סרט לסוף שבוע – לינקולן

אחרי שזכה בגלובוס הזהב, בפרס איגוד המבקרים ושבר שיא של מועמדויות לאוסקר מגיע "לינקולן" האפוס התקופתי של סטיבן שפילברג למסכים ...

9:00
  /  
25.01.2013
  
מאת: איתמר נימרוד

הקדמה

משהו לא טוב עובר בשנים האחרונות על סטיבן שפילברג. אחרי שבחצי הראשון של העשור הקודם הוא הוציא תחת ידיו שורה של סרטים ששילבו בצורה טובה בידור ואיכות והצליחו גם קופתית וגם ביקורתית (a.i., דו"ח מיוחד, תפוס אותי אם תוכל, טרמינל ומלחמת העולמות) הוא התחיל טיפה להישחק. "מינכן" היה מדכא וקשה לעיכול ו"אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגלות הבדולח" הצליח בקופות אבל היה מלא בבעיות תסריטאיות. בשנה שעברה הוא שיחרר למסכים 2 סרטים אחד אחרי השני. "הרפתקאות טין טין", עיבוד האנימציה שלו ושל פיטר ג'קסון לקומיקס הידוע של הרז'ה הבלגי היה מאוד משעמם והתאים יותר לילדים מאשר לכל המשפחה ו"סוס מלחמה" שיצא אחריו היה אהוב המבקרים אבל לא הצליח קופתית. השנה שפילברג חזר למסכים עם "לינקולן", האפוס התקופתי החדש שלו שכבר הספיק לזכות בפרסי איגוד המבקרים ובגלובוס הזהב על המשחק ולשבור שני שיאים. השיא הראשון הוא של מס' המועמדויות לפרס האוסקר-14 בסך הכל (ביניהן לפרסי הסרט והבמאי). השיא השני הוא של הסרט הארוך והמייגע ביותר שאי פעם ראיתי בקולנוע.

העלילה

אבל לפני שנגיע למה שאני חושב על הסרט אני אספר לכם עליו קצת. "לינקולן" מספר על ארבעת החודשים האחרונים בחייו של הנשיא השישה-עשר של ארצות הברית אברהם לינקולן (שאותו מגלם דניאל דיי-לואיס), שנחשב לאחד מהנשיאים הזכורים והאהודים ביותר וגם לזה ששינה את ההיסטוריה האמריקאית. הסרט עוקב אחרי הרצון שלו לסיים את מלחמת האזרחים בארצות הברית, להכניס את התיקון ה-13 לחוקה שמבטל את העבדות ולאחד את העם. ככל שהסרט מתקדם אנחנו מקבלים מבט מרתק על שיטות העבודה ה"לא שגרתיות" שהוא מחליט לאמץ וגם נחשפים ליחסים שלו עם משפחתו הקרובה עם חברי הקבינט שלו ועם החיילים והאזרחים. 

לביקורת

אני אתחיל בסיבות שבגללן לא אהבתי את הסרט. שתי הסיבות הראשונות הן האורך והקצב שלו. הסרט אורך כ-150 דק' שהן שעתיים וחצי של סרט. בדרך כלל אין לי בעיה עם סרטים ארוכים אבל הסרט הזה מתחיל באיטיות ודורך הרבה זמן במקום, בשלב יותר מאוחר הקצב עולה והעלילה מתחילה להתפתח אבל רוב הצופים ואני ביניהם כבר איבדו את הסבלנות ממזמן. הבעיה השלישית היא העובדה שבגלל שהתסריטאי מגיע מעולם התיאטרון הסרט מכיל כמות אסטרונומית של דיאלוגים והרבה מאוד מידע שהשחקנים צריכים להעביר ושהצופים צריכים להקשיב לו. ככל שעבר הזמן זה נהיה מיותר ומעיק ,גרם לי להרגיש שאני נמצא בתוך הצגה מצולמת או בתוך שיעור היסטוריה מומחז והרס לי את כל ההנאה מהסרט. מה שכן אהבתי זה המשחק. דניאל דיי לואיס מגיש הופעה אמינה מצד אחד ועוצמתית מצד שני בתפקיד אברהם לינקולן והוא בטוח ייקח על זה את האוסקר, כשחוץ ממנו צוות השחקנים כולל גם את סאלי פילד בתור אשתו, טומי לי ג'ונס בתור אחד מחברי הקבינט, דיוויד סטארת'רן בתור מזכיר המדינה והאיש הכי קרוב ללינקולן וג'יימס ספיידר בתפקיד קומי ומפתיע. העיצוב האומנותי משחזר בצורה מדויקת את התקופה, הפסקול תורם מאוד לאווירה ובתוך כל הפטפטת והכבדות המעיקה יש גם כמה תמונות עוצמתיות ומרשימות.

בקיצורכבד ומרשים באותה מידה. אם אתם רוצים לראות תראו בבית ולא בקולנוע, לפחות שם ניתן להריץ קדימה את הפטפטת.

 

 

"לינקולן"- ארה"ב 2012 150 דק'. בימוי: סטיבן שפילברג. תסריט: טוני קושנר. שחקנים: דניאל דיי-לואיס, סאלי פילד, טומי לי ג'ונס, דיוויד סטארת'רן. ג'יימס ספיידר, טים בלייק נלסון, ג'וזף גורדון לוויט.

 

 

 

 

לדיון בנושא: סרט לסופ'ש-לינקולן


9:00
  /  
25.1.2013
  
מאת: איתמר נימרוד

1