אוזניות CitiScape של פיליפס – השקט שנשאר

יום ראשון, 6:30 בבוקר, תחנת הרכבת במודיעין, אני נכנס לתחנה, לוקח עיתון מהאיש בכניסה, עובר את הבידוק הבטחוני, קונה קפה הפוך קטן במחיר מופקע (מוקדם לי מדי בשביל להכין קפה כמו שצריך) ומתיישב ברכבת. חלק הבא הוא אחד החביבים עלי בבוקר – לשבת בשקט, לשתות קפה ולקרוא עיתון. הרכבת מאפשרת לי לעשות את זה תוך כדי נסיעה לעבודה. לפתע, שיר כלשהו של אייל גולן נשמע ברקע ואחרי כמה שניות 'הלו'. זהו, נגמרה השלווה ותם השקט, הם הוחלפו בצד אחד של שיחה קולחת ולעתים קרובות אינטימית בין חיילת כלשהי לחבר/חברה שלה.

אני מניח שלרוב הקוראים יצא לחוות התנסות דומה ברכבת, אוטובוס או בכל הזדמנות אחרת. בשביל זה רבים מהנוסעים בתחבורה ציבורית משתמשים באוזניות ובמוסיקה על מנת לנטרל רעשים חיצוניים.

בסקירה זו אסקור את האוזניות CitiScape: Downtown של פיליפס.

אני מניח שזו לא הדרך הרגילה שלהם לשלוח את האוזניות אלא המצאה מקומית כי אני קבלתי קופסת אוזניות בתוך קופסא גדולה.
האוזניות יושבות יפה בתוך הקופסא שלהן. ניראות מרשים. או שכישורי הפתיחה שלי גרועים או שהנדסת האנוש של הקופסא צריכה שיפור כי בשביל לפתוח אותה הייתי צריך 10 דקות של מאבק עם הדבק + שימוש בלדרמן.
לבסוף נפתחה הקופסא. היא מכילה:

אוזניות CitiScape בצבע לבן שכוללות חוט באורך 1.2 מטר עם שלט קטן במרחק 20 ש"מ מהאוזניות. השלט נועד לאפשר מעבר בין שיחות טלפון למוזיקה ששומעים.
מחבר נוסף ברוחב 3.5 מ"מ לחיבור לנוקיה, סמסונג וסוני אריקסון.

טווח תדרים – 18-22,000Hz
רגישות – 102dB
התנגדות – 32Ohm
קוטר אלמנט – 40mm

שמיעת הרצאה דרך האינטרנט – איכות הקול אינה רלוונטית מכיוון שאיכות הקול במקור איננה איכותית. ההתרשמות הראשונה הייתה בנוגע לנוחות הרכבת האוזניות. הצד החיובי – הן יושבות בנוחות על האוזניים. הספוג שמכסה את הדרייבר, 'זוכר' את מבנה האוזן ומתאים את עצמו לאורך זמן, לטענת החברה. הצד השלילי – האוזניות כבדות יחסית לאוזניות On-Ear ולכן מרגישות כבדות ולכן פחות נוחות מאוזניות over the Ear. בנוסף, הן היו מאוד הדוקות.

נאלצתי לשים את האוזניות על תיק בשביל לתת לקשת להשתחרר.

הרושם הראשוני שמקבלים מהאוזניות הוא הגודל הלא פרופורציונאלי של כריות האוזניים.
מדובר בדרייברים בגודל של 40 מ"מ שמוקפים בספוג 'זוכר' שאמור לכסות את כל האוזן על מנת למנוע זליגת רעשים בשני הכיוונים – שהמאזין לא ישמע את הסביבה ושהסביבה לא תשמע את המוזיקה שהמאזין שומע.
הדרייברים והכריות שעוטפות אותם מונחים על מיסב כדורי שנע על גבי רצועת הראש ומאפשר התאמה לתנוחת האוזן.
רצועת הראש (headband) היא רצועת מתכת ממורקת רחבה עטופה בחתיכת בד לבנה.
בעיקרון האוזניות (בגרסא הלבנה שיש אצלי) נראות מרשימות.

מטרת האוזניות היא שימוש בעת הליכה ונסיעה ברחבי העיר. על כן הציפייה היא שהאוזניות יהיו נוחות לנשיאה.
התחושה שלי לגבי נוחות הנשיאה שלהן הייתה מעורבת – במובן אחד הן הפתיעו אותי לטובה ובמובן אחר הן הפתיעו אותי לרעה.
הטוב –
הן יחסית קלות להיותן אוזניות גדולות עם ספוגים – 398 גרם.
החוט לא מסתבך ונטול קשרים
הרע –
הקשת אינה גמישה במיוחד ולא מתקפלת ולכן האוזניות תופסות נפח רב. ציפיתי מאוזניות שמיועדות לנשיאה להיות מותאמות יותר טוב למטרה זו.

המשרד ששכרתי ממוקם בקומה מעל מפעל לתעלות מיזוג מאלומיניום אז יוצא לי להשתמש באוזניות ברוב שעות היום על מנת לחסום את רעשי העבודה שעולים מהמפעל.
האוזניות עומדות במשימה בהצלחה יתרה ועוזרות לי להתרכז. יתר על כן, לעתים שלא בא לי לשמוע מוסיקה אבל אני צריך לחסום את רעשי העבודה, אז אני שם את האוזניות ללא מוזיקה. במקרה זה אני שומע את הרעשים אבל בצורה מופחתת. ההבדל הוא בין 'להשתגע' מהרעש לבין להיות מסוגל להתעלם ממנו.
שני החסרונות הם שהאוזניות משתיקות גם שיחות (זה גם יתרון) וכך מסננים פניות של אנשים אליך ושלאחר מספר שעות של שימוש האוזניים 'בוערות'.

אני אתחיל בתיאור שהינו ברור לכל נוסעי רכבת ישראל – רכבת ישראל אינה מקום שקט (וזה understatement). זו קקפוניה של כריזה רועשת, שיחות טלפון של נוסעים ששכחו ששימוש בפלאפון לא מצריך לצעוק (מה גם שמחקרים גילו ששיחות פלאפון מרגיזות במיוחד לשומעים מכיוון ששומעים רק צד אחד לשיחה), שיחות בין נוסעים ובכי תינוקות/פעוטות.
האוזניות עזרו להפחית את הרעש לרמה נסבלת ובשילוב עם מוסיקה בעוצמה סבירה אפשר להרגע/לקרוא/לעבוד במהלך הנסיעה (בהנחה שלא צפוף מדי).
החסרון העיקרי שנתקלתי קשור לנשיאה של האוזניות – הן גדולות ולא מתקפלות.

phantom of the opera – הצלילים הנמוכים נשמעים בצורה סבירה, אולם יש זיוף קל בצלילים הנמוכים. הבעייה העיקרית היא שהצלילים הנמוכים והגבוהים לא משתלבים, חסר נפח לצליל. אין בכלל בימה.
Dreams by Nana – הסאונד חסר חיים ונשמע מתכתי מדי. יש קושי להתמודד עם מספר של צלילים בו זמנית – נניח כשהזמרת שרה ויש כלי הקשה כלשהו ברקע, לא שומעים אותו טוב, בעוד שברמקולים במערכת אני שומע הכל ברור.
Show must go on – שוב חסר נפח והבמה ממש לא קיימת. קווין הרבה פחות מרשימים מאשר כרגיל.
Remember the Time by Nana – השיר מורכב ממגוון צלילים גבוהים ונמוכים ששרים הזמרים. האוזניות גורמות לצלילים להשמע overlapping אחד את השני והצליל המשני לא ניתן לזיהוי.
Lord of the Dance – מוזיקה אירית עם הרבה כלי נשיפה וכינורות. הצליל היה בעל גוון מתכתי ובקטעים המהירות הדרייברים לא עמדו בקצב ונשמע פספוס קל. הצלילים עלו אחד על השני.

לסיכום מבחן השמיעה, האוזניות הן בינוניות לכל היותר מבחינת השמיעה.
הדרייברים לא מספיק טובים להתמודד עם קטעים לא טריוויאליים – מספר רק של צלילים, צלילים נמוכים וגבוהים במקביל.
Having said that, המטרה העיקרית של האוזניות היא לחסום צלילים חיצונים ולאפשר לעבוד/להרגע מבלי לשמוע את הסביבה.

לאחר שימוש של חודשיים באוזניות אני יכול להגיד בבטחה שבחסימת רעש סביבתי הן עושות עבודה מצויינת. אפשר להשתמש בהן ברכבות, אוטובוסים, סתם ברחוב ואפילו במפעל. גם במניעת זליגת רעש מהאוזניות לסביבה הן עושות עבודה טובה.
אולם, בתפקיד השני שלהן – השמעת מוזיקה, הן עושות עבודה סבירה מינוס.
אפשר להשתמש בהן לשמיעת רדיו, סרטונים ביוטיוב או מוזיקה באיכות בינונית ומטה.
אבל כאשר מתחילים להקשיב למוזיקה באיכות גבוהה, הביצועים של האוזניות הם נמוכים. באסים לא מספיק נמוכים, גוון הצליל הוא מתכתי, הבמה כמעט ולא קיימת ובקצבים מהירים הצלילים עולים אחד על השני.

האוזניות יתאימו לאנשים שרגישים לרעש אבל לא רגישים לאיכות המוזיקה. לחובבי המוזיקה האיכותית, יש אוזניות מבטלות רעש איכותיות יותר.

מחיר: 499 ש"ח.

אוזניות CitiScape מיובאות לישראל על ידי חברת ביקונקט סוכנויות בע"מ וניתן להשיגן בקרביץ, אופיס דיפו, ביג בוקס ובאתרי האינטרנט הרלוונטים.