כנס הצילום מבית היוצר של גליץ התקיים אתמול במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, בהשתתפות 1500 אנשים, צלמים, חובבי צילום, וחברים. גם אני הגעתי מתוך היכרות עם מתכונת הכנס, ועניין אישי לשמוע צלמים מקומיים מספרים על עצמם, על התפתחות הקריירה שלהם ועל אופן העבודה שלהם.
לא התאכזבתי – שמעתי שבעה צלמים מספרים על עצמם כצלמים – חלקם במשך שנים בודדות וחלקם כמה עשורים, חולקים את היצירות שלהם וחשוב מכך – את היצירתיות שלהם. חושפים את אחורי הקלעים של העולמות שבראו בתמונותיהם – עם מחשבות, תהליכים וגם לא מעט פרטים טכניים.
לפני ההרצאות אפשר היה להסתובב בין הדוכנים של הספונסרים של הכנס, להתרשם מציוד, להצטלם, לקנות, להרשם לקורסים של בית הספר גליץ, או לטיול הבא של פוטוטבע ללפלנד – זה היה המוטיב בצילום המגנטים:
ראשונה בין המרצים היתה הצלמת דינה בווה, שהתפרסמה לאחרונה בעקבות זכייתה בתחרות העולמית של ניקון.
דינה הראתה בפירוט את תהליך היצירה שלה, החל מהרעיון, דרך צילום האלמנטים, הציגה את תמונות המקור ואת העבודה המוגמרת, שלעתים כללה תמונה אחת ערוכה, ולעתים חיבור של כמה וכמה תמונות. בסוף ההרצאה, דינה הדגישה את החשיבות של פרסום עבודות צילום בכלל ושל עבודות צילום ישראליות בעולם בפרט.
התמונה הזוכה באתר של ניקון:
http://www.nikon.com/news/2013/0802_award_01.htm
עבודות נוספות של דינה בווה:
http://1x.com/photo/73495/all:user:98417
אחרי דינה הרצה שלומי ניסים, שהראה שחיבה ומשיכה לתחום מסויים, במקרה שלו חיות ועצים, יכולות להביא לתוצאות מרשימות.
הוא תאר את תהליך היצירה של כמה תמונות שיצר, כמו גם תהליכי יצירה נוספים של ציור על גבי צילום. הוא פירט במיוחד לגבי הצילום הזה, כיפה אדומה, שאין בו הדבקות – את החורשה מצא במיוחד, הזאב שייך לחבר שלו, והנערה, אותה צילם גם במקרים רבים נוספים, מחזיקה פיסת בשר ביד.
לעבודות נוספות של שלומי ניסים: http://www.shlominissim.com
המרצה השלישי היה עמאר יונס, שתאר באופן מרשים את התפתחותו המהירה כצלם, ואת הפרוייקטים עליהם עבד – תעוד זקני המגזר הערבי בואדי ערה, ותיעוד נוסף של אנשי המזבלה, בכפר ביטא באיזור הר חברון, אליהם הצטרף לתקופה ממושכת כדי להתחבר עליהם ולרכוש את אמונם כדי שיאפשרו לו לכנס לעולמם ולצלם אותם מקרוב.
לצילומים נוספים של עמאר יונס:
http://photolight.co.il/gallery/13344
אחרונה בסבב הראשון היתה אלה אוזן שהציגה את מעברה המהיר מלימודי האנימציה בבצלאל לצילום, תוך כיוון ברור של העברת תחושות ורגשות בצילומי סיטואציה, גם אם אלה קשורים באופנה, ושימוש באמצעים שחלקם לא מתוחכמים באופן מפתיע, כמו שקית ניילון על העדשה או חלב באמבטיה כדי לייצר דימויים עמוקים ומעניינים.
לעבודות של אלה אוזן: http://ellauzan.com
את הסבב השני פתח אוהד רומנו, צלם אופנה, פרסומות, ביוטי, פורטרטים, שעד לא מזמן גידל פלפלים באיזור פארן, ופרץ לעולם המדיה עם הרבה מאוד כשרון, למרות שהוא חזר וטען שההתמדה היא זו שתכריע עתידו של כל צלם, כולל כל מי שנמצא באולם.
עבודות נוספות של אוהד רומנו:
http://www.ohadromano.com/2007/main_gallery.asp?cid=134
אחריו עלה וניה הלמן, במאי ועורך וידאו כשרוני בטירוף, שהגיע מארה"ב כדי להראות איך הוא מפיח חיים בעטיפות תקליטים, מייצר הפקות מבית interlude, שכוללות בין השאר את הקליפ חסר התקדים שעשה לשיר של דיוויד בואי like a rolling stone.
בנוסף, סיפר כמה זה "פשוט" ליצור מציאות ב-after effects לוידאו, בדיוק כמו עריכה בפוטושופ לתמונות. התוצאות נראות לא פשוטות בעליל.
הקליפ המדליק שיצר וניה עם חברו – רועי כפרי:
מי שלא מכיר את הקליפ האינטראקטיבי הנפלא שווניה יצר לשיר של בוב דילן, מומלץ מאוד:
לסיום, עלה דוד רובינגר, חתן פרס ישראל, ותאר נפלאות מהעבר שכוללות את גולדה, את בגין, דיין, רבין, פרס, את ברט לנקסטר בסרט 'משה' ואת מצלמת הלייקה שלו, שמלווה אותו מאז ומעולם.
בסוף ההרצאה, קיבל תעודת הוקרה כפולה:
ואז שלף את המצלמה וכיוון לקהל, שכיוון מולו בחזרה מצלמות רבות משלו. גם אני:
לסיכום, היה ערב מרתק ואפשר היה למוד ממנו לא מעט על כשרון, על דמיון, על התמדה, על פרסום, ועל הגשמה עצמית.
אה, וגם התמונות היו יפות. מאוד.
לדיון בנושא: סיכום כנס הצילום 2014
