איכות בניה

ידעתי שהיא קטנה ממצלמות רבות אחרות, ראיתי את ההשוואות, אבל רק כשהחזקתי אותה בידיים הבנתי עד כמה היא באמת קטנה. הפנסוניק Lumix GM1 היא מצלמת מירורלס קטנטנה ממש. בעצם, אין פלא – היא הכי קטנה בעולם.

כמובן שהעובדה שהיא כל כך קטנה ושאין לה גריפ מקשה להחזיק אותה באופן יציב – היה צריך להיות לה גריפ, הוא לא היה חורג מעובי העדשה בכל מקרה אז למה לא? פנסוניק רשמו לפניכם, לקראת ה-GM2.

עניין נוסף שקשור בגודל הוא שכל עדשה אחרת חוץ מעדשת הקיט גדולה עליה – אפשר לחבר כל עדשת M43 ללא בעיה, אך היא תחרוג מגובהה של המצלמה או תפר את איזון המשקל שלה. למרות זאת, יש לציין שעדשת הקיט שלה, ה 12-32 מ"מ מתאימה באופן מושלם, עד כדי כך שהיא נותנת תחושה של מצלמה קומפקטית בעלת עדשה מובנית.

אפשרות טובה נוספת תהיה עדשת הלייקה 15 מ"מ החדשה, שמתאימה בגודלה בדיוק למידות ה-GM1 ומדווחת כעדשה מצוינת. יחד עם עדשת הקיט, זה מה שהייתי לוקח איתי לטיול הבא שלי.

חוץ מזה, גוף המצלמה מרגיש סולידי מספיק לכל שימוש יומיומי. הפלאש שקופץ כמו ליצן מקופסה נראה כנקודת התורפה היחידה שעלולה לחטוף מכה ולהשבר.

תפעול

מאחר והמצלמה והעדשה נראות ומרגישות ששודכו בשמיים, אפשר היה לצפות שהעדשה תתארך למצב עבודה בעצמה – אבל זה לא קורה, צריך להוריד את המכסה ולסובב את העדשה כדי שיהיה ניתן לצלם. זה מעט מסורבל, למרות שאפשר להשאיר את העדשה במצב לא מכונס כשמכבים את המצלמה, ובכך להמנע מהצורך לפתוח אותה כשמדליקים אותה.

בכל הנוגע לשליטה במצלמה – טבעי וצפוי שמצלמה מיניאטורית שכזו לא תכלול כפתורים וגלגלות כמו מצלמות גדולות יותר (ע"ע פוג'י X-T1), יחד עם זאת, אפשר בהחלט לשלוט בה שליטה ידנית מלאה מבלי לשבור את האצבעות.

מאחר וסביר שכפתור ה-Fn1, שאת פעולתו אפשר לקבוע, יהיה מכוון לשלוט ב-ISO, הדרך המהירה היחידה להפעיל את קישוריות ה wi-fi היא באמצעות ייעוד כפתור Fn וירטואלי על מסך המגע. אני חובב קטן מאוד של שליטה על ידי מסך מגע, עד כדי כך שביטלתי אותו לחלוטין ונותרתי עם משאלה שפנסוניק היו מוסיפים עוד כפתור Fn פיזי, שלא לדבר על כפתור ייעודי ל wi-fi. 

עניין קטן ומרגיז שמצאתי היה שאחרי לחיצה על כפתור ה-play לצפייה בתמונות, סיבוב של הגלגלת שביצע זום פנימה והחוצה בתמונות במקום הפעולה לה ציפיתי – מעבר בין התמונות. לא רק שלחיצה על הכפתורים ימינה ושמאלה כדי לעבור בין התמונות היא איטית, היא גם פחות אינטואיטיבית, כך ששוב ושוב מצאתי את עצמי מגדיל את התמונות בהן צפיתי בטעות. כמובן, שימוש במסך המגע עושה הבדל משמעותי, למי שמעוניין.

בכל הקשור לצילום רחוב או היכולת לצלם בלי להבריח את האובייקט המצולם, ה-GM1 היא כמעט בלתי מורגשת לחלוטין. היכולת הזו מושגת על ידי מנגנון תריס חדש – חצי מכני, בו תחילת החשיפה מתבצעת באופן אלקטרוני וסיומה מתבצע באופן מכני, וכך מתקבל מכניזם שקט במיוחד שגם מתמודד עם אפקט הרולינג שאטר שקיים בתריסים אלקטרונים בלבד. החסרון הוא שמנגנון כזה דורש דיוק רב ותיאום בין החלק המכני לחלק האלקטרוני ולכן מוגבל במהירות מקסימלית של 1/500 שניה. מהירויות גבוהות יותר (עד ל-1/16000!) מתבצעות על ידי התריס האלקטרוני.

ניתן לראות פרטים נוספים ואיך ה-GM1 נראית עם עדשות שונות גם בסקירה הזו:

איכות תמונה

החיישן בלבה של ה-GM1 זהה לחיישן של ה-GX7, לכן לא מפתיע בכלל לגלות שהתמונות שהיא מפיקה פשוט יפהפיות. יכולת צילום גבוהה שכזו הדחוסה בתוך גוף קטן כל כך היא לא פחות ממדהימה. המצלמה הקסומה הזו היא כרגע ההמלצה הראשונה שלי לכל מי שמחפש מצלמה קטנה מאוד עם איכות גבוהה מאוד, יחד עם ה-RX100 III של סוני, כמובן.

טווח רגישות (ISO)

הביצועים ברגישות גבוהה גם הם לא הפתיעו, כלומר – היו מצויינים. כמו ה-GX7, כמו מצלמות רבות נוספות בעלות חיישן מיקרו 4/3 ואפילו כמו כמה מצלמות בעלות חיישן גדול יותר, נקודת השבירה הקריטית היתה בין ISO 1600 ל-ISO 3200. מעבר לזה, לצפיה על המסך ולשיתוף יומיומי – בהחלט ניתן להגיד שסביר להשתמש בכל רמות הרגישות למעט הגבוהה ביותר – בה לא רק שכמות הרעש גדולה מדי וכמות הפרטים קטנה מדי, גם הצבעים הולכים לאיבוד לחלוטין.

ISO 125:

ISO 200:

ISO 400:

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

ISO 25600:

הגדלות 100% –

 ISO 125:

ISO 200:

ISO 400:

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

ISO 25600:

השורה התחתונה

היא קטנה ולא מחייבת, היא מאפשרת לעשות דברים שבדרך כלל לא עושים עם מצלמות רציניות יותר, היא גורמת לנסות זויות חדשות ותאורות חדשות – במובן מסוים היא לוקחת על עצמה את האחריות לתוצאות, משחררת מההתעסקות בטכני ומשחררת את היכולת להתרכז בתוכן.

זו מצלמה אופנתית – במיוחד בגרסה הכתומה שלה, לא במובן שהיא אופנה חולפת, אלא שבהחלט אפשר לדמיין אותה יוצאת מתוך תיק יוקרתי (הכוונה לנשים וגברים כאחד, כמובן).

היא שותפה לכוח הצילום של ה-GX7 האדירה, בשליש מהנפח שלה, חצי ממשקלה ובמחיר נמוך ממנה. זו עסקת חבילה, כמובן – אין תריס מכני מלא, אלא חצי מכני עד ל-1/500 שניה בלבד (של ה-GX7 מגיע עד 1/8000), אין עינית ואין מסך מפרקי, יש לה חיי סוללה קצרים יותר ופלאש חלש יותר. גם יכולות הוידאו שלה נחותות מאלה של ה-GX7.

הבחירה היא ברורה למדי – מי שרוצה מצלמה קטנה עם איכות תמונה גבוהה לקחת לכל מקום – זו ה-GM1. אם רוצים את כל החבילה בגוף גדול יותר, זו ה-GX7.

ההשוואה מול ה-RX100 III מעט מסובכת יותר – המצלמה המדהימה הזו של סוני קטנה יותר, בעלת עינית, יכולות וידאו טובות יותר, יש לה פנורמה אוטומטית, פילטר ND מובנה (למרות של-GM1 יש מהירות תריס מקסימלית גבוהה יותר) חייסוללה ארוכים יותר וקישוריות תומכת NFC. ל-GM1 יש חיישן גדול יותר, איכות תמונה גבוהה יותר ורשימה ארכוה של עדשות אליהן היא יכולה להתחבר. אם רוצים מצלמה איכותית שנכנסת לכיס הג'ינס – זו ה-RX100, אחרת – זו ה-GM1.

דוגמאות נוספות

לדיון בנושא: פנסוניק Lumix GM1 – סקירה