סרט לסופשבוע – מאמה

מותחן האימה החדש והמצליח "מאמה" מנסה להזריק קצת דם חדש לתעשייה בין כל הרימייקים וההמשכונים. למרות לא מעט כוונות טובות, ...

13:00
  /  
05.04.2013
  
מאת: איתמר נימרוד

הקדמה

באמצע שנות ה-90 קיבלו סרטי האימה את הכבוד המגיע להם אחרי לא מעט שנים שבהם נחשבו כז'אנר קולנועי נחות. סרטים כמו "צעקה". אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". "אגדה עירונית ו"יעד סופי" הכניסו לעלילה הנוסחתית שיש בדרך-כלל בסרטים הללו לא מעט הומור ומודעות עצמית. הצליחו בכל העולם והביאו לבתי הקולנוע נחילי ענק של בני נוער שהלכו לראות אותם. תוך כדי שהשנים עוברות היה נראה שהכסף הגדול דחק את היצירתיות והסרטים שיצאו בזמן האחרון התחלקו להמשכונים לאותן סדרות סרטים מהניינטיז. גרסאות הוליוודיות ללהיטי ענק מהמזרח כמו "הצלצול" ו"הטינה". סרטים אלימים וקיצוניים מאוד שנועדו להגעיל מאשר להפחיד כמו "המסור" ו"הוסטל" ורימייקים לסרטים מצליחים מהעבר כמו "סיוט ברח' אלם, "המנסרים מטקסס", "יום שישי ה-13" ו"קארי" שיוצא בקרוב. מותחן האימה החדש "מאמה" שיוצא היום לבתי הקולנוע מנסה להחזיר למסך את המותחנים העל טבעיים סטייל "מגרש השדים". לפי הטריילר והביקורות הטובות שהגיעו מארה"ב (שם הסרט נכנס ישירות למקום הראשון בטבלת שוברי הקופות) היה נראה שזה הצליח אבל אחרי שראיתי אותו אני חייב להגיד שלמרות הכוונות הטובות התוצאה רחוקה מלהיות משביעת רצון.

העלילה

"מאמא" מספר על ויקטוריה ולילי, שתי אחיות שאביהן רצח את אימן ונטש אותן בתוך בקתה רעועה ביער. כעבור 5 שנים הן נמצאות ע"י מחלצים ונשלחות לאימוץ אצל הדוד שלהן לוקאס (ניקולאי קוסטר וולדו מ"משחקי הכס") והחברה שלו אנבל (ג'סיקה צ'סטיין) שמנסים להחזיר אותך לחיות חיים נורמליים. הכל עובר על מי מנוחות וברוגע יחסי עד ששרשרת אירועים מטרידה שעוברת על אנבל ולוקאס גורמת להם להבין שהבנות לא מוגנות ושיש משהו שרוצה אותן לעצמו ומאיים לא רק עליהן אלא על כל בני הבית.

לביקורת

לפני שנתחיל, תיאום ציפיות קטן. למרות שכתוב על הפוסטרים ש"מאמה" מגיע מבית היוצר של גיירמו דל טורו הוא לא ביים או כתב את הסרט אלא רק הפיק אותו. דבר שני, למרות שמדובר בסרט אימה ולמרות הטריילר המעניין הסרט לא מפחיד. אמנם יש לפחות 3 סצינות שעשויות מעולה ומצליחות להבהיל אבל הרוב בקושי גרם לי לקפוץ מהכסא וחבל מאוד כי הסרט בנוי לפי התבנית הקלאסית של סרט אימה. יש סיפור מעניין. הסרט מצטלם בלוקיישן שנראה מעורר אימה מהפריים הראשון. הסצינות המפחידות מהונדסות ככה שהצופים מפחדים/נבהלים/קופצים מהכסא בדיוק בשנייה הרצויה ותמיד יש דמות כזאת שכולם לא סובלים ובסוף היא מקבלת את מה שמגיע לה . בנוסף על החיסכון באגף ההפחדות, הסרט אמנם נמשך כ-100 דק' אבל הוא ארוך מדי ומתקדם באיטיות מייגעת, קיצור של הסרט לשעה וחצי היה ממש עושה לו חסד. העלילה, שהיא הלב של הסרט, התחילה בצורה יפה ומאוד מבטיחה. באמצע היא התחילה לקרטע ולהתפצל לכל מיני כיוונים. לקראת הסוף היה נראה שהתסריטאים השתמשו בכל הקלישאות האפשריות וערבבו את כל מה שהיה בסרט לכדי מיש-מש לא הגיוני שהוביל לסצינת סיום מדכאת וארוכה נורא, מה שגרם לי לשאול את עצמי בשקט "זה נכון מה שראיתי עכשיו"? ולחשוב על סיומים אלטרנטיביים שניה אחרי שיצאתי מהאולם. מה שכן, יש כמה דברים יפים שאפשר להגיד עליו. הוא יפה ויזואלית. הצילום קטן, שחר-לבן ואינטימי מצד אחד ועשיר, צבעוני ומלא בפרטים מהצד השני. העיצוב האמנותי שלו שואב השראה מ"מגרש השדים" ומסרטי אימה יפניים כמו "הצלצול". יש שימוש מאוד יצירתי בעריכה ובסאונד שיוצרים תחושה של לחץ ופחד אצל הצופים ומוסיפים המון אמינות לסצינות הממש מפחידות. האפקטים הממוחשבים לא משתלטים יותר מדי על המסך. ג'סיקה צ'סטיין נותנת הופעה מרשימה ומחזיקה את רוב הסרט על כתפיה אבל 2 הילדות הקטנות שמשחקות לצידה מרשימות לא פחות ממנה ונותנות לה פייט לא רע בכלל. יש לי תחושה ש"מאמה" יילך חזק מאוד אצל תיכוניסטים שילכו לראות את הסרט בחבורות ויצרחו צרחות מרחישות אוזניים ברגעים הנכונים. מי שצפייה בסרט באולם מלא בבני נוער זה לא הקטע שלו מוזמן לחכות למתי שהוא יגיע לטלוויזיה. אני חושב שהוא יכול להוות אופציה לא רעה לשישי בערב בסלון החשוך, עם דלי של פופקורן וכמה בירות ליד.

בקיצור- בעיקר לתיכוניסטים.

 

"מאמה"- ארה"ב 2013, 100 דק'. בימוי: אנדי מוסצ'וטי. תסריט: אנדי וברברה מוסצ'וטי. שחקנים: ניקולאי קוסטר וולדו. ג'סיקה צ'סטיין. מייגן צ'רפנטיר. איזבל נליס. ג'יין מופט. דניאל קאש.

 

 

 

 

 


13:00
  /  
5.4.2013
  
מאת: איתמר נימרוד

1