משרד התקשורת – תמונת מצב 2012

מאז כהונתו של שר התקשורת משה כחלון, משרד התקשורת עבר תהפוכות לא קטנות.איפה המשרד עומד, כמה יעלו שירותי התקשורת שלנו ...

23:00
  /  
11.10.2012
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

בישראל מרבית השרים מגיעים בכדי לקדם את עצמם ופחות מעניין אותם לעשות תהפוכות ולשנות סדרי עולם. לכן, כאשר השר משה כחלון הגיע למשרד התקשורת מרבית מנתחי השוק האמינו שהוא ימשיך את הטרנד של אי עשיה של קודמיו. זה לא מדוייק שהם לא עשו כלום, אבל הם בפירוש לא עשו הרבה – ומה שהם כן עשו כמעט ולא הורגש.

כחלון עבד באופן מסודר ושיטתי, הוא תקף את אחד התחומים הכואבים ביותר לכיס הישראלי: החשבון הסלולרי החודשי שלנו. תחילה הוא השלים את מעשי קודמיו ואפשר מעבר קליל בין הספקיות עם המספר המקורי שלכם, ללא קנסות או תרגילים. הוא איפשר יבוא אישי של מכשירי סלולר ובסופו של תהליך הצליח להכניס שחקנים חדשים לשוק שהורידו דרמטית את עלויות הסלולר לרבים מאיתנו.

לתהליך הזה היו גם השפעות פחות טובות. כמובן שזה הגורם העיקרי לנפילת שני טייקונים בתוך חצי שנה: קבוצת IDB (סלקום) וקבוצת סקיילקס (אורנג') בצרות. כמו בניין קלפים, כל המודלים של החברות האלו קרסו (ואיתם עסקים נוספים שונים ומשונים, כולל מעריב למשל) בשל מינוף יתר. זה רק מראה שהרגולטור נרדם בשמירה ושהצרכן הישראלי שילם במשך שנים הרבה יותר מדי, מה שאפשר לחברות הללו לבנות פירמידות של השפעה ללא הכסף שהיה חייב להוות סוג של תומך בכדי שכל הפירמידה הזו תמשיך לעמוד.

שוק הסלולר

שוק הסלולר ללא ספק בתהפוכות לא קלות. הנפילות של הטייקונים והחובות/תספורות אג"ח שהם ישאירו אחריהם יכאיבו להם ולנו זמן רב. אבל יש לנפילות שלהם גם כמה משמעויות נוספות:

  • שירות לקוחות – שירות זה הוא לרוב הראשון שנפגע בעת קיצוצים והחברות הללו צופות קיצוצים נרחבים בכדי לנסות והפוך לרווחיות מחדש, לאחר השינוי הרגולטורי הקשה.
  • איכות שירות – אני מתגעגע לימים הטובים שבהם שיחות שלי לא התנתקו בכל כמה דקות, במיוחד בעת נסיעות. יום אחד התופעה החלה באורנג' ומאז אני שומע הבטחות על שדרוג התשתיות ועוד מני המצאות – בפועל כבר חצי שנה הרשת של אורנג' במצב רעוע וזה לא צפוי להשתפר.
  • השקעה בתשתיות – אם בעבר היינו יכולים להתגאות למשל שפלאפון היא ספקית הדור השלישי המהירה ביותר בעולם למשתמשי האייפון, מהר מאוד נגלה שאנחנו הרבה מאחור – אין הגיון בהשקעה בתשתיות כשהחברות אינן רווחיות.
  • כניסת מפעילות חדשות – כזכור יש תכנון להריץ שתי רשתות דור רביעי בארץ (LTE). האם זה יקרה תחת מצב מחירים כה בעייתי? אני בספקות קשים.

אני לא מנסה לגמד מהשגיו של השר כחלון, אלא להגיד שיש שני צדדים למטבע ואת ההשפעות של הפעולות הדרמטיות הללו ניתן יהיה לשפוט רק בדיעבד ובעוד שנה-שנתיים.

שוק האינטרנט

גם כאן היו לא מעט תהפוכות, שתי חברות שונות פתחו חיבור אלטרנטיבי למד1, אשר עד כה היה הדרך היחידה שלנו לצאת לעולם החיצון. התקוות היו לעליה בקצבי הנתונים, ואכן בזק בשלבי סיום של פריסת תשתית ה-NGN שלהם (הם טוענים שהם סיימו, אם כי בדיקה מדגמית מעלה שיש לא מעט אנשים שיכולים לקבל עדיין רק קצבי נתונים זעומים במקומות רבים ברחבי הארץ).

במקביל, השר כחלון עובד קשה בכדי לבטל את הסכמי הג'יגה שמעיקים על התחום, להקים שוק סיטונאי ולקדם את חברת החשמל בשיתוף עם גוף צד שלישי כספקית תשתית סיב-אופטי, שבעצם יהפוך לתחרות אמיתית לבזק ולהוט.

מה שפחות טוב היה העובדה שכיום עדיין יש הפרדה מלאכותית בין ספקיות האינטרנט לספקיות התשתית. כיום לכל בעל תשתית יש גם ספקית אינטרנט בבעלותם (הוט עם הוטנט, בזק עם בזק בינ"ל, סלקום עם נטויז'ן, אורנג' עם אינטרנט זהב). המשמעות היא שאנחנו עדיין משלמים כפול על שירות אחד – במקום לשלם בחשבון אחד אנחנו משלמים על האינטרנט שלנו בשני חשבונות שונים לשתי חברות שונות (במקרים רבים, הן גם מתחרות במידה מסויימת זו לזו).

לכל החברות יש תשתיות כפולות, אנשי מכירות, תמיכה טכנית וכו'. תקלות לרוב דורשות התערבות של שני גורמים שונים בכדי לנסות ולהבין איפה התקלה נמצאת. בקיצור, בזבוז משווע של זמן, כח אדם וכסף, הכל בגלל רגולציה קלוקלת.

הדוגמא הכי קלאסית לחוסר התיאום הזה היה כאשר בזק הכריזה על כך שהיא מגדילה את התשתיות NGN שלהם ל-3M upload. הבעיה שהיא לא הודיעה לשאר ספקיות האינטרנט ובכך במהלך חודש שלם מרבית האנשים, כולל כאלה שמגיע להם השדרוג הזה, לא יכלו לקבל אותו. 

טלויזיה מסחרית

השנה היתה אחת השנים הקשות בתולדות הטלויזיה המסחרית. ערוץ 10 נותר זמן רב במצב של חי-מת, תלוי ברגולוטור שיאפשר לו להסדיר את חובותיו. כצפוי, ברגע האחרון הרגולטור (שלא היה מעוניין לגרום לכך שבמשמרת שלו יפול ערוץ טלויזיה מסחרי בישראל) הקים ועדה שבסופו של תהליך ארוך יסדיר את תשלומי חובות הערוץ. אבל הערוץ נותר כואב ומדמם, ולא פחות חשוב – סוף סוף מבין את שיטת המקל והגזר אחרי שקיבל את הגזר עמוק עמוק באחוריו…

אגב, מצד אחד הרגולטור דורש מהערוץ להסדיר את חובותיו כמו כל חברה מסחרית בשוק, מצד שני הוא אוכף עליה חוקים רבים שההגיון מהם והלאה (מינון סוגי התוכניות, תזמונם, אופן הטכני של השידור, כיצד השידור יועבר לכל גוף תקשורת, מה עליו לעשות בעת חירום, מאיזה מקום בארץ הוא יכול לשדר חדשות וכו'). התפטרות יעקוב איילון על רקע העובדה שהכריחו את הערוץ להקים אולפן מקביל באיזור ירושלים על פני האולפן היקר שהוקם בגבעתיים, היא דוגמא לרגולציה שדעתה שובש עליה.

במקביל נותרו התאומים הסייאמים – רשת וקשת כגוף אחד לא מתפקד. מצד אחד האח המוצלח קשת, זה שנראה טוב, מוכשר ובעל רייטינג טובים ואתר אינטרנט טוב לא פחות. מצד שני רשת, האח הפחות מוצלח שנאבק על מקומו בחיבור הבלתי אפשרי הזה.

באמצע יש את הלב של השניים – חברת החדשות. מעט חדשנית, מעט מבוגרת, אבל עדיין מקבלת את מרבית הרייטינג בישראל ולמעט נפילות פה ושם מתפקדת לא רע. בסופו של תהליך, במהלך 2013, יאלצו שני אלה להפרד זה מזה והשאלה של שניהם היא מה עם הלב שלהם. האם שניהם יקבלו אותו (וימשיכו להיות תאומים סיאמים) או שהוא יועבר לאחד משני האחים.

הפרידה הכרחית להמשך תקין של שוק הטלויזיה המסחרית בישראל. אך מה שיותר חמור הוא שאין בישראל שוק פרסום חזק דיו בכדי להחזיק בשלושה ערוצים מסחרים. המשמעות היא שרשת או קשת יצטרכו בטווח הארוך ככל הנראה להתמזג עם ערוץ 10 ולקבל איתו את הנדוניה של חברת החדשות של הערוץ.

האמת העצובה היא שמרבית הסיכויים שדווקא האח החלש, רשת, הוא זה שיזכה בפרס, אך כמובן שקשה לדעת איך כל הסיפור יתגלגל. בסופו של תהליך יוותרו שני ערוצים מסחריים, שונים מאיך שהם מתפקדים היום, ושניהם עדיין יהיו בבעיות כלכליות בשל שוק הפרסום המקומי.

הרגולטור מנסה בכל פינה להכניס פרסום לחברות האחרות, כגון חברות ה-OTT, הכבלים והלווין – אך מהלך כזה ככל הנראה יגרום לקריסה סופית של ערוצי הטלויזיה המסחריים וזה יהיה עצוב מאוד.

אגב, שוק הפרסום קלוקל בעיקר בגלל בעיות רגולציה. סוג בעיה אחת הוא למשל הדרך שבה החברה למשקאות (קוקה קולה) מחזיקה בעקיפין בחלק מערוץ 2 וגורמת לירידה מלאכותית במחירי הפרסום. בעיה קשה לא פחות היא שקנייני התוכן כיום מחזיקים את כל הגופים במשק, המפרסמים כמו גם גופי השידור בביצים. הם בעצם גופים רווחיים מאוד שעומדים בין המפרסמים לגופי השידור. במקום למנוע מהקניינים הללו לרכוש אחוזים ניכרים של זמן השידור (לפי שיטת החשב הכללי זליכה -קניין מדיה/חברת פרסום לא תוכל לרכוש יותר מ-X אחוזים מזמן הפרסום של גוף תקשורת כלשהו) – יווצר וואקום ובעצם יגרום לתחרות בין קנייני המדיה, מה שיגרום לרווח פחות גדול של הקניינים ויותר רווח יזרום לערוצי הטלויזיה. הדבר גם נכון לגבי אתרי אינטרנט והחסם הרגולטורי שמונע מאתרים בינוניים או קטנים מלגדול בשוק הנוכחי.

ערוץ 1

ערוץ 1 הוא מת-חי כבר שנים. בשנים האחרונות הוא דווקא קיבל כמה זריקות מרץ. כמה הסכמי עובדים יעילים, נפטרו מכמה נכסים עודפים. אך עדיין, ועד חזק מדי, ציוד מיושן וגישה טלויזיונית שמזכירה יותר את שנות השמונים של המאה הקודמת, מונעת מהערוץ להתרומם. גם תוכניות שמשודרות באופן איכותי (HD) כמו התוכנית של טל ברמן, תתקשה למצוא קהל בערוץ נידח שכזה.

הפיתרון העצוב הוא שהערוץ הזה דורש פירוק נכסים מוחלט והרכבה מאפס על בסיס כמעט מוחלט של הפקות חוץ (קרי: הערוץ עצמו יהיה קניין תוכן בלבד, ולמעט שידורי ספורט מיוחדים ושידורי חדשות, לא יתעסק בכל השאר). הקמת גוף כזה שיהיה גמיש חדשני ורלוונטי זה משהו שמחשבתית קשה לתאר. לפעמים צריך לשים את החולה בקומה כפוייה לפני שאפשר לנתח אותו ולהחזיר אותו לחיים.

ובאותה הזדמנות, אפשר גם להרוג סופית את רשות השידור ולאחדה עם הרשות השניה. ההגיון של אחזקת שתי רשויות שונות שמטפלות בטלויזיה וברדיו היא מעבר להבנתי.

טלויזיה רב ערוצית

ובכן, המהלכים בתחום הטלויזיה הרב ערוצית מדגימים היטב כיצד משרד התקשורת פשוט לא מתפקד באופן הגיוני. 

  • DTT+ – רשת עידן פלוס בשלבי שדרוג והוספת שני תדרים נוספים אשר יעלו את מספר הערוצים שניתן יהיה לשדר דרך התשתית עד ל-18 ערוצים (פחות אם רוצים להכניס גם HD לסיפור).

    הבעיה? אין ממש דרך למלא את כל הערוצים הללו בתוכן. במקרה הטוב ניתן להוסיף עוד ערוץ 1 או 2 לחבילה, ואולי גם את ערוץ 1 ב-HD (שמשדר שעה-שעתיים ביום ב-HD לכל היותר). הסיבה לכך פשוטה – כל ערוץ שיתווסף לחבילה ידרש לשלם כ-4 מיליון ש"ח דמי אחזקה בכל שנה. כיצד הכסף יגוייס? אם שוק הפרסום המקומי יכול להחזיק רק שני ערוצים מסחריים אין באמת מי שיכול להרשות לעצמו לשלם את הסכומים הללו… הכנסת כבר הפילה מספר הצעות להוסיף ערוצים בתשלום מהחבילה, כך שבעצם אין בפועל במה למלא את הערוצים הללו (שיעלו למשלם המיסים לא מעט כסף להחזיק באוויר).

    מה הפיתרון? הפרטה. הפרטת רשת עידן+ נשמעת כרעיון מוצלח עד שמנסים לחשוב מי הלקוחות הפוטנציאליים למהלך כזה – עוד על כך בסעיף OTT.

  • OTT – שתי חברות תקשורת גדולות הודיעו על תכנון מעשי לכניסה לשוק הטלויזיה הרב ערוצית – נטויז'ן (שכיום בבעלות סלקום) ואורנג'. שתי החברות מתכננות שימוש בממירים יעודיים וחדשניים, שימוש ברשת האינטרנט להעברת התוכן (בשיטת OVER THE TOP), שירות VOD וכמובן חבילת הערוצים החינמיים של DTT.

    כמובן ששתי החברות הן הראשונות שהגיוני לחשוב עליהם כאלה שירכשו את חבילת ה-DTT מהמדינה. אלא מה? יש כמה בעיות:

  • חבילת DTT לא מגיעה לתוך הבתים של כולם. יש רבים שהקליטה שלהם בינונית מינוס ולכן קשה להתבסס על תשתית כזו. הדרישה של החברות היא שידרוג משמעותי של איכות הקליטה של DTT לפני שהן יתעניינו ברכישתה.
  • מצד שני, אותו הרגולטור שמונע מהחברות הללו מלשים אנטנה על כל גג בניין גבוה, הוא זה שמונע מאיכות הקליטה של DTT להשתפר, שכן הדבר דורש עוצמות שידור חזקה יותר מיותר נקודות שידור…
  • כזכור, שתי החברות שציינתי הן בדיוק אותן החברות שנפגעו מהמהלך השני של שר התקשורת – השקעה מטורפת של מאות מיליוני שקלים בתוכן, אמצעי שידור, ממירים, הקמת מערך שרתי CDN, ואינטגרציה של כל המערכת – הופכת פתאום להרפתקאה הזויה יותר ויותר. החברות מסתכלות על ה-bottom line והאמת העצובה שלא בטוח שמיזם כזה יכול להיות רווחי אל מול ענקים כמו בזק (יס) והוט.
  • יהיה אשר יהיה, המדינה תאלץ להמשיך ולשדר את שידורי ה-DTT לעתיד הנראה לעין והשירות הזה יתקבל בחינם אצל יזמי ה-OTT, למה שהם צריכים לשלם פתאום הרבה מאוד כסף למדינה בשביל להרחיב את השירות כאשר בפועל הם יכולים להשתמש בתשתית האינטרנט?

בסופו של דבר, לוחות הזמנים של OTT נראים פחות ופחות פרקטים וגם הכדאיות הכלכלית של המהלכים הללו (הרחבת חבילת ה-DTT, נסיון ההפרטה שיכשל, ומיזמי ה-OTT) נראים פחות ופחות ראלים מרגע לרגע.

  • חבילה צרה של יס והוט – מכיוון ששני המהלכים הראשונים די תקועים ויש לנו פריימריס על הראש, המהלך הבא הוא יצירת חבילה צרה של 100 ש"ח ליס ולהוט. בשוק חופשי, החברות עצמן היו מחליטות מה יהיה בחבילה כזו בכדי להתחרות בכבוד מול איום ה-OTT.

    אך מכיוון שאין אותות חיים של OTT, השר כחלון התקדם במסלול האלטרנטיבי. הבעיה? שזה חד משמעית מוציא את העוקץ מ-OTT. איזה הגיון כלכלי יש לחברות כמו אורנג' או סלקום להכנס לשוק שהמתחרה שלהם מאולצת (לפי חוק) לתת שירות חבילה צרה ב-100 ש"ח? מקום להרוויח כנראה שאין, וללקוחות פתאום גם יש אלטרנטיבה אמינה וזמינה מספק מוכר – כך שגם לא יהיה להם עניין לעבור הרפתקאה של מעבר טכנולוגי לחברה שעד כה לא סיפקה שירותי טלויזיה.

    בקיצור, המהלך הזה הוא בעצם מכת המוות הסופית גם ל-OTT וגם להפרטת חבילת ה-DTT המורחבת.

    החבילה החדשה היא של ערוצי הבסיס פלוס 4 ערוצים (כולל ערוץ ילדים, וערוץ ספורט) בעלות של 100 ש"ח היא חבילה שתספק הרבה מאוד אנשים לפיתרון וישאירו אותם ביס ובהוט. מקור הרווח של החבילה הזו היא היכולת של החברות בעצם להציע תוספות ערוצים פרטניות לפי הצורך וכמובן גם חיבור VOD שקיים אצל שתי החברות כיום (אגב, ה-VOD של יס נעשה בשיטת OTT).

    מצד שני, הפעולה הזו תוריד משמעותית את ההכנסה הממוצעת ללקוח (ARPU) ביס ובהוט ותוריד את הצורך של אנשים בחבילת ה-DTT שהם השקיעו כ-400 ש"ח בממיר שלו… סוג של יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה…

    כאמור, הפעולה תוריד את ה-ARPU של יס והוט, שתי חברות שבעשור האחרון בקושי החזיקו את הראש מעל המים. במקרה של יס, הרגולטור מונע ממנה להפוך כחלק מבזק (הסיכוי הטוב ביותר של החברה להצליח ולהתרומם). במקרה של הוט, אילוצי רגולציה שונים ומבנה מסובך בתוך החברה (הודות לעבר מסובך במיוחד) מונעים ממנה להתייעל אך רק לאחרונה הרימה החברה את הראש מעל המים, כלכלית.

    גם כאן, הפיתרון של החברות יאלץ להיות הידוק החגורה. אם עד כה, תכנים ביס ובהוט לא נפגעו ממהלכי משרד התקשורת, הסיכוי שזה ימשיך כך הופך לקלוש יותר. כך גם נושא התמיכה הטכנית ושירות הלקוחות שרק לאחרונה שודרג משמעותית בהוט…

סיכום

לא נכנסתי לכל הצרות החולות של רגולציה בעייתית במשרד התקשורת, אלא בנקודות שהן הכואבות ביותר: ניהול כושל של מספר מהלכים מקבילים שכל אחד פוגע בכל אחד מהמיזמים האחרים. במקום פיתרון כולל ומשנה סדורה, יש מספר מהלכים שכל אחד מונע מכל אחד מהאחרים לצאת לפועל בהצלחה.

במקביל, רעות חולות בתעשייה נשארות ללא טיפול:

  • נושא הכפילות בין ספקיות האינטרנט לתשתית
  • נושא חוסר היכולת של חברות לעשות Bundling של שירותים (יס/בזק ב-quad play למשל)
  • אי טיפול במחלות רשות השידור והכפילות של רשות שידור-רשות שניה-רשות לכבלים ולווין
  • אי טיפול בנושא חברות הפרסום שמונעות משוק הפרסום מלפרוח
  • אי טיפול נכון בפיצול בין רשת וקשת ובערוץ 10
  • טיפול מאוד בעייתי בחבילות ה-DTT וה-OTT, מול חבילת בסיס מלאכותית…

את התוצאות של המהלכים הללו נגלה רק בשנים הקרובות. משה כחלון עשה מספר מהלכים מוצלחים מאוד שבאמת חסכו לקהל הצרכנים לא מעט כסף, אך פתרונות צריך למדוד לאורך זמן והיה צריך לדאוג שהחברות הקיימות (בלי קשר לטייקונים שחגגו עלינו) ימשיכו לשרוד ולתת שירותים חשובים למדינה.

אני חושש ששוק התקשורת בשנים הקרובות יתקשה להתאושש ללא תפיסה מגובשת ועקבית של משרד התקשורת במקום מסרים סותרים ופעולות שמונעות מחברות התקשורת לתפקד או לנהל תוכנית עסקית הגיונית ועקבית.

נקווה שאת זה יוכל לסדר שר התקשורת הבא לאחר הבחירות…

לדיון בנושא: משרד התקשורת – תמונת מצב 2012


23:00
  /  
11.10.2012
  
מאת: עפר לאור

1