MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

משקפי המציאות המדומה של HTC לא הוצגו לקהל הרחב בתערוכה מלבד לעתונאים בודדים. אלי חבוש היה בין אותם ברי מזל ...

9:00
  /  
06.03.2015
  
מאת: אלי חבוש, ברצלונה

לא רוצים לקרוא את כל הכתבה ורוצים כבר עכשיו את השורה התחתונה? אוקיי, אז – וואוו!. רוצים עוד הרחבה קטנה? וואו ועוד וואו.

מי שרוצה לשמוע באמת על חווית VR (מציאות מדומה) כפי שלא חווה מעולם, שימשיך לקרוא.

מישהו בכלל שמע על משקפי המציאות המדומה שהציגה HTC? לא ממש וזה בגלל ש HTC עדיין לא ממש מוכנים ועדיין לא רוצים להציג את המשקפיים שלהם, שפותחו בשיתוף VALVE, לקהל הרחב ושאמורים להגיע לעולם רק בסוף השנה.

במסיבת העתונאים לא נאמר בדיוק מהם אותם משקפיים ומה הם עושים ובביתן של HTC אין עמדת הדגמה של המשקפיים ועל מנת לקבל הצצה (ואני משתמש במונח הזה באופן חופשי למדי) ליכולות המשקפיים, צריך לבקש ואולי, על פי שיקולים של HTC (לפי זמן, חשיבות ועדיפות), תזכה להיות בין העתונאים היחידים שמקבלים הדגמה פרטית של 20 דקות. אנחנו קיבלנו.

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

HTC בנו ציפיות

HTC עשתה בנייה טובה של הציפיות כאן עם רשימת ה”מאושרים בלבד” שלה דרך קביעת יום ושעה מדוייקים להגיע לחדר ההדגמה שנשלחו אלינו באימייל ועד ההנחיות הקפדניות לפני הכניסה לחדר ההדגמה – אסור להכניס אדם נוסף (גיל הצלם שלנו נשאר בחוץ), אסור לצלם בשום פנים ואופן את מכשיר ההדגמה או החדר מבפנים ואת התיקים והמעילים יש להשאיר בחוץ. (הצילומים המצורפים כאן הם צילומים של דגם של המשקפיים כפי שאמורים להיראות בגרסה הסופית שלהם. אותם ניתן היה לצלם)

אבל אם זה לא הספיק כדי לבנות את המתח, בעוד שהמתנו מחוץ לחדר, יצא עתונאי, מאחת המדיות הגדולות בעולם, שנכנס לפנינו, והוא בוכה מהתרגשות, תרתי משמע! דמעות!. נו לא הגזמת בכלל, אמרתי לעצמי. קנה לך חיים! רק כדי לגלות ש-20 דקות מאוחר יותר, אמנם לא יצאתי בוכה אבל יצאתי עם חיוך מאוזן לאוזן.

הקמת המערכת

הגיע תורי. הכניסו אותי לחדר ההדגמה. העמידו אותי באמצע החדר. בזמן שהמדגים שוחח איתי והסביר לי מה אני עומד לחוות (תשמעו את שורש המילה חוויה הרבה כאן) זיהיתי בשתי פינות של החדר, בחלק הקרוב לתקרה, שני משדרי לייזר. כפי שניתן לראות בתמונה, משקפי ה VR מכוסים כולם בחיישנים שהתפקיד שלהם לקלוט את הקרניים וכך להגיד למערכת היכן נמצאים המשקפיים בכל נקודת זמן ומקום.

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

חיישנים בכל מקום

המדגים חגר לי מעין חגורה מסביב למותניים. החגורה הזו החזיקה את השלטים שיימסרו לי ליד מאוחר יותר.

את המשקפיים מרכיבים כפי שמרכיבים את משקפי האוקולוס או כל משקפי VR אחרים – מהפרצוף אחורה. שאלתי ונעניתי שאין כל בעיה להשתמש במשקפי ה VR עם משקפי הראייה שלי ואכן לא היתה כל בעיה או אי נוחות.

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

משקפיים או קסדה?

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

כמו חייזר

 

לאחר שהרכבתי את המשקפיים הבחנתי בעולם וירטואלי הבנוי מ GRID רחב של פסים מסביבי היוצרים מעין חדר וירטואלי לבן במרחב. מיד לאחר מכן הושיט לי המדגים את השלטים. אחד לכל יד. השלטים, המחוברים לחגורת המותניים, אוחזים אותם ונראים כמו שלט נונצק של קונסולת WII כשהאצבע המורה שולטת על הדק והאגודל נח על משטח עגול והשליטה בו היא כמו TRACKPAD של מחשב כולל לחיצה.

חשוב לציין שהכל מחובר בצמות למחשב ראשי. לא מדובר במערכת אלחוטית, לפחות לא כרגע ולא במכשיר ההדגמה. כששאלתי כיצד אמור להיראות המוצר הסופי, נאמר לי שצמות החשמל והאלקטרוניקה מהמשקפיים יישארו אך השלטים יהיו אלחוטיים.

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

אוקיי…מכאן התחלנו בהדגמה:

מה ראינו? אבל בדיוק מה ראינו?

משום שכאמור אי אפשר היה לצלם. אתאר פשוט את העולמות והחוויה שהוכנסתי אליהם.

עולם ראשון – הדגמה במרחב

קודם כל, מדובר בשליטה מוחלטת בחלל. אפשר ורצוי ללכת בחדר באופן חופשי, להסתכל לכל הכיוונים, להתכופף, לקפוץ. מבט על השלטים ביד מציג אותם בצורה דיגיטלית. כשלחצתי על אחד השלטים, התנפח ממנו בלון. הבלון עף למעלה ויכלתי לשחק איתו ממש כאילו היה בלון אמיתי. התגובות שלו היו אמיתיות לגמרי כמו שבלון רגיל היה מתנהג. ככה שיחקתי בבלונים שניפחתי בזמן שהמדגים מקים את המערכת.

באוזניים שמעתי את המדגים מדבר אלי ומסביר לי לפני כל שלב מה אני עומד לחוות. 

“אני הולך לבנות לך חדר” והופ, קירות עלו ותחמו את המרחב שלי. שים לב אמר המדגים, אל תעבור את מתחם החדר (אני אתקע בקיר). החדר נבנה מול העיניים שלי בצורה דיגיטלית כאילו הייתי ב HoloPAd בחללית האנטרפרייז. בשלב הבא עמודים עלו מהרצפה ובהתאם להליכה שלי הם ירדו או עלו כדי לפנות לי דרך.

“נסה להתכופף” אמר המדגים ואכן כשהתכופפתי הבנתי שהחדר מקבל יחס מתאים לצורה בה אני עומד ומסתכל עליו. בדיוק כמו במציאות. מדהים.

עולם שני – צללת פעם?

נשאלתי אם צללתי ומיד נבנה מסביבי סט של ספינה טרופה. אני נמצא על ספינה טרופה בעומק הים. מסביבי דגים קטנים שאני יכול להבריח עם היד. התהלכתי ממש על גבי הסיפון עד שהגעתי לקצה. מבט למטה והבחנתי בתהום עצומה. המוח מנסה להגיד שהכל וירטואלי אבל אין סיכוי שאני עושה אפילו עוד צעד אחד קדימה.

“תסתכל שמאלה” מצווה המדגים. מבט שמאלה ואני רואה לוויתן ענק מתקרב אלי, עובר אותי ונעמד עם העין שלו מול העין שלי. אני מושיט את היד כדי לגעת בו אבל הכל וירטואלי. הלוויתן עוזב לא לפני שהוא מזיז את הזנב אדיר המימדים שלו וגורם לי לקפוץ אחורה בבהלה מהפחד שלא אקבל ממנו מכה. כן, אחר כך אני מבין.

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

עולם שלישי – שיעור לבשל

המסך השלישי מנסה להדגים כיצד אפשר לבצע אינטראקציה עם הסביבה שלנו. המדגים לוחץ על כפתור (כנראה, לא ראיתי) והים הופך בבנייה דיגיטלית לסביבת מטבח. מלפני עמדת חיתוך ובישול, משמאל מקרר ומאחורי עמדה נוספת. השלטים בידיים שלי הופכים לידיים. אני מושיט את היד לחפץ כלשהו ורואה כיצד היד שלי נוגעת בו. לחיצה על כפתור תופסת את אותו החפץ ואני יכול להזיז ולשחק איתו. את המלחייה בצד הרמתי אבל משום שהרמתי בצורה לא נוחה לשקשוק מלח, הנחתי אותה על השולחן חזרה ותפסתי אותה בדרך נוחה יותר. עכשיו ממש אפשר להמליח. מדהים.

לאחר כמה שניות בהן הבנתי שכל הסביבה שלי דינאמית ואפשרית למשחק… השתוללתי. לקחתי צלחת מאחורי, הלכתי לקיר והטחתי אותה. היא נשברה. את בקבוק היין שהיה על המדף זרקתי על הרובוט שהיה מצד ימין. נשבר.

הלכתי למקרר, פתחתי אותו, הוצאתי ביצה וזרקתי על הרצפה…כמה לכלוך.

אמרתי למדגים שאני מתנצל על הבלאגן והוא בצחוק ענה שהם יסדרו אחר כך. היה כיף להשתולל.

עולם רביעי – שדה קרב

לאחר כמה דקות עברתי לשדה קרב מיניאטורי. שוב החדר נבנה בצורה מדהימה ואני מוצא את עצמי בחדר מול שולחן שעליו שדה קרב מיניאטורי. שני הצדדים נלחמים אחד בשני ואני כמו גוליבור באמצע השולחן מביט בהם. המדגים הציע לי להתכופף ואכן כרעתי ברך וכך נכנסתי ממש לנקודת המבט של החיילים. טנק מזדחל לו משמאל ואני עוקב אחריו, הולך שפוף ומביט קרוב קרוב בעיני החיילים שיורים אחד על השני.

המדגים הציע לי להתכופף אף מתחת לשולחן. ירדתי עוד למטה, זוחל ממש על הרצפה (זאת היתה תמונה שצריך היה לצלם) ומגלה שישנם חיילים שחפרו מנהרות מתחת לשולחן כדי להגיע ולהפתיע את האויב בצד השני. מישהו אמר חמאס?

עולם חמישי – הייה יצירתי

עכשיו הגיע הזמן להיות יצירתיים אומר לי הקול באוזן. אני נמצא בחדר חשוך למדי כשהידיים שלי הפכו – השמאלית לפאלטת צבעים והימנית למכחול. בתנועות טבעיות ממש טבלתי את המכחול בצבע והתחלתי לצייר במרחב. כל משיכת מכחול במרחב ציירה פס באוויר בתלת מימד. בחרתי בצבע כתום בטקסטורת מברשת אש והתחלתי לבצע תנועות מכחול באויר, בחלל…הדבר היה דומה למתעמלת אמנותית עם שרביט הסרט שלהן שעושה צורות כשמנפנפים אותו באויר. אלא שכאן הצורה נשארה באוויר, קפואה. ניתן ממש להסתובב סביב הציור שעשינו ולבדוק אותו מפרספקטיבות שונות. היה מדהים ממש.

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

עולם שישי – מפעל רובוטים

ואז חושך. פתאום הכל כבה. החדר מסביבי נבנה והבחנתי שאני בתוך מפעל רובוטים כלשהו. 

קול אומר לי לפתוח מגירה בפינת החדר. הולך אל המגירה, פותח אותה. זו לא המגירה הנכונה גוער בי הקול. פתח עוד אחת. פותח עוד אחת וגם היא לא נכונה. השלישית היא הנכונה ושם אני מגלה יצורי נייר שמתברר שבזה הרגע הפכתי למלך שלהם.

ושוב הקול מבקש ממני לפתוח את הדלת בצד השני. אני ניגש לצד השני של החדר ומושך ידית. נפתחת דלת מכנית וממנה יוצא רובוט שהולך לכיוון שלי. התנועה הפתאומית היתה מפתיעה מידי וממש קפצתי אחורה מהפחד שהוא ידרוס אותי. פיניתי לו מקום בחדר כשאני מסתכל עליו מתייצב מולי. הקול מבקש ממני לתקן אותו ואני נדרש לבצע פעולות מסויימות על הרובוט.

פתאום משהו לא בסדר. החדר מתחיל לקרוס ואני פוחד ליפול יחד עם הרצפה למטה, מביט אחורה, הקירות נופלים…הרצפה מתרסקת, יש תהום למטה. ואז פיצוץ והודעה: “שמחים שנהנית בהדגמת HTC VR”

מסיר ממני את כל המערכת והחיוך תקוע בזוית הפה גם כשיוצא החוצה. מדהים.

סיכום:

אין ספק שזו חווית ה VR הטובה ביותר שחוויתי. האינטראקציה היתה כמעט מושלמת, התגובתיות היתה מעולה ונתנה תחושה אמיתית שאתה נמצא במקום. להתכופף, ללכת, לקפוץ, אלו דברים שמגבירים את ההרגשה שאתה נמצא שם. בשונה ממשקפיים כמו האוקולוס או ה GEAR VR של סמסונג, כאן כל תנועה במרחב היא אמיתית – אם נתכופף, אז הדמות הוירטואלית שלנו תתכופף, אם נלך קדימה, נתקדם גם במרחב הוירטואלי.

הגרפיקה היתה סבירה פלוס. אין ספק שהגרפיקה עדיין לא הגיעה למצב חיקוי המציאות בצורה מושלמת אבל היא בהחלט קרובה. מלבד סצינת הים לא היתה הדגמה מציאותית אחרת והכל היה כאילו בגרפיקת משחקי מחשב/ציור.

העובדה שאתה מחובר למחשב בצמה מטרידה לפעמים למרות שבשלב מסויים אתה שוכח שזה שם וזה לא ממש מפריע. לדברי המדגים רק השלטים אמורים להפוך לאלחוטיים ולא הקסדה.

ובל נשכח את משדרי הליזר בתקרה והנה יש לנו מערכת קצת מסורבלת שצריך להקצות עבורה חדר מיוחד ושאינה ניידת. כל זה בוודאי יעלה גם לא מעט כסף ולא בטוח עד כמה יהיה נגיש, הן מבחינת עלות והן מבחינת אזור מיוחד, למשתמש הביתי.

אם תשאלו אותי, אני עדיין סבור שהמציאות המדומה צריכה לשלב אלמנטים מהחוץ עליהם יש להוסיף שכבות של מידע. בדומה ל Holo Lens של מיקרוסופט.

כך או כך…אני עדיין עם חיוך על הפנים ובא לי להיכנס לחדר הזה שוב ואולי לשחק איזה משחק Shooter – לירות, להתכופף ולהרגיש שאתה נמצא ממש בתוך העניינים. 

 

לדיון בנושא: MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

 

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

 

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

 

MWC 2015: חשבתי שהכרתי מציאות מדומה. ואז חוויתי את HTC VR

 


9:00
  /  
6.3.2015
  
מאת: אלי חבוש, ברצלונה

1