Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

תערוכת האודיו השנתית במינכן היא גן עדן לחובב האודיו שרוצה להתחכך מקרוב בציוד אודיו שהוא כנראה לעולם לא יוכל להרשות ...

15:20
  /  
14.05.2016
  
מאת: איתי חזום

הקדמה

תערוכת האודיו היוקרתי במינכן מתקיימת כל שנה, וכמו כל שנה אפשר לראות בה את מיטב התוצרת של רוב יצרני האודיו המוכרים, וגם הפחות מוכרים. כל רכיב שמרכיב מערכת סטריאו, וכן, זה כמעט אך ורק סטריאו,  מקבל פה תשומת לב. כותרת המאמר מציינת – "גן עדן לחובב האודיו שרוצה להתחכך מקרוב בציוד אודיו". האם זה אומר שבעצם מדובר בתערוכה לחובב האודיו מזן ה- "ציודפיל"? במובנים מסויימים כן.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

תנאי ההאזנה בתערוכת אודיו אינם אידיאלים, יש רעשי רקע, אנשים מדברים, דלתות נסגרות/נפתחות, מוזיקה מחדרים סמוכים, מוזיקה שונה מחדר לחדר, אקוסטיקה לא אידיאלית וכו'. העניין הוא שזה דומה לתערוכת רכב. אנחנו "מתחככים" במכוניות אקזוטיות, אבל לא באמת נוהגים בהן. בתערוכת אודיו לפחות אפשר גם לשמוע, וכן, אפילו ליהנות מזה.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

הקדשתי יומיים עבור התערוכה ואני חושב שיכולתי להקדיש אפילו יום נוסף. גודל התערוכה ומבחר המציגים/מוצרים הינו גדול וזה הגיע לרמה כזו שביום השני שלי שם גיליתי שביום הראשון פספסתי אולם שלם…

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

התערוכה מחולקת באופן כזה שישנם אולמות פתוחים בקומה הראשונה עם "חלקות" שונות לכל מציג ומציג. אמנם זה שטח פתוח, אבל עדיין היו שם חדרי האזנה וכאלה שהרגישו ראויים בהחלט, כאשר בקומה השניה ישנם חדרים יותר "יעודיים". התצוגה כאמור כללה את כל מה שמרכיב מערכת סטריאו, החל ממקורות שונים כגון פטיפונים וסטרימרים, מגברים, רמקולים, דרך כבלים, מוצרי אקוסטיקה, אוזניות ועד רכיבים שונים כגון דרייברים של רמקולים, חלקי קרוסאובר ושקעים/מתאמים. אהה, וכמובן, היו שם גם דוכנים שמכרו מוזיקה, שזה גם חלק "קטן" מכל הסיפור הזה.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

לא הולכת להיות פה סקירה שלמה של התערוכה ולא הולך להיות פירוט של כל רכיב ורכיב בכל חדר, אלא רק דגשים קצרים על הדברים שהתחשק לי לכתוב עליהם שזה בעיקר החדרים שאהבתי ופחות אהבתי ובכלל רשמים כללים מהתערוכה עצמה. המציגים, שתמיד היו מנומסים וסבלניים, דאגו לחדרים מסודרים ונקיים עם שורות ישיבה כאלו ואחרות. זה יכול להיות כיסאות מתקפלים וזה יכול להיות כורסאות עור, תלוי במציג. בכל הקשור לטיפול אקוסטי, חלק גדול מהחדרים היו מטופלים ברמה כזו או אחרת. את החדרים אני אסווג לפי יצרני הרמקולים שניגנו כי זה הדבר הראשון שמזהים ושמים לב אליו.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

החדרים שהכי אהבתי

החדרים שהכי אהבתי בתערוכה לא היו אלו עם המערכות הכי גדולות ויקרות. להפתעתי או שלא? אולי זה אומר משהו על המערכות הבומבסטיות שכן היו בתערוכה, והיו לא מעט, ואולי זה אומר משהו על הטעם האישי שלי.

TAD: בחדר של TAD, שהיה אחד הגדולים, הודגמו דווקא רמקולים מדפיים. במקרה שלי יצא לי להאזין בשני הביקורים למדפיים מדגם ה- Compact Reference, למרות שלמיטב הבנתי רוב העניין דווקא היה לכבוד דגם ה- White Carat. המוזיקה שהושמעה היתה מגוונת והתוצאה היתה מאד מרשימה, במיוחד בשביל רמקולים מדפיים בחדר גדול. הסאונד היה הומוגני, מאוזן ועם במה רחבה. מצויין.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Genelec: כששומעים את השם Genelec, לפחות אלו שמכירים את היצרן, ישר חושבים על מוניטורים אולפניים, ובמקרה של תערוכת מינכן זה לא היה שונה. Genelec הדגימו בחדר בגודל ממוצע (ומואר למדי לשם שינוי) שני מוניטורים אולפניים שונים למדי. זוג אחד היה מדגם 1234 שמשמשים כמוניטורים Mid/Far Field, אלה שבדר"כ יושבים בתוך נישות סגורות בקירות של אולפן ההקלטות. באופן די צפוי, עקב המיצוב שלהם, אני סבור שאלו היו הרמקולים הכי "פחות נאים" בכל התערוכה הזו. זוג שני היו ה- 8351, מוניטורים מאד מעניינים מסוג Near Field שעושים שימוש בדרייבר קואקסיאלי יחד עם שני וופרים אובלים מוסתרים.

שום דבר בחדר לא נראה מרשים, אין כבלים יוקרתיים ואין סטנד עם ערימת ציוד מבהילה, אבל הסאונד היה אחד האהובים עלי בתערוכה. שני המוניטורים, שהמציג החליף ביניהם כל כמה דקות, נשמעו שונה למדי, אבל שניהם נשמעו פנטסטי ורק מראים, שוב פעם, כמה שהטענה שמוניטורים אולפניים לא מתאימים להאזנה למוזיקה היא חסרת כל בסיס.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

B&O: החברה מ- B&O הציגו את ה- BeoLab 90 בחדר שבקומה הראשונה של התערוכה ולאו דווקא בחדר יעודי בקומה השניה. מבחוץ היה "פסל" שהציג את כל הדרייברים שברמקול, ויש הרבה מהם, בתצורה שבה הם יושבים ברמקול, אבל ללא שום תיבה שזה מחזה מעניין. החדר עצמו מינימליסטי משהו ואני באמת מתכוון מינימליסטי. למעט כיסאות, שסודרו בטור בלבד, ומנורה, לא היה שם שום דבר, לא ריהוט, לא ציוד ובטח שלא שום טיפול אקוסטי.

המחסור בציוד חיצוני אינו מפתיע שכן מדובר ברמקולים אקטיבים לגמרי, אבל עדיין, לאור הספרטניות של החדר, הציפיות שלי היו נמוכות. בפועל, התוצאה היתה אחת הטובות ששמעתי בתערוכה. המציג השמיע רצף של קטעים קצרים, כאשר כל כמה זמן הוא היה משנה את תצורת פיזור הסאונד של הרמקולים, רחב וצר, שהם חלק מהעיבוד הפנימי של הרמקולים המשוכללים האלו. הסאונד היה הומגני, מלא, טבעי וחלק, עם במה פשוט פנטסטית ואפילו בס מצויין. כל הכבוד.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Eclipse: בדומה לחדר של B&O, גם החדר של Eclipse היה בקומה הראשונה. התצוגה היה מורכבת מזוג של "מדפיים" עם דרייבר Fullrange קטן מדגם TD510Z. הרמקולים ניגנו את כל תחום התדרים שלהם, כאשר זוג סאבוופרים השלימו את החסר. אולי זו התיבה היחודית, אולי זה "הקסם" של דרייבר Fullrange, לא משנה, זו היתה אחת המערכות שיותר אהבתי בתערוכה.

בראש ובראשונה, אלו היו הרמקולים עם הסאונד הכי פחות "קופסאתי" ששמעתי בכל החדרים, גם בהשוואה לרמקולים אלקטרוסטטים או Open Baffle. הבמה היתה מאד מאוזנת, צרה אמנם, אבל עדיין תלת מימדית, כאשר הכל נשמע פשוט נעים להאזנה. אהה ולפני שאני אשכח, אלא אם אני טועה, הרמקולים היו מחוברים, שומו שמיים, לרסיבר קולנוע ביתי של Onkyo…

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

החדרים שאהבתי, אבל קצת פחות

קצת פחות? מה זה אומר? זה אומר שהסאונד היה מצויין, פשוט לא ברמה שנכנסת לקטגוריה הנ"ל. החדרים פה היו מהנים להאזנה, אבל אולי היה אפשר לקבל מהם קצת יותר, לטעמי בכל אופן. היו עוד חדרים כאלה בתערוכה, בהחלט, אבל בחרתי לכתוב רק על חלק מהם.

Magico: בתערוכה היו שלושה חדרים עם רמקולים של Magico, אני מתייחס לאלו עם ה- Project M. חדר מאד אלגנטי, ציוד מסודר ומתואם ויזואלית יחד עם רמקולים שחורים, אבל נאים. הסאונד היה מאוזן, מלא ואפילו רגוע במובן מסויים, כאילו הרמקולים לא התאמצו, וזה כנראה באמת מה שהיה.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

MBL: החדר של MBL, שלמיטב ידיעתי מציגים את אותה המערכת כמה כמה שנים, היה החדר היחידי עם מערכת "מפלצתית" שמצא חן בעיני. לא מדובר בסאונד מאוזן במיוחד או חלק במיוחד, אלא פשוט מאד גדול ומרשים.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

בחדר היתה מערכת נוספת קטנה יותר.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Ayon: החדר של Ayon, שהיה באולם שבקומה הראשונה, היה קטן ויחסית צנוע, לפחות במונחים של התערוכה הזו, אבל בכל הקשור להאזנה אני אהבתי את התוצאה. שוב פעם, לא מאוזן במיוחד או משהו כזה, אבל מהנה. לא הזיקה כמובן העובדה שכל הזמן אני הייתי היחיד בחדר.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

JBL: החברה מ- JBL הציגו את ה- DD67000 עם ציוד של Mark Levinson. אלו היו, פחות או יותר, הרמקולים היחידים בתערוכה, שאני אהבתי, שעשו שימוש בשופרים. התוצאה היתה מאד "מיידית" ובקטעים מסויימים אפילו ריאליסטית למדי, למרות שאני חושב שהרמקולים האלו מסוגלים להרבה יותר.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

החדרים המאכזבים

קודם כל צריך להבהיר משהו, לדעתי שום חדר בתערוכה לא באמת נשמע גרוע במובן המילה. בסה"כ מדובר על מערכות שברובן הן הטופ שבטופ. אז בסדר, האקוסטיקה לא תמיד מוצלחת, הקטע שמשמיעים לא תמיד קולע לטעם שלנו או לחילופין לא מוציא את הפוטנציאל שמצפים לו מהמערכת, אבל בסופו של יום אין באמת "גרוע", אלא טעמים שונים לאנשים שונים, וכידוע, על טעם וריח אין להתווכח. אחרי שזה נאמר, בהחלט היו חדרים שבאתי אליהם עם ציפיות מסויימות, אבל התאכזבתי מהתוצאה שהתקבלה.

Cessaro: הרמקולים מדגם ה- Gamma של Cessaro היו לדעתי מהיפים בתערוכה. מאד קשה לנצח רמקול מולטי שופרי צבעוני ואלגנטי, אפילו אם השופרים היו בצבע חום… הרמקולים הגדולים היו משודכים לסאבוופר שופרי ענק יחד עם הגברה גם כן של Cessaro. מבט במערכת הזו ומצפים לעוף מהכיסא, אבל התוצאה היתה גרועה. כרגיל, זו יכולה להיות אשמת כל מיני גורמים, אבל העסק נשמע קר, צבוע ומחוספס, לצערי.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

 Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Martin Logan: אחד החדרים שהכי רציתי לשמוע בתערוכה היה החדר עם ה- Neolith. רמקולים אלקטרוסטטים גדולים ומרשימים ששודכו לאלקטרוניקה של Constellation Audio. התוצאה אכזבה. הסאונד היה מעט יבש, לא "שקוף" כמו שאני מצפה מרמקולים שכאלו והבס פשוט לא היה קשור לשאר הספקטרום.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Tune audio: עוד מערכת עם רמקולים שופריים שנראית כמו מיליון דולר, אבל נשמעה לי כמו הרבה פחות מזה. רמקולים מדגם Anima עם מגברי ה- Elysium המרשימים של Trafomatic audio היו מחזה לעיניים, פשוט אי אפשר היה להפסיק לצלם מכל זווית. רק חבל שהמערכת לא נשמעה כמו שהיא נראית.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Lansche audio: אוי ואבוי, עוד פעם רמקולים שופריים… לצד תצוגה סטטית של ה- NO.8.2 הענקיים, Lansche הדגימו את ה- Cubas. טוויטר פלזמה מדגם ה- Corona, שופר מידריינג' גדול יחד עם וופר בקוטר 18 אינץ'? חייב להישמע לפחות מעניין לא? כנראה שלא, לפחות בתערוכה הזו. הסאונד היה מעט עמום, עם מידריינג' דומיננטי מדי ובס לא מאוזן.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

המשך

החדרים שלא נכנסים לשום קטגוריה

את הקטגוריה הזו קשה לי להסביר. לא מדובר בחדרים גרועים או טובים, אלא יותר בכאלו שנשמעו טוב באספקט אחד, אבל מאכזבים באספקט אחר, או לחילופין, לא הושמע בהם תוכן מוזיקלי אשר הצדיק לדעתי את הרמה של הציוד, בזמן הביקור שלי בחדרים האלו בכל אופן.

Living Voice: כאשר נכנסתי לחדר הזה הייתי בטוח שאני רואה את ה- Vox Olympian של היצרן, אבל בפועל זהו רמקול "פחות" יקר שקרוי Vox Palladian. את התוצאה אהבתי ולא אהבתי. מצד אחד כלים, ובמיוחד כלי נשיפה, נשמעו ריאליסטים להפחיד, אבל מצד שני דברים אחרים, כולל פסנתר, נשמעו עמומים וקופסאתיים.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

ELAC: מאז הצטרפותו של מתכנן הרמקולים Andrew Jones לצוות של ELAC, אפשר לראות שינויים מעניינים בקו המוצרים של היצרן. היצירה האחרונה שלהם היא ה- Concentro. השם, ככה אני מניח, הוא שילוב של Concert ו- Concentric, רמז לדרייבר הקואקסיאלי שברמקול הזה. שום דבר בתצוגה לא נשמע רע, אבל בשום שלב שביקרתי בחדר לא השמיעו תוכן שהצדיק את ההאזנה.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Grimm audio: סיפור דומה לזה עם ELAC היה לי בחדר של Grimm Audio. החברה הציגה דגם חדש שקרוי LS1 be שהיה אחד הרמקולים שהכי חיכיתי לשמוע בתערוכה. החדר היה מואר, ובאופן צפוי, ספרטני מאד עקב העובדה שהרמקולים אקטיבים לגמרי. כמה שהאזנה היא מה שבסופו של דבר קובע, אני מאד אוהב יצרנים שהולכים בגישה "טכנולוגית" עם הרמקולים שלהם ומנסים להתאים אותם למאה העשרים ואחת. לצערי, כמו במקרה של ELAC, בשום שלב שביקרתי בחדר לא הושמע תוכן מעניין או כזה שעשה לי משהו.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Avant Garde: עוד רמקולים שופריים, עוד פעם אכזבה? דווקא לא, אבל גם לא נפלתי על הרצפה. ל- Avant Garde יש כל מיני רמקולים מעניינים (וגם מאד נאים), אבל בתערוכה הם בחרו להדגים דווקא את ה- Uno XD, אחד הרמקולים הכי "פשוטים" שלהם. התוצאה אמנם לא היתה מנומסת במיוחד, אבל גם לא נשמעה "שופרית" בכלל, כאשר היתה גם תחושה של מעט מחסור בבס ופאנץ'.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Mark Johansen: החדר של Mark Johansen שווה אזכור פשוט בגלל שקשה לשכוח אותו. חדר גדול עם רמקולים ענקיים מדגם Stenheim Reference Statement, תאורה כחולה עם זרקורים שמכוונים לציוד אשר הונח עם הגב אל הצופים על מנת שנוכל להתרשם מהכבילה המרשימה. הסאונד היה, כמה צפוי, ענקי.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

אוזניות

בהתחשב בכל הביקורות שאני כותב על אוזניות, מן הראוי שיהיה להן פה חלק יעודי. למרות שתערוכת מינכן אינה מיועדת ספציפית לאוזניות, עדיין היתה נציגות מרשימה לקהל החובב.

Sennheiser: היצרן המוכר הציג בחדר גדול וסגור את אוזניות הדגל שלהן, ה- Orpheus HE 1. לצער הקהל המזדמן, האזנה התאפשרה אך ורק למי שעשה הזמנה מראש. מעט פלצני ומיותר לדעתי, אבל שיהיה. אוזניות מעט יותר ריאליסטיות היו ה- HD800s, הגרסה החדשה לאוזניות הסדרתיות הבכירות והוותיקות של היצרן, אשר ניתן היה להאזין להן במספר ביתנים בתערוכה. כמו רוב האוזניות הפתוחות, היה מעט קשה להתרשם עקב הרעש באולם.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Stax: פה זו חברה שמתעסקת אך ורק עם אוזניות אלקטרוסטטיות. הם כבר היו יותר "צנועים" וכללו חדר יעודי וסגור לשימוש הקהל. הישיבה בחדר היתה נוחה, החדר היה שקט והיה ניתן בכל נקודה להתרשם משני דגמים: ה- 009 שהן האוזניות הבכירות של היצרן, וה- SR-507. הזוג השני לא עניין אותי במיוחד כי, באופן די ברור, הקדשתי את כל תשומת הלב ל- 009. אלו נשמעו מצויין, מאוזנות ונקיות, אך מעט קלות בבס.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

HIFIMAN: החברה מ- HIFIMAN, שאוזניות ה- HE1000 שלהן זכו אצלי בפרס אוזניות השנה של 2015, גם כן הפיקו תצוגה מרשימה. מעבר ל- HE1000, שהיה ניתן לשמוע גם בביתנים אחרים בתערוכה, החברה הציגה את ה- Edition X. אלו אוזניות שאמורות להיות גרסה "משונמכת" של ה- HE1000. בדומה לכמעט כל האוזניות הפתוחות בתערוכה, היה רועש מדי בשביל ממש להתרשם, אבל ממה שכן הצלחתי לשמוע, המצגת היתה בסה"כ מוצלחת. אוזניות נוספות שהיו בתצוגה היו ה- Edition S, שמהוות זן נדיר בשוק, שכן אלו אוזניות אשר מאפשרות למשתמש להפוך אותן מסגורות לפתוחות כרצונו על ידי הסרת הכיסוי החיצוני שלהן. התוצאה בשני המקרים היתה לא רעה, ממה שהצלחתי לשמוע, כאשר המצב הפתוח נשמע יותר טוב והמצב הסגור לא היה בעל אטימה מרשימה.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

בשונה מ- Sennheiser, ובדומה ל- Stax, החברה מ- HIFIMAN הציגו את אוזניות הדגל האלקטרוסטטיות שלהם, ה- Shangri La, בביתן סגור ושקט שהיה נגיש לכולם. ישבתי בחדר, לבד וללא הפרעה, ופשוט האזנתי. האוזניות היו משודכות למגבר שפורפרות תואם והסאונד, תתפלאו, לא היה מדהים. המערכת נשמעה מצויין, נקיה ומאד צלולה, אבל הרבה פחות הומוגנית ומלאה מאוזניות ה- HE1000.

Kennerton: פה מדובר ביצרן אודיו רוסי קטן אשר מתמחה באוזניות. התצוגה היתה בסיסית, אבל כללה את כל מה שצריך. ההאזנה שלי נעשתה לדגם ה- Odin הבכיר של היצרן. מדובר באוזניות Planar גדולות וכבדות (מתחיל להימאס עלי מאוזניות כבדות) ששודכו למגבר של Viva audio שהיה חם ברמה של טיגון חביתה. הסאונד היה מוצלח, אבל כרגיל היה מעט קשה לשפוט עקב כל הרעש.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

King Sound: חברה אשר יותר מוכרת בזכות הרמקולים האלקטרוסטטים שלה, אבל הם גם נכנסו לא מזמן לתחום עם אוזניות מסוג, לא תנחשו, אלקטרוסטטיות. האזנתי לשני דגמים שהיו בתצוגה, אחד היה לא נוח במיוחד וגם לא נשמע מרשים, כאשר השני היה יותר נוח ונשמע לא רע בכלל.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

פינת האוזניות: לבסוף, אי אפשר להתעלם מה- Horbar ("נשמע" בגרמנית) או במילים אחרות – "פינת האוזניות". מדובר בתצוגה שמורכבת מכל מיני עמדות האזנה זהות שעושות שימוש באותו המקור והגברה, כאשר בכל עמדה זוג אוזניות אחרות. מדובר ברעיון יפה ומאד נוח. פה התרכזתי בשתי אוזניות מעניינות, זוג אחד היו ה- MrSpeakers Ether C שהן אוזניות Planar סגורות, וזוג שני היו האוזניות הפתוחות הבכירות של Pioneer מדגם ה- SE Master 1. ה- Ether C נשמעו פנטסטי וה- SE Master 1 נשמעו לא רע.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

עוד קצת תמונות של אוזניות:

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

הגיגים נוספים

קולנוע ביתי: אמנם מדובר בתערוכה שמתרכזת במערכות סטריאו, אבל פה ושם היו גם מערכות סראונד. אחת מהן היתה של KEF אשר כללה רמקולים מסדרת ה- Reference בתצורת Atmos. לצערי בכל שלב שעברתי בחדר לא התקיימה הדגמה של חלק הסראונד. חדר שני, גם כן בתצורת Atmos, היה של Ascendo. פה כל הרמקולים היו מדגם CCRM6 הקואקסיאלים, כאשר בנוסף היו סאבוופרים מדגם SMSG 15. ההאזנה המהנה כללה קטעי הדגמה של Atmos, אבל בשום שלב לא שמעתי אפקט או סאונד שמגיע מעלי…

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Burmester: באחד הביתנים ישבה לה בנינוחות Mercedes AMG GT צהובה יפיופה. הרעיון היה להדגים את מערכת הסטריאו של Burmester שתוכננה ספציפית לרכב הזה וקיימת בתוספת תשלום של 5000 יורו יחסית זניחים. ההאזנה ברכב היתה עם נציג נחמד, כאשר חלל הרכב היה מבודד היטב מרעש התערוכה. המערכת נשמעה מצויין, מאד חלקה ונעימה. מי שמעוניין יכול לשחק עם פרופילים שונים של חתימות סאונד ש- Burmester הכניסו למערכת.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

מקורות: נכון, אנחנו ב- 2016, אבל העובדה הפשוטה היא שהפטיפונים בתערוכה שלטו ביד רמה. למרות שכמעט בכל חדר היה גם נגן CD ו/או מחשב/סטרימר כלשהו (בחלקם היה גם טייפ סלילים), הנטיה של המציגים היתה בהרבה מקרים להשתמש בתקליטים. אפילו המבקרים, שביקשו להשמיע מוזיקה שהם הביאו, השתמשו בתקליטים. היתרונות/חסרונות של פורמט ה- Vinyl אינם נושא המאמר וכל אחד כמובן עם הטעם האישי שלו, אבל לדעתי האישית, להאזין למערכת סטריאו בשווי של מאות אלפי יורו, רק בשביל לשמוע מהרמקולים קרקושים וחריקות שמקורם באבק ושריטות על התקליט, זה קצת Counterproductive. משהו שאי אפשר להתווכח איתו הוא כמה יפים כל הפטיפונים האלה.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

מחיר: כן, אמנם מדובר בתערוכת היי אנד שכל הקטע שלה דומה לתערוכת רכב שלא באים אליה בשביל לראות יונדאי משפחתית, אלא בשביל לראות אקזוטיקות שכנראה לעולם לא נוכל להרשות לעצמנו, אבל… עלות הרכיבים באמת יצאה לגמרי מכל פרופורציות, ולא משנה באיזה רכיב מדובר. רמקולים במאות אלפי יורו, כבלים בעשרות אלפי יורו ופטיפונים בעשרות אלפי יורו, או במקרה של ה- Apolyt מבית Acoustical Systems (שמופיע למטה), מאות אלפי יורו.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

הסאונד: ביקור בתערוכה הזו, הקשבה להסברים של המציגים השונים ושמיעה (ציתות יותר נכון) לשיחות של אנשים מסביבי, גרמה לי לחשוב מעט על נושא הסאונד. לפעמים ישנו קו מחשבה שגוי שהמטרה של מערכות בקליבר כמו אלו שבתערוכה היא להפיק את הסאונד, או הכלים, באופן הכי נאמן למציאות או למה שהושמע בהופעה חיה, ואני לא מבין מדוע חושבים ככה.

מערכת, יקרה ככל שתהיה, אינה מיועדת לשחזר הופעה חיה או כלים, אלא להשמיע את התוכן שנמצא על הדיסק/תקליט/קובץ שמושמע במערכת, וזה כבר תלוי במה המפיק/אמן/טכנאי הסאונד בחרו לעשות עם האלבום. יתרה מכך, מדובר בתחום שמאד מושתת על טעם וריח, ככה שיצרן X יכול ללכת בדרך ה- "נאמן למקור" בעוד שיצרן Y יבחר ללכת בדרך ה- "נשמע הכי טוב/מוזיקלי/מהנה וכו'".

ישנן הקלטות טובות, הקלטות פחות טובות והקלטות גרועות. אם אנחנו אוהבים אלבום מסויים שאינו איכותי, מה נעדיף, מערכת שנאמנה למקור, או כזו שתעניק לנו את ההנאה הכי גדולה מאותו אלבום? כל אחד וההחלטה שלו, וזה מסביר למה יש כל כך הרבה דעות שונות לתוצאה שמפיקות המערכות בתערוכות כאלה ואחרות.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

על מינכן

בשביל מי שמבקר בתערוכה פעם ראשונה זה קצת מיותר לבוא עד כאן בשביל לפסוח על מינכן עצמה. כמובן שהקדשתי קצת זמן לסיור בעיר וגם מחוצה לה. מינכן היא עיר מצוחצחת, מסודרת ועם תחבורה ציבורית פנטסטית. למרות זאת, בכל מקום ישנם שבילי אופניים והמון רוכבים שמשתמשים בהם. נוסף על כך, חיפשתי, אבל לא מצאתי רוכב אחד על אופניים חשמליות. כל הרוכבים השתמשו באופניים שדורשות מהרוכב לדווש, כן, לדווש… מכוניות? ברור שיש, בעיקר מרצדס, אודי ו- BMW, לצד פורשה והרבה מכוניות משופרות. בכל הקשור לאוכל, אף אחד לא שותה מים, הכל זה בירה, וכמעט כל דבר כולל שילוב כזה או אחר של בשר וגבינה. אין כמו תמונות, אז הנה כמה:

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

סיכום

תערוכת האודיו במינכן היא אירוע חובה לכל חובב אודיו מושבע. אם חובב רכב חייב לסמן V פעם אחת על ביקור בתערוכת רכב בינלאומית, אז חובב אודיו חייב לסמן V על תערוכת אודיו בינלאומית. האם כדאי להפוך את הביקור למנהג שנתי קבוע? לדעתי לא, אבל לא חסרים אנשים שעושים זאת. בסה"כ מדובר בחנות שוקולדים לחובב האודיו, רק שכאן מדובר בשוקולדים מאד יקרים שלא חייבים לקנות, אבל כן אפשר לטעום מהם.

לסיום הנה עוד תמונות לשטיפת העיניים, כאשר הגלריה המלאה נמצאת בעמוד הפייסבוק של Hometheater.

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר

 

לדיון בנושא: Munich High End 2016 – למי יש הכי גדול ויקר


15:20
  /  
14.5.2016
  
מאת: איתי חזום

1