליים – וחולם לעסוק במוזיקה ולהתפרסם כמו ארנסטו דה לה קרוז, האליל האגדי של המוזיקה המקסיקנית (אין זמר כזה וגם לא היה. בדקתי). לצערו של מיגל, אף אחד במשפחה לא מוכן אפילו לשמוע על אפשרות אחרת פרט לזו שבה נציג דור הצעיר יצטרף למסורת המשפחתית. לא ההורים שלו, לא האחים ובעיקר לא סבתא שלו, הגירסה הנשית לויטו קורליאונה. היחידה שמוכנה לשמוע היא סבתא-רבא שלו, ישישה שמתפקדת כעציץ וספק אם מבינה מה מיגל מספר לה, אבל היי – זה יותר טוב מכלום. לסבתא-רבא הזו קוראים "קוקו", ויש סיבה מדוע לסרט קוראים דווקא על שם הדמות הזו, שלא מקבלת יותר מדי זמן מסך. הסיבה הזו היא ספוילר.

סרט לסופשבוע: קוקו

 

אז למיגל יש קונפליקט ואתם יכולים לתאר לעצמכם, מאחר ומדובר בסרט לכל המשפחה, שהקונפליקט הזה ייפתר בסופו של דבר לאחר מסע התבגרות משעשע ומרגש. בסדר, דברים כאלה כבר ראינו, אבל ל-"קוקו" יש כמה ערכים מוספים שבכל זאת הופכים אותו לראוי לעמוד בתו-התקן המחמיר של סרטי פיקסאר המעולים. ראשית, הסרט הזה מלא כבוד ואהבה לתרבות המקסיקנית: הבתים, הארכיטקטורה, המסורת, המוזיקה, המאכלים – ממש ניכרת עבודת התחקיר המעמיקה וגם ההטמעה שלה בתסריט, ויזואלית וגם מילולית. עיקר הסרט מתרחש ב-"יום המתים" (Día de Muertos), חג מקסיקני אמיתי המוקדש לקרובי המשפחה שהלכו לעולמם ועל פי האמונה ממשיכים ללוות את המשפחה. מיגל נקלע לארץ המתים ועובר שרשרת אירועים צבעונית, מצחיקה, מרגשת ומלאת רפרנסים למסורת של החג. כמו כן, על אף שבסיס העלילה הוא גנרי וידוע מראש, בכל זאת נכנסו כמה טוויסטים מפתיעים שמשדרגים את הסרט והופכים אותו למעניין הרבה יותר. אני לא חושב ש-"קוקו" מציג רעיונות חדשניים כמו ב-"הקול בראש", הוא הרבה יותר שמרן מהבחינה הזו, אבל זווית מקורית לתרבות המקסיקנית – בפרט בסרט אנימציה – הוא בהחלט מעניק, ואת האיכות הפיקסארית הוא משמר ובכבוד רב. עוד הצלחה לאוסף.

סרט לסופשבוע: קוקו

 

על אף שהסרט מציג מוות ושלדים, הדרך שבה הדבר מתבצע היא כה חיננית ומצועצעת שהיא חביבה אף יותר מבסרטי אנימציה חביבים בפני עצמם המתעסקים עם אותם חומרים, כמו "חתונת רפאים" או "הסיוט שלפני חג המולד" (שניהם של טים ברטון). כמו כן, הסרט מציג את אחד הכלבים המטומטמים ביותר שתפגשו בקולנוע, בתפקיד האתנחתא הקומית.
"קוקו" הוא לא הסרט הכי טוב של פיקסאר, כנראה איש לא יטען זאת, אבל הוא לגמרי סרט פיקסארי מעולה, מהוקצע, שעומד עם גב זקוף בשורה אחת עם סרטי פיקסאר של העשור השני של המאה ה-21, ואולי אף מתעלה על רובם. הצרה היא שאם "קוקו" יצליח בקופות מעבר למצופה, בעוד מספר שנים נזכה ל-"קוקו 2" במקום לקבל סרט מקורי, חכם, משעשע ומרגש. לחילופין, נקבל את "צעצוע של סיפור 5", שהוא כבר מותג מוכח וסוס מנצח שלא מחליפים. כך או כך, גם מסרים לא מחליפים, ובכל מקרה הם יהיו: "הדבר החשוב ביותר הוא משפחה" ו-"לעולם אל תוותר על חלומותיך".

קוקו (Coco)
ארה״ב 2017

בימוי: לי אונקריץ', אדריאן מולינה
תסריט: לי אונקריץ', אדריאן מולינה, ג'ייסון כץ, מתיו אלדריץ
הפקה: דרלה ק. אנדרסון

שחקנים (מדבבים):
בנג'מין בראט – ארנסטו דה לה קרוז
גאל גרסיה ברנל – הקטור
אנתוני גונזלס – מיגל

אורך הסרט: 109 דקות
הסרט מופץ בישראל ע"י פורום פילם ועולה לאקרנים ב- 30.11.2017

לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: קוקו


17:00
  /  
30.11.2017
  
מאת: עידן שרון

1