טיזרית: שירלי קליינמן

ברחבי הארץ מסתובבות להן טיזריות. הן נשים, כמוני וכמוך. אבל יש משהו אחד שמבדיל אותן מהשאר. מה יש לשירלי קליינמן? ...

12:00
  /  
10.07.2012
  
מאת: מעין קמחי
 טיזרית: שירלי קליימן לא עוצרת בפאוז

 טיזרית:

(שם תואר)

צורה המשמשת כלוואי לבחורה במשפט תיאורי. נוטה בדרך כלל לתאר מישהי שיודעת בדיוק מה היא רוצה וגם מה לעשות כדי להשיג אותו. ובמקרה שלנו, הן אכן משיגות אותו.

דוגמא: ראית את הטיזרית המדהימה שהיתה בהפגנה במוצ"ש? היא העלתה תמונות לאינסטגרמם כל ארבע שניות בערך. מ-ה-ממת! 

והפעם…

בימים שבהם המוזרים מהאינטרנט הופכים לקונצנזוס מסתובבות להן במרחב הוירטואלי  גם נשים ספק וירטואליות ספק אמיתיות. בחיפוש אחר האמת, אמיתית או שאולי בדיה, נתקלנו בתמונת קעקוע באחת משורות הסטטוסים בפייסבוק ויצאנו לפגוש את הבעלים שלו –  שירלי, בת 28, שעובדת במדיה דיגטלית ומכלה את זמנה ב'שיווק דיגיטלי', כתיבת סטטוסים, העלאת תמונות ושאר ירקות. במקור מפתח תקווה והאמת שגם היום היא משם (אבל אל תחזיקו את זה נגדה). בין לבין היא גם מחפשת זוגיות, כזו שתישאר איתה שנים ותגרום לה לקעקע אותה על גופה. 

 

שירלי קליינמן בגג תל אביב. אמיתית, זו לא בדיה.  

שירלי קליינמן

  • כמה קעקועים יש לך? שניים: הסטיקמן של פרל ג'אם ברגל, בגלל אהבה לפרל ג'אם והאופטימיות הנצחית שהוא מסמל והקעקוע של מחוות הנגינה בעורף. 
  • באיזה גיל עשית את הראשון? את הסטיקמן בגיל 19 ואת המחוות נגינה לפני כמה חודשים. 
  • השמועה אומרת שזה כואב, מה את אומרת על זה? "כן! זה כואב! כל כך כואב שאפילו זזתי והתעוותתי תוך כדי הסטיקמן. בעורף זה גם כאב, וזה גם לא נוח לשבת ככה… בעיקר זה כואב כשזה מתקרב לעצמות" (הערת המערכת #1: אחרי מסע ההפחדות היא טרחה להוסיף שבסופו של דבר זה נסבל, סתם שתדעו)
  • מאיפה הרעיונות? סטיקמן זה קעקוע נפוץ בקרב המעריצים של הלהקה ויש תחושה של קהילה, זה אולי הקעקוע היחיד שאיתו דווקא לא מבאס להיות ל-א מקורית. היום אני כבר פחות מתחברת לפרל ג'אם, אבל הקעקוע עדיין לגמרי משקף אותי – אופטימיות נצחית. את הקעקוע של המחוות רציתי בסגנון 'אולד סקול', שזה לא יהיה חדש, לא עגול ואפילו שקלתי לעשות אותו בצבעי הגאווה (אבל זה היה 'אובר-קיל' להגדרתה
  • למה מחוות? אני מחוברת למוסיקה, מתקלטת, עשיתי רדיו, המוזיקה זורמת לי בורידים. כל החיים שלי התעסקתי במוזיקה והם סבבו סביב המחוות האלה; המערכת היתה בצד השני של המיטה ותמיד התעסקתי איתה, הייתי מתפעלת אותה עם אצבעות הרגליים; הקלטתי תוכניות ספיישלים, בתקופה שהיו לי טונות של קסטות (זוכרות?!); הייתי ישנה עם מטאל. ככה הייתי נרדמת בתיכון. 
  • עם מה את נרדמת היום? מחשבות…
  • אם לא היית עושה קעקוע של מחוות , מה היית עושה? מפתח פה (הערת מערכת #2: המפתח של גיטרת באס, לאלו מכן שלא מעורות בחומר). כי יש משהו בבאס שהוא מאוד שורשי, מאוד מהלב. 
  • כשתהיי בת 55 ותחגגי יומולדת 42, תלכי למכון קעקועים ותבקשי קעקוע של… עצרתי את עצמי ואני משתדלת להיות הגיונית לגבי העניין הזה אז לא נראה לי שאני אעשה קעקוע בגילאים האלה. אבל אולי… אם תהיה לי זוגיות שתחזיק עד אז נעשה קעקועים תואמים כמו טבעות נישואין (הערת הקהל #1: אוווווווווו…)
  • כשאת לא בפייסבוק, מה עוד את עושה? צורכת תרבות. הולכת לישון. קוראת ספרים (כן, יש עוד כאלה), רודפת אחרי נשים ובורחת מנשים אחרות. בפועל אני עושה מה שכולן עושות, אבל יותר טוב. 
  • טוויטר מול פייסבוק, מחשבות? פיייסבוק. בעצם טוויטר. אבל אני פשוט לא שם. 
  • המוזרים מהאינטרנט מול ערסים, הבדלים? לא קונפורמיסטיים, הבנה של ציניות אכפתיות והומניזם.
  • עצה אחרונה לקוראות לסיום: קיפוד שנפל למים יטיב לעשות אם ישחה על גבו (תהיית מערכת #1: קיפודים יודעים לשחות?!

נאחל לה בנימה אופטימית זו, שתישן לצלילי מחשבות חיוביות מפה והלאה ושהמוסיקה תלווה אותה גם בהמשך החיים.

אזאם גם אתן רוצות להפוך רשמית לטיזריות, תרגישו חופשי לכתוב לי (פה בפורום… או בכל מקום אחר שבא לכן) ואולי אני אכתוב עליכן. ואולי לא. אבל אלו החיים. 

 

לדיון בנושא: טיזרית: שירלי קליינמן


12:00
  /  
10.7.2012
  
מאת: מעין קמחי

1