מצלמת פנסוניק LX7

הלומיקס LX5 היתה מצלמה של צלמים על כל המשתמע מכך, אך היה חסר לה משהו שיכול היה להפוך אותה גם ...

8:00
  /  
03.02.2013
  
מאת: אייל גורביץ'
הקדמה

הלומיקס LX5 היתה מצלמה של צלמים על כל המשתמע מכך, אך היה חסר לה משהו שיכול היה להפוך אותה גם לפופולארית. נראה היה שבכל תחום היתה מתחרה אחת לפחות שעלתה עליה, בין אם היה זה גודל החיישן, גודל הצמצם, קומפקטיות או טווח הזום, היא לא היתה האפשרות האולטימטיבית בזמן ההחלטה על קניה.

 


התמונה מאתר פנסוניק העולמי
 

ה-LX7, לעומת זאת, שונה ממנה. לא שהיא טובה מכל מתחרותיה בכל תחום ותחום, אך היא עוברת סף קריטי של מצוינות, רמה בלתי נראית של שלמות, אם תרצו.

המבקרים יכולים לסבור אחרת, וחלקם עושים זאת, בטענה שאורך עדשה של 90 מ"מ אינו גדול מספיק. זה נכון, כמובן, ועלול להרחיק אנשים מסויימים, אך זה מספיק בשביל צילום רחוב, צילום משפחתי, צילום נוף וצילום אדריכלות.

למרות זאת, אף אחד מהמבקרים לא יכול לטעון דבר נגד גודל הצמצם שלה, שכן גודל הצמצם המקסימלי שלה הוא f/1.4 ב-24 מ"מ והוא קטן רק עד f/2.3 ב-90 מ"מ. כל מי שמבקש יותר, צפוי להתאכזב.

עצם העניין הוא שה-LX7 מעודדת יצירתיות, מחשבה על קומפוזיציה, על פרופורציות, על עומק שדה וכו'. ובנוסף לכל זה, היא מסוגלת לשבת בכיס המכנסיים (בקושי, אבל מסוגלת) או ביתר נוחות בכיס המעיל או החולצה.

 איכות בניה ותפעול

איכות בניה

התחושה שעולה מהגוף המתכתי המוצק של ה-LX7 היא שהוא יכול להחזיק מעמד שנים ארוכות ללא שריטה.הוא קטן מספיק בכדי לשבת בנוחות ביד אחת אך לא קטן עד כדי מימדים של צעצוע (מישהו דיבר על ה-S110?).

אם כבר מדברים על תפעול ביד אחת, ל-LX7 יש מחיר אותו יש לשלם בעבור גודלה ויכולות העדשה שלה – המחיר הזה מגיע בצורה של כיסוי העדשה. באין מקום למכסה פנימי אוטומטי, אין ברירה אלא להסיר את המכסה ידנית לפני שמדליקים את המצלמה.

יש לשים לב שאם משאירים את המכסה על העדשה, מדליקים את המצלמה ובאותו זמן לוחצים חצי לחיצה על כפתור המחשף, מערכת האוטופוקוס יוצאת מסנכרון ולא מסוגלת לפקס עד לכיבוי והדלקה מחדש של המצלמה.

 ביצועים

מהירות זום ופוקוס: החדשות הרעות הן שהזום מתחיל במהירות איטית להחריד, ומאיץ תוך כדי מעבר דרך אורכי המוקד. זה סביר תוך כדי צילום וידאו אולי, אך בצילום תמונות, זה עלול להפריע לא מעט.

 


24mm

 


90mm

מערכת הפוקוס האוטומטי, לעומת זאת, מהירה – עד כדי פיקוס כמעט מיידי ברוב המקרים. באופן טבעי, המהירות הגבוהה ביותר מתקבלת בצד הרחב של העדשה ובתנאי תאורה טובים, אך גם בתאורה חלשה (חדר המואר על ידי נורה אחת) מדובר במקסימום של שניה אחת בזום מלא. זמנים ארוכים יותר קורים רק בתאורה מינימלית, כאשר אור העזר לפוקוס כבוי והמיקוד נעשה על אובייקט בעל קונטרסט נמוך.

תפעול: באופן מפתיע, אחד הניואנסים החכמים ביותר של ב-LX7 הוא לאו דוקא טבעת הצמצם הייעודית, אלא הכפתור שצמוד לה – האחראי על יחסי הגודל של התמונה (aspect ratio).


התמונה מאתר פנסוניק העולמי

כפתור זה יגרום לכם לחשוב על פרופורציות התמונה שלכם ויאפשר בחירה ישירה ומיידית של בחירתכם. זה המאפיין שמעורר יצירתיות באופן הבולט והחזק ביותר במצלמה. יתר-על-כן, ניתן להמנע מבחירה אפריורית על ידי אפשרות נוספת בתפריטים ששומרת עבור כל תמונה ארבע גרסאות שונות – אחת בכל פרופורציה אפשרית (1:1, 4:3, 3:2, 16:9). בשימוש באפשרות זו, מוצגים מרובעים צבעוניים על המסך כדי להמחיש את התמונות השונות שיתקבלו.

 

 


1X1


4X3


3X2


16X9

 

ברור שפנסוניק השקיעו מאמצים רבים בעניין יחס הגודל הן בתוכנה והן בחומרה, שכן הם בנו את ה-LX7 סביב חיישן בעל 12.8 מגהפיקסל המספק בסופו של דבר בסביבות 10 מגהפיקסל בכל יחס גודל (חוץ מ-1:1), וזאת בכדי לתת את אותה זוית ראיה (אלכסונית) בכל פרופורציה.

כפתור נוסף שנמצא על העדשה והופך את החיים לנסבלים מעט יותר הוא בורר מצבי הפוקוס, שכולל פוקוס אוטומטי רגיל, פוקוס אוטומטי לצילום מאקרו ופוקוס ידני. הפוקוס הידני נתמך על-ידי כפתור נוסף הממוקם בגב המצלמה ושולט בפוקוס. בעת כיוון הפוקוס, המצלמה מגדילה את איזור הפוקוס בכדי לאפשר הצצה טובה יותר ופוקוס מדוייק יותר. בנוסף, מוצג סרגל מרחקים ועליו מצויין מרחק הפוקוס הנבחר ועומק השדה האפקטיבי.

הכפתור הבולט ביותר במצלמה הוא הבורר הייעודי של הצמצם, המדמה שליטה במצלמות ריינג'פיינדר מהעת העתיקה. הגדולה של הכפתור הזה היא טבעיות השימוש בו – לאחר זמן קצר הוא פוסק להיות מיוחד והופך להיות כלי צילום אינטגרלי שלא צורך ריכוז מיותר.

ייצוב תמונה: ה-LX7 עושה שימוש במנגנון הדגל של פנסוניק – ה-Power O.I.S (Optical Image Stabilization), שנמצא ברוב המצלמות ברמה הגבוהה של החברה. הוא מאפשר צילום במהירות של עד ל-1/2.5 שניות באורך מוקד של 90 מ"מ, ושווה בחישוב גס לתוספת של חמישה סטופים, אלא שבכדי להגיע לתוצאות טובות כל-כך צריך לעצור את הנשימה תוך כדי צילום. אלה נתונים טובים מאוד אך לא מדהימים, כלוקחים בחשבון את הטכונולוגיה הקיימת כיום ומיצוב המצלמה בשוק.


ללא מייצב תמונה

 


עם מייצב תמונה

חיי סוללה: אם מתייחסים לעובדה שמדובר במצלמה קומפקטית, הנתון הרשמי של 330 תמונות לטעינה נשמע בסדר גמור. השוואה לדגמים מתחרים מראה שה-LX7 שווה להם או טובה מהם ברוב המקרים (פוג'י X20 – 270 תמ', XF1 – 300 תמ', קנון G15 – 350 תמ',S110 – 200 תמ').

יתר על כן, שימוש בחיי היומיום מראה שהנתון האמיתי גבוה בהרבה, כאשר עושים שימוש מועט בפלאש – הרבה מעבר ל-400 התמונה בטעינה בודדת של הסוללה.

איכות תמונה

איכות תמונה

צבעים וקונטרסט: צבעי ברירת המחדל שה-LX7 מייצרת בקבציJPG  רגילים עשויים להיחשב מעט רוויים מדי. עבור מי שזו תחושתו, ה-LX7 מציעה סוללה של מצבי צבעים, כיוונים והגדרות שמאפשרים לכל אחד לגרום לה לנגן את המנגינה המדויקת שמתאימה להם.

 


Standard

 


Vivid

 


Natural

 


Monochrome

 


Scenery

 


Portrait

טווח דינמי: למרות שהדבר לא מפתיע, הטווח הדינמי המוצג על-ידי המצלמה הזו משאיר טעם חסר. אמנם הוא טוב מרובן המוחלט של המצלמות הקומפקטיות, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר ממצלמה קופמקטית עם חיישן של כזו. הטריקים שה-LX7 מציגה, כמו מצב HDR ושיפור טווח דינמי אוטומטי עוזרים במשהו, אך לא מהווים תחליף ליכולות של חיישנים גדולים יותר, כך שאל תצפו לתמונות מלאות פרטים של אובייקטים מוצלים על גבי רגע שטוף שמש.
 


Off

 


Low

 


Standard

 


High

רגישות: חיישן ה-CMOS בגודל 1/1.7"  של ה-LX7 מציג גמישות טובה בכל הנוגע לרגישות ורעש. הוא מעט קטן יותר מזה של ה-LX5 הקודמת (שהיה בגודל 1/1.63") ואינו עושה שימוש בכל השטח שלו (בשביל יחסי הגודל השונים). עדיין, הפלט המתקבל ראוי לציון לשבח ברגישות גבוהה.

 


ISO80

 


ISO80 crop

 


ISO100

 


ISO100 crop

 


ISO200

 


ISO200 crop


ISO400

 


ISO400 crop

 


ISO800

 


ISO800 crop

 


ISO1600

 


ISO1600 crop

 


ISO3200

 


ISO3200 crop

 


ISO6400

 


ISO6400 crop

 


ISO12,800

 


ISO12,800 crop

התמונות מלאות פרטים וצבע עד לאסא 800, כשניתן להבחין ברעש רק באסא 800 בהגדלה רצינית. באסא 1600 הרעש רק נראה לעין גם על גבי מסך מחשב, אך עדיין נקי למדי ויכול בהחלט לשמש גם להדפסות קטנות עד בינוניות. אסא 3200 הוא הגבול אותו לא מומלץ לחצות בהדפסה, אך עדיין שמיש לשיתוף והצגה על מסך. אסא 6400 ו-12800 שם אם תזדקקו להם, אך יש להשתמש בהם תוך לקיחה בחשבון שהפלט שלהם רועש מאוד ודל בפרטים.

יש לשים לב כי מצב ה-Auto ISO נוטה לבחור רגישויות נמוכות גם כשהמשמעות היא מהירות סגר נמוכה מהרצוי. מצב Intelligent ISO לעומתו, עושה עבודה טובה יותר באבחון תנועה של היד ושל האובייקט ובוחר רגישויות גבוהות יותר בהתאם.

איזון לבן: יותר מאיך שאיזון הלבן האוטומטי של ה-LX7 מתנהג תחת אור מלאכותי (טוב מאוד), בולטת לעין הקלות שבה ניתן לקבוע איזון לבן ידני או לכוון אותו לפי העדפות אישיות. בנוסף להגדרות מוכנות מראש של מצבי תאורה, יש תפריט פיצוי צבע שמאפשר הטיה של האיזון לכיוון צבע מסויים. כמו-כן, יש שני מקומות בתפריט לקביעת איזון לבן ידני.

אלה אינטואיטיבים לשימוש בעיקר הודות לעובדה שאין צורך בלחיצה על כפתור המחשף בכדי לקבוע איזון לבן ידני. תהליך זה יוצר בלבול במצלמות רבות, אך לא במקרה של ה-LX7. ההיפך הוא הנכון.

איכות וידאו: ה-LX7 מציעה וידאו ברוזולוצית full HD, כלומר 1920×1080, ותומכת בפורמטיםAVCHD  (עד 60 פריימים לשניה) ו-MP4 (עד 30 פריימים לשניה). צילום וידאו מלווה בשליטה מלאה או חלקית על החשיפה (עדיפות צמצם או עדיפות סגר), פיצוי חשיפה, פוקוס בודד או מתמשך, וכו'.

סרטוני הוידאו נעימים מאוד לעין, הפוקוס האוטומטי תוך כדי צילום הוידאו מתבצע לרוב במהירות ובאופן מדוייק, ומערכת ייצוב התמונה מצויינת – עד כדי כך שניתן, אם מקפידים, לצלם וידאו תוך כדי הליכה ולקבל מראה של צילום מעגורן.

הילוך איטי קיים עד ל-120 פריימים בשניה ברזולוצית 720p בפורמט MP4 – כלומר איטיות של x4 ב-HD. יש לציין שמנגנון ביטול רעשי הרוח אינו יעיל מספיק, לכן לא מומלץ לצלם סרטונים בהם הסאונד חשוב בתנאי מזג אויר שאינם אופטימלים.

 מאפיינים מתקדמים

מאפיינים מתקדמים

פנורמה אוטומטית: השימוש בפנורמה אוטומטית, כמו גם המצאותה במצלמות מתפשטים במהירות הגבוהה ביותר מאז המצאת הוידאו עם הסאונד. החלוצים בתחום זה היו סוני, מהם עדיין יש לכל שאר החברות, וביניהן פנסוניק, מה ללמוד.

הפנורמה האוטומטית של ה-LX7 עובדת היטב רוב הזמן, ומייצרת פנורמות חלקות ויפהפיות, כל עוד לא מגדילים אותן ל-100% ובוחנים את התפרים בין התמונות המחוברות. לעתים, הפלט שנוצר על ידי הפנורמה האוטומטית לא ניתן לשימוש, בגין חיבורים נראים לעין או הבדלים משמעותיים בחשיפת התמונות – מצבים אלה קורים כאשר יש הבדלים קיצוניים בתאורה או כאשר מתקילים את המצלמה בקווים ארוכים ישרים או אלכסוניים.

הפנורמה אפשרית בכל הכיוונים (למעלה, למטה, ימינה, שמאלה) ואין קביעה מראש של זווית הראיה – היא ממשיכה לצלם ולתפור כל עוד לוחצים על המחשף ומזיזים את המצלמה באותו כיוון.

בכדי לקבל פרופורציות שמישות יותר, מומלץ להשתמש בכיוון למעלה או למטה, ולצלם לרוחב הנוף כאשר המצלמה נוטה על צידה. התוצאה עשירה יותר בפיקסלים ואינה צרה כמו זו המתקבלת מהחלקת המצלמה הצידה כשהיא ישרה.

צילום מתמשך: בהצאם למיצובה של ה-LX7, היא מציעה צילום רציף של 11 תמונות בשניה ברזולוציה מלאה. יתר על כן, אפשר להעדיף קצב נמוך יותר של 5 תמונות בשניה ולהרוויח פוקוס אוטומטי גם בין התמונות. קיימים גם שני קצבים מהירים יותר ברזולוציות נמוכות יותר – 40 תמונות לשניה מתקבלות בתמורה לחצי מהרזולוציה, ו-60 תמונות בשניה משאירות רבע מהרזולוציה בלבד, אך מסוגלות לצלם כ-10 תמונות תוך כדי מצמוץ עין בודד.

צילום רצף: ה-LX7 כוללת יכולות רבות נוספות, אך המשמעותית ביותר ביניהן היא היכולת לקבוע צילום מראש במרווחי זמן קבועים. המרווחים האפשריים הם בין דקה אחת ל-30 (חבל מאוד שאין מרווח קטן יותר מדקה), לרצף שבין 10 ל-60 תמונות, כלומר בין סך הכל של בין 10 דקות ל-30 שעות.

פילטר ND: בכדי לעשות שימוש מלא בצמצם הגדול של ה-LX7 במונחים של עומק שדה נמוך גם בתאורת יום רגילה, יש צורך להקטין את כמות האור שעובר דרך העדשה (אחרת יש להשתמש בצמצם קטן יותר, גם במהירות המקסימלית ובאסא מינימלי).

לר רק שפנסוניק ציידו את ה-LX7 בפילטר ND מובנה, הם גם הפכו אותו לקל ביותר לשימוש. לכפתור המשמש לפוקוס ידני בגב המצלמה תפקיד כפול, בתור מפעיל פילטר ה-ND, לחיצה יחידה כמעט בכל מצב, והפילטר מקזז שלושה סטופים (מצמצם לכדי שמינית) מכמות האור.

פילטרים אומנותיים: מכורח המציאות, כל מצלמה עכשיווית צריכה שיהיו לה פילטרים משעשעים או 'אומנותיים', וה-LX7 עומדת בתנאים האלה בגדול. ישנם לא פחות מ-16 פילטרים שונים לבחירה, כשחלקם שימושיים מאוד, חלקם מצחיקים וחלקם מיותרים (נתון לטעם אישי, כמובן).

 


Expressive

 


Retro

 


High Key

 


Low Key

 


Sepia

 


DynamicMonochrome

 


Impressive Art

 


High Dynamic

 


Cross Process

 


Toy Effect

 


Miniature Effect

 


Soft Focus

 


Star Filter

 


One Point Color

 


Smooth Defocus

 


Radial Defocus

 סיכום

תחרות

השוק של היום מציע יותר ויותר מצלמות קומפקטיות עיליות, תוך הבדלה ברורה והכרחית בינן לבין מצלמות של טלפונים סלולרים. משמעות הדבר היא של-LX7 יש מתחרים רבים מולם היא נאלצת להתמודד.

ה-LX7 מסוגלת להכנס לכיס המכנסיים אך לא בנוחות. ה-RX100 של סוני וה-S110, לעומת זאת, נכנסות ללא כל קושי. היתרון של ה-LX7 על פניהן הוא בצמצם הגדול שלה – כסטופ שלם בצד הרחב של העדשה וכשני סטופים בצד הארוך שלה. ה-RX100, לעומת זאת, מציעה חיישן גדול באופן משמעותי בנוסף להיותה קומפקטית, אך דורשת מחיר גבוה בכ-50%.

מתחרים קרובים יותר הם ה-G15 של קנון, ה-X20 וה-FX1 של פוג'י וה ZX-2 של אולימפוס, אך לכל אלה חסרה העדשה הרחבה (24 מ"מ) של ה-LX7. ה-G15 וה-X20 גדולות מה-LX7 אך מציעות עינית מובנית (זו של ה-X20 בעלת מידע צילומי בתוכה), בעוד שהעינית של ה-LX7 היא תוספת אפשרית במחיר לא מבוטל, כמו אצל ה XZ-2.

בשורה התחתונה, ה-LX7 מציעה חבילה משכנעת ביותר של איכות תמונה, קומפקטיות, נוחות תפעול ומחיר, ולכן היא צפויה להמצא גבוה ברשימת העדפות הקונים.

ציון

איכות תמונה: 9
ביצועים: 9
איכות בניה ותפעול: 9
מאפיינים מתקדמים: 9

ציון כולל: 9

תודה לחברת יורוקום, יבואנית פנסוניק בישראל, על השאלת המצלמה לסקירה.

לדיון בנושא: מצלמת פנסוניק LX7


8:00
  /  
3.2.2013
  
מאת: אייל גורביץ'

1