פוג'י X-T1 – סקירה

פוג'י X-T1 – סקירה

 איכות בניה

ברגע הראשון, נרתעתי מכמה שתפעול המצלמה הזו שונה מכל מה שידעתי והכרתי. במהרה התחוור לי שזו המערכת הנוחה והאינטואיטיבית ביותר שאי פעם עבדתי איתה.

השילוש של מערכת החשיפה נמצא ישירות תחת האצבעות. לא צריך לעבור בין מצבים כמו בכל מצלמת PASM אחרת. פשוט בוחרים מהירות תריס או מעבירים אותו למצב אוטומטי, כך גם לגבי גודל צמצם ורמת ה-ISO. משמעות העובדה שלא צריך לבחור מצב היא צעד אחד פחות ברצף העבודה, וזה עצם העניין בנוחות השליטה בה.

כדאי לשים לב שהכפתורים בגב המצלמה מעט שטוחים – במיוחד הכפתור הימני בפקד הארבע-כיווני וכפתורי הFn וה-wifi, שדורשים מאמץ להגיע אליהם וללחוץ עליהם. עניין זה דווח ברשת בעוצמה מספיקה בכדי ששמועות על כך שפוג'י עומדת להוציא גרסת עדכון משופרת ל X-T1 (שתכלול אף עינית בעלת רזולוציה משופרת) החלו לצוץ מכל עבר.

היא לא מושלמת, כמובן. מצאתי כמה עניינים שהרגיזו אותי. הראשון ביניהם – כיסוי חריץ הכרטיס הרעוע במקצת, עד כדי כך שלעתים פתחתי אותו בטעות תוך הזזת היד על המצלמה. יותר מכך, הכיסוי בצדה השני של המצלמה שמכסה על כניסת המיקרופון החיצוני חיבורי ה-HDMI וה-USB, הוא עלבון לגוף שחוץ ממנו בנוי לתלפיות.

עניין מעצבן נוסף, הוא שפוג'י, מסיבה לא ברורה, מתעקשת במצלמות שלה, וה- X-T1 לא יוצאת מהכלל, לאפשר לצלם בלי כרטיס זכרון במצלמה וללא שום אזהרה מעבר להודעה קצרה כשמדליקים את המצלמה. אם פספסתי את ההודעה הזו (כמה לא מקצועי מצדי לצלם בלי כרטיס ולא לראות את ההודעה) צילמתי וצילמתי בלי בעיה ובלי אינדיקציה שאף תמונה לא נשמרת בשום מקום. רק כלחצתי על כפתור ה-PLAY גיליתי את הטעות. מבאס.

ביצועים

פוקוס אוטומטי

השוואה היא הדרך שלנו לקבל החלטות, מכיוןן שקשה לנו להעריך מדדים מוחלטים. מי שקרא את 'לא רציונלי ולא במקרה' יודע על מה אני מדבר. במקרה של יכולות הפוקוס האוטומטי של ה X-T1, השוואה היא קוץ במותן (רק כדי לא להיות בוטה יותר).

היא מעולה – מדוייקת ומהירה, עד שמשווים אותה לכמה מהמתחרות, אפילו זולות יותר, כמו הסוני A6000 או הפנסוניק GX7. אם תצליחו להמנע מהשוואה שכזו ותשארו במערה (של אפלטון, ע"ע) מאוד סביר להניח שתהיו מרוצים מאוד מיכולות הפוקוס שלה. היא פספסה לעתים רחוקות בלבד – שום דבר מדאיג.

פוקוס ידני

זמן רב מאוד עבר מאז פוקוס ידני היה מהנה כל כך, כמו גם קל ונוח. מאז שעברו ימי ה-SLR ומצלמות המד-טווח (ריינג'פיינדר), כך פס מן העולם פיצול התמונה בפוקוס, עד כדי כך שרק הצלמים הנוסטלגים (והמבוגרים) מעזים להזכר בכמיהה. אך לא עוד. ה X-T1 מחזירה את מנגנון פיצול התמונה ובכך גם את העבר להווה. או אולי לעתיד.

בנוסף, אם אתם לא חובבי הז'אנר המסויים הזה, תוכלו להעזר במנגנון ה-PEAKING, שזמין בשלושה צבעים ושלוש רמות, לבחירה לפי טעמכם. ואם זה לא מספיק, גם מד המרחק הוא כלי עזר נפלא, למרות שעל המסך האחורי הוא מעט קטן. באופן לא צפוי, דוקא בעינית הוא נוח יותר לצפייה.

עוד קוץ קטן כאן – לא רק שעזרי הפוקוס – פיצול או פיקינג – מפסיקים לפעול תוך כדי חצי לחיצה על המחשף, טבעת הפוקוס מפסיקה להגיב. איך אני אמור לנעול חשיפה, לקמפז מחדש ואז לפקס? עם כפתור ה- AE-L? זה קצת מגוחך.

תפעול

חבר שלי, שיש לו סוני A6000, אוהב את העובדה שהתריס של המצלמה שלו רועש. הוא אפילו לא כיבה את הביפים שלה, בשביל לקבל נוכחות נוספת. הוא בדק את ה X-T1 ומהר מאוד פסל אותה בגלל שהיא שקטה מדי.

זה אחד המאפיינים הבולטים של ה X-T1 התריס שלה הוא אחד השקטים שפגשתי. אם שמים את המצלמה במצב שקט, כל הצלילים האלקטרונים מתבטלים, והיא הופכת קרוב לחרישית. לא ב-100%, כי אין לה תריס אלקטרוני.

 יחד עם הגוף השחור הסולידי שלה, מתקבל כלי צילום רחוב אולטימטיבי – מהיר, מדויק ובלתי מורגש.

איכות תמונה

צבעים וקונטרסט:

זה היה תענוג של ממש, לראות את הפלט של המצלמה הזו על מסך המחשב שלי. מכירים איך זה שתמונות נראות נפלא – מלאות צבע וחדות – על מסך המצלמה הקטן, אבל כשפותחים אותן על מסך המחשב מגלים שהן בעצם לא כל כך נפלאות כמו שחשבתם? זה לא קורה עם ה X-T1, ולא בכלל איכות המסך שלה. להיפך – המסך הגדול של המחשב חושף את איכות העמוקה של צבעים ופרטים. חבל שלא הזדמן לי להדפיס תמונות שלה, אני בטוח שכאעשה זאת, אוהב אותן אפילו יותר.

אני יכול רק לדמיין מה יקרה כשפוג'י יחליטו ללכת בכיוון החיישן המלא בקו מצלמות המירורלס שלהם. סביר להניח שהם רואים את ההצלחה שקוצרת סוני עם שלישיית ה-A7/r/s שלה, ובתור חברה שקשובה ללב לקוחותיה, אני בטוח שפוג'י יתנו לעולם חיישן X-Trans פול פריים בעתיד הלא רחוק.

ביצועים ברגישות גבוהה:

ה X-T1 מוסגלת לטפס במעלה סולם הרגישויות ללא בעיה. עד ISO 1600 היא מצליחה לשמור על רמת פרטים גבוהה ורמת רעש נמוכה אפילו כשבוחנים את הדוגמאות בהגדלה של 100%. ב-ISO 3200 ישנה ירידה בשני הפרמטרים אך התמונות עדיין שמישות לחלוטין לרוב השימושים. באופן מרשים למדי, ISO 6400 לא שונה בהרבה מ-ISO 3200, עם ירידה קלה נוספת ברמת הפרטים וכמות מעט גבוהה יותר של רעש. רק ב-ISO 12800 ישנה נפילה רצינית באיכות הכללית של התמונה, והפלט ב-ISO 25600 כבר לא מעניין בכלל.

דוגמאות לביצועים ברגישות גבוהה:

ISO 100: 

ISO 200:

ISO 400:

ISO 800:

ISO 1600:

ISO 3200:

ISO 6400:

ISO 12800:

ISO 25600:

וידאו

אני לא מבין למה פוג'י מסרבת לכלול יכולות שליטה רציניות יותר בכל הקשור לוידאו במצלמות שלה. כמו בחלק מהמצלמות האחרות שלה, אין שליטה ידנית על חשיפה בוידאו, רק פיצוי חשיפה. אפשר לקבוע את גודל הצמצם לפני שמתחילים לצלם, אבל זהו – אי אפשר לשנות את הצמצם תוך כדי צילום. בנוסף, אין תצוגה של רמת האודיו על המסך תוך כדי צילום. דוקא בתוך התפריטים, במקום בו קובעים את הווליום, התצוגה הזו כן נמצאת.

מאפיינים מתקדמים

צילום רציף

ה X-T1 מצלמת ברצף מהר מאוד עד לסה"כ של 40 תמונות בערך, אך רק במצב של פוקוס יחיד. המהירות במצב של פוקוס מתמשך משתנה בהתאם לקצב הנעילה בין תמונה לתמונה וכמובן איטי הרבה יותר ממצב הפוקוס היחיד. היא מצליחה לפקס ולייצר רצף של תמונות, אך לא מדובר בחיית צילום ספורט.

צילום רציף אוטומטי:

אין צורך לפרט מעבר לעובדה הפשוטה שה X-T1 מאפשרת צילום רציף אוטומטי של בין תמונה 1 ל-999 עם מרווח של בין שניה אחת ל-24 שעות בין תמונה לתמונה. למי שיש 24,000 שעות, כרטיס זכרון מספיק גדול וסוללה מספיק חזקה, בהצלחה! וברצינות – אפשר לייצר סרטוני רצף יפים ללא כל בעיה, תוספת חביבה ללא ספק.

פילטר ND:

להבדיל, אין ל X-T1 פילטר ND מובנה. זו היתה יכולה להיות תוספת מועילה כדי להשיג עומק שדה נמוך בתאורה חזקה, גם בתמונות וגם בוידאו, חבל שהיא לא כלולה. כמובן, אפשר להשתמש בפילטרים חיצונים, כמו בכל מצלמה.

קישוריות אלחוטית:

הם עשו את זה כמו שצריך, פוג'י. מורידים ומתקינים את האפליקציה על הטלפון והעסק פשוט עובד. השלט הרחוק מתחבר ברגע ללא צורך בקביעת פרמטרים או בחירת רשת, וכד'.בהשוואה למאבק ההתחברות בכמה מצלמות אחרות, כאן מדובר בתהליך חלק לגמרי. רק העובדה שהאפליקציה מוצאת ובוחרת את הרשת של המצלמה בעצמה, היא סיבה לחגיגה קטנה.

תוך שימוש בטלפון כשלט רחוק במצלמה, אפשר לקבוע פיצוי חשיפה, ISO, פילטרים, איזון לבן, אבל אי אפשר לקבוע ידנית את הצמצם או את המהירות. אם פוג'י יוסיפו גם יכולות אלה, הם יגיעו לשלמות.

העברת תמונות לטלפון היתה קלה ומהירה מספיק כדי להיות שימושית לשיתוף או לגיבוי, שלא כמו בכמה מצלמות אחרות, בהן התהליך איטי ומסורבל. תמונות מוקטנות ל-3M עברו לטלפון תוך שלוש שניות כל אחת ותמונות בגודל מלא עברו תוך שש או שבע שניות. במיוחד מצאה חן בעיניי האפשרות לעיין בתמונות שבמצלמה מהטלפון, לבחור את אלה שיעברו ואז לשגר ולשכוח, עד שכל התמונות עוברות לטלפון.

הדמיות פילם:

למרבה המזל, שלא כמו ב- X-M1 או ב X-A1, מקבלים את הסט המלא של הדמיות הפילם של פוג'י. יחד עם היכולת לקבוע את הטון באיזורים הכהים והבהירים, מדובר בכלי עריכה חזקים לפני הצילום שמצמצמים את הצורך העריכה לאחר הצילום.

בסה"כ, בין הדמיות הפילם, השליטה הרחבה בצבע ובקונטרסט, כשכל אלה מרוכזים בתפריט ה-Q המהיר, זה כמעט כמו לייטרום קטן בתוך המצלמה, שמאפשר לראות איך תצא התמונה עוד לפני שמצלמים אותה. 

דוגמאות להדמיות הפילמים השונות:

Provia – Standard:

Velvia – Vivid:

Astia – Soft:

Pro Neg – Hi:

Pro Neg – Std:

Monochrome:

Monochrome – Yellow:

Monochrome – Red:

Monochrome – Green:

Sepia:

השורה התחתונה:

לא מדובר במצלמה אינטואיבית מהספרים, אלא יותר מזה – זו המצלמה שעל פיה יכתבו הספרים. ישנן מצלמות נוספות עם יתרונות על פני ה X-T1, יש מצלמות קטנות יותרף יש מצלמות זולות יותר, יש מצלמות עם חיישן פול פריים, אבל אף אחת מהן לא מספקת את תחושת השליטה בצילום כמו המצלמה הזו.

זו ברכה אמיתית, שב-95% מהזמן לא צריך להשתמש בתפריטים. העינית הגדולה והבהירה עם התמונה המפוצלת בפוקוס ידני יעילה במיוחד, ואיכות התמונה היא תאווה לעיניים. למרות יכולות השליטה המוגבלות בוידאו, והאפשרות לצלם ללא כרטיס זכרון, מדובר כאן במנצחת מכל הכיוונים.

דוגמאות נוספות:

לדיון בנושא: פוג'י X-T1 – סקירה