Morel Solan – מובילה את הלהקה

הרמקול הרצפתי בסדרה החדשה של היצרן הישראלי. האם הסולן יפצח בקריירת סולו?

23:00
  /  
02.03.2013
  
מאת: איתי חזום

על היצרן

Morel הישראלית התחילה את דרכה ב 1975 על ידי מאיר מרדכי, ועם השנים הפכה ליצרנית רמקולים יותר ויותר מוכרת. למי שלא יודע, ההתמחות מספר אחת של Morel היא בתכנון ויצור של דרייברים – הוופרים, מידים, וטוויטרים, שמהווים את הלב של כל רמקול, ולא סתם דרייברים, אלא כאלו שתמצאו ברמקולים של חברות High end מסביב לעולם. לא מספיק? Morel גם לוקחת חלק בשוק הרמקולים של אודיו לרכב, עם סאבוופרים, רמקולים קואקסיאלים, וסטים של קומפוננט מהיוקרתיים שיש בשוק. זו כנראה הסיבה ש Pagani – יצרן מכוניות הספורט האיטלקי, בחר בהם.

בשוק הביתי, Morel נוגעת בכל מיני רבדים שונים, כגון סאטלאטים, מדפיים, רצפתיים, סאבוופרים, רמקולים לקירות/תקרה, ולפני כמה שנים נכנסה למועדון ה High end עם דגם ה Fat Lady, ולא מזמן עם דגם ה Sopran. כיצרן דרייברים, Morel אפילו לוקחים חלק בשוק ה DIY, כשכל חובב רמקולים יכול להשתמש בדרייברים שלהם על מנת לבנות רמקולים יחודיים משלו.

למי שתוהה, השם Morel הוא שילוב של Mordechai Electro-acoustics.

על הרמקולים

סדרת ה Solan מהווה את סדרת הכניסה של היצרן לשוק הסטריאו הביתי הקלאסי. בסדרה ישנם ארבעה דגמים: מדפי, רצפתי, סנטר, וסאבוופר. כולם מוצעים בגימור לבן או שחור, שמשלב עץ וצבע מבריק. באופן טבעי כסדרת כניסה, הרמקולים בסדרה אינם משתמשים בדרייברים מההיצע הרגיל של Morel, אך כן כוללים מאפיינים שלקוחים מספינת הדגל של החברה, ה Fat Lady.

מאפיינים טכנולוגים בסדרה:

  • התיבה: כל דגמי ה Solan משתמשים בתיבה שלא כוללת מילוי של חומר סופג כלשהו, ומתוכננת מראש לרטוט בצורה מסויימת, על מנת שהיא תהיה מסונכרנת עם הסאונד שיוצא מהדרייברים ברמקול. הרעיון שעומד מאחורי זה, הוא ליצור רמקול שמתנהג בצורה דומה לכלי מוזיקלי.
  • Ports: לפי היצרן, כל Port ברמקול ממוקם בדיוק מאחורי הוופרים, זאת על מנת לקבל באס יותר הדוק, ובאותו הזמן, מידריינג' יותר ריאליסטי ועם יותר נוכחות.
  • גריל "הלוטוס": הטוויטר בסדרה כולל גריל מתכת ייחודי, שמעוצב בהשראת פרח הלוטוס. לפי היצרן, הגריל כולל דפוס של חורים בצורות שונות וגדלים שונים, ועל ידי כך מאפשר פחות איבוד של סאונד, ואף הפחתה של עיוותים. כל זה כמובן בנוסף להגנה פיזית על הטוויטר העדין.

  • קרוסאובר: הקרוסאובר ב Solan תוכנן לעבוד כשהדרייברים ברמקול מחוברים בפאזה חיובית. לפי Morel, קרוסאובר כזה יותר מסובך לתכנון, אך יותר מתאים לתיאום העבודה בין הדרייברים השונים. הקרוסאובר כולל ביצועי פאזה אופטימליים, ובתמורה מאפשר לשמר את במת הסאונד של הרמקול, גם כאשר יושבים מחוץ לציר האזנה ישיר. בנוסף, הקרוסאובר אינו כולל שימוש בנגדים.

עיצוב ואיכות בניה:

ה Solan הוא בהחלט רצפתי שמתאים למאה העשרים ואחת. הרמקול יחסית קומפקטי, כולל במקרה שלי גימור עץ לבן נאה, וחזית עליונה שמעט בולטת, וצבועה בלבן מבריק. הבסיס של הרמקול עשוי מאליומיניום, וכולל את לוגו הסדרה מלפנים, מתחת לבסיס מתחברים הספייקים המצורפים שניתנים לכיוון אינדבידואלי, כאשר באריזה מצורפות תחתיות למי שרוצה לשמור על המרצפות/פרקט.

כל הדרייברים ברמקול מכוסים בגריל מתכת, ככה ששום ילד או בע"ח יוכל לעשות נזק, ובמקרה של הטוויטר, זה אפילו מוסיף לטאץ' הויזואלי.

ממאחור ישנו Port עליון לדרייבר המידריינג', ו Port תחתון לדרייבר הבאס, שאגב, מותקן לצידי התיבה. מעל ה Port התחתון ישנו סט אחד של טרמינלים, ללא אפשרות ל Bi wire/amp.

 

מפרט טכני:

  • טוויטר: 25mm כיפתי, מסוג Soft Dome.
  • מידריינג': 130mm, ממברנה משילוב של נייר ותרכובת פולימר.
  • וופר: 160mm, ממברנה משילוב של נייר ותרכובת פולימר.
  • תדרי חיתוך בקרוסאובר: 2.2kHz, 150Hz.
  • עכבה: 4Ω רשום באתר החברה, 6Ω רשום על הרמקול.
  • טווח תדרים: 40Hz-18kHz  ±2dB.
  • רגישות: 88dB.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 140W RMS.
  • מידות: גובה 940mm, רוחב 178mm, עומק 292mm.
  • משקל: 14.5kg.
  • מחיר מומלץ לצרכן: 5490 ש"ח.

מדידות

הערות:

  • המדידות האלו מיועדות להראות רק חלק מהתנהגות הרמקול, ולעשות זאת ללא ההשפעה של חדר כזה או אחר, וטעמו האישי של המאזין.
  • המדידות האלו אינן מראות בשום אופן כיצד רמקול ישמע בחדר, או איך הוא יגיב לציוד אליו הוא משודך.
  • אלו רק חלקים בודדים ממכלול הפרמטרים שמרכיבים את הסאונד שרמקול מפיק.

עכבה

על עכבה אפשר לקרוא כאן. עכבה מסוגלת להראות לנו כמה הרמקול "קשה" להנעה בשביל המגבר, האם ישנם רזוננסים לא רצויים ברמקול, לאיזה תדר מכוון ה Port (מה שרומז כמה נמוך הרמקול מיועד לרדת בבאסים), ועוד.

  • ה Solan מוגדר כרמקול בעל עכבה של 4Ω (מאחורי הרמקול רשום 6Ω), ורואים את זה. עם עכבה מינימלית של 2.1Ω, ושילוב של עכבה נמוכה/פאזה קיצונית ב 70Hz, מדובר על רמקול יחסית קשה להנעה.
  • בליטה מוזרה למראה בין 200-300Hz, עלולה להעיד על רזוננסים כלשהם.
  • ה Port התחתון ברמקול מכוון לתדר 33.5Hz.
  • הרמקול עלול להישמע מעט יותר בהיר בתדרים מסויימים, עם מגברי שפורפרות בעלי עכבת מוצא גבוהה.

Frequency response:

על Frequency response אפשר לקרוא כאן, וכאן. פה ניתן לראות דברים כגון האיזון הטונאלי של הרמקול, כמה נמוך הוא יורד בבאסים, האם ישנם רזוננסים לא רצויים, ועוד.


קו אדום: טוויטר + מידריינג'
קו ירוק: וופר
קו כחול: Port עליון
קו סגול: Port תחתון
  • הרמקול נוטה לצד הבהיר, כאשר ישנו שקע מוזר בין 1-2kHz.
  • נקודת החיתוך בין הוופר למידריינג' נופלת בערך ב 265Hz, גבוה יותר מהמפרט הטכני. דרייבר המידריינג' מתנהג מעט מוזר באיזור הזה, הוא נחתך בצורה חדה עד ל 250Hz, ורק אז ממשיך לרדת בעוצמה בצורה יותר סטנדרטית.
  • הרבה מתרחש באיזור ה 200-300Hz. ישנם רזוננסים מאד חזקים משני ה Ports שברמקול, כאשר ה Port העליון ממשיך גם לתדרים גבוהים יותר. אני מניח שכל זה חלק ממה שעומד מאחורי הרעיון של התיבה יוצאת הדופן. מכיון שה Ports ממוקמים מאחורי התיבה, ההשפעה של הרזוננסים האלו על התוצאה הסופית תהיה תלויה בחדר, ובמיקום הרמקולים יחסית לקיר האחורי, ו/או הקירות הצדדיים.
  • עושה רושם שתדר הכיוון של ה Port העליון נופל באיזור ה  80Hz.
  • לדעתי ה Port התחתון מכוון לתדר נמוך מדי, אבל מצד שני זה יכול להועיל לבאסים בחדרים קטנים.

האזנה:

האזנה נעשתה בסלון ישראלי ממוצע, 3.25 מטר רוחב על 10.5 מטר אורך (7.5 בנקודה מסויימת). כל רמקול כ 30 ס"מ מהקיר האחורי, ומספר מטרים מהקירות הצדדיים. הרמקולים במבחן עבדו עם הגרילים, מכיון שאלו אינם מיועדים להסרה.

ציוד: Rotel RA-12: מגבר סטריאו משולב DAC.

על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי, קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/קטיפתי/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית, ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי, עם המוזיקה שאני בחרתי, עם הציוד שברשותי, וחדר ההאזנה שלי, ולמישהו אחר עם טעם מוזיקלי אחר, ציוד אחר, וחדר אחר הרמקולים יכולים להישמע שונה לגמרי, אז נא לקחת את זה בחשבון. מי שרוצה לדעת אם הרמקולים נשמעים לטעמו פשוט יצטרך ללכת ולהאזין להם.

Musica Nude 55/21

באלבום החמישי של הצמד האיטלקי, היו לי פה ושם הסתייגויות לצד התרשמויות. בקטע הראשון Pazzo Il Mondo, ה Solan נשמעו מפורטים, מדוקדקים, והזמרת השתלבה יפה עם הקונטרה. לעומת זאת, בקטע Bocca Di Rosa, הקונטרה נשמע צבוע וחלול, ובנוסף האפיל מעט על הזמרת, היא אגב, נשמעה חדה "ומהירה" כראוי. בקטע  Two For One שוב, היה פירוט יפה, ובמה ראויה לניואנסים הקטנים.

Lisa shaw – Free

אלבומה השני של Shaw מורכב משילובים של מוזיקת האוס, נשמה, ו R&B. בקטע הרגוע – Better Days, הזמרת נשמעה יחסית חמימה, הבאס היה ספוגי אך חסר פאנצ'יות נחוצה. בקטע הקצבי יותר – Like I Want To, ה Solan כבר נשמעו בהירים מדי, ומפורטים מדי. הבאס היה שם, אבל כל האלמנטים לא התאימו ממש אחד לשני. בקטע האוס עמוק כמו All Night High, ה Solan כבר הסתדרו יותר טוב, עם הפרדת כלים ראויה, ופאנצ'יות סבירה בסה"כ.

Enya – The Celts

אלבומה הראשון של Enya, יצא ב 1987, אך לאחר חמש שנים יצא שוב, בגרסה מחודשת. זה לדעתי האלבום הכי "אינטימי" שלה. בקטע Aldebaran ה Solan הציגו במה עמוקה, ופירוט מרשים, אך היה חסר לי מעט חמימות, במיוחד במיד באס. ב Fairytale היתה הרגשה של במה רחבה, הזמרת ששרה כאילו מאחורי הכלים, לא נבלעה בהם, והרושם היה גדול יחסית למידות של הרמקולים עצמם. בקטע מינימליסטי כמו Epona ה Solan הרגישו הרבה יותר בבית לדעתי, כאשר כל צליל מקבל תשומת לב ראויה, והעסק נשמע אולי מעט צבוע, אך מפורט ולא בהיר מדי.

 

לאחר כל מיני האזנות נוספות לאלבומים שונים, הגעתי למסקנה שבתנאים שעמדו לרשותי, ה Morel Solan היו רמקולים שיותר התאימו לקטעים אינסטרומנטלים/ווקלים עדינים, מאשר הפקות גדולות, ולהקלטות שנוטות יותר לצד הרגוע או Laidback, מאשר בהירות וחדות. מי שאוהב מוזיקה אלקטרונית צריך מעט להיזהר, ה Solan לא ממש השתלבו עם הז'אנר הזה, למעט בקטעים יותר מאוזנים ו/או בז'אנר המינימל. בנוסף, אני חושב שהרמקולים האלו יותר יתאימו לחדרים קטנים יחסית, ופחות יגיעו לידי פוטנציאל בסלון גדול.

הרמקולים בהחלט מוסיפים פה ושם צבע מסויים לסאונד, והעניין בסופו של דבר תלוי בטעם אישי. לדעתי יהיה חשוב להאזין לרמקולים האלו לפני רכישה, כאשר בכל הקשור לציוד, אני הייתי ממליץ למי שימצא את הרמקולים קצת פתוחים מדי לטעמו, לשדך אותם לציוד בעל אופי יותר "חם", זה אגב, לא אומר בהכרח מגברי שפורפרות כי כפי שציינתי מקודם, ה Solan עלולים להישמע יותר מדי מפורטים על מגברי שפורפרות לא מתאימים.

סיכום

ה- Morel Solan הם רצפתיים לא שגרתיים. הם בעלי תיבה שתוכננה מראש להוסיף מעט צבע ואופי לסאונד, הם שואבים רעיונות וטכנולוגיות מרמקולים הרבה יותר יוקרתיים, וכל זה נעשה על ידי יצרן שבראש ובראשונה מתמחה בתכנון ויצור של דרייברים לרמקולים, זאת בשונה מהרבה יצרני רמקולים אחרים בשוק שפשוט רוכשים דרייברים מיצרנים מתמחים כמו… כן, Morel בעצמם.

בכל הקשור לסאונד, ה Solan היו מעט מפורטים מדי לטעמי, וגם פה ושם מעט צבועים מדי. מה שכן, רוב המסקנות שלי היו מבוססות על התוכן המוזיקלי לו האזנתי. כל עוד הגבלתי את עצמי לסגנונות/הקלטות שאני חושב שהשתלבו יפה, אז נהניתי מהתוצאה, אבל בפועל אני אוהב לשמוע המון סגנונות שחלקם לדעתי לא התאימו. לכן, אני ממליץ למי שבודק אותם לפני רכישה, לגוון, אחרת עלולים לפספס משהו.

סאונד בצד, ה Solan הם רמקולים יפים, ועם טאצ'ים קטנים שיוצרים חזות אלגנטית ויותר יוקרתית ממה שעלולים לחשוב. הגימור עשוי טוב, הדרייברים לעולם לא יסבלו תחת העינויים של הילדים ו/או בע"ח בבית, ואפילו האישה תאהב אותם. אהה, ובוא לא נשכח, הם ישראלים.

מחיר מומלץ לצרכן: 5490 ש"ח 

לדיון בנושא: Morel Solan – מובילה את הלהקה


23:00
  /  
2.3.2013
  
מאת: איתי חזום

1