מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

עולם האודיו שופע במיתוסים, דברים שכולם בטוחים שהם נכונים עד שמגלים שהמציאות קצת שונה.
8:30
  /  
23.09.2013
  
מאת: איתי חזום

rnrnהקדמה

מיתוסים באודיו. הרבה מכירים, הרבה בטוחיםrnוהרבה מאמינים בהם. אלו הדברים שלפעמים נראים ברורים מאליו, אבל בפועל אינם כך.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

 

להלן עשרהrnמיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים: 

rnrn

רמקולים קדמיים זקוקים לרמקול סנטר תואם ומאותהrnהסדרה של היצרן > לא נכון

rnrn

אחד המיתוסים הגדולים בעולם הקולנוע הביתי הואrn"הסנטר התואם". כמעט כל יצרן רמקולים היום משווק סדרות רמקולים שכוללותrnדגם סנטר שמיועד לשידוך עם שאר הדגמים בסדרה, אבל שיווק לחוד ומציאות לחוד. 

rnrn

בואו נבהיר משהו אחד כבר עכשיו, רמקול סנטר הואrn"המצאה" של עולם האודיו הביתי. באולפני עריכת סרטים ובבתי הקולנוע לאrnקיים רמקול סנטר "תואם", אלא רמקול שלישי אשר זהה לקדמיים ומשמש כסנטר.rnבאו יצרני הרמקולים הביתיים ואמרו רגע אחד, אין מצב שהלקוח שלנו יסכים לתקועrnמעל/מתחת לטלוויזיה שלו רמקול צר וגבוה! אם ככה אז בו נתכנן רמקול שהלקוחות כןrnיסכימו לקנות. מה התוצאה? רמקול רגיל שפשוט שוכב על הצד…  

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סנטר טיפוסי מצד ימין, רמקול L/C/R THX מצד שמאל.

rnrn

אז מה הבעיה אתם שואלים? הרי היצרן דאגrn"שאופי הסאונד" יהיה תואם לא? הוא דאג שהסנטר ישתמש באותם הוופריםrnוהטוויטרים לא? זה חייב להיות תואם. מממ… לא. 

rnrn

רמקול סנטר הוא אמנם רמקול שבדר"כ משתמשrnבטוויטר זהה ובוופרים דומים, אך בפועל מדובר על רמקול אחר לגמרי. הסנטר כולל תיבהrnשונה, וופרים/טוויטרים בסידור שונה, קרוסאובר (מפצל תדרים) שונה, rnפיזור סאונד שונה, רגישות שונה, עכבה שונה, מיקום שונה ובקיצור, רמקול אחר לגמרי. 

rnrn

לרמקול הסנטר הנפוץ יש בעיה נוספת. כמעט כלrnדגמי הסנטר מגיעים בתצורת וופר/טוויטר/וופר, כלומר טוויטר שיושב בין שני וופרים.rnהסידור נפוץ גם ברמקולים רגילים, אבל פה לוקחים את הרעיון ומניחים אותו על הצד. מהrnלא בסדר בזה? אם יושבים ישר מול הטוויטר הכל טוב ויפה, אבל ברגע שזזים לצדדים נוצרrn"שקע" בעקומת ההיענות של הרמקול (ה Frequency response)rnבאזור נקודת החיתוך בין הוופרים לטוויטר, וזה מקלקל את האיזון הטונאלי של הרמקול.rnעכשיו תדמיינו משפחה או חברים שצופים יחדיו בסרט, כמה מהם יושבים בדיוק מולrnהסנטר? הבנתם את העיקרון. 

rnrn

הנושא הנ"ל פחות בעייתי עם דגמי סנטרrnשכוללים וופר קואקסיאלי בו הטוויטר נמצא במרכז הוופר, או בדגמי 3wayrnאשר כוללים סידור שבו הטוויטר נמצא מעל המידריינג', יחד עם וופרים בצדדים בשבילrnהבס. מה שכן, כל זה עדיין אינו פתרון לנושא השידוך עם הרמקולים הקדמיים…

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סנטר 3way מצד ימין. סנטר קואקסיאלי מצד שמאל. 

rnrn

נו אז מה הפתרונות הכי עדיפים? ישנן שלושrnאופציות:  

  • לרכוש "סנטר" זהה לקדמיים. זה כמובן לא תמידrnאפשרי אם הקדמיים הם רצפתיים, או מדפיים גדולים. בנוסף, לא כל הרמקולים מוצעיםrnלרכישה ביחידות בודדות אלא בזוגות בלבד.
  • לרכוש שלושה סנטרים סטנדרטים. הרעיון אמור לעבוד יפה,rnאבל אך ורק אם מעמידים את הרמקולים במאונך מה שלא יתאים להרבה אנשים.
  • לרכוש שלושה רמקולים עם חותמת THX.rnאלו בדר"כ מגיעים כדגמי L/C/R זהים, כלומר משמשיםrnכרמקול ימין, סנטר, שמאל. 

rnrnrnrnrnrn

התרחישים הנ"ל כמובן לא יתאימו לכולם, אבלrnאין צורך להיבהל, לא מדובר במשהו שבאמת הורס לנו את חווית הקולנוע הביתי.

rnrn

סאבוופרים מתחלקים לשניים – אלו שמיועדיםrnלמוזיקה, ואלו שמיועדים לקולנוע ביתי > לא נכון

rnrn

בדומה לרמקולים, גם סאבוופרים מגיעים בשללrnגדלים, סגנונות וצבעים. האם יש דבר כזה רמקול שמיועד למוזיקה ורמקול שמיועדrnלקולנוע ביתי? ברור שלא, הרי הכל עניין של טעם. אז למה זה שונה עם סאבוופרים? שאלהrnטובה… 

rnrn

בדומה לרמקולים, גם סאבוופרים זה משהו שאפשרrn"לקלקל" מאד בקלות. סאבוופרים עובדים קשה ולקבל תוצאות טובות בבסים זהrnלא דבר ברור מאליו כמו שניתן היה לראות במבחן הסאבוופרים הקבוצתי. 

rnrn

הסאונד של סאבוופר מורכב מכל מיני דברים:rnהדרייבר (הוופר), התיבה, המגבר, עקומת ההיענות, העיוותים, החדר, המיקום וכו'. אפשר יחסית בקלותrnלהבדיל בין סאבוופר טוב וכזה שהוא פחות טוב או גרוע, וזאת בלי קשר למוזיקה אוrnסרטים. מספיק שחדר ההאזנה ו/או המיקום לא אידיאלי וגם סאבוופר מעולה ישמע גרוע,rnבומי, קופסאתי, ולא מאוזן.

rnrn

 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סאבוופר "מוזיקלי"?

rnrn

לקחת משהו טוב "ולהרוס" אותו זה גם דיrnפשוט. לדוגמא, JL Audiornמייצרים גם סאבוופרים ביתיים וגם סאבוופרים לרכב. הדגמים הביתיים שלהם מבוססים עלrnדרייבר ה- W7rnשמגיע במקור מתחום הרכב. ה- F-113 הוא סאבוופר ביתי מאוזןrnוחלק, אבל מאזינים בתחום האודיו לרכב עדיין לוקחים את דרייבר ה- W7rnותוקעים אותו בתיבת Portedrnשמלכתחילה הם תכננו במיוחד בשביל "בום בום".  האם זה אומר שאותו סאבוופר פחות "מוזיקלי"? תלוי למי.

rnrn

דבר נוסף שמשפיע על הנושא הוא כמובן המוניטיןrnשל היצרנים. אם מגאזינים/אתרים שונים טוענים שסאבוופרים של יצרן XXXrnהם מעולים במוזיקה, הרי ברור שאותו יצרן יודע משהו שאחרים לא יודעים, נכון? אםrnיצרן כלשהו מייצר רמקולים שחורים, גדולים, עם שופרים וטבעות אדומות מסביב לוופר,rnאז הסאבוופרים שלו בטח מתאימים רק למוזיקה אלקטרונית "ובום בום" לא? ממשrnלא ואני למדתי את זה מניסיון. אני תמיד משתדל לומר,rnתנסו לשים דעות קדומות בצד ולפעמים תופתעו לטובה, כי לא רק שף אחד יודע להכיןrnפסטה טעימה.  

rnrn

וופר ברמקול/סאבוופר שפונה כלפי מטה אינו מתאיםrnלפנות קדימה > לא נכון.  

rnrn

ישנם שיקולים מאד פשוטים להתקנת וופר כלפי מטה והם אינם קשורים לסאונד. אחד זה שיקול דקורטיבי/עיצובי, והשני זה השימוש ב Passive Radiator (במקום Port) שלא נהוג להתקינו כלפי מטה,rnולכן הוא בדר"כ פונה ישר והוופר פונה כלפי מטה. בנוסף, ישנם יצרנים שמאפשרים התקנהrnשל תיבת הסאבוופר ככה שהדרייבר פונה קדימה או למטה. מה יותר טוב אם ככה? 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
וופר קידמי מצד ימין, וופר תחתון מצד שמאל.

rnrn

האם וופר שפונה כלפי מטה נשמע שונה? לא, אבל במידהrnומתלבטים האם להניח סאבוופר עם וופר כלפי חוץ או כלפי מטה, ההשפעה היחידה תגיע מהחדרrnעצמו והקרבה לקירות/ריהוט. זה לא עניין של יותר טוב ופחות טוב, יותר מומלץ ופחות מומלץ,rnאלא עניין של תוצאה שונה.

הנושא תופס גם בכל הקשור ל Portrn- קרבה שלו לקיר אינה באמת בעייתית, וההבדל בין הנחה 10 ס"מ מהקיר או 30 ס"מ מהקירrnהיא שוב פעם עניין של תוצאה שונה, הרי ישנם רמקולים/סאבוופרים עם Portrnתחתון שנמצא כולה כמה ס"מ מהרצפה. מה שכן, אל תניחו רמקול עם פורט אחורי צמודrnלקיר, גם לזה יש גבול.  

rnrn

ארבעה סאבוופרים עדיפים על אחד או שניים > תלוי  

rnrn

שימוש בכמה סאבוופרים יכול לאזן את הבסים שמתקבליםrnבחדר, וזאת בלי קשר לתוספת הבריאה שמקבלים בעוצמת השמע. לכייל ולתאם ארבעה סאבוופריםrnזה סיפור לא קטן שכולל משחק עם מיקום, עוצמה, פאזה ו EQ. אחרי כל העבודה הזו התוצאהrnשמקבלים אמנם מסוגלת לצאת "נכון" במדידות, אבל לא בהכרח תישמע ככה.

מניסיוןrnשלי עם כיול של ארבעה סאבוופרים שמונחים מסביב לנקודת ההאזנה, במידה וכולם באותה הפאזה אז הבס לא נשמע בהכרח יותר מאוזן בהשוואה לסאבוופר אחד, ובמידה ומכוונים את הפאזות על מנת לקבל תוצאה יותר מאוזנת, הבסים נשמעים כאילו הם מגיעים מכל הכיוונים, חסרה תחושת הפאנץ'rnשמקבלים עם סאבוופר אחד ובסה"כ משהו פשוט "לא מסתדר". עדיין, אם יש לכם את האפשרות אז לא יקרה כלום אם תנסו כי יכול להיות שהרושם שלכם יהיה שונה. 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
סאבוופר אחד או ארבעה? 

rnrn

וופר/טוויטר עם ממברנה מחומר Xrnנשמע יותר "מוזיקלי/מפורט/מהיר/וכו"rnמוופר עם ממברנה מחומר Yrn> לא נכון. 

rnrn

לכל דרייבר ברמקולים יש ממברנה שעשוייה מחומרrnכלשהו. זה יכול להיות תרכובת מנייר, פלסטיק, סיבי קוולר, סיבי פחמן, אלומיניום,rnמגנזיום, טיטניום, בריליום, קורונדום (Ceramic) ועוד. 

rnrn

ממברנות בדרייברים הם תורה שלמה, אבל רובrnהיצרנים שואפים לייצר ממברנה כמה שיותר קשיחה וכמה שיותר קלה באותו הזמן. הממברנהrnצריכה לזוז קדימה ואחורה בצורה אחידה, ללא עיוותים לא רצויים ועם "נקודתrnשבירה" כמה שיותר חלשה וכמה שיותר מחוץ לתחום העבודה של הדרייבר. כל יצרןrnדרייברים בוחר את השיטות שלו על מנת להגיע למטרה הזו או אחרות. 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
איזו ממברנה תרצה אדוני?

הבעיה היא שדרייבר (כלומר וופר וטוויטר) הוא יותרrnמחומר הממברנה, הוא מורכב מסליל, Motor,rnחלקים רכים, שלד, וכל אלו משפיעים. כשהדרייברים מורכבים ברמקול, אז תיבה שונה משפיעה,rnקרוסאובר שונה משפיע, איזון טונאלי משפיע וכו'. במילים אחרות, מדובר ביותר מדי גורמיםrnמשפיעים בכדי לבוא ולומר "דרייבר עם ממברנה מחומר Xrnנשמע יותר …….rnמדרייבר עם ממברנה מחומר Y". יכול להיות דרייבר מעולה עם ממברנה מחומר X ודרייבר גרועrnעם ממברנה מאותו החומר בדיוק, וזו הסיבה ששום חומר כזה או אחר אינוrn"שולט" בשוק. 

rnrn

בנוסף, ישנו כמובן גורם העלות. עלויות יצור הן הסיבהrnשדרייברים עם ממברנות כדוגמת Ceramic או בריליום קיימים רקrnבדגמים היקרים, אבל מצד שני אפשר למצוא ממברנות מתרכובת נייר גםrnבדרייברים הכי זולים בשוק וגם בדרייברים הכי יקרים שיש.

rnrn

תיבות Ported פחותrn"מהירות" מתיבות סגורות > תלוי  

rnrn

כן, בתיבות Ported הוופר בעל תגובה מעט יותר איטית ככל שמתקרבים לתחום התדרים שבו עובד ה Port, אך ההשפעה של זה בפועל תלויה בכל מיניrnגורמים. 

rnrn

קודם כל, האם אנחנו מאזינים לתוכן שמפיק תדריםrnבתחום העבודה של ה Port?rnיכול להיות שאנחנו מאזינים לשיר עם קיק בס ב 50Hz, אבל משתמשים ברמקול/סאבוופרrnעם Portrnשמכוון ל 25Hz.rnככל שמתרחקים מתחום העבודה של ה Port הוופר ברמקול מתנהג יותרrnויותר כמו בתיבה סגורה. במקרים קיצוניים יותר יכול להיות לנו סאבוופר גדול עם Port שמכוון לתדר מאד נמוך כמוrn15Hz, מה שאומר שרוב הזמן ה Port לא באמת משפיע על מהירות התגובה של הוופר. 

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

סגורה או Ported? מי מהיר יותר?

rnrn

תיבות Ported זה משהו שמאד קלrn"לפשל" בו, ורמקול/סאבוופר עם דרייבר שאינו מתאים לתיבת Ported, תיבה בנפח לא אופטימלי, ו Port שמכוון לתדר לא אידיאלי רק יעצים אתrnהחסרונות שעלולים לנבוע מסוג התיבה הזה. 

rnrn

גם תיבות סגורות לא חפות מבעיות, שכן על מנת שסאבוופר בתיבה קטנה יוכלrnלרדת לתדרים נמוכים צריך לעשות שימוש באקולייזר, וזה גורע מעט ממהירות התגובה שלrnהוופר… 

rnrn

דבר אחרון, אם תשימו לב רוב הרמקולים והסאבוופרים בשוק מגיעים בתיבות Ported, ואני לא שומע מישהו מתלונן על בסים לאrn"מהירים" בזוג רמקולים שמגיעים בתיבת Ported, אבל עולים 200,000$… העיקרון שעומד מאחורי אופן העבודה שלrnתיבת Ported נשאר זהה, לא חשוב מה מחיר הרמקול. 

rnrn

ככל שהדרייבר ברמקול בקוטר גדול יותר, הוא "איטי"rnיותר > לא נכון 

rnrn

Xrnתדר הוא Xrnתדר לא משנה קוטר הדרייבר. אם רוצים להפיק 40Hz בדרייבר 18 אינץ' לאrnתקבלו 40Hzrnיותר "איטיים" מאלו של דרייבר 6 אינץ', זאת כמובן בהנחה וכל התנאיםrnשווים. מה הם אותם תנאים? תכנון הדרייבר (חוזק ה Motor בין היתר), סוג ותכנון התיבה, המגבר שבשימוש, עוצמת האזנה,rnהחדר שבו מאזינים, המיקום בחדר, וכו'. 

rnrn

דרייבר יותר "מהיר" הוא בעצם הדרייברrnשמסוגל להפיק תדרים יותר גבוהים, או במילים אחרות, דרייבר 18 אינץ' שמסוגל לעלותrnבצורה שטוחה לתדר 1000Hzrnהוא בעצם יותר "מהיר" מדרייבר בקוטר זהה שמתחיל לרדת בעוצמה החל מנניח 100Hz,rnזאת מכיון שתדרים גבוהים מאלצים את הדרייבר לנוע קדימה/אחורה יותר פעמים בשניה.  מעבר לתדרים, גם עוצמת השמע משחקת תפקיד שכן ככל שהעוצמה עולה הדרייבר נאלץ לזוז יותר מרחק, אבל עדיין חייב לשמור על אותן מספר תנודות בשניה!

rnrn

בדומה לסעיף הקודם, אני לא שומע מישהו מתלונן על בסים לאrn"מהירים" בזוג רמקולים שמגיעים עם וופרים בקוטר של נניח 15 אינץ', אבל עולים 200,000$… לא, הם לא כוללים וופר מיוחד "ומהיר".

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
8 אינץ' מול 32 אינץ'. מי יותר מהיר?

rnrn

רמקולים גדולים לא מתאימים לחדרים קטנים > תלויrn 

rnrn

כולנו מכירים את המשפט "הרמקולים גדולים על החדר", אבל הבעיה פה היא לא הרמקולים אלא החדר. רמקול גדולrnפשוט מסוגל לרדת יותר נמוך בבסים, הוא לא זקוק למרחב בשביל להגיע לתוצאה אידיאלית (עקבrnגודלו הפיזי), אלא בגלל הבעיות שחדרים קטנים יוצרים בבסים – התדרים הנמוכים. 

rnrn

הרבה רצפתיים הם בעצם גרסה גדולה למדפיים קיימים,rnוהם אינם זקוקים לחדר גדול יותר מדגמים מדפיים בשביל להישמע טוב. חדר קטן הוא בעייתיrnלכל רמקול, מדפי ורצפתי, וברגע שרמקול מסוגל לרדת נמוך יותר, חדר קטן פשוט יעצים אתrnהבעיות בתדרים הנמוכים. בהנחה ויש לנו רצפתי ומדפי שמפיקים את אותו טווח תדרים, המדפיrn"יסבול" בחדר קטן בדיוק כמו הרצפתי. 

בעיה נוספת היא העובדה שישנם רמקולים, גם קטנים וגם גדולים, שמתוכננים מלכתחילה עם עקומת בס מודגשת/פחות מודגשת, וחדר קטן כאמור עלול להקצין את הנושא, אך לא ניתן לדעת זאת מראש שכן כל חדר משפיע בצורה שונה. הדרך היחידה לדעת מראש היא מדידות של אותם רמקולים אשר אינן תלויות בחדר כלשהו, אך כמובן, אלו אינן קיימות לכל רמקול בשוק.

הבעיה הראשונה שבולטת בחדרים קטנים היא כמובן הבסים, אבל דבר נוסף שצריך להתחשב בו היא החזרי סאונד בעקבות קרבה לקירות, וכאמור, בחדרים קטנים הנושא בולט יותר מאשר בחדרים גדולים, כאשר גם זה ללא קשר לגודל הרמקול.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

יש לי חדר קטן, את מי לבחור?

rnrn

דבר אחד שאי אפשר להתווכח איתו בכל הקשור לרמקולים רצפתיים בחדר קטן הוא נושא הויזואליות.rnעם רצפתיים גדולים העסק לא תמיד מתאים ויזואלית, וגם יכול לתפוס יותר שטח על הרצפהrnבהשוואה למדפיים שהרבה מאזינים מניחים על שולחן המחשב, מדף או תולים על הקיר. 

rnrn

נו, אז למה רשמתי בראש הסעיף "תלוי"? מכיון שאני לא הולך להמליץ לאנשים להכניס זוג רמקולים כגוןrnה Wilson alexandria לחדר סטייל 3X3rnמטר. רמקולים בתצורה וסקלת הגודל הזו זקוקים למרחק האזנה מינימלי מעבר למקובל, מהrnשגם גורר את הצורך בחדר גדול מספיק על מנת ליצור משולש האזנה סביר, כלומר יחס מתאים למרחקrnבין הרמקולים עצמם למרחק מנקודת ההאזנה. 

rnrn

רמקולים חדשים זקוקים "להרצה" על מנתrnלהגיע למיטב הביצועים > לא נכון 

rnrn

נהוג לומר שרמקולים חדשים זקוקים "להרצה" או צריכיםrn"להיפתח" בכדי שהם יוכלו להגיע למיצוי הפוטנציאל שלהם. בסה"כ ישrnהיגיון טכני מאחורי הטענה הזו, שכן החלקים הרכים בדרייבר הוופר עדיין קשים יחסיתrnוצריכים לזוז על מנת להתרכך. בפועל, אותה "התרככות" באה לידי ביטויrnבשינוי קטן בפרמטרים האלקטרו מכניים של הוופר,מה שקרוי פרמטרים מסוג Thiele/Small.  
כמה זמן לוקח לשינוי הזה להתרחש? תלוי בוופרים שבשימוש, בתוכן לו מאזינים ובעוצמת ההאזנה. במידה ומאזינים בעוצמה גבוהה עם תוכן שכולל בסים מודגשים, ההתרככות תתרחש מהר יותר, מכיון שהחלקים הרכים בוופר זזים למרחקים גבוהים יותר וככה נמתחים יותר.

rnrn

מה הבעיה אם כך? הבעיה היא שהשינוי הטכני הקטן הזה אמנם מתרחש, אבלrnמדובר בשינוי מינורי ביותר, והמרחק בינו לבין הטענה הנפוצה שהרמקול השתפר מקצה לקצה באיכותrnהסאונד לאחר כמה עשרות או מאות שעות האזנה הוא כמו המרחק מפה לירח.

בואו נגיד את זה ככה, אתםrnתשמעו יותר הבדלים בין שני זוגות רמקולים מאותו הדגם מאשר זוג אחד לאחרrn"הרצה", זאת מכיון שההבדלים בתהליך היצור של דרייברים (ה Tolerance) יותר גדולים מההבדלים שמתרחשים לאחר "הרצה". יתרה מכך, ישנם יצרנים אשר מבצעים "הרצה" לדרייברים/רמקולים שלהם לפני מסירה לסוחר/לקוח, ככה "שהרצה" בבית זה לפעמים עניין חסר טעם מלכתחילה.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים
וופר טיפוסי. מה שצבוע בסגול אחראי על "ההרצה".

rnrn

מניסיון שלי, כאשר אני מתחיל לעבוד על ביקורת כלשהי יצא לי לא מעט פעמים לקבל רמקולים חדשים באריזה, ואני אומר בלב שלם, הסאונד שלהם לא השתנה במאומהrnגם אחרי מאות שעות של עבודה.

אהה, ועוד משהו קטן, טוויטרים או קרוסאברים אינם זקוקים או עוברים "הרצה", רק וופרים.

rnrn

נו בכל זאת, מה עם כל אלו שטוענים שהם שמעו הבדלים מדהימים לפני ואחרי "הרצה"? ובכן, מה שכן יכול לקבל "הרצה" הוא המוח שלנו (לא האוזניים),rnוהעובדה הפשוטה שלאחר זמן מה הוא מתרגל לסאונד החדש של זוג רמקולים שאינם מוכריםrnלנו, אבל האמת היא שזו כבר גלישה לתחום אחר… 
ההמלצה שלי, אם רכשתם זוג רמקולים חדשים אל תבזבזו זמן ואנרגיות על "כמה הרצה צריך" או "האם הרצתי אותם מספיק", אלא פשוט תאזינו להם ותהנו מהרכישה.

מי שמעוניין לקרוא עוד על נושא ההרצה, הנה מאמר מצוין מבית Audioholics.

rnrn

מדידות של רמקולים לא מראות כלום על איך הרמקולrnנשמע > לא נכון 

rnrn

אני לא אכנס פה לעניין החשיבות של מדידות בכל הקשור לרמקולים. בסופוrnשל דבר כולנו מאזינים למוצר בתנאים מסוימים, ומבססים את ההחלטה שלנו בהתאם לתוצאהrnשהתקבלה. מדובר בתהליך הגיוני ומקובל. 

rnrn

לדעתי מדידות לא מיועדות להחליף את תהליך ההאזנה, אבל הן כן יכולותrnלהעשיר אותו ולתת לנו פרשנות אובייקטיבית שאינה תלויה בטעם אישי ו/או סביבת האזנה, שבעלי השפעה רבה ושונים מאדם לאדם ומחדר לחדר.

rnrn

מדידת ה Frequency response עליה ניתן לקרוא כאן,rnיכולה לומר לנו הרבה על הרמקול. החל מהאיזון הטונאלי שלו, האם הוא מאוזן או שהואrnמבליט/מחסיר תדרים מסוימים? איך החיבור בין הדרייברים השונים? האם הרמקול יורדrnנמוך בבסים? ועוד. 

rnrn

מדידת ה Power response, כלומר Frequency response מחוץ לציר הישר מול הרמקול, מסוגלת להראותrnלנו את אופי פיזור הסאונד של הרמקול, מה שיכול להעיד על אופי הבמה שהרמקול מפיק, על האיזון שיכולים לקבל בחדר ההאזנה, והאם יותר כדאי להאזין לרמקול כשהוא מונח ישירות אל המאזין (Toe in) או שעדיף להטות אותו מעט ( Toe out).

rnrn

מדידת העכבה עליה ניתן לקרוא כאן, יכולה לומר לנו כמה הרמקול קשהrnלהנעה בשביל המגבר. האם נזדקק למגבר מאסיבי על מנת להוציא את המקסימום מהרמקולים?rnאו שאפשר להסתפק במגבר פשוט יותר? בתיבות Ported המדידה הזוrnמראה לנו מהו תדר הכיוון של ה Port ברמקול, וזה בתמורה רומזrnלנו האם הרמקול מיועד להפיק בסים עמוקים או לא. כל זה ועוד. 

rnrn

ישנן כמובן עוד מדידות שניתן לבצע, אבל את העיקרון הבנתם. ברור שאנחנוrnלא צריכים לראות עמודים שלמים של גרפים על מנת להסיק אם רמקול נשמע לטעמנו או לא, אבלrnזה רק יכול להעשיר את הידע שלנו על רמקולים שאנחנו שוקלים לבדוק או לרכוש.

מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים

סיכום

אני בטוח שישנם קוראים שלא יסכימו עם חלקים במאמר הזה וזה בסדר. מיתוסים הם משהו שלפעמים מאד מושרש בתודעה שלנו, ולהיפתח לעובדות שונות זה לא תמיד קל. אני ניסיתי לתקן פה חלק ממה שנוהגים לומר בתחום הזה, אבל בסופו של דבר כל אחד צריך ללכת עם מה שנראה לו, ולקנות את מה שנשמע לו הכי מוצלח. 

לדיון בנושא: מיתוסים נפוצים ברמקולים ביתיים


8:30
  /  
23.9.2013
  
מאת: איתי חזום

1