שאלות נפוצות
בפעם הראשונה שהוצאתי את הפוג'י X-T10 מהקופסה שלה נמרח לי מין חיוך מטופש על הפנים ולא הצלחתי למחוק אותו. זו היתה תגובה לא רצונית למכשיר אלקטרוני שמוצא חן בעיניי מעבר לפונקציונליות שהוא מסוגל לבצע. קצת כמו התגובה לאייפוד הראשון שראיתי (כן כן, אייפוד, ההוא עם הגלגל באמצע).
ה X-T10 היא האחות הקטנה של ה X-T1 האדירה שסקרתי לא מזמן, כמו שה X-M1 היתה האחות הקטנה של ה X-E1 וה X-Pro1 שהיו קיימות בזמנה. אלא שפוג'י התבגרה עוד מאז וצברה בטחון שמאפשר לה לפנק גם במצלמה הקטנה והזולה יותר. אם ב X-M1 היא חסכה על שליטה ידנית, על עינית ואפילו לא כללה את כל תצורות הצבעים, ה X-T10 היא ההיפך הגמור – היא מעניקה כל מה שפוג'י הצליחה לדחוס בגוף קטן שכזה.
איכות בניה ותפעול
אז נכון, היא לא X-T1. קודם כל נשים את העניין הזה על השולחן. אין לה את העינית הגדולה בעלת התמונה המפוצלת, אין לה בורר ISO יעודי, היא מסוגלת לצלם מעט תמונות ברצף, יש לה פלס אלקטרוני מאוזן בלבד, כרטיס הזכרון שלה יושב יחד עם הסוללה בתחתית ובאופן כללי היא לא בנויה היטב כמוה.
מצויין, עכשיו אפשר לדבר על מה שיש לה.
קודם כל, היא יפה. נכון, זה עניין של טעם. אז אגיד שוב – היא יפה. יש בה משהו מרשים שתופס את העין של כל מי שרואה אותה. היא לא מגניבה כמו סאמסונג S6 Edge, לא זו הכוונה אלא שהיא מייצרת תחושת יראה, של מצלמה רצינית, למרות שהיא לא גדולה.
דבר ראשון, יש לה גלגלת שליטה על מהירות התריס ובשימוש עם עדשה שיש לה גלגלת צמצם מתקבלת תצורת עבודה יעילה, נוחה ואינטואיטיבית. גם השימוש בגלגלת האחורית לשליטה על הצמצם הוא בסדר גמור, חוץ משתי תלונות – הראשונה היא ששתי הגלגלות חופשיות מדי ולפעמים זזות בלי כוונה. השניה היא המעבר לצמצם אוטומטי שנמצא בקצה הסקאלה, אחרי הצמצם הסגור ביותר. אפשר שאחד מהכפתורים ישלוט על מצב הצמצם (ידני/אוטומטי/שניהם) וכך עשיתי.
חוץ מגלגלת המהירות, גלגלת מצב הצילום (יחיד, רציף, פילטרים וכד'), הגלגלת האחורית והגלגלת הקדמית, יש למצלמה הזו חמישה כפתורים שאפשר לקבוע מה הם יעשו. בעצם, אפשר גם לקבוע מה יעשה הכפתור האדום שכברירת מחדל מפעיל את הוידאו. רשימת אפשרויות הבחירה ארוכה מאוד וכוללת כל מה שניתן לרצות לשלוט בו באופן ישיר. פוג'י הוסיפה הגדילה לעשות – לחיצה ארוכה על כל אחד מהכפתורים תעלה את תפריט הבחירה לקביעת הפעולה של אותו כפתור. הגיוני, אינטואיטיבי ונוח.
את הגלגלת הקדמית, למשל, כיוונתי ל-ISO, כך שלחיצה עליה פותחת את רשימה ערכי ה-ISO, גלגול שלה עובר בין הערכים ולחיצה נוספת מקבעת את הבחירה, זה נוח מאוד. מבחינת קביעת ISO, היה כיף לגלות שיש שלושה מצבי ISO אוטומטים שניתן להגדיר בהם מראש את הרגישות המינימלית והמקסימלית. חבל שאי אפשר לבחור ISO 100 כרגישות מינימלית, כנראה בגלל ש-200 היא הרגישות הבסיסית ו-100 היא הרחבה שלה.
יש ל-X-T10 פלאש קטן וחלש, תוספת חביבה ומפתיעה שקופצת מהחלק העליון דמוי הפריזמה. שלא כמו פלאשים קטנים במצלמות ללא מראה אחרות (של סוני, של ניקון) את הפלאש הזה לא ניתן להטות כלפי מעלה ולכן אי אפשר להשתמש בו כפלאש bounce. מצד שני יש לה הוט-שו, אז אפשר לחבר אליה פלאש חיצוני.
ביצועים
מבחינת מהירות התריס – המכני מגיע עד ל-1/4000 שניה, וכך גם בנויה הגלגלת היעודית. אך בנוסף לכך התריס האלקטרוני מסוגל להגיע עד למהירות מרשימה ויעילה של 1/32000 שניה.
כדאי לשים לב שכשבוחרים במצב של תריס אלקטרוני או שילוב של אלקטרוני ומכני, ה-ISO מוגבל ל-6400 שזה לא נורא כל כך, אבל בנוסף, בבחירה במצב ה-continuous לא יעשה שימוש בפוקוס מתמשך אלא בפוקוס קבוע.
כמו ב-X-T1, גם ל-X-T10 יש 'מצב שקט' שלא כולל העברה מהתריס מכני לתריס האלקטרוני. המצב השקט הזה נקרא 'sound and flash off' וצריך להפעיל אותו מהתפריט כדי לבטל את הקולות והאורות שהמצלמה מפיקה, לא כולל אלה של התריס. אם מצלמים במקום חשוך ושקט ולא רוצים למשוך תשומת לב צריך לעבור לשימוש בתריס האלטרוני ובעינית בלבד. הדבר היחיד שימשיך להפריע הוא נורת לד קטנה אך בולטת בגב המצלמה שמחליפה צבעים כשמצלמים – לא תהיה ברירה אלא לשים עליה את האגודל או להתחכם עוד יותר ולהדביק עליה משהו שיסתיר אותה.
העינית של ה-X-T10 לא משתווה לזו של ה-X-T1 מבחינת מה שהיא מסוגלת להציג, אבל מה שברור הוא שהיא בהירה, נוחה מאוד לצפיה ובעיקר מציגה תמונה מיידית ללא השהיה נראית לעין. השימוש בכלי העזר לפוקוס הידני על ידי חיתוך האובייקט לא מספיק יעיל לטעמי במבט בעינית – השימוש בפוקוס פיקינג היה טוב בהרבה ואפשר לקבוע את העוצמה שלו וגם את הצבע שלו בהתאם לסיטואציה.
הפוקוס האוטומטי עבד היטב, אבל העסק הזה מעט מסובך. את המצלמה הזו בדקתי עם הקושחה החדשה ואת ה-X-T1 בדקתי לפני עדכון הקושחה, ככה שהשוואה ביניהן לפי הנסיון שלי איתן לא תהיה הוגנת. כך או כך, ה-27 מ"מ 2.8 היתה איטית ורועשת כצפוי – כל נעילת פוקוס התבצעה רק אחרי חיפוש קל קדימה ואחורה, וצילום עם פוקוס מתמשך בוידאו נשמע כמו שזבוב נתקע בתוך המצלמה. עדשת הקיט דוקא היתה טובה יותר מהבחינות האלה – מהירה יותר ושקטה יותר.
איכות תמונה
החיישן הזה, X-Trans II בגודל APS-C ובעל 16.3 מגהפיקסלים הוא פשוט תענוג. זו כמובן לא הפתעה אחרי שראינו מה ה-X-T1 מסוגלת לתת – הרי מדובר באותו חיישן ובאותו מנוע עיבוד. רמת הפרטים מרשימה, והצבעים חיים כמו תמיד אצל פוג'י מבלי להיות מוגזמים.
דוגמאות לפילטרים המובנים:
דוגמאות לסימולציות הפילם המובנות:
אפשר לצפות ממצלמה איכותית בעלת חיישן בגודל כזה לספק תמונות שימושיות עד ל-ISO 3200 לפחות. ה-X-T10 מצליחה לתת תמונות נקיות מרעש ומלאות פרטים עד ל-ISO 1600, וגם 3200 ו-6400 עדיין שימושיות בהחלט. הנפילה המשמעותית ברמת הפרטים והצבעים מובחנת ב-ISO 12800, ולמרות זאת יש עוד שתי רמות נוספות, של 25600 ו-51200.
ביצועים ברמות ISO שונות:
קרופ 100%:
סיכום
אם היה נשמע שיש לי תלונות למצלמה הזו, זה רק בגלל שאני מתייחס אליה כמו למצלמה רצינית יותר או יקרה יותר ובעיקר גדולה יותר. ה-X-T10 מצליחה במקום שכל מצלמה אחרת נכשלה עד היום. היא נותנת יכולת שליטה גבוהה ביותר, השימוש בה נוח ואינטואיטיבי למרות שהיא בסך הכל קטנה. פוג'י התאמצה לספק X-T1 מוקטנת שתשמור על האופי של המצלמה המוצלחת והמהנה הזו, והיא הצליחה. הויתורים ההכרחיים מפאת הקטנת גוף המצלמה פגעו רק מעט בחווית הצילום וביכולות שמצלמה מספקת. בסך הכל אפשר לומר בבטחה שמדובר באחת החבילות המוצלחות ביותר שעולם הצילום מציע למי שמחפש מצלמה איכותית, מתקדמת ויחד עם זאת לא גדולה וכבדה.
סקירה מצולמת:
תמונות לדוגמא, ללא עריכה:
לדיון בנושא: פוג'י X-T10 – סקירה
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
