מירוץ הראלי החוקי הראשון בישראל – קצרין 05.10.12

במהלך השנים האחרונות ההתאחדויות השונות שהוקמו לטפל בענפי הספורט המוטורי השונים (ראלי, ספורט עממי, קארטינג וכו') תרגמו והתאימו כללים ותקנות לענפים הללו על בסיס הכללים הקיימים בחו"ל, עברו השתלמויות וקורסים וקיימו ישיבות אל תוך הלילה לקידום הספורט המוטורי.rn
חוק הספורט המוטורי אושר עוד בשלהי 2005 אך נדחה ונסחב עד שהשנה החלו להתקבל תקציבים מהרשות לנהיגה ספורטיבית לצורך קיום מירוצים מסודרים, רשמיים וחוקיים.rn
אמנם במהלך השנים האחרונות היו אירועים מוטוריים מסוימים שהוגדרו כאימונים, ללא מדידות זמנים וללא קהל אך ביום שישי האחרון התקיים מירוץ הראלי ספרינט החוקי הראשון, שאיפשר מדידות זמנים, חלוקת גביעים והכי חשוב – פתוח לקהל הרחב!!

בנוסף לכמה מאות אנשים הגיעו למירוץ אורי שפר ראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט, יוסי ניסן ראש הרשות לנהיגה ספורטיבית וסמי ברלב ראש מועצת קצרין שאפשר לקיים את האירוע בעירו. כולם ציינו שקצרין תהפוך למרכז הספורט המוטורי בצפון. ימים יגידו.

המירוץ כלל מספר סוגים לא מועט של כלי רכב – רכבי ראלי 2X4 ורכבי ראלי 4X4 (קטגוריית STI ו-GT), ג'יפים (BAJA) , RZR, RZR S ו"מפלצות שטח" (קטגוריית TT). סך הכל 26 צוותים – כמות מכובדת ביותר, בטח ובטח בשביל אירוע ראשון.

האירוע התחיל באזור 10 בבוקר כאשר הנהגים המתחרים נסעו נסיעה איטית אחרי רכב שירות על מנת להכיר את המסלול ולאחר מכן עשו שני סיבובים נוספים עם מדידת זמנים לא תחרותית.rn
לאחר הכרת המסלול התחיל המירוץ האמיתי. המירוץ כלל שלושה מקצים כאשר הרכבים הוזנקו בפערים של כ- 40 שניות והמנצח הוא הנהג שהשיג את הזמן הנמוך ביותר.rn
כבר בסיבוב הראשון הצוות של אהוד לביא, מותיקי הנהגים בארץ שהשתתף עוד במירוצי אשקלון בשנות ה-80, נאלץ לפרוש מהמירוץ עקב תקלה טכנית – הגיר של האימפרזה נשבר!

המירוץ התחיל צמוד ביותר כאשר נהגי הראלי השיגו תוצאות קרובות ביותר והקהל המתין בקוצר רוח לשמוע אותן – שלוש המקומות הראשונים בקטגורית 4X4 STI סיימו בפער של כשנייה אחת!

בקטגוריית ה BAJA נהג בין היתר רז היימן שזכה מקום ראשון בראלי דאקאר 2012 ושנה לפני כן מקום שני בראלי בלקן

אני חובב רכב מגיל צעיר ביותר, במשך שנים חיכיתי ליום שבו אוכל להוציא רשיון וזו הייתה מתנת יומולדת 17 שלי לעצמי. עד היום אני זוכר את היום שבו הוצאתי רשיון – 25 ביולי 1999. אחד הימים המרגשים בחיי. מאז הוצאתי רשיון לטרקטור, משאית ואופנוע. בינתיים 125 סמ"ק אבל נשקלת עלייה בדרגה (זה כרוך בפתיחת הסכם בעל פה עם אישתי ומתן שיפוי). כשהתחילו לדבר על הספורט המוטורי בישראל שמחתי מצד אחד אבל מצד שני כבר ידעתי שאני מבוגר מדי וצריך להתחיל לנהוג מגיל צעיר וכמובן איך לא – הכסף! מכוניות תמיד היו תחביב יקר, אם כספורט מוטורי ואם כרכבי אספנות. rn
בשנתיים האחרונות אני משמש כחשב (בהתנדבות) של IRDA – התאחדות נהגי המירוצים בישראל ונחשפתי לקשיים שנערמים בכדי להרים את הדבר הזה – ספורט מוטורי לאוויר. אבל כל קושי כזה רק גרם לי יותר ויותר לרצות להתחיל לבנות את הרכב שלי, לשבת במושב הנהג ולהתניע, לתת בגז. rn
ביום שישי האחרון, אחרי שאשתי נחשפה בפעם הראשונה לסיבה שבגללה פעמים רבות הייתי מגיע הביתה באחת עשרה בלילה וצפונה וראתה את ההתרגשות שלי כשהגענו למקום, היא אמרה לי "נראה לי שזה בסדר" ונתנה את אישורה לשריטה שהיא התחתנה איתה.rn

עכשיו רק נשאר להשיג רכב….

קרידט לתמונות: דבי רוזנטל-פולק ואסף סילוק.

להתראות במירוץ הבא!