שאלות נפוצות
פנסוניק FZ1000 – סקירה
הקדמה
מי שנתן לקטגורית המצלמות דמויות DSLR את השם, חשב יותר על איך שהן נראות ופחות על מה שהן מסוגלות לעשות. אין ספק שהמצלמות האלה, שנקראות גם סופר-זום דומות ל-DSLR במראה החיצוני שלהן, אבל מבחינת יכולות – אין רחוקות מהן. באופן פשטני אפשר להגיד שבקבוצה אחת החיישן גדול והזום קטן ובשניה ההיפך הוא הנכון. התוצאה המתקבלת באחת מהקבוצות היא איכות תמונה נמוכה. אפשר לנחש באיזה מהשתיים.
שתי מצלמות בקטגוריה הזו מגדירות מחדש את הרף העליון שלה, והופכות את מה שנחשב בלתי אפשרי – לאפשרי. זום גדול וחיישן גדול, כלומר איכות תמונה גבוהה יותר באופן משמעותי ומשרעת אורכי מוקד שלא קיימת בעולם ה-DSLR. שתי המצלמות האלה הן ה-RX10 של סוני (שהיתה כאן בסקירה) וה-FZ1000 של פנסוניק. שתיהן בעלות חיישן בגודל "1, ובנוסף לזום הגדול גם צמצם גדול – לסוני f/2.8 קבוע ולפנסוניק f/2.8-4.
נראה ששתיהן מציעות חבילה מושלמת שכוללת הכל, אבל יש ביניהן עוד כמה הבדלים, עליהם אכתוב בהמשך, הראשון ביניהם הוא הזום הגדול יותר של ה-FZ1000 – יש לה 400 מ"מ לעומת ה-200 מ"מ של ה-RX10.
בנוסף להיותה המצלמה היחידה בעלת זום X16 המשודך לחיישן "1, ל-FZ1000 יש קלף חזק נוסף בשרוול והוא שהיא מוסגלת לצלם וידאו ברולוצית 4K. לא מדובר על קצב צעצוע של 15 פריימים בשניה, אלא 30 אמיתי, וכמובן גם 1080 בקצב 60 פריימים לשניה.
האם החבילה באמת מושלמת? האם אחת מהשתיים עדיפה על פני השניה? בואו נברר.
איכות בניה ותפעול
כשראיתי את ה-FZ1000 בפעם הראשונה, התפלאתי מכמה שהיא גדולה. מצלמות סופר זום הופכות קטנות יותר ויותר עם השנים, בערך בגודל של מצלמות DSLR ברמת כניסה. גם זכרתי את ההרגשה של ה-RX10 הקטנה יותר יותר ולכן הופתעתי פעם שניה כשהרמתי את ה-FZ1000. היא קלה הרבה יותר ממה שהיא נראית.
העיצוב שלה דומה מאוד לאחותה הגדולה מעולם המירורלס, ה-GH4. הן חולקות מערך דומה של פקדים הפרוש על פני הגוף שלהן. הבדל מהותי הוא של-FZ1000 אין גלגלת סביב לכפתור הארבע-כיווני על הגב שלה. לעומת זאת יש לה כפתור לשליטה על הזום, שכמובן לא קיים ב-GH4.
חוץ מזה, ה-FZ1000 מעט גבוהה יותר מה-GH4 וכמובן העדשה היא חלק אינטגרלי מהגוף שלה. מבחינת מאפיינים, הן מצלמות שונות בתכלית, ולמרות ששתיהן מציעות וידאו 4K החיישן של ה-GH4 גדול בערך פי 4 מזה של ה-FZ1000.
ה-FZ1000 משמאל לעומת ה-GH4 מימין:
(camerasize.com)
בהשוואה ל-RX10, ה-FZ1000 גדולה יותר בכל מימד, אך שוקלת רק כמה גרמים יותר, כך שהיא קלה באופן מפתיע כמו שתיארתי קודם. הגוף שלה קשיח עד כמה שפלסטיק מאפשר זאת, כל הכפתורים מגיבים היטב ללחיצות ואינם חופשיים מדי במגע, חוץ מהשניים על העדשה עצמה – כפתור הבחירה בין הזום לפוקוס ומתג מייצב התמונה – שניהם מעט רעועים. הפלאש קופץ כמו הפתעה מקופסה, אבל למרות שהוא בנוי על קפיץ, אי אפשר להטות אותו כלפי מעלה בשביל להאיר את התקרה.
ה-FZ1000 משמאל לעומת ה-RX10 מימין:
(camerasize.com)
תפעול
מהר מאוד הבנתי שה-FZ1000 היא הרבה יותר מכלי עבודה – היא חברה קרובה בכל מה שקשור לצילום – מאפשרת הפעלה אוטומטית חכמה לצד שליטה ידנית אינטואיטיבית. למשל, בקצה המהירות המקסימלית הלא מאוד מרשימה של התריס המכני (1/4000), היא יכולה להמשיך באופן רציף לשימוש בתריס האלקטרוני עד למהירות שמישה ביותר של 1/16000.
מנגנון הזום האלקטרוני יכול להיות רציף או בקפיצות לפי בחירה. המנוע שלו שקט מאוד – כמעט אי אפשר לשמוע אותו, וזה לא עניין של מה בכך בהתחשב בגודל של העדשה שהוא מניע. באופן דומה, אפשר לשמוע את מנגנון ייצוב התמונה אבל רק מאוחר בלילה כשכולם הלכו כבר לישון והכל מסביב שקט. הייתי שמח אם היה צריך סיבוב קצר של גלגלגת הזום על העדשה כדי להגיע מקצה אחד של הזום לשני. במצב הקיים צריך מעט יותר מסיבוב מלא של פרק היד כדי לכסות את טווח הזום.
מבחינת אפשרויות הגדרות שונות של המצלמה, יש מעט שהיא לא מסוגלת לעשות. אפשר לקבוע כל אחד מחמשת כפתורי ה-Fn לשלוט בכל אחד מ-44 תפריטים. נשמע יותר מדי? לפעמים זה נכון. למשל, אפשר לשנות את ה 'רב-כפתור' האחורי כך שישלוט ישירות בנקודות הפוקוס ואז הוא לא שולט ב-ISO, WB ומאקרו.
דוגמה נוספת היא שניתן לקבוע שהגלגלת סביב העדשה תשלוט בפוקוס ושכפתור הזום ישלוט בפיצוי חשיפה. אם במקרה ככה החלטתם, תשארו בלי שום יכולת לשלוט בזום. אין בכלל סיבה לתצורה כזו, שכן הגלגלת האחורית מכוונת את פיצוי החשיפה אחרי שלוחצים עליה – טריק ידוע וטוב של פנסוניק. בקיצור – יש כזה דבר יותר מדי אפשרויות. 'אבל/חבל' אחד קטן – עדיף היה אם אפשר היה לשנות את תפקודו של כפתור הפילטרים הייעודי, עם כל הכבוד לשימוש בפילטרים.
ביצועים
ה-FZ1000 מהירה כמעט בכל דבר שהיא עושה, בצילום בשימוש בתפריטים וגם בצפיה בתמונות. הפוקוס שלה ננעל בזריזות, עד כדי כך שעם מאמץ מסויים הצלחתי לצלם ציפורים בתעופה – משימה לא קלה בדרך כלל למצלמות מהסוג הזה. היא לא תמיד נועלת פוקוס במצבים קיצוניים, כמו למשל בזום מלא בתנאי תאורה קשים, כך שייתכן והיא לא תרשים בביצועים תוך צילום במופעים או באירועי ספורט המתקיימים באולמות לא מוארים.
המעבר בין תמונות תוך כדי צפיה בהן מהיר מאוד, כמו גם זום פנימה לתוך תמונה או החוצה למקבץ תמונות. אבל אם בין התמונות נמצא גם סרטון 4K, לוקח לה מספר שניות לדפדף אליו עד שהיא מציגה אותו על המסך.
איכות תמונה
במבט ראשון, ה-FZ1000 הפתיעה אותי לטובה – התמונות שלה היו חדות יחסית למצלמה בעלת עדשה עם זום כל כך גדול. עדשות כאלה בדרך כלל מספקות איכות תמונה נמוכה יחסית, והתמונות חסרות חדות וקונטרסט. אחרי הסקירה של ה-FZ70, שמחתי לגלות שהעדשה של ה-FZ1000 יודעת להתמודד עם אילוצי האופטיקה שטווח אורכי המוקד שלה מכתיבים, והתמונות ברובן מלאות חיים ופרטים.
אם כל זה היה נכון לגבי כל טווח הזום, הייתי מכריז על המצלמה הזו כמושלמת מכל הבחינות. החל מ-300 מ"מ יש ירידה באיכות התמונה, והתמונות המתקבלות מעט פחות חדות. עדיין, אם לוקחים בחשבון את המכלול כולו ואת העובדה שמדובר בעדשה בעלת זום X16, מדובר בביצועים מרשימים ביותר. אם ההשוואה היא הפרמטר החשוב ולא התוצאה האבסולוטית, אז ניתן להגיד של-RX10 יש יתרון קל בחדות התמונה, אבל צריך לזכור שהעדשה שלה מסתיימת מ-200 מ"מ.
הדוגמה הראשונה, זו שהפתיעה אותי, היתה התמונה שצילמתי מיד כשהוצאתי את המצלמה מהקופסה – בלי לשנות שום דבר בהגדרות – צילמתי את התמונה הבאה בצמצם f/4, מהירות 1/100, באורך מוקד מקבלי ל-230 מ"מ וב-ISO 1600. אחרי מבט חטוף על מסך המחשב נאלצתי להתעמת עם כל מה שידעתי על מצלמות סופר-זום. התמונה היתה חדה ומלאת פרטים גם בצפיה בהגדלה ב-100%.
זאת התמונה המלאה:
זאת הגדלה של 100%:
דוגמאות נוספות מצורפות בסוף הסקירה.
טווח רגישות
אם הייתי מודאג מהיכולות של המצלמה במצבי תאורה נמוכה ומה שהטריד אותי במיוחד היה הצמצם המשתנה של ה-FZ1000, חששותיי התפוגגו כשראיתי את הביצועים שלה ברגישות גבוהה.
פרטים וצבעים נשמרים בלי שינוי של ממש עד לרמה מרשימה של ISO 1600. כשממשיכים לטפס במעלה הרגישויות ל-ISO 3200 ו-6400, הפרטים העדינים מטושטשים אבל איכות התמונה הכללית סבירה בהחלט. וכאן נמצא גבול היכולת שלה, ISO 12800 הוא כבר בלגאן שלם, ואין מה להשתמש בו חוץ מבכדי לשתף תמונה על המסך, תוך לקיחה בחשבון שהיא חסרת צבע ופרטים.
הנה דוגמאות לאיכות ברמות הרגישות השונות:
ISO 80:
ISO 100:
ISO 200:
ISO 400:
ISO 800:
ISO 1600:
ISO 3200:
ISO 6400:
ISO 12800:
ISO 25600:
ISO 80:
ISO 100:
ISO 200:
ISO 400:
ISO 800:
ISO 1600:
ISO 3200:
ISO 6400:
ISO 12800:
ISO 25600:
איכות וידאו
צילום סרטונים הוא תחום שבו ל-FZ1000 יש יתרון שקשה להתעלם ממנו, גם אם הוא לא נראה רלוונטי לכל אחד – צילום ברזולוצית 4K. מי שמזלזל ביכולת לצלם ברזולוציה הגבוהה הזו ומבטל אותה על סמך נפח הזכרון שהיא צורכת, שיצפה בסרטון שהוא עצמו צילם לפני חמש או שמונה או עשר שנים וחשב אז שלא צריך ולא יהיה צריך יותר מ-640X480 פיקסלים. נכון, HD מלא נראה היום מצויין ויקח זמן עד שמסכי 4K יכנסו לכל בית, אבל בסופו של דבר זה יקרה, וגם הם יוחלפו במסכים עם רזולוציה גבוהה יותר, ויש סיכוי טוב שיום אחד סרטונים ב-HD יראו לנו כמו בדיחה ישנה.
מעבר לזה היא מציעה שליטת PASM מלאה תוך כדי צילום סרטונים, פוקוס פיקינג בשביל הפוקוס הידני ופסי זברה בשביל הדיוק בחשיפה. צריך לציין שאי אפשר לצלם ב-4K מכל מצב, אלא רק במוד הוידאו היעודי. בנוסף, הפילטרים השונים לא זמינים תוך כדי צילום ב-4K (ב-HD כן). מי שמתעניין בקצבי מידע – מדובר ב-100mbps ב-4K ומקס' 28mbps ב-HD, קצבים נמוכים משמעותית מה-200mbps של ה-GH4.
ה-FZ1000 עושה שימוש במייצב תמונה אופטי ב-5 צירים, בו פנסוניק מתגאה בכל הזדמנות, ובצדק. עם מעט מאמץ לא לזוז ולנשום רק בכמות ההכרחית, הצלחתי לצלם סרטונים יציבים ונקיים מהיד בזום מלא – השיג מרשים ללא ספק. הזום האלקטרוני, לעומת זאת, היה פחות חלק ממה שקיוויתי.
הנה דוגמה לוידאו ביתי שצילמתי עם ה-FZ1000 ב-4K:
מאפיינים מתקדמים
תמונת 4K
בשביל להשתמש ביכולת הזו הייתי צריך לשכוח כל מה שלמדתי על הרגע המכריע. כל אימון ההתבוננות והלחיצה בשניה הנכונה כדי לקבל צילום של אירוע יחיד ומיוחד, בטל ומבוטל עם האפשרות לשלוף תמונה מתוך וידאו של 25 או 30 תמונות בשניה – כל אחת מהן ברזולוציה של 8 מגהפיקסל. הכל נעשה בתוך המצלמה, עוצרים איפה שרוצים בוידאו, מתקדמים פריים קדימה או שניים אחורה, ושומרים כמה תמונות שרוצים. זה כל כך יעיל עד שזה נפלא ונורא בעת ובעונה אחת.
צריך רק לזכור שהתמונה המתקבלת היא בפרופורציה של הוידאו, אז צריך לצפות מראש לתמונות מאורכות יחסית (16:9) למה שמצלמים בדרך כלל (4:3 או 3:2).
דוגמה לתמונה מוידאו 4K:
והנה קרופ 100% מתוך אותה תמונה:
פנורמה אוטומטית
יותר ויותר יצרניות מצלמות, כולל פנסוניק עצמה, נותנות גישה ישירה לצילום פנורמה אוטומטית, מתוך הכרה בפופולריות של הפיצ'ר הזה. למרבה הפלא, אפשרויות הפנורמה ב-FZ1000 מתחבאות בתפריטים והגישה לצילום במצב הזה גם היא לא ישירה.
שמחתי לגלות שלא כמו בסרטוני 4K, פילטרים ואפקטים דוקא זמינים גם בפנורמות, כמו למשל בדוגמה הזו:
ברוב הנסיונות שלי הצלחתי לקבל פנורמות טובות, בהן התפרים בין התמונות אמנם נראים אך במידה מועטה וברמה סבירה בהחלט. למרות זאת, ביותר ממקרה אחד הצטערתי לראות שמצלמה רצינית שכזו לא מצליחה להתמודד עם הפרשים בתאורה לרוחב הסצינה המצולמת והתוצאה היא הבדלים ניכרים בחשיפה, כמו שאפשר לראות כאן בדוגמה:
כדאי לזכור, כמו תמיד בצילום פנורמות שצילום אנכי באופן מאוזן, כלומר עם המצלמה על הצד בתנועה מימין לשמאל או משמאל לימין מניב תוצאה בעלת פרופורציות שמישות יותר.
השורה התחתונה
לא בכל יום מוגדרת בשוק הצילום קטגוריה חדשה. ה-FZ1000 יחד עם הסוני RX10 ייצרו נישה חדשה – זו של מצלמות בעלות זום גדול וחיישן גדול. האולימפוס Stylus 1 קיבלה אישור חלקי להצטרף לחבורה, אבל עם חיישן ה- "1/1.7, רק בתור זו שמשתרכת אחרי השתיים האחרות.
אני בטוח שחברות נוספות ירצו להצרף לחגיגה והמועמדת הסבירה ביותר היא ניקון, שמבססת את כל קו מצלמות המירורלס שלה על חיישנים בגודל "1. בהחלט אפשרי שקנון תהיה הבאה להציג מצלמה דומה, בעקבות שמועות שמתרוצצות ברשת.
בסופו של יום, ה-FZ1000 היא מצלמה לא פחות ממדהימה. אין כמעט שום דבר שהיא לא יכולה לעשות, חוץ מלהכנס לכיס המכנסיים. מדובר בפתרון הכל-כלול לכל צורך צילומי. היא לא שואפת להתחרות במצלמות ה-DSLR בעלות חיישנים גדולים עוד יותר ועם עדשות חדות בעלות צמצם גדול משלה, אך חבילה כזו שתתאים לכל אורכי המוקד שה-FZ1000 מציעה תהיה כבדה פי כמה, גם במשקל וגם במחיר. היא מציעה גמישות ללא תחרות – זום X16 עם צמצמים f/2.8-4 לא קיים בלקסיקון של עולם ה-DSLR, אפילו לא קרוב לכך.
בין ה-RX10 ל-FZ1000 ישנם הבדלים ברורים במאפיינים השונים אבל בשורה התחתונה שתיהן מציעות חבילה ברמה דומה מאוד. היתרונות של ה-FZ1000 הם בוידאו 4K ובזום הגדול יותר שלה, לעומת ה-RX10 שמציעה צמצם f/2.8 קבוע ופילטר ND. הן שונות זו מזו באופי השליטה בהן כמובן, וזה כבר עניין של טעם אישי. יש מי שיעדיף את מערכת התפריטים של פנסוניק ויש מי שיבחר בגוף המוצק יותר של הסוני.
מחירה הרשמי של ה-FZ1000 בארץ הוא 4190 שקל כולל 3 שנים אחריות של יורוקום, היבואנית הרשמית של פנסוניק, אך היא נמכרת עם אותה אחריות יורוקום גם במחירים נמוכים יותר. ה-RX10 נמכרת ב-4500 שקל עם אחריות של ישפאר, מה שהופך את ה-FZ1000 לאטרקטיבית מולה גם בתחום הזה.
ללא ספק, פנסוניק הצליחה להעניק לעולם הצילום מתנה אדירה, בכך שמתחה את גבולות הדמיון והביאה למציאות מצלמה עם יכולות שלפני כמה שנים היה אפשר רק לחלום עליהן.
סקירה מצולמת שלי על ה-FZ1000:
דוגמאות נוספות (כל התמונות ללא עריכה, עברו הקטנה בלבד לצורך הצגה באתר):
לדיון בנושא: פנסוניק FZ1000 – סקירה
חלק מהתכנים באתר כוללים מעת לעת קישורים לתוכניות שותפים, שעבורם האתר מקבל עמלה עם רכישה בפועל באמצעותם.
עמלה זו איננה מייקרת את עלות הרכישה של המוצרים.
