סרט לסופשבוע: משחקי הרעב – התלקחות

בשבוע שעבר הגשנו לכם את פינת סרט לסופשבוע עם הסרט משחקי הרעב 2. הפעם שלחנו את כתבת הקולנוע השנייה שלנו ...

16:00
  /  
05.12.2013
  
מאת: אודין
אתחיל בגילוי נאות – טרם קראתי את הספרים עליהם מתבססים הסרטים. אך אין ספק שססטוס זה ישתנה במהרה, בעיקר לאחר צפייתי בסרט ההמשך המצוין הנ"ל.rn

הסרט ממשיך באותה נקודה בה הסרט הראשון בטרילוגיה הסתיים. rn
קטניס אוורדין ופיטה מלארק הם הזוכים במשחקי רעב השנה, משני ילדים אנונימיים במחוז הכי עני במדינת פנאם, הם הפכו כוכבים. מושא להערצה. בייחוד קטניס, הקשתית ללא חת. הלא היא הוגת הרעיון בעל הפוטנציאל המהפכני, לאיים בהתאבדות כפולה, ובכך לגרום לקפיטול (עיר הבירה העשירה והשולטת ב12 המחוזות) לראשונה אי פעם, לשנות את החוקים. אחרת היו מאבדים מנצח במשחקי הרעב השנה. אז החוקים השתנו ברגע האחרון, וכך אילצה אוורדין את הקפיטול להרשות שני מנצחים השנה במקום אחד, במשחק אשר מטרה אחת ויחידה לו והיא – לנטוע במחוזות תקווה. אבל תקווה היא דבר מסוכן. במינון הנכון, היא שומרת על שקט ברחבי המדינה, אך יותר מדי ממנה – עשוי לגרום להתססה, למרד….מה המילה שאני מחפשת? "התלקחות".

משחקי הרעב - התלקחות

קטניס של "התלקחות" היא קודרת יותר, מסוייטת יותר וכואבת יותר

כבר בתחילת הסרט, אנו, הצופים מתחילים להבין שקטניס אוורדין (ג'ניפר לורנס) של פוסט משחקי הרעב, היא לא אותה קטניס של פעם. קטניס של "התלקחות" היא קודרת יותר, מסוייטת יותר וכואבת יותר. אבל עדיין לא שבורה. אותה התרסה שובבה עדיין נמצאת אי שם עמוק. זמן מרפא את כל הפצעים אומרים, אבל אם יש משהו שקטניס ופיטה מלארק קצרים בו, הנו זמן. שכן הגיעה עת סיבוב הנצחון של הזוג מוכה הגורל הזה, סיור בכל המחוזות אחת לשנה, כל שנה – כפי שכתוב בחוזה. rn
הסרט הראשון, העביר באופן כ"כ מושלם את תחושת האין-אונים, את בין הפטיש לסדן, הלחץ הזה שקטניס נתונה בו, הגאונות! של להעביר את התחושה אלינו, אל הצופים באופן כה פשוט ואמיתי – באופן שיוצר הזדהות. אותה תחושת האין – ברירה, שוכללה בסרט הזה. היו רגעים, שמילולית, אנשים עצרו את נשימתם באולם. העולם הבדיוני הזה הוא אפל, ההתנהלות בו – כמעט קשה לצפייה, התנאים – לא הוגנים, לא אנושיים ובלתי נתפשים. בעלטה שכזו, אנו נאחזים במעט קרני שמש שמתירים לנו היוצרים, לא משנה כמה שבורות ולא יציבות הן. כמו הייטמיץ' (וודי הארלסון) זוכה העבר, וכנראה היחיד מלבד קטניס ופיטה, מאותו המחוז במשחקי הרעב, גם סינה (לני קרביץ), המעצב בגדים של פיטה וקטניס שנותן הבהובי תקווה יחידים בקפיטול הקרה והדיקטטורית.

חויה קולנועית מסחררת

הגעתי לסרט בלי ממש לדעת למה לצפות, וכך מעדיפה שיעשה גם מי שקורא אותי. לכן אני לא מדברת על איך "הם" חוזרים, ולמה לא עזבו אותם בשקט, על המשחקים, המתחרים, הטוויסטים. אני כן אספר שיצאתי מהסרט, בתחושה כאילו ירדתי מסחרחרה בלונה פארק. וכמו ילדה קטנה בלונה פארק, בשניה שהוא נגמר, רציתי לצפות בו שוב.rn
המשחק המצויין של לורנס, וודי הארלסון היה מדהים, דונלד סאתרלנד, עשה את מה שהוא עושה הכי טוב כבר ארבעים שנה. צימרר. rn
המשחק, הצילום, ההפקה, פס הקול הנוגע ללב, הם יודעים מה הם עושים שם.rn
עבורי, בדרך כלל יוצא רק סרט אחד כזה טוב בשנה. והשנה, זה הסרט הזה.rn
לפחות עד ההוביט הבא.rn

חובה לראות!

לדיון בנושא: סרט לסופשבוע: משחקי הרעב – התלקחות


16:00
  /  
5.12.2013
  
מאת: אודין

1