רמקולים Quadral Platinum M2 – כרטיס פלטינה

רמקול קטן עם טוויטר יחודי, ושאיפות גבוהות. האם המותג שפחות מוכר אצלנו יצליח להרשים?
7:00
  /  
07.10.2012
  
מאת: איתי חזום

על היצרן

החברה הגרמנית הוקמה ב 1972 על ידי H.-D. Hoffmann, H. Pabel, H. Enders, ו F. Hofmann, אבל השם Quadral בא לידי ביטוי רק לאחר מספר שנים. היצרן נותן לא מעט קרדיט למעצב הראשי שלה – Berndt Stark, שמאז מינויו ב 1998, הוביל את Quadral במגמה של חדשנות טכנולוגית – שיפור בחומרים שמשמשים ברמקולים, דרייברים מתקדמים, תיבות מושקעות שמיועדות להשתלב עם הריהוט בבית, ועוד, שהביאה פרסים ותשבוחות לחברה. לטענת Quadral, היתרונות המסורתיים ברמקולים שלהם הם סאונד טבעי, איזון, עשירות בפרטים, אינטגרציה קלה ובעלת טעם טוב עם הדקורציה הביתית, והרמוניה עם כל סוגי מערכות המוזיקה. מותג הדגל של החברה קרוי Aurum, בעל אתר נפרד משלו, וכולל ליין שלם של רמקולים, וגם נגנים/הגברה. כיום ליין הרמקולים הסטנדרטי של החברה מתפזר על פני לא פחות משמונה סדרות שונות, שכוללות מדפיים, רצפתיים, וסנטרים, סדרה של סאבוופרים, ודגם סראונד יעודי אחד בלבד.

על הדגם

סדרת ה Platinum M נמצאת במקום שני בארסנל של Quadral, וממוקמת רק מתחת למותג ה Aurum. מבחר הדגמים כולל שלושה רצפתיים, מדפי, סנטר, וסאבוופר. כל הדגמים מוצעים בגימור שחור או לבן מבריקים, כאשר דגם ה M5 הבכיר מוצע גם בגימור חום מטאלי. מי שירצה רמקול סראונד יצטרך או ללכת על דגם המדף או הסראונד היעודי של החברה – ה Phase 15.

אלמנטים טכנולוגיים בסדרת ה Platinum M:

  • טוויטר RiCom M: טוויטר מסוג ראדיאטור טבעתי יחודי ל Quadral, ותוצר של שתי שנות פיתוח. כולל ממברנה טבעתית מטיטניום, ומגנט נאודימיום. לטענת היצרן ה RiCom M מסוגל להשתלב יותר טוב עם וופרים מאשר טוויטרים סטנדרטים, מספק במה רחבה יותר, ונותן תוצאות עדיפות מטוויטר כיפתי ואף ריבון.
  • וופרים עם ממברנות מאליומיניום.
  • Compression chamber system – בדגמים הרצפתיים קיים מנגנון Bass reflex יחודי לחברה, אשר מאפשר לממברנות של הוופרים "לראות" את אותה התנגדות אוויר, והתוצאה היא הפקה של באסים יותר נמוכים ויותר נקיים.

 

 

איכות בנייה

למבחן קיבלתי את דגם ה Platinum M2 – המדפי היחידי בסדרה. ה M2 הוא מדפי קומפקטי למדי, ובתצורה קלאסית של תיבה מלבנית. תודות לטאצ'ים קטנים בעיצוב, וגימור פנטסטי בגוון לבן מבריק, הרמקול נראה יותר יוקרתי ממה שמעמדו מרמז. מלפנים ישנו טוויטר ה RiCom שכולל הגנה משל עצמו (טוב נגד ילדים סקרנים), ווופר שיכול בקלות לחטוף בראש אם לא משגיחים. הגריל השחור המצורף הוא מגנטי, נצמד היטב, ויספק הגנה סבירה. ממאחור ישנו הפורט שכולל Flare ממוצע, ומתחתיו נמצאים טרמינלים כפולים שמאפשרים Bi wire/amp למי שמעוניין.

מפרט טכני

  • תצורה: 2way.
  • טוויטר: ראדיאטור טבעתי מסוג RiCom M.
  • וופר: 135mm, ממברנה מאליומיניום.
  • תדר חיתוך בקרוסאובר: 2.5kHz.
  • עכבה נומינלית: 8-4Ω.
  • טווח תדרים:40Hz-40Khz   (לא נאמר באיזה טווח עוצמה).
  • רגישות: 87dB.
  • עוצמת הגברה מקסימלית: 60W נומינלי, 90W מוסיקה.
  • מידות: גובה 320mm, רוחב 180mm, עומק 229mm.
  • משקל: 5.8kg.

 

 

מדידות

עכבה

למי שלא יודע, העכבה (או Impedance) זו בעצם ההתנגדות של הרמקול שבו זורם זרם חילופין או AC (בשונה מזרם ישר או DC). מדובר על עכבה ולא התנגדות (או Resistance), מכיון שזו משתנה עם התדר ואינה קבועה.

העכבה של הרמקול מסוגלת לומר לנו כל מיני דברים:

  • עד כמה קשה "להניע" את הרמקול, או במילים אחרות האם הרמקול יזדקק למגבר "בשרני" על מנת לעבוד במיטבו? אמנם נהוג לומר שרמקול כלשהו הוא נניח 8Ω, אבל בפועל מכיון שהעכבה משתנה עם התדר, גם רמקול שמוגדר כ 8Ω יכול להציג בתדרים מסויימים עכבה הרבה יותר נמוכה או הרבה יותר גבוהה. נוסף על כך צריך לשים לב גם לפאזה בכל תדר, מכיון שבעכבה מסויימת, הפאזה יכולה להיות קיצונית, מה שעוד יותר מעמיס על המגבר (זה יותר משחק תפקיד בערכים מתחת ל 6Ω ).
  • עכבה מאפשרת לנו לראות את תדר הכיוון של הפורט ברמקול (שמוצג כשקע בין שתי גבעות), או לחילופין את תדרי הכיוון של שופרים.
  • עכבה מאפשרת לנו לזהות בעיות של רזוננסים בתיבה, אלו בדר"כ מופיעים כבליטות קטנות לרוב באיזור המידריינג'.


קו שחור: עכבה
קו אדום: פאזה

ה Platinum M2 הוא רמקול יחסית קשה להנעה מהרגיל. ישנו שילוב של 5.1Ω ופאזה של -49 מעלות ב 125Hz, שילוב של 4.5-5Ω ופאזה ממוצעת של +36 מעלות באיזור ב 1kHz (פחות קריטי יחסית לתדרים הנמוכים), כאשר העכבה הכי נמוכה היא 3.25Ω ב 250-500Hz (ובעצם מתחת ל 4Ω כמעט לכל טווח המידריינג'). תדר הכיוון של הפורט הוא 63Hz, כאשר ישנו הבדל יחסית גדול בין שני הפיקים ליד תדר הכיוון של הפורט, מה שמעיד על כיוון לא אידיאלי. קיימת בליטה אחת ב 220Hz, זו עלולה להעיד על בעיה של רזוננסים בתיבה. יחס העכבה בין התדרים הגבוהים לנמוכים יותר, עלול לגרום לרמקול להישמע מעט בהיר מדי, עם מגברים בעלי עכבת יציאה גבוהה (בעיקר מגברי שפורפרות).

דרייברים


קו אדום: טוויטר
קו ירוק: וופר
קו כחול: פורט

נקודת החיתוך נופלת מעט נמוך מהגדרות היצרן, שני הדרייברים חלקים למדי בתחום העבודה שלהם. העליה בעוצמה מתחת ל 1kHz נובעת מפיצוי בקרוסאובר (אופייני כמעט לכל רמקול 2way שהוופר שלו נמדד מקרוב), רק שכאן יש יותר דגש מבדר"כ. הפורט כמו הדרייברים, נקי בתחום העבודה שלו.

דרייברים מאוחד

בסה"כ תוצאה מאוזנת למדי. הרמקול לא יורד נמוך, אבל עדיין יחסית מדגיש את הנמוכים.

השפעת גריל


קו אדום: ללא גריל
קו שחור: עם גריל

לא רק שהגריל "מזגזג" את תחום העבודה של הטוויטר, הוא גם מוסיף שקע רציני קצת מעל ל 3kHz. ההמלצה היא להאזין ללא הגריל.

חלון האזנה בנקודת הישיבה

ממוצע מוחלק של תשע מדידות לכל רמקול בנקודת ההאזנה. התחום מעל ל 1kHz הוא יחסית מאוזן, מלבד פיק ב 3kHz. הטרנד הוא ירידה בעוצמה מעל ל 6kHz. ה Platinum M2 כצפוי, אינו יורד נמוך. העליות/ירידות בתדרים הנמוכים הם תוצר של החדר (הנושא משתנה מחדר לחדר, תלוי במיקום הרמקול ונקודת ההאזנה).

בדיקת מיקומים לשיפור התדרים הנמוכים


קו שחור: מיקום האזנה
קווים צבעוניים: מיקומים נוספים

עם רמקול שדל בנמוכים כמו ה Platinum M2, החלטתי לעשות בדיקה נוספת בה ניתן לראות את השפעת המיקום על תפוקת הנמוכים של הרמקול. הנחת הרמקול לרוחב החדר (30cm מהקיר האחורי, עם נקודות האזנה שונות לרוחב החדר) מראה בתחילה משהו שנראה כמו "שיפור" בנמוכים, אבל מומלץ להיזהר – קודם כל הבליטות באיזור ה 50Hz ו 100Hz הן תוצר של החדר, ולא הבאסים הטבעיים של הרמקול. הבליטות האלו אכן תורמות להרגשה של יותר באסים, אבל באות על חשבון האיזון הכללי ואיכות הנמוכים (ואני לא מתייחס בכלל להשפעה של המיקום על המידריינג'/גבוהים). הגרף השחור בסופו של דבר העניק את התוצאה הנאמנה יותר, אך כל חדר והתוצאה שלו, וכל מאזין והטעם שלו.

האזנה

ציוד

  • ממיר DAC/ קדם מגבר: Burson audio HA-160D.
  • מגבר הספק: Sanders sound systems – Magtech.
  • אינטרקונקט: HiDiamond – D4.
  • כבל רמקול: HiDiamond – D4.
  • כבלי חשמל: Audience – PowerChord.

האזנה נעשתה בסלון ישראלי ממוצע, 3.25 מטר רוחב על 10.5 מטר אורך (7.5 בנקודה מסויימת). נקודת ההאזנה היתה במרכז החדר לאורכו (מספר מטרים מהקיר האחורי), כל רמקול כחצי מטר מהקיר הצדדי, ומספר מטרים מהקיר האחורי. צורת ההאזנה הזו (שאינה משמשת ביום יום) נבחרה מכיון שככה התקבלה התוצאה הכי מאוזנת באותו החדר. הרמקולים במבחן עבדו ללא הגרילים. בכל האזנה במבחן הקבוצתי נעשה שימוש פחות או יותר באותם קטעי המוזיקה, על מנת לשמור על עקביות.

על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/קטיפתי/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית, ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי, עם המוזיקה שאני בחרתי, עם הציוד שברשותי, וחדר ההאזנה שלי, ולמישהו אחר עם טעם מוזיקלי אחר, ציוד אחר, וחדר אחר הרמקולים יכולים להישמע שונה לגמרי, אז נא לקחת את זה בחשבון. מי שרוצה לדעת אם הרמקולים נשמעים לטעמו פשוט יצטרך ללכת ולהאזין להם.

עם Aldebaran של Enya, קיבלתי תחושת מרחב ועומק טובה, אבל הסאונד לא ניסה להיות גדול מכפי שהוא (במובן החיובי). ב Jericho של Simply red הפרדת הכלים היתה מצויינת, הבמה היתה יחסית מרחבית אבל לא פולשנית, הסאונד היה פתוח אבל לא מתכתי או בהיר. ב Gotcha, ל Patricia Barber היה קול יחסית בעל נפח, אך לעומתה הקונטרה באס נשמע רזה, בעל מרקם טוב אבל פשוט קטן מדי, כאשר חלק משאר הכלים נשמעו קדמיים מדי. את אותה ההרגשה קיבלתי עם הגרסה החיה של Hotel california מ Eagles, הקטע היה אוורירי, היתה תחושת מרחב לא רעה, אבל הסאונד היה יחסית רזה, עם קיק באס בעל Feel טוב אבל לא מודגש דיו.

התופים ב Dance to the drums again של Cassandra wilson הוגדרו היטב ולא נבלעו בתוך קולה של הזמרת, אפילו המיד באס היה לא רע, הגבוהים היו בעל Sparkle מספק למדי. Aniron משר הטבעות בביצועה של Enya היה די מוצלח, אמנם בעל תחושת Space רק סבירה, אבל היה ניחוח טוב לניואנסים הקטנים בקולה של הזמרת האירית. Love is my condition של Faithless היה מעט כבד לטעמי, המיד באס היה מוגדר היטב, אבל מתחת לזה הנמוכים היו חסרים. עדיין, הקטע היה Listenable בעוצמות סבירות.

הכלים והקולות ב Cajun lunch של OST & Kjex הופרדו טוב, והיו גם חלקים במיוחד, אבל הנמוכים שוב היו חסרים, והקטע שבו הקצב הוא חלק נכבד, נשמע חסר נפח. בתנאי ההאזנה שלי ה M2 היה קל בנמוכים, אבל די מוצלח בשאר האספקטים (במיוחד בגבוהים). מי שמעוניין ב M2 יצטרך או לעבוד עם סאבוופר, או ללכת על דגמים גדולים יותר בהיצע, או לבדוק טוב את נושא המיקום של הרמקול על מנת לפצות על חוסר בנמוכים (בהנחה והתוצאה תהיה Likeable).

סיכום

מי שאין אצלו מקום למדפיים גדולים, או מחפש כאלו שישתלבו טוב עם הסאבוופר/ים שלו, בהחלט יכול לפזול לכיוון של ה Quadral Platinum M2. חוץ מזה, הם גם ככה נראים אלגנטים, מה שאומר ערך WAF טוב.

מחיר מומלץ לצרכן: 5900 ש"ח

תודה ליבואן Avdor על השאלת הרמקולים לטובת הכתבה

לדיון בנושא: רמקולים Quadral Platinum M2 – כרטיס פלטינה


7:00
  /  
7.10.2012
  
מאת: איתי חזום

1