סרט לסופשבוע – אבדון

זוג כתבים שונים נשלחו לסרט המדע בידיוני המסקרן הזה וכל אחד מהם חזר עם רשמים אחרים, הראשון חשב שזהו סרט מדע ...

12:00
  /  
11.04.2013
  
מאת: עפר לאור ואיתמר נמרוד
הביקורת של עפר לאור – "ירית פתיחה לעונת סרטי הקיץ"

 

בשנים האחרונות לא יצא לי הרבה להגיע לקולנוע, מבחינתי זה סוג של עונש – אנשים מדברים, תמונה לא חדה ולא בפוקוס, הון עתק בשביל פופקורן בן שבוע, והכי גרוע – שלטי "יציאה" שהם כל כך בהירים שהם מקרינים על המסך הגדול… אני בטוח שיש לנושא הזה פיתרון טכנולוגי, אבל משום מה, אף אחד לא עשה זאת.

מבחינתי, הדלקת המקרן ופתיחת המסך הם אופרציה פשוטה ולכן אני נהנה יותר בבית.

אבל לראות בקולנוע זו "חווית יציאה", הסרט הוא רק אלמנט אחד בכל הסיפור הזה. יש סרטים שבאמת אסור לראות פעם ראשונה בבית, כמו סרטיו של טרנטינו… ולכן, יצאנו במלוא הדרינו – אני ואשתי, לראות את סרטו האחרון של טום קרוז – אבדון.

הסרט בהחלט נראה מבטיח. טום קרוז בתפקיד שנראה מין שילוב מוזר בין וויל סמית ב- "אגדה" לבין Wall-E… סיפור הרקע פשוט – חייזרים תקפו את כדור הארץ ופיצצו את הירח. כתוצאה, מיליארדים מתו וכדור הארץ הפך בלתי שמיש. האנושות "דילגה" לירח "טיטאן". הבעיה שאין ממש משאבים מספקים שם ולכן נחוצים מספר בני אדם בודדים שתפקידם לשמור על מה שנותר, לתחזק את הרובוטים והמערכות ששואבות מי ים מכדור הארץ לטובת העברת אנרגיה ומים למושבה החדשה.

עד כאן סבבה. אלא, שגיבורנו – טום קרוז או "טכנאי 49", שם לב שהעובדות בשטח לא בדיוק תואמות את מה שהוא יודע שקורה. יש עדיין יצורים מוזרים שתוקפים את הרובוטים ומנסים לעכב את העברת המים והאנרגיה. כדור הארץ שאמור להיות במצב די קטסטרופלי מבחינה אקלוגית, דווקא מתחיל לפרוח (יש שם כמה קריצות לסרט Wall-E בדמות עציץ עם פרח שהוא מביא לחברה שלו) והכי גרוע, טום קרוז מתחיל להזכר בעבר שכביכול הוא מעולם לא חווה. 

את הסרט ראינו על גבי מסך ה-IMAX ביס פלאנט ראשל"צ – בעיני בית הקולנוע הטוב ביותר בישראל כיום. הסרט נעשה באופן חד ומדוייק – ג'וזף קוזינסקי, הבמאי, הוא עדיין יחסית טירון. לפני סרט זה הוא עשה רק את סרט ההמשך "tron" שבעיני היה בינוני וחסר חן. עם זאת, הוא עושה עבודה לא רעה בכלל – למרות שחשים שהטוויסטים בעלילה מגיעים, הם מצליחים יפה להפתיע. קצב הסרט אינו הקצב ההוליוודי האופייני שבו  מרוב שמנסים להתקדם, מצמצת ופספסת חלק משמעותי בעלילה.

מבחינה טכנית, איכות התמונה והצליל של הסרט הם ללא רבב. הכל מדוייק, חד ומושלם. מושלם מדי. האפקטים הדוקים מדי, קרוז וזוגתו בסרט מושלמים מדי. כמובן שזה חלק מהקונספט של הסרט ושל הטוויסט בהמשך (אל חשש, לא אקלקל), אבל זה מוחצן מדי ושקוף מדי… מורגן פרימן שקוף מדי עם המשקפיים בתור מורפיאוס (מהמטריקס) והבחור מ "משחקי הכס" נראה מעט תלוש שם. כלומר, רוצה להגיד שיש שם מעט בעיות ליהוק אבל כאלה שאפשר להסביר כשמבינים שזה בלוקבסטר שאמור למלא כיסאות בבתי הקולנוע.

סרט מופת זה לא, אבל זה ירית פתיחה לעונת סרטי הקיץ שבאים אלינו לטובה. זה סרט קיץ כיפי, חד ולא משעמם. הוא לא "מהיר ועצבני" או "רובוטריקים" במובן שאין שניה לנשום. הוא מנסה להחזיר לסרטי ה-SCI FI את הקצב המיוחד שראינו בעבר בסרטים כמו האלמנט החמישי, אבל הוא נטול את ההומור והקסם שיש בסרטים כאלה.

ובהקשר לקרוז עצמו. מה הבחור לוקח בשביל להיראות ככה בגילו? גם אני רוצה טיפה מהחומר הזה…

נקודה אחרונה – היה לי מוזר לראות סרט בסדר גודל כזה על מסך IMAX ללא תלת מימד. הגעתי עם משקפי תלת מימד בכיס ליתר ביטחון בתקווה שאולי אתבדה ובכל זאת יש גירסא תלת מימדית לסרט הזה. אני חושב שזה סרט שנולד לתלת מימד, אבל ב-IMAX הוא נראה מדהים ממילא, כך שבמהלך הסרט לא הרגשתי את החוסר הזה…

בקיצור, הסרט מומלץ לכל מי שחובב SCI FI, ולדברי אשתי (שנראה לי שנהנתה יותר ממני), זה סרט שבהחלט אפשר לקחת את האישה מבלי לחשוש מ-gore scenes או אלימות יתרה…

 

הביקורת של איתמר נמרוד – "אם היו משקיעים בו עוד קצת…" 

הקדמה 

בכתבה שכתבתי כאן לפני שבועיים על הסרטים שעומדים לצאת הקיץ נתתי תשומת לב גדולה לתחום המדע הבדיוני. לא עשיתי את זה סתם כי בקיץ הקרוב יגיעו למסכי הקולנוע 5 סרטים מהז'אנר. בסתיו צפויים לצאת gravity  של אלפונסו קוארון עם ג'ורג' קלוני וסנדרה בולוק. העיבוד הקולנועי המצופה של הספר "המשחק של אנדר" וגם סרט המד"ב הישראלי הראשון שאותו מביים ארי פולמן. את מבול סרטי המד"ב המבורך הזה פותח בחגיגיות "אבדון", סרט שמעורר לא מעט באזז בזכות האנשים שמעורבים בעשייתו. המפיקים של כוכב הקופים "המרד" הביאו את התקציב המנופח. הבמאי הוא ג'וזף קוסינסקי, מעצב ואדריכל בהכשרתו שלפני 3 שנים ביים את "טרון המורשת" (סרט ההמשך לקלאסיקה של דיסני מ-1982) וטום קרוז, מורגן פרימן, אולגה קורילנקו, אנדריאה וויסבורו, מליסה ליאו וניקולאי קוסטר-וולדאו מ"משחקי הכס" משחקים. בפוסטרים שתלויים ברחבי הארץ כדי לקדם את "אבדון" טוענים שהוא "הלהיט שפותח את הקיץ". אחרי שראיתי אותו אני יכול להגיד לכם שלהיט גדול הוא לא יהיה אבל מדובר בסרט טוב מאוד שאם היו משקיעים בו עוד טיפ טיפה זמן ומחשבה הוא היה יכול להיות מצוין.

העלילה

 

כדי לא לחשוף ספוילרים מיותרים שיכולים להרוס את חווית הצפייה אני אספר את העלילה בקצרה. הסרט מתרחש בכדור הארץ אחרי מלחמה גרעינית קשה שהרסה אותו לגמרי וגרמה לנטישה המונית של בני האדם. ג'ק הרפר (טום קרוז) הוא סוכן/חייל שנשאר בכדור-הארץ במטרה לשמור על מה שנשאר ממנו. הוא מבצע את עבודתו בשגרה יומיומית ומשעממת עד שיום אחד כלי טיס שמתרסק במפתיע ובתוכה אישה מסתורית (אולגה קורילנקו) משנה לו את החיים וגם מערער את השקפת עולמו.

לביקורת 

 "אבדון" הוא סרט ששם דגש על האווירה. ג'וזף קוסינסקי ממשיך כאן את הסגנון הקר. ההיי-טקי וההגייני שלו מ"טרון המורשת" כשהוא מקבל השראה מסרטים כמו "דו"ח מיוחד" ו"מלחמת העולמות" שטום קרוז עשה ביחד עם סטיבן שפילברג. זה מתבטא דבר ראשון בצילום. הצבע השולט ברוב הסצינות בסרט הוא אפור עם שילובים של לבן וכחול שביחד עם תאורה חזקה מאוד משווה לסרט אווירה של חדר מנתחים באסותא , כדי לשבור את השגרה ולא לעייף את הצופים הוא מכניס לפעמים שפריצים של אדמה עם חום ושחור וגם ירוק של צמחיה שמעניקה חיות וזה נראה נהדר על מסך הקולנוע הגדול.  גם המוזיקה עוד כלי שבעזרתו עוזרים לנו להיכנס לאווירה. הפסקול שמבוצע ע"י ההרכב האלקטרוני m-83 חוזר על עצמו ברפטטיביות קצת מעצבנת, מה שתורם לאווירה המלחיצה.  יש כאן שימוש מעניין מאוד ברעשי רקע ובאפקטים קוליים והאפקטים החזותיים שכוללים בעיקר כלי טיס ומבנים ענקיים ריאליסטיים מאוד וקוסינסקי מעצב בעזרתם סיקוונסים מרשימים ויפים של אקשן אווירי ושל פיצוצים.  לעומת זאת, יש ל"אבדון" גם כמה בעיות. הבעיה הראשונה היא הקצב הלא אחיד של הסרט. הוא מתחיל באיטיות כדי לספר את הסיפור, מתפתח כשיש אקשן ואז המשיך לעלות ולרדת כל 2 דקות כמו האקורדיון של המורה לריתמיקה שהייתה לי בגן, מה שהעיב על ההנאה מהסרט  וגרם לאיבוד עניין של כמה רגעים. הבעיה השנייה היא שהעלילה התחילה לצאת מהמסלול לקראת האמצע, להתפתח לכל מיני כיוונים לא רצויים ולהתמקד בדיאלוגים משעממים שגרמו לחלק מהצופים שישבו לידי ומעלי לדבר אחד עם השני ,לסמס ולגלוש בפייסבוק. הבעיה השלישית קשורה לטום קרוז. נכון, הוא נראה טוב יחסית לגילו. הכריזמה עדיין שם והוא עושה את קטעי הפעולה בעצמו, מה שאוטומטית מעורר הערכה אבל הוא משחק בחצי קלאץ' ודווקא בקטעים שבהם הוא צריך להפגין רגש זה יוצא סינתטי ומייגע. שחקני המשנה שאיתו דווקא נותנים עבודה. מורגן פרימן צובע כל סצינה שבה הוא משתתף בנוכחות המיוחדת שלו ובקולו הרועם. אנדריאה וויסבורו שמשחקת את יד ימינו של ג'ק הרפר משלימה אותו עם העדינות שלה (הסצינה שבה היא שוחה בעירום מלא בתוך בריכה עם קירות שקופים היא אחת היפות בסרט) ואולגה  קורילנקו (שכיכבה לצד נינט בסרט הישראלי "קירות" של דני לרנר) היא גם שחקנית כריזמטית וגם יפהפייה אמיתית עם מבט חודר שמפנה אליה את כל המבטים בסצינות שבהן היא משתתפת שרובן נקיות מדיאלוגים ומתבססים בעיקר על הבעות פנים. אם היו ממקדים יותר את העלילה. שומרים על רמה אחידה של קצב לאורך כל הסרט ומעדנים את המשחק של טום קרוז "אבדון" היה יכול להיות סרט מושלם אבל זה לא קרה. העובדה שהוא הצליח לרתק אותי למשך שעתיים וקצת למרות הבעיות היא סיבה מספיק טוב ללכת לקולנוע ולראות אותו.

טיפ קטן לפני סיום-הסרט מוקרן גם בהקרנה רגילה, ב-4dx  ובאיימקס. אם יש לכם אפשרות לכו לראות אותו באיימקס. אם לא, תראו אותו על המסך הכי גדול שאתם יכולים. מילה שלי,  זה רק יעצים את חווית הצפייה.

בקיצור- מומלץ.

 

אבדון– ארה"ב 2013. 124 דק'. בימוי: ג'וזף קוסינסקי. תסריט: ג'וזף קוסינסקי, ויליאם מוינהאן, קרל ג'אידוסק ומייקל ארנדט. שחקנים: טום קרוז, מורגן פרימן, אולגה קורלינקו, אנדריאה וויסבורו, ניקולאי קוסטר-וולדאו, מליסה ליאו, זואי בל.  

 

   

 

 

לדיון בנושא: סרט לסופשבוע – אבדון


12:00
  /  
11.4.2013
  
מאת: עפר לאור ואיתמר נמרוד

1