הקדמה
מכיוון שאני פעמים רבות מתלונן שאני לא מצליח להגיע רחוק כפי שרציתי בצילומי טיולים ולמרות שאני מתקשה גם להסביר זאת לעצמי, החלטתי לרכוש את עדשת ה-18-300 מ"מ החדשה של ניקון. הביקורת עליה היו מעט פושרות, אך יצאתי להשוות בינה לבין ה-18-200 עם ה-D7100 החדשה שלי.
מדובר בעדשה כבדה (בערך 250 גרם יותר כבדה מה-18-200 מ"מ) – 828 גרם. העדשה בעלת מפתח 3.5-5.6 והיא רשמית עולה כ-1000 דולר.
התוצאות
שמש חלקית, ה-18-300 זריזה משמעותית בפוקוס מה-18-200.
18-300 במצב 18 מ"מ f/5 ISO220 1/250
18-200 מאותה נקודה ובאותו זום בדיוק (אך ללא מגן שמש)
f/5 ISO280 1/250
מסקנה – במצב 18 מ"מ, ה-18-200 מ"מ שלי חדה יותר.
ה-18-300, במצב 300 מ"מ f/5.6 ISO800 1/250
ה-18-200 במצב 300 מ"מ f/5.6 ISO560 1/250
CROP של התמונה 18-300 במצב 300 מ"מ
CROP של התמונה 18-200 במצב 200 מ"מ
גם במצב זה ה-18-200 חדה מה-18-300…
בבדיקה הבאה ערכתי בדיקה נוספת בסביבות 35 מ"מ בין שלושת העדשות:
ה-18-300 במצב 38 מ"מ (אין סימון מדוייק בסביבות ה-35)
f/5.6 ISO1600 1/160
ה-18-200 במצב 34 מ"מ
f/5.6 ISO1400 1/160
בדיקה נוספת עם f/8 – כאן התוצאות מפתיעות ונוטות לטובת ה-18-300.
כאמור, כאן התוצאות התהפכו – עכשיו ה-18-300 חדה מעט יותר.
מסקנות
כל הבדיקות נעשו ללא חצובה ועם הייצוב הפנימי של העדשות. יתכן שחלק מההבדלים גם מתבטא בכך.
ניתן לראות (וזה גם הגיוני) שה-35 מ"מ (ניקון 35מ"מ F=1.8) חדה משמעותית ובאופן מובהק משתי העדשות הטלפוטו. מדובר בעדשה זעירה וקלילה ביחס לשתי אלה…
כאשר משווים בין ה-18-200 ל-18-300, המסקנה העצובה שלי היא שה-18-200 חדה במעט מה-18-300 מ"מ, יש בה מעט פחות optical abarration (הפרדת צבע למשל בפינות), אך דווקא הפינות שלה פחות כהות מה-18-200 בזום 18מ"מ.
חשוב לציין שזה לא חד משמעי ומשתנה לפי מצבים שונים. לאור העובדה שהיא כבדה משמעותית (828 גרם מול 565 גרם), ככל הנראה ה-18-200 מ"מ היא הברירה הטובה ביותר כעדשת all-rounder עבורי.
לדיון בנושא: ניקון 18-300, השוואת צילום