10 ימים, 16 ערים, 1,600 קילומטרים, מכשיר GPS אחד

אורי לרנר וזוגתו יצאו לטייל באיטליה ולקחו עימם לבדיקה את ה Uniden GPS-7004 עם iGo 8. איך מכשיר הניווט תפקד ...

14:00
  /  
09.07.2012
  
מאת: אורי לרנר ונטלי שפושניק
הקדמה

הקדמה

במרץ 2012, זמן קצר לאחר שהתארסנו, התפנינו זוגתי (להלן – נטלי) ואני לנפוש בחו"ל אחרי תקופה ארוכה של לימודים מעייפים, עבודה עמוסה ובעיקר חסך בחופש. רצינו לעשות טיול ארוך שמעולם לא עשינו, שישלב גם נופים, תרבות, אוכל ורומנטיקה. איטליה נבחרה כיעד המושלם למטרה זו. כל כך הרבה לראות, לטעום ולחוות – הקדשנו לכך 10 ימים, אך כמובן שב-10 ימים לא ניתן לראות הכול, אז הגדרנו יעדים חשובים ותכננו לעצמנו טיול שיכסה כמה שיותר במסגרת הזמן (והתקציב) שהגדרנו לעצמנו.

במסגרת התכנון, הדרך האידיאלית לנוע בין הערים והאזורים השונים הייתה לשכור רכב ברומא (ממנה התחלנו), ולהחזירו בשדה התעופה של מילאנו (נקודת הסיום).

השכרת רכב נדמתה אומנם כפתרון האידיאלי, אך חששנו מעט מכמה סיבות: 

  • מעולם לא עשינו טיול בחו"ל שכלל השכרת רכב. 
  • לא הייתי ממש מורגל בנהיגה ברכב עם גיר ידני. 
  • האיטלקים ידועים בהיותם נהגים פרועים מעט (וזו לשון המעטה).
  • הנסיעה כללה מעבר בכבישים מהירים רבים, כאשר אומנם איטליה ידידותית יחסית לתייר אולם אנגלית לא ממש קיימת שם,
    וחששנו מנושא הניווט. 

הפתרון היה (והיום זה פתרון טבעי לחלוטין ל99% מהנהגים) לקחת עמנו מכשיר GPS, דובר עברית, שיוביל אותנו לאורך הטיול.
אכן, זה מה שעשינו. המכשיר הנבחר הוא Uniden GPS-7004, מכשיר בעל מסך בגודל 7 אינץ', המיובא ע"י חברת באג. הוא מסופק עם תוכנת iGo 8 ומפות ישראל, כאשר בנוסף היו לנו את מפות מערב אירופה (הכוללות את איטליה).

הבהרה – הכתבה שלפניכם היא תיאור טיול שערכנו באיטליה, עם התייחסות נקודתית למכשיר ה-GPS והתוכנה המסופקת איתו. איני מתכוון לרדת לפרטי פרטים על כל אפשרויות התוכנה ו/או המכשיר, מכיוון שסיקורים כאלו ראינו כבר, וכנראה לא אחדש הרבה.
מטרתי היא לספר לכם על הטיול ובתקווה לתת טיפים שימושיים למי שחווה בפעם הראשונה טיול עם רכב במדינה לא מוכרת, עם מכשיר GPS המלווה אותם בדרכם.

מבוא

Uniden הוא תאגיד יפני, שהוקם בשנת 1966. בשנות ה-70' הוא היה ידוע כיצרן עיקרי של רדיו גלים קצרים (CB radios או Citizens Band Radio) ובשנות ה-80 התאגיד התבסס כיצרן הגדול בעולם של טלפונים אלחוטיים.  התאגיד משקיע רבות במחקר ופיתוח ובשנים האחרונות תופס נתח משמעותי מאוד בתחום מכשירי הניווט הלוויני (בעיקר באוסטרליה וניו זילנד, שם המכשירים מסדרת TRAX הם המובילים בשוק).

בארץ נמכרים שלושה מכשירים מתוצרת החברה – 

  • GPS-4305, בעל מסך 4.3 אינץ', מסופק עם תוכנת iGO more.
  • GPS 5025, בעל מסך 5 אינץ' ותוכנת iGo 8
  • GPS-7004, בעל מסך 7 אינץ' ותוכנת iGo 8.

מסך הפתיחה של המכשיר

הדגם בו השתמשנו הוא הדגם בעל המסך הגדול בסדרה. הוא מגיע עם מטען לרכב (בעל חיבור Micro-USB), כבל USB נוסף (לטעינה מהמחשב או ממטען USB, של טלפון או מכשירים אחרים), עט מגע לשליטה במכשיר (אשר נשמר בחריץ ייעודי בגב המכשיר, הנגיש מחלקו העליון), חוברת הוראות ומתקן לקיבוע ברכב. המתקן כולל את היחידה הנצמדת לשמשה (באמצעות ואקום) ו"עריסה" המתלבשת על המכשיר משני כיוונים במעט לחץ ו"ננעלת" אל המתקן הצמוד לחלון.

לאחר השימוש הרצוף בטיול, אעיד כי המתקן יציב לחלוטין. למרות שהוא נראה קצת עדין, המכשיר לא זז מ"מ ברגע שהוא בפנים, האחיזה לשמשה חזקה גם בימים שמשיים ואפשרויות הכיוון קלות מאוד לשליטה.

המכשיר מסופק עם תוכנת iGo 8 ומפות ישראל. ניתן לקנות בנפרד חבילות מפות לארה"ב, לאירופה (מזרח / מערב) ולאזורים נוספים. המפות מגיעות על גבי כרטיס מיקרו-SD, אשר נכנס בצד המכשיר.
המכשיר מקבל כרטיס אחד בלבד, ועל כן במידה ומשלבים כמה מדינות השייכות לאזורים שונים, צריך להחליף מפות (או לגשת לחברת Navngo, ושם ניתן במקרים מסוימים לאחד מפות נוספות על כרטיס יחיד). 

 

על חברת Navngo והמוצרים בסדרת iGo אין צורך להרחיב הרבה. לחברה תוכנות GPS הרצות על מכשירים יעודיים (PND's, דוגמת המכשיר הנסקר פה), תוכנות לטלפונים חכמים (מבוססי אנדרואיד ו- iOS), מערכות מובנות ברכבים, שירותים נוספים דוגמת TMC (עדכוני תנועה) וכו'.

גרסה 8 של התוכנה מציעה תכונות רבות, ביניהן נקודות עניין, ניווט בתלת מימד ועוד.
על ההשקה של גרסה 8 לישראל ניתן לקרוא פה (כולל סרטון הדגמה). חווית המשתמש תוארה בצורה יפה ע"י עפר לאור, בהודעה הזו.

לפני הטיול

 
מצלם בפורום הרומאי

תכנון הטיול

כשהתחלנו לרדת לפרטי הטיול, היה ברור לנו כי בתוך הערים הגדולות אין שימוש ברכב.
אולם, היו מקומות רבים בהם רצינו לבקר אשר ההגעה אליהם ברכב היא הפשוטה ביותר. בין הערים הגדולות באיטליה קיימות רכבות מהירות (ויקרות למדי), אבל כשרוצים להגיע לעיירות של טוסקנה או למקומות מיוחדים אחרים, קשה יותר להתבסס על תחבורה ציבורית.

לכן, שכרנו רכב (דרך האתר Easyterra, מומלץ בחום!) והתחלנו לחפש ברשת המלצות על מסלולים, כבישים מומלצים, חניונים וכמובן – מלונות. את הכתובת של כל מקום שמצא חן בעינינו רשמנו, ואם הבנו שהמקום ייכנס לתכנון – שמרנו את הכתובת ברשימת המועדפים של מכשיר ה-GPS. כך, עוד לפני היציאה לטיול, המועדפים שלנו כללו רשימה של מלונות, חניונים, מסעדות ועוד.

במהלך שלבי תכנון הטיול, ביקרנו בסניף מ.מ.ס.י לצורך הוצאת רישיון בינלאומי. כחלק מההצעה שלהם, הייתה לנו פגישה עם יועץ
מטעמם, אשר יסייע לנו בתכנון הטיול באיטליה. אחת ההזהרות החריפות שלו הייתה בנוגע ליציאה מרומא – הוא אמר שהניווט לכיוון כבישי הטבעת (החיצוני והפנימי) לא קל, הנהגים של רומא משוגעים (ציטוט שלו) וצריך ללמוד טוב את הציר. רשמתי לפניי את האזהרה שלו אולם כפי שאתאר בהמשך, לא היה בה ממש צורך…

בנוסף, השתמשנו ברשימת "נקודות העניין" הקיימת בתוכנת ה iGo כאמצעי עזר נוסף לאיפוס על מידע הקיים ברשת. למשל, בטיפים רבים מומלץ לתדלק את הרכב השכור לפני החזרתו בשדה התעופה במילאנו, כדי למנוע חיוב מוגזם על דלק. הטיפים אף מוסיפים ומציינים כי קיימות שלוש תחנות דלק בקרבת שדה התעופה, אולם ההסברים לא ממש ברורים.

התוכנה ב GPS מאפשרת לבצע חיפוש קל של נקודות עניין, כאשר נקודת המוצא היא החיפוש הראשוני שבוצע. במקרה זה, חיפשנו
את Milano airport-MXP, ולאחר מכן תחנות דלק בסביבתו. את התחנות הוספנו לרשימת המועדפים, והיינו הרבה יותר רגועים לקראת סיום הטיול (לכשיגיע).

נקודה נוספת אשר שווה להתעכב עליה היא נושא הגדרות תכנון המסלול. ההגדרות מפורטות מאוד וכדאי להבין אותם מראש. ניתן להגדיר מעבר בכבישי אגרה (מלאים או חלקיים), חציית גבולות ואף נושא חשוב מאוד באיטליה – מעבר באזורים הדורשים רישיון.

במטרה למנוע עומס תעבורתי במרכזי הערים באיטליה, רק תושבי העיר רשאים להיכנס לאזור ע ם רכבם. אזורים אלו מסומנים בשלטי "אין כניסה" עם הכיתוב Z.T.L (או Zona Traffico Limitato), ומנוטרים באמצעים אוטומטיים (מצלמות בכל כניסה ויציאה) כך שכל רכב הנכנס לשם (ללא אישור) מקבל דו"ח. כאשר מדובר ברכב שכור, חברת ההשכרה מחויבת למסור את פרטי השוכר (פעולה עליה היא גובה כמה עשרות אירו), והדו"ח עצמו הוא לרוב על סך 100 אירו – נקודה בעייתית מאוד. 
על כן, בתוכנת ה-iGo ניתן להגדיר שלא תאפשר כניסה לאזורי Z.T.L., ותציע מסלולים עוקפים.

אריזה

כפי שציינו, הערכה המסופקת אינה כוללת נרתיק להגנה על הציוד. על כן, השתמשנו בנרתיקים משלנו לאריזת מכשיר ה-GPS עצמו (המגנה עליו גם במהלך הטיולים היומיים, כאשר לא נרצה להשאירו ברכב) ולאריזת כלל הציוד ביחד, לצורך הטיסות.

הטיול: רומא-טוסקנה

רומא

על ההתחלה אין יותר מדי מה לספר.
ברומא בילינו 3 ימים (אשר בקושי הספיקו לביקור בכל האתרים המדהימים שקיימים שם), כאשר התבססנו בעיקר על הרכבת התחתית המצוינת ועל הרבה הליכה ברגל. אחרי ימים גדושי אוכל מצוין (בעיקר פסטה), רומנטיקה, תרבות והיסטוריה, בילינו יום אחד בעיירה טיבולי ובגנים המדהימים בסביבותיה (Villa D'este, Vila Adriana  ו-Villa Gregoriana, כאשר הנסיעה לשם מרומא קלה מאוד (כ-40 דק' באוטובוס).


וילה גריגוריאנה, טיבולי

במהלך הימים, בכל ערב, ישבנו עם החומר הכתוב שהבאנו מהארץ ועם המפות שזוגתי הכינה (תוך שילוב נתונים מ Lonely Planet, "למטייל", ויקיפדיה ועשרות מקורות נוספים) ותכננו את היום שלמחרת. 
בערב האחרון, במסגרת ההכנות והאריזה לקראת הנסיעה צפונה, הגיע הזמן להכין את ה-GPS ולהתאפס על המסלול.
הוצאנו את המכשיר מאריזותיו, הדלקנו אותו, ו… נאדה. הוא לא מזהה את מיקומנו, מתעקש להראות לנו את ברלין וכשאני מנסה לתכנן מסלול לנקודת ההשכרה של הרכב, הוא מציע לי מסלול בן אלפי קילומטרים. כמובן, כל זאת כשהמכשיר במקום חשוף לשמיים (מחוץ לחלון החדר, ללא בניינים גבוהים מסביב), כ-20 דק' לפני שניסיתי שוב.

מיואש (ומודאג מעט), התחלתי בנסיונות לפתרון – הוצאתי את כרטיס הזכרון עם התוכנה והחזרתי אותו שוב, עשיתי כיבוי והדלקה מלאים למכשיר – וכלום. המכשיר מסרב.

 
המסך ה"מלחיץ" – קואורדינטות לא הגיוניות בעליל

הבאנו איתנו למקרה הצורך מפות כבישים מפורטות של כל איטליה, אולם לא ממש תכננו להסתמך עליהם. כאמצעי אחרון, ביצעתי
"איפוס GPS" דרך הגדרות התוכנה החיצונית של Uniden. אחרי הפעולה הזו, ה.נ.צ. שמציג המכשיר התאפס לחלוטין, אולם עוצמת הקליטה החלה להראות סימני חיים.
אחרי חמש דקות נוספות על החלון – קיבלתי נקודת ציון חדשה (ושונה מזו שהופיעה בהתחלה), המפה התאפסה על רומא (בדיוק מרשים, הציגה מיקום על הקיר המדויק של המלון בו היינו, והוא לא היה בניין גדול במיוחד) ומפלס הלחץ ירד מעט.

אחרי ששתינו כוס מים, תכננו את המסלול ליום שלמחרת וראינו שכל הציוד מוכן.

רומא-טוסקנה

 
"פאקו" ואני – סיפור אהבה… 

ביום החמישי לטיול השכרנו את הרכב בסוכנות Herz הסמוכה למלון ברומא (הזמנו מבעוד מועד מהבית דרך האתר EasyTerra (אגב, הוא מומלץ בחום!) וקיבלנו Fiat 500 קטנה וחמודה (להלן – "פאקו"). לא כל המזוודות נכנסו לתא המטען אבל מצד שני האוטו היה כמעט חדש (היינו השוכרים השניים בסה"כ, פחות מ-700 ק"מ על מד המרחק) ובדיעבד גילינו שהוא גם מאוד חסכוני בדלק ונוח לנהיגה. אחרי שנזכרתי איך נוהגים בגיר רגיל (וזו בהחלט הייתה חוויה של "זריקה למים העמוקים", בהתחשב בזה שהחניון היה תת קרקעי והיה צורך בכמה זינוקים בעלייה), חנינו ברחוב בחוץ, מיקמנו את מכשיר ה-GPS בעריסה ויצאנו לדרכנו לכיוון כבישי הטבעת של רומא. כפי שציינתי קודם, אזהרתו של היועץ של מ.מ.ס.י כנראה התבססה על ניווט עם מפות, ולשמחתי היציאה מהעיר הייתה זריזה וחלקה.

היעד הראשון שלנו לאותו היום היה העיירה Montepulciano, אחת מעיירות היין הציוריות (ופה זה לא סופרלטיב סתמי) של הגבעות של טוסקנה. בנוגע לעיירה זו לא מצאנו טיפים על חניון מומלץ, אז השתמשנו בנקודות העניין ב-iGo שהציעו לנו חניון ציבורי (באות P כמובן), קרוב מאוד למרכז העיירה והאזור המעניין שלה. התחלנו את הנסיעה ולשמחתי, ההנחיות שנתנה התוכנה היו מדויקות, ההנחיה על המסך הייתה מאוד ברורה (סימון הנתיבים המדויקים בכביש שממשיכים לכיוון הרצוי, סימון הפניה הנוכחית + הפניה הבאה וכו') והגענו לכביש המהיר העולה מרומא צפונה בקלות.

  

לאחר פחות משעתיים נסיעה הגענו למונטפולצ'יאנו, עיירת היקבים המקסימה. טעמנו יינות, אכלנו גבינות וגם קנינו כמה מזכרות (כמו כל התיירים הטיפוסיים). משם המשכנו ל- Montelciano, "עיירת הגבעות" הסמוכה, אשר גם בה ביקרנו בחנויות יין ובטעימות  ונהנינו מהנוף המדהים של טוסקנה (בתור בן למשפחת כורמים, לראות אינספור כרמים בכל שדה הראייה זה מחזה מיוחד).  

 
זו תרבות יין!

הדרך בין העיירות עלתה, ירדה והקיפה גבעות ירוקות בלתי נגמרות, כאשר הדבר היחיד שהפריע את השלווה היה ה"נדנוד" הבלתי פוסק הקורא "עברת את המהירות המותרת". אזורי הכפר של איטליה מוגבלים ברובם למהירות 30 קמ"ש (וקיימות שם מצלמות אכיפה רבות), כך שהתזכורת המתמדת הייתה במקומה (אם כי מייגעת מעט). את היום סיימנו בעיירה Siena בה זכינו (בהפתעה גמורה) להנות מפסטיבל השוקולד המקומי. בסיינה כבר ניווטנו לאחד החניונים ששמרנו במועדפים כדי לחנות סמוך לשער העיר העתיקה.

מסיינה נסענו למלון בו שהינו באזור טוסקנה, בעיירה Poggibonsi.

 

את היום השני הקדשנו לפירנצה (Florence), הנמצאת בצפון מזרח טוסקנה. פירנצה, כמו שאר הערים התיירותיות באיטליה, לא מאפשרת כניסה עם רכבים לתוך הרחובות שבה ולרשות התיירים חניונים (בתשלום) מחוץ לעיר. אחד הטיפים שמצאנו המליץ להחנות את הרכב בעיירה הסמוכה הנקראת Scandicci (סקנדיצ'י), בסמוך לחנות כלבו גדולה מאוד, הסמוכה לתחנת חשמלית (החניה בחינם!). עשינו כך (ה-GPS ניווט אותנו עד לתוך החניון, על פי כתובת הכולבו), חנינו ולקחנו חשמלית שהובילה אותנו אל לב העיר. בפירנצה ביקרנו בקתדרלה המפורסמת (הדואמו), ראינו את פסל דוד בגלריית האקדמיה ויצירות מפורסמות רבות אחרות בגלריית אופיצי.

אחרי יום עמוס מאוד בפירנצה (אומנות, מוזיאונים וכמובן הרבה אדריכלות איטלקית יפיפייה), חזרנו בדיוק באותה הדרך לרכב ומשם יצאנו חזרה למלון.
באופן משעשע מעט, ה-GPS קצת התבלבל ביציאה מהחניון ועשינו כמה סיבובים סביב עצמנו. זכרתי את הכיוון ממנו הגענו וכ-200 מ' אחרי שיצאנו לכביש המכשיר התאפס, הציג את המסלול והגענו בשלום "הביתה".

 

היום למחרת (שהיה היום המלא האחרון באזור טוסקנה) היה יום עמוס נסיעות, שהדגים את הסיבה שבגללה החלטנו לשכור רכב לטיול כולו. הוא התחיל בנסיעה לקצה הצפון-מערבי של טוסקנה, לעיר פיזה, לביקור במגדל הנטוי ובאיזור הסובב אותו.
משם המשכנו עוד מעט צפונה, לעיירה Colodi (קולודי), מקום הולדתו של קרלו לורנציני, הסופר שכתב את "פינוקיו" (תחת שם העט קרלו קולודי, על שם העיירה בה גדל). לעיירה כמו קולודי קשה להגיע בתחבורה ציבורית, ובעזרת ה-GPS הגענו עד מגרש החניה של "Parco Di Pinocchio" – פארק נפלא לכל המשפחה המוקדש לפינוקיו. מלבד מתקנים לילדים, יש שם המון פסלים, אתרים וצמחייה, כולם ברוח הסיפור שעליו גדלנו.

אחרי הביקור שם, המשכנו לעיירה Lucca אשר נחשבת לאחת העיירות הרומנטיות ה"מוצלחות" לביקור באזור טוסקנה. לצערנו, לא ממש זכינו לאותה התחושה, הצלחנו ללכת בה קצת לאיבוד וזו אחת הנקודות הפחות מהנות מבחינתנו בטיול. חזרנו למלון, וארזנו לקראת העזיבה והנסיעה צפונה, למחרת בבוקר.

הטיול: טוסקנה-צפון איטליה

טוסקנה וצפונה

את היום למחרת פתחנו בביקור בעיירה San Giminiano, העיירה בה נהנינו ביותר מבין כל העיירות הקטנות של טוסקנה. העיירה מלאת מגדלים שמורים היטב שלא ברור מה הסיבה לבנייתם, בעלת קו רקיע מיוחד במינו ועוד כמה נקודות ציון חשובות (מוזיאון העינויים ופשעי ימי הביניים, הגלידה הטובה בעולם (אפילו ביחס לאיטליה) וכו'). 

 
מוזיאון העינויים – "חקירה" של האינקוויזיציה (שימו לב ללהבות על הבגד של הנאשם)

 

 

משם המשכנו בנסיעה בת כמעט 300 קילומטרים (!) צפונה, אל מחוז Veneto בצפון איטליה. כשהגענו לאזור כבר השמש שקעה ומהרנו להספיק לבקר בעיר ורונה. חנינו בחניון קרוב מאוד למרכז העיר (בחניון שהוצע לנו ע"י iGo), ראינו את המרפסת המפורסמת של יוליה (חתמנו על הקיר בעברית, כמיטב המסורת, ואני אחזתי בשדה הימני של יוליה (הפסל) – האגדה מספרת שזו סגולה לאהבת אמת). אהבנו מאוד את ורונה, על אף השעות הספורות שבילינו בה.

 
אם מישהו מבקר בורונה, תודיעו לי אם זה עדיין קריא…

עם רדת הליל, עייפים לאחר יום ארוך של סיורים ונהיגה החלטנו לשוב למלון שלנו בחלק זה של הטיול, בעיירה Lazis, הסמוכה לאגם גארדה. בנקודה זו מכשיר ה-GPS החליט להילחם בנו. הוא סרב לתכנן מסלול לכתובת של המלון שהייתה שמורה, בטענה שהמסלול נוגד את ההגדרות שלנו. כשאישרתי לו להכניס אזורים שדורשים רישיון, הוא הכין את המסלול ללא בעיות. 
מכיוון שהיינו עייפים (היה יום ארוך), ובשום מקום לא נכתב על המלון הזה שהוא בתוך Z.T.L. (יש מלונות כאלו במרכז הערים, להם צריך להגיש מראש את מספר הרכב השכור והם מאשרים כניסה מול הרשויות), החלטנו לנסוע לפי המסלול שדורש התרים ופשוט להיות ערניים לשילוט.
בערך 50 מטרים מסיום הנסיעה, ממש לפני הכניסה לחניית המלון, ה-GPS התריע על כניסה לאזור מוגבל אולם לא היו שום שלטים בנושא. כפי הנראה – טעות כלשהי במיפוי בעקבות שינויים בשטח עצמו. 

למחרת בבוקר שמרנו את הכביש ליד המלון במקום הכתובת המקורית, והחזרנו את ההגדרה המונעת כניסה למרכזי ערים (וטוב שעשינו כך – המשך בפסקה הבאה).

ונציה 

למחרת נסענו לונציה, השוכנת כשעתיים נסיעה מזרחית לאגם גארדה. בדרך רצינו לבקר בעיר Padova (פדובה), לראות את הפקולטה לרפואה מהעתיקות באירופה (ואת האולם בו לימד גלילאו גליליי). הפעלנו ניווט, יצאנו לדרך שמחים ועליזים וכחמש דקות לפני ההגעה ליעד עצרתי בחריקת בלמים כשלפניי שלט Z.T.L. לשמחתי, השלטים האלו מופיעים תמיד בצומת כך שאפשר להימנע מכניסה לאזור הבעייתי. פניתי, התקדמתי כ-100 מטרים ונתתי ל-GPS  לחשב מסלול מחדש. אחרי כמה דקות נסיעה, שוב נתקלתי בשלט דומה, הפעם מכיוון אחר.
כיביתי את ה-GPS ואחרי כחצי שעה של חיפוש חניה ברחובות הקרובים, החלטנו לוותר והמשכנו בדרכנו לונציה (Venice), מעט מאוכזבים…

המסקנה (בהמשך לחוויות הערב הקודם) – לא תמיד אפשר להסתמך על מפות המכשיר. התנאים בשטח מתעדכנים (למשל, בפדובה החליטו להפוך את כל מרכז העיר לאזור מוגבל), וחשוב לשים לב ולהיות ערניים – אחרת הקנסות יתחילו להופיע בתיבת הדואר…

וונציה, הבנויה על אי ומחוברת ליבשה בגשר מסיבי, סובלת ממצוקת חניה קיצונית (בכל מקרה, כמעט כל שטח העיקר נמצא מעל המים והתחבורה היא בסירות הנעות בתעלות). על כן, החניונים הציבוריים יקרים (מאוד).
אנו חנינו (שוב, בהתאם לטיפים מ"למטייל") בחניונים הסמוכים לגשר המוביל לעיר, ונכנסנו באמצעות אוטובוס עד ה"תחנה המרכזית", מסוף האוטובוסים הימיים בכניסה לונציה.

במהלך השיטוט בעיר, הצלחנו ללכת לאיבוד בחיפוש אחר מסעדה מומלצת. התעלות דומות אחת לשניה, הגשרים מבלבלים וכשמתחיל להחשיך אז חוש הכיוון מתחיל לחפש את עצמו. 
בשלב מסוים ניסיתי להשתמש ב-GPS שהיה בתיק הגב כדי להבין איפה בדיוק אני נמצא, אבל גם הוא הלך לאיבוד וניסה להסביר לי שאני באמצע הים. אני לא בטוח מה הייתה הסיבה, אבל הסמטאות של ונציה הפילו גם אותו…

 
אני וחברים, פיאצה סן מרקו, ונציה

הניווט חזרה למלון היה קל, והחל בסדרת הוראות נסיעה מדויקות באחד המחלפים המורכבים ביותר שנסעתי בהם, ביציאה מהחניוןבונציה (החניון בתחתית התמונה, המטרה הייתה לצאת שמאלה…).

היום האחרון 

היום האחרון החל בנסיעה לעיירה Sirmione על גדת אגם גארדה (עיירה מיוחדת השוכנת על לשון יבשה צרה החודרת לאגם, ולמעשה קל להתחיל ללכת ישר עם הגב למים, ותוך דקות בודדות להגיע עם הפנים למים… ). בעיירה נהננו מהנוף ואכלנו את הגלידה ה-83,423# בטיול… משם המשכנו לעיר Milan (מילאנו), חנינו מחוץ לעיר בחניון ענק (5 קומות עצומות בגודלן) הצמוד לתחנת מטרו וטיילנו בעיר, ראינו את הקתדרלה הגדולה, עשינו "קניות בעיניים" בגלריית המותגים וספגנו אווירה ותרבות איטלקית (בית האופרה La Scala) בפעם האחרונה…

 
הקתדרלה של מילנו

בסוף היום חזרנו לחניון ונסענו לשדה התעופה (עם עצירה לתדלוק, באחת התחנות שסימנו מראש) והחזרנו את הרכב, עם 1,600 ק"מ נוספים על מד המרחק (ב-6 ימי נהיגה!).

 

לאחר מספר שעות חזרנו לארץ, עייפים אך מרוצים, עם טעם של עוד…

סיכום

 
וזו הדרך שעברנו עם פאקו 🙂

סיכום 

לסיכום, היה טיול נהדר. איטליה מדינה יפיפייה שמציעה המון למטיילים בה, ולמי שבוחר לטייל עם רכב – מומלץ בחום להגיע מוכנים לניווטים.

אפשר לטייל עם מפות (ויש לנו חברים שעשו זאת), אולם ההכנה המוקדמת שעשינו, שכללה את הכרת המכשיר והערכה ועוד יותר מזה – את למידת השימוש בתוכנה, שמירת נקודות הציון וההסתגלות לניווט עימה, חסכה לנו קשיים רבים והפכה את הנסיעות לקלות ומהנות הרבה יותר. אנחנו מאמינים שאילולא ה-GPS, לא היינו מספיקים לראות ולחוות את כל מה שחווינו, והנהיגה הייתה הרבה יותר מלחיצה.

כפי שציינו, החוויה לא הייתה לגמרי חפה מבעיות – היו כמה רגעי לחץ כשהמכשיר לא התאפס בתחילת הטיול, הוא לא היה מעודכן ב-100% עם המפות בשטח (בכל הנוגע לאזורים מוגבלי תנועה) ובאזורים צפופים במיוחד (התעלות של ונציה) גם הוא הלך לאיבוד. למרות זאת, הוא בהחלט עשה את החיים קלים יותר.

ציינו במאמר כמה טיפים חשובים, שאנו מאמינים שנכונים לא רק לאיטליה. ל-GPS לוקח זמן להתאפס על המיקום שלו כשמשנים את המיקום הגיאוגרפי, וכדאי לבדוק את זה לפני רגע היציאה (וגם עדיף מוקדם יותר מהערב שקודם לו), כדי לחסוך לחץ מיותר.  

חשוב לא להסתמך על המכשיר ב-100%, להישאר עם עיניים פתוחות על השילוט, על הגבלות המהירות ועל מצב הדרך, כדי להימנע מטעויות ניווט או כניסה למקומות לא נכונים.

השילוט באיטליה מעט בעייתי (עובדה שידענו מראש). השילוט בירידה מאוטוסטראדות מציין לאן הכביש היורד מגיע, ולא את העיר
הקרובה על אותו הכביש. לכן, בניווט עם מפה זה עלול להקשות (מכיוון שלעיתים רוצים לרדת לעיירה המרוחקת 10 ק"מ מהכביש המהיר, בעוד השילוט מציין עיר במרחק 100 ק"מ נוספים…). מכשיר GPS מונע את הבעיות האלו, אולם מומלץ להכיר את הכבישים בהם נוסעים לפחות במובן הכללי, כדי להימנע מטעויות הנובעות מהבדלי איות או מבעיות אחרות. בנוסף, השילוט ברוב המקומות לא כולל אנגלית ואילו ה-GPS מנחה בעברית או באנגלית, אז זה מפחית סיכוי לטעות.

 
Oh, sweet irony – איטלקים ואנגלית

הציוד

המכשיר עימו עבדנו, Uniden GPS-7004, עושה את העבודה מצוין. זמן הסוללה שלו ארוך (באחת הנסיעות שכחנו לחברו למטען של
הרכב, עובדה שגיליתי רק יום אחרי כשהדלקתי אותו והוא הראה שהסוללה טעונה חלקית), המסך בגודל נוח מאוד (מספיק גדול בשביל להראות שטח נרחב, אך לא גדול מדי בצורה שתחסום שדה ראייה, גם ברכב קטן יחסית) והוא מציע מספר תכונות נוספות שיכולות להיות
שימושיות – עבודה כדיבורית BT (כולל סנכרון אנשי קשר וגישה למכשיר), משדר FM מובנה (לשידור לרמקולים המובנים ברכב), יכולת נגינת מוזיקה מכרטיס הזיכרון ועוד. התכונות האלו נחמדות מאוד אולם לא עבדנו עימן בטיול, כך שקשה לי להעיד על איכותן לאורך זמן.

 

המסך מגיב טוב מאוד לעבודה עם העט המצורף, אולם במידת הצורך אפשר לעבוד עם האצבע והוא מגיב לא רע (לא ברמה של אייפון או מכשיר דומה, אבל בהחלט מאפשר עבודה נקודתית).

תוכנת iGo 8 התואמת למכשיר כבר הוזכרה באתר פעמים רבות. הניווט באמצעותה נוח, בסיס הנתונים מעודכן והמפות עשירות
במידע (גיאוגרפי ונקודות עניין). לוקח מעט זמן להתרגל לממשק העבודה שלה (כניסה לתפריטי חיפוש הכתובת נפרדת מחיפוש נקודות עניין, שמירת נקודות עניין נפרדת לחלוטין משמירת מועדפים) אולם ברגע שמתרגלים – היא אינטואיטיבית מאוד.

לסיום, גילוי נאות – כ"כ נהננו מהניווט עם המכשיר, שהחלטנו לרכוש אותו יחד עם המפות (ולהוסיף את מפות מזרח אירופה במידת הצורך), לצורך טיולים שלנו או של המשפחה הקרובה. בנוגע למפות מזרח אירופה, אם מחליטים להוסיפן אפשר לעשות זאת על גבי אותו הכרטיס עם מפות מערב אירופה (וכך ניתן לנווט בין מדינות במסלול ישיר, וללא צורך בהחלפת כרטיסים).

תודה לרשת באג על השאלת המוצר והתוכנה (באדיבות navngo) לביקורת

לדיון בנושא: 10 ימים, 16 ערים, 1,600 קילומטרים, מכשיר GPS אחד


14:00
  /  
9.7.2012
  
מאת: אורי לרנר ונטלי שפושניק

1