ניקון 1 J4 – סקירה

הקדמה

ה-J4 היא האחרונה בסדרת המצלמות ללא מראה של ניקון, מחליפה את ה-J3 ומתיישבת בין ה-S2 הנמצאת בתחתית הסדרה וה-V3 הנמצאת בראשה. ה-J4 מעט כבדה מה-J3 אך היא מציעה הרבה יותר – 18.4 מגהפיקסל לעומת ה-14.2 של ה-J3, לא פחות מ-171 נקודות פוקוס מתוכן 105 תומכות ב-phase detection, מהירות צילום משופרת (עד 20 תמונות בשניה עם פוקוס אוטומטי), חיי סוללה משופרים בכ-50%, תקשורת wi-fi ומסך מגע.

עם מקדם קרופ של 2.7, עדשת הקיט שלה, ה 10-30, נותנת אורך מוקד שווה ל 27-81 מ"מ. עדשת ה-32 מ"מ לעומת זאת, מקבילה פחות או יותר ל-85 מ"מ.

איכות בניה ותפעול

המהות של ה-J4 היא הקומפקטיות שלה. יש לה מעט כפתורים וחוגות על הגוף שלה, המעוצב בצורת קופסה קטנה, כך שלוקח מעט זמן להתמצא באיך לעשות מה. לטובת העיצוב המינימליסטי, ניקון ויתרה על גריפ קדמי לחלוטין, והשאירה מקום לאגודל על גב המצלמה. חוץ מזה, גוף המצלמה חלק למדי, אז כדאי בהחלט להקפיד על רצועה על פרק היד או על הצוואר.

הנה השוואת גודל ל-RX100 III הקומפקטית:

לקומפקטיות ולעיצוב המאופק של ה-J4 יש יתרון מובנה – בזכותם היא יכולה להיות חשאית במצבים רבים. נכיוון שהתריס שלה אלקטרוני הוא לא מפיק כל צליל, ומעבר למצב סיילנט מבטל כל אור או ביפ והופך את המצלמה חרישית כמו חתול על נעלי משי.

המסך בהיר ואינפורמטיבי, ונוח לצפיה ולשליטה, אך בשמש חזקה צריך להתאמץ כדי שלא יחזיר השתקפויות, במיוחד אם לובשים חולצה בהירה. צילום במצב אוטומטי או חצי-אוטומטי הוא נוח, מלבד העובדה שהתצוגה על המסך לא תמיד מציגה את החשיפה המדוייקת כפי שתהיה בתמונה המצולמת, במיוחד במצבי קיצון של תאורה קונטרסטית במיוחד או עם פיצוי חשיפה גדול. בנוסף, במצב ידני, המסך לא מציג את החשיפה הנבחרת כלל.

ביצועים

נדמה שבמאמץ להנגיש את המצלמה הזו לצלמים מתחילים, ניקון הקריבה מעט ממה שקוסם למי שמחפש שליטה מתקדמת במאפייני הצילום.

לדוגמה, מכיוון שעדשת ה-32 מ"מ f/1.2 (המצויינת) היתה מחוברת למצלמה, מיד ביקשתי לשלוט בצמצם. הייתי צריך לעבור למצב creative, להכנס לתפריט, לבחור במצב A (עדיפות צמצם) ורק אז יכולתי לשלוט בקלות בצמצם.

למרות הצורך לצלול לתפריטים כדי לבחור במצבי השליטה המתקדמים יותר, השליטה במהירות, בצמצם ובפיצוי החשיפה נוחה, וכך גם בכמה מאפיינים נוספים כמו איזון לבן, מדידת האור, וה-ISO, כולם נגישים באמצעות התפריט המקוצר היעיל והמדויק.

הקלף החזק ביותר של ה-J4, כמו אצל אחיותיה בסדרת ה-1, הוא המהירות שלה. היא מסוגלת לצלם עד 20 תמונות בשניה עם פוקוס אוטומטי ועד 60 תמונות בשניה עם פוקוס נעול מראש. מצב ה-best shot selector הוא זהב טהור בכל מצב בו יש צורך לתפוס רגע מסויים קריטי (מתי לא?) כמו ילד שמכבה נרות על עוגת יום הולדת או קופץ באוויר לידיים של אחד מהוריו, למשל. מצב זה מצלם 20 תמונות בלחיצת כפתור בודדת. מה שמדהים עוד יותר, הוא שחלק מהתמונות האלה מצולמות לפני הלחיצה. בסוף התהליך אפשר לבחור איזה מבין ה-20 לשמור על הכרטיס או לתת למצלמה לבחור אחת בעצמה. כדאי לשים לב שבחירה בשמירת כל 20 התמונות אורכת כדקה, אז כדאי לתכנן זאת מראש.

דוגמאות לשימוש ב-best shot selector:

בסה"כ בין הצילום ברצף במהירות 10, 20, 30 או 60 תמונות בשניה, 20 התמונות בצילום במצב ה best shot selector, צילום וידאו במהירות איטית של 120, 400 או 1200 fps וצילום תמונות תוך כדי צילום וידאו, אני סמוך ובטוח שכל אחד ימצא את הדרך היעילה והטובה לתפוס איתה את הרגעים החשובים.

פוקוס

הפוקוס מהיר מאוד, במיוחד תוך שימוש בעדשת ה-32 מ"מ. עדשת הקיט איטית ורועשת ממנה בבירור, אך היא עדיין מהירה למדי.

כדאי לציין שבשביל לקבל זמן קצר מתמונה לתמונה – צריך לבטל את תצוגת התמונה לאחר הצילום. אם לא מבטלים אותה, למצלמה לוקח בין שניה לשתיים להתאושש עד לצילום הבא. אבל אם כן מבטלים את התצוגה הזו, הזמן בין תמונה לתמונה הוא ממש אפסי.

שימוש במסך המגע כדי לצלם אפשרי ונוח למי שאוהב את זה, ומאפשר בחירה מיידית של נקודת הפוקוס עבור אותה תמונה. קרה לי יותר מפעם אחת שנגעתי במסך וקבעתי את נקודת הפוקוס בלי שהתכוונתי, אז כדאי לשים לב לזה.

איכות תמונה

ה-J4 מספקת תמונות חדות בעלות צבעים חיים. כמצלמה לקחת איתך לכל מקום לשימוש יומיומי, היא מייצרת תוצאות מצויינות. למרות זאת, תמונות JPG באור מלאכותי דורשות עיבוד לאחר הצילום או קביעת פרמטרים מדוייקים לפני הצילום. כמובן שבמצבים של תאורה לא אחידה או בצבעים קיצוניים, אפשר וכדאי לצלם ב-RAW.

רגישות גבוהה

ה-J4 מצלמה מהירה, ללא ספק, אך היא לא מצטיינת בתחום הרגישות הגבוהה. עד ISO 800 אין שום בעיה – יש שפע של פרטים עדינים והצבעים נשמרים היטב. אך זו היא הרמה הגבוהה בה הייתי משתמש להדפסות גדולות. ב-ISO 1600 יש איבוד של פרטים וב-ISO 3200 התמונה מתחילה לאבד גם את הצבעים שלה.

כמובן, אם השימוש בתמונות הוא לצפיה על המסך בלבד, ללא חיתוך או הגדלה, אז אין ספק שגם רמת ISO 6400 יכולה לשמש לשיתוף תמונות ברשת או שליחה במייל, במיוחד במצב ה-noise reduction, כך שתלוי מה ייעודן של התמונות שתצלמו עם המצלמה הזו.

דוגמאות:

ISO 100:

ISO 200: 

ISO 400: 

ISO 800: 

ISO 1600: 

ISO 3200: 

ISO 6400: 

ISO 6400 NR:

ISO 12800:

ISO 12800 NR 

הגדלה 100%:

 ISO 100:

ISO 200: 

ISO 400: 

ISO 800: 

ISO 1600: 

ISO 3200: 

ISO 6400: 

ISO 6400 NR: 

ISO 12800: 

ISO 12800 NR: 

עומק שדה

מילים רבות דוברו ונכתבו על בחירתה של ניקון בגודל החיישן בסדרת המצלמות ללא מראה שלה, עם מקדם קרופ של x2.7, קטן יותר מכל חיישן במצלמת מיקרו 4:3 או APS-C. מדובר בחיישן בגודל זהה לזה שיש בסוני RX100 או בקנון G7X. זה לא אומר שאי אפשר לייצר תמונות עם עומק שדה נמוך, בהנתן עדשה כמו ה-32 מ"מ f/1.2 – הנה מה שהצלחתי להוציא ממנה:

וידאו

בהתחשב במחיר ובמיצוב של ה-J4, יש לה הרבה מה להציע בתחום הוידאו. צילום ברזולוציה Full HD גם ב-30p וגם ב-60p, עם ייצוב תמונה אלקטרוני ב-30p שבהחלט עוזר עם עדשות שאין להן מייצב תמונה אופטי.

יש גם אוסף מרשים של מצבי הילוך איטי – X4 ב-720p, ו-X13 ו-X40 ברזולוציה נמוכה יותר ובהגבלה ל-3 שניות צילום (שמתורגמות ל-40 ו-120 שניות של אורך הסרטון, בהתאמה).

האפשרות לצלם תמונות תוך כדי צילום וידאו עובדת באופן מושלם. ישנה אפשרות לצלם 20 תמונות באופן אוטומטי לאורך הסרטון. נראה שניקון חשבו על כל דרך וכל שילוב ללכוד תמונות וסרטונים, במקביל או לחוד.

מיקוד תוך כדי צילום וידאו סביר בהחלט, תלוי בעדשה בה משתמשים, כמובן. לעדשת הקיט ישנם כמה חסרונות בתחום הזה, ככל הנראה זה המחיר לקומפקטיות ולמכסה המובנה שלה, היא מהססת מעט בנעילת הפוקוס וגם רועשת יחסית לעדשת ה-32 מ"מ החרישית. הזום עם עדשת הקיט תוך כדי וידאו רחוק מלהיות חלק ואחיד, מכיוון שהוא אלקטרוני ולא מכני, הוא מתבצע בקפיצות קטנות.

וידאו לדוגמה:

מאפיינים מתקדמים

פנורמה אוטומטית

נתחיל מהעובדה שעוד לא נתקלתי במצלמת מירורלס שמייצרת פנורמות אוטומטיות כמו שצריך. נדמה שקשה יותר להצליח במשימה הזו במצלמות ללא מראה מאשר במצלמות קומפקטיות. למעשה, לא הצלחתי להוציא יותר מכמה פנורמות בודדות עם המצלמה הזו בהן יכולתי להשתמש. ברוב המקרים התוצאה הראתה באופן ברור את החיבורים בין התמונות ואת ההבדלים בחשיפה ביניהן.

 פנורמות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות לדוגמה:

Wi-fi

חיבור המצלמה לטלפון היה קל – הדלקתי את ה wi-fi במצלמה, הפעלתי את האפליקציה בטלפון ולחצתי בה על שני כפתורים – זה הכל, 30 שניות פחות או יותר, בלי בלבולים ובלי עניינים מיותרים.

אחרי החיבור, האפליקציה מבקשת לסרוק את כל התמונות על המצלמה, תהליך שלוקח זמן ארוך. ישנה דרך עדיפה להעביר תמונות מהמצלמה לטלפון, על-ידי בחירת התמונות להעלאה המצלמה לפני החיבור.

בהעברה של מקבץ תמונות, מועברות תמונות מוקטנות, לא מצאתי דרך לשנות זאת כדי להעביר מקבץ ברזולוציה מלאה. העברה של תמונות בגודל מלא היתה אפשרית אחת אחת – למרבה המזל, ההעברה מהירה, שניות בודדות לכל תמונה.

לחלק הצילום באמצעות האפליקציה יש שלושה חלקים – התמונה (live view), ארבע התמונות האחרונות שצולמו, וכפתור הצילום. אין אפשרויות שליטה נוספות – חבל, אם כבר יש אפליקציה שעובדת ויודעת לצלם. נקווה שניקון תקח קדימה את אפשרויות הצילום בגרסאות הבאות של האפליקציה.

פילטר ND

לא, אין למצלמה הזו פילטר ND מובנה. העניין הוא שאין לה צורך באחד כזה מכיוון התריס האלקטרוני שלה מסוגל לצלם במהירות של 1/16,000 שניה. אמנם אי אפשר לצלם תמונות בחשיפה של שניות ארוכות, אך זה מספיק בהחלט כדי לצלם בצמצם גדול גם באור יום.

השורה התחתונה

הניקון 1 J4 היא הצהרה על-ידי ניקון, שהם מסוגלים לייצר מצלמה ללא מראה קומפקטית וחזקה, שהקלף החזק שלה הוא מהירות העיבוד, והיא משתמש בו כדי לייצר שילובים מרשימים של צילום תמונות ווידאו באופן שיבטיח שתתפסו את הרגע החשוב לכם, וזה הרי עיקר העניין.

היא לא הקומפקטית האיכותית היחידה שיש, כמובן – המתחרות שלה כוללות את ה-GM5 החדשה של פנסוניק, שמציעה ביצועים איטיים יותר, אך בנוייה סביב חיישן מוצלח מאוד. וישנן ה-RX100 III וה-G7X הקטנות, עם חיישן זהה בגודלו לסדרת ה-1 של ניקון. לשתי המצלמות האלה עדשות זום שיקסמו לכל אחד, בעיקר הודות לצמצמים הגדולים שלהן, אך לא ניתן להחליף אותן, והמחיר של שתי המצלמות גבוה יותר.

אז מה השורה התחתונה? מי שמחפש את מהירות הצילום של ה-J4 ולא מתכנן להלביש עליה עדשות מאסיביות, ישמח מאוד מהיעילות ומהקומפקטיות שלה. פשוט לקחת אותה לכל מקום וללכוד כל רגע.

בסקירה מצולמת של המצלמה אפשר לצפות כאן:

תמונות לדוגמה 

לדיון בנושא: ניקון 1 J4 – סקירה