הטלויזיה של אריקסון: האם ככה נראה את CellcomTV ?

הטלויזיה של סלקום צפויה להשתמש במערכות ה-middleware של חברת אריקסון השוודית. ביקרנו במשרדיהם בכדי לחוות את המערכת בעצמנו.

7:00
  /  
29.06.2012
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

למי שפספס את החדשות, חברות אורנג' וסלקום צפויות בחודשים הקרובים להשיק חבילות טלויזיה רב ערוצית שיתחרו ראש בראש ביס ובהוט. המטרה ששם לפניו שר התקשורת, משה כחלון, היא להוריד באופן דרמטי את המחיר הממוצע של חבילות אלה, שה-ARPU שלהן עומד כבר מזמן בין 250-300 ש"ח. 

עוד באתר: מה צפוי לנו בתחום הטלויזיה הרב ערוצית בשנת 2013? המהפכה בדרך

המהלך, שכבר בפיתוח מזה זמן רב, הוא לוגיסטית סבוך ביותר. במקרה של אורנג', החברה עשתה ניסוי קטן לפני מספר שנים ("Orange time") אשר לא הצליח מסיבות רבות, אך בעיקר בגלל שהחברה התייחסה אליו פנימית כאל סוגי של בלון ניסוי ולא כאל נסיון אמיתי להפוך לחברת טלויזיה. עם הרכישות של 012 ונטויז'ן על ידי אורנג' וסלקום, בהתאם, החברות שמו לעצמן יעד לחתוך לעצמן נתח מעוגת הטלויזיה הרב ערוצית כבר בתחילת 2013.

בעוד שאורנג' הקדימה את סלקום בהודעות יחסי הציבור, אריקסון הבהירה לנו שהיא מנהלת מגעים עם נטויז'ן עוד לפני המיזוג עם סלקום על מנת להשיק מערכת טלויזיה רב ערוצית, ו "רבת-מסכים" על בסיס תשתית של אריקסון. 

ה-middleware של אריקסון


משה בלאיש, אחראי תחום טלויזיה באריקסון ישראל

כאשר אנחנו מדברים על Middleware בד"כ הכוונה היא לתוכנה שיושבת כבסיס על ממיר או מזרימדיה ועליה ניתן לבנות ממשק שונה או להכניס ולהוריד פיצ'רים לפי צרכי הלקוח (הלקוח במקרה הזה היא החברה שתייצר את הממיר). כאן מדובר על חיה מעט שונה. הפלטפורמה של אריקסון, חברה שהסניף הישראלי שלה ממוקם בראש העין כבר משנת 1997, יושבת ברובה בענן הפרטי של ספקית הטלויזיה. מדובר על בליידים (שרתים על כרטיס 1U שמסופקים לחוות השרתים הקיימת של ספקית האינטרנט). אריקסון מספקת שרתים כאלה של כמה וכמה מערכות והיא אחת הבודדות שיודעת לתת פיתרון מלא מה-backend ועד הממיר.

עוד באתר: ההצצה ראשונה על המערכת של אורנג' – דב מורן מציג את קומיגו TV

בשלב הראשון מדובר במערכות ingest שתפקידן לקבל תוכן שהלקוחות של Ericsson ירכשו מהאולפנים ומכווצת אותן מראש למספר רב של פורמטים שיותאמו בזמן אמת לצרכי המכשירים השונים מבחינת רזולוציה וקצב נתונים – ממירים, מחשב אישי, סלולרי או טאבלט. מערכות אלה מבוססות על מערכות הכיווץ של חברת Tandberg שנרכשה בזמנו על ידי אריקסון ואשר מתחרות ראש בראש במערכות כגון זו של חברת הארמוניק הישראלית (אשר די שולטת בשוק הישראלי, כגון ביס ובהוט).

בשלב הבא המידע מועבר למערכות אחסון. לרוב מדובר במערכות אחסון של חברת Edgeware אשר גם הן נמכרות כחומרה ייעודית. מערכות אלה כוללות חומרה די מטורפת, שמאפשרות לספקית לשדר עשרות אלפי סטרימים של וידאו במקביל ללא גמגומים או האטה. במרבית המקרים ספקיות מסוג סלקום או אורנג' ישתמשו בתשתית קיימת של חוות השרתים שלהן לאירוח החומרה. כך הן בעצם מקימות CDN משל עצמן. עם זאת, יתכן שבשלב הראשון יהיה נוח לחברות לאחסן את התוכן ממקור מבוזר, כגון שרתי הענן של אקמאי (כפי ש-YNET עושים כיום) או שרתים של אמאזון או מיקרוסופט – כפי שחברות בחו"ל לדוגמאת Netflix עושות. היתרון בשיטה זו היא בהוזלת הכניסה לתחום ועלות שהיא די לינארית ביחס למספר המשתמשים. זאת בניגוד לשיטה של יס למשל שהיא מאוד יקרה גם עבור הלקוח הראשון – יש צורך להחזיק מספר רב של ערוצים על הלויין ולפרוס תשתית. מצד שני,החסרון במקרה כזה בארהוא ששרתים כאלה כרגע לא אופטימליים בישראל והדבר יגדיל מאוד את תעבורת הרשת לחו"ל ועלול לגרום גם לתקיעות והאטה לאורך זמן.

לכן, להערכת אריקסון, כנראה שתי החברות יאלצו להקים איזור שלם לאחסון וידאו בחוות השרתים שלהן. 

ה-middleware של אריקסון מריץ מאחורי הקלעים את כל מנגנון ה-VOD. זה אומר, החל מהספקת רשימת הסרטים, היכולת להזרים אותן למכשירים שונים, לנהל אותם ולוודא שרק מי שמיועד לקבל כל קטע וידאו או ערוץ יעשה זאת. הממשק של המערכת מבוסס HTML ולכן גמיש מאוד לצרכי הלקוח (במקרה הזה סלקום) שיכולה לעצב את הסביבה כאוות נפשה.

מבחינת ממיר, הממירים שאריקסון תומכת בהם חייב דפדפן חזק ויכולת תמיכה ב-SVG (גרפיקה וקטורית) ו-HTML. מאותו הרגע, אריקסון תתפור את הפיתרון לפי הגדרת הלקוח. כלקוח של אריקסון, על סלקום בעצם לספק עיצוב וחווית ממשק ועל אריקסון לממש זאת על גבי כל הפלטפורמות שנתמכות – מחשבים אישיים, טאבלטים, הממיר ואפילו מסכים חכמים (במקרה ויש דרישה לכך). מכיוון שהכל מבוסס HTML ו-SVG, התאמה לממשק שנבחר על ידי הלקוח וכמובן ה-FLOW של הממשק, היא מלאכה יחסית פשוטה שמרביתה כרוכה בעיצוב.

המערכת של אריקסון תומכת בממירים היברידיים ולדברי אריקסון – כך גם יבוצע במקרה של סלקום. היכולות של התוכנה יאפשרו שימוש גם בתוכן מוצפן על גבי התשתית של ה-DTT (במידה וסלקום תחליט להתחרות במכרז של הפרטת ה-DTT). הממשקים של מערכת ההדגמה שאריקסון הציגו לנו הם פשוטים יותר ופחות אינטנסיביים מאלה של חברת קומיגו . ניכר שאריקסון עדיין מפתחים חלק מהיכולות המתקדמות יותר של המוצר, כגון ממשקים חדשניים יותר. כרגע, הממשק בעיקר מתמקד ביכולות ה-VOD ופחות בטיפול בערוצים לינארים למשל (למשל ה-EPG פחות לינארי ויותר VOD בסגנון שלו).

הערוצים הלינארים עצמם בעצם מסתירים מהמשתמש אם המקור להם מגיע מהרשת או ממקלט ה-DTT. בשני המקרים הממיר יכול להקליט מקומית את התוכן, אך כרגע אין יכולות שיתוף בין המכשירים השונים – מה שאומר שלא ניתן להזרים וידאו מממיר אחד למשנהו (Multiroom) או לאייפד/אייפון. עם זאת ניתן לסמן הקלטה שתבוצע בפועל בעצם בענן – מה שאומר שניתן יהיה לשתף bookmarks ולראות תוכן VOD במסך אחוד ולעבור למסך מסוג אחר ולהמשיך ולצפות. עם זאת, לא ניתן יהיה לעשות זאת עם תכנים של ערוצים 2+10.

התפיסה של התוכנה על הממירים  די דומה מבחינה תפיסתית לזו של יס והוט. מדובר על ממיר שיהיה לו כאילו טיונר וירטואלי עבור תוכן שישודר ב-IPTV. תוכן זה ישודר מה-CDN של הספקית ויתנהג כמו ערוץ רגיל לחלוטין. ניתן יהיה להקליט את תוכנו מקומית על הממיר (או באופן וירטואלי על תשתית הרשת). מכיוון שמדובר בתעבורה על בסיס התשתית של הספקית, לא יהיו יותר מדי עומסים (כל עוד הספקיות ממשיכות לשדרג באופן לינארי את התשתיות שלהן) כפי שניתן לראות בחו"ל עם חברות כמו Netflix שתופסות בשעות העומס כ-30% מכלל תכולת האינטרנט בארה"ב…

לפני זמן לא רב הציגה סלקום לעיתון דהמרקר את הממשק הצפוי של החברה. קשה להבין אם ממשק זה  יהיה מבוסס SVG (כלומר, עתיר גרפיקה, ואנימציה) או מבוסס HTML (פשוט יותר לפיתוח וקל יותר להטמיע בממירים/מסכים/מחשבים/טאבלטים).


מקור: דהמרקר


מקור: דהמרקר

בעצם הפיתרון של אריקסון מקל על עבודת התשתית של הספקית – ונותן פיתרון תשתיתי כמעט לכל האספקטים של המערכת, למעט נושא החיוב (שככל הנראה יתממשק למערכת של אמדוקס של סלקום).

התפיסה של אריקסון היא של קליינט דק אשר רץ על גבי טאבלט, מחשב או ממיר. כאמור, היא עושה את ההסבה של הממשק ותופרת את היכולות שנדרשות לפי הממשק שהלקוח מכתיב (למשל סלקום). אם לקוח כגון סלקום מחליט שהוא רוצה יכולות הקלדה עם השלט (on screen keyboard) או שלט שכולל בתוכו מקלדת (כפי שקומיגו תשיק עבור אורנג'), אריקסון תומכת בשתי התצורות הללו.

ניתן אפילו להפעיל תוכנות חיצוניות בתוך הממיר ללא קושי רב. במקרה כזה, הדבר נותן לספקית חופש רב יותר ממה שיש ליס ולהוט שכפופות בכל פיצ'רים למה ש-NDS מאפשרת. משמעות הדבר היא שבמידה ולקוחה כמו סלקום בוחרת בכך, היא יכולה להכניס אפליקציות ותכונות משלה לתוך הסביבה ללא תלות ישירה באריקסון והתוכנות (החל ממשחקים וכלה בדפדפן) יכולות להיות מפותחות או בספקית החומרה או אצל סלקום עצמה, או אפילו בצד שלישי בכלל.

רשימת ההקלטות ברשת זמינות גם באייפד. אם מדובר בתכני DTT, לא ניתן יהיה לראות אותן על גבי הטאבלט, אך אם מדובר בערוץ שמקורו ברשת, כך שסלקום תוכל לאפשר צפיה גם בטאבלט, אם תבחר בכך.

ממשק וקטורי

בעוד ש-COMIGO מתבססת על OPEN GL ומכתיבה את הממשק לספקית, הגישה של אריקסון לממשקים מתקדמים מבוססת על SVG, פורמט וקטורי שנתמך רק בחלק מהחומרות (בגלל המשאבים שנדרשים ממנו) ולכן לא בטוח שיושק ביחד עם המערכת של סלקום. 

הממשק הזה הוא עדיין בגדר בטא וכולל יכולות חברותיות. בבסיס המערכת ההכרה שללקוח יש מספר "ממירים" (לצורך זה, גם מחשב או טאבלט יוגדר כממיר) וכן מספר צרכנים שקשורים לחשבון אחד. בעת הקמת הממיר בבית הלקוח, ניתן יהיה להגדיר את הצופים שבבית שבבית  והמגבלות שעליהם. ניתן להגדיר משתמש super user שיכול לשלוט באחרים, למחוק להם תכנים או להגביל את הצפיה בתכנים למבוגרים. לכל משתמש כזה יש חברים שונים ותכנים שונים שהוא הקליט. כך למשל, לא נקבל רשימה ארוכה של פרקי "בובספוג" כאשר נעשה Login כ- "אבא". 

הצד החברתי של המערכת שונה לחלוטין מהתפיסה שמנחה את קומיגו. בעוד שקומיגו ממש מתעסקים בתקשורת הבין אישית – צ'אט, צפיה משותפת וכו', המערכת של אריקסון מאמינה שהשיתוף בין החברים הוא בעיקר ב-Discovery (תפיסה שאני לחלוטין מסכים איתה). כך למשל, ניתן לראות מה התכנים שמומלצים ביותר על ידי חברי במערכת אך הדבר נעשה באופן יזום על ידי LIKE והחלטה מי בדיוק מחברי יקבל את ההודעה. 

כאשר רואים תוכן כלשהו, מקבלים את ה-meta data תמיד מהספקית. כך שה-EPG, כולל זה של ערוצי ה-DTT ישודרו דרך הרשת ולכן יקבלו אופציה גם של צפיה בטריילרים, תקציר מורחב ואפילו אינטגרציה עם ציונים של IMDB למשל.

הממשק בטאבלט הוא הרבה יותר VOD ומבוסס על קונספט של טבלא שהציר האופקי שלה הוא נושאים שונים (סרטים, תוכן שחברים המליצו, סרטים מה-VOD או טלויזיה מוקלטת) והציר השני הוא ה"זיפזופ" בין התכנים. עם זאת, אין ממש יכולת לעשות זפזופ רגיל (פשוט מעבר בין ערוצים או תכנים שונים בלחיצת CHANNEL UP).

המערכת תומכת כמובן גם ביכולות של שימוש בטאבלט כשלט במערכת בשליטה מבוססת DLNA.

איכות הוידאו מרשימה ביותר, אם כי בפועל מה שיקבע אותה אצל ספקיות OTT (כגון סלקום ואורנג') יהיה כמובן איכות הקידוד ורוחב הפס שהחברה תבחר להעלות את התכנים שלהם. המערכת תומכת בפורמטים רבים של וידאו, אך עיקר התלות היא על ה-license שהחברה תבחר לשלב בממיר (למשל אם תבחר ב-DTS או ב-DD 5.1 הדבר דורש תשלום לחברת דולבי עבור כל ממיר). 

המערכת תומכת גם במידה מסויימת  בתכנים מהרשת, אך גם זה תלוי במידת הרצון של הספקית לתמוך בתכנים כאלה. להערכתנו בישראל אין ברירה אלא לתמוך באופן מלא בתכנים כאלה גם מהמחשב (ב-DLNA כדוגמאת Twonky הגרמנית, Tversity הישראלית או Playon) או מ-USB, כולל תמיכה בתרגום בעברית. התקדים של יס עם YES STREAMER מקל מאוד על חברות כמו סלקום ואורנג' לשלב תמיכה כזו בממירים שלהן. עם זאת, תוכן כזה ככל הנראה לא יכול להיות מוזרם לאפליקציות הניידות של הטאבלט והסלולרי (לשם כך תצטרכו פיתרון נפרד כמו Air video ).

ממשק ה-VOD מאוד גרפי ודומה לטבלאות שניתן לראות בממשקים רבים אחרים. הממשק הוא לא מהפכני כמו של קומיגו, אלא נראה כמו הצעד האבולוציוני הבא – מה שאומר שהוא כנראה יהיה "קל יותר לעיכול" למבוגרים או למי שקשה לו לבלוע טכנולוגיה חדשנית "מדי".

סיכום

מדובר במערכת מרשימה, אך יותר שמרנית ופחות מהפכנית מזו של קומיגו. יש צורך בהרבה יותר עבודה מצד המפעילה, כולל עיצוב, תכנון ובלוקים. אך מצד שני מדובר במערכת מוכחת שניתן לראות אותה אצל מפעילות רבות ברחבי העולם. בעוד שבמערכות של קומיגו על הספקית לתפור לא מעט עבודה מאחורי הקלעים בשילוב עם מערכות התוכן, כאן זה החלק הפשוט ביותר. פשוט מפילים את התוכן לתוך ה-CDN והמערכת מתחילה לפעול ותוך דקות ספורות התוכן יופיע ללקוחות על הממירים/טאבלטים/סלולרי.

בעוד שהמערכת של קומיגו/אורנג' מכוונת יותר לצעירים, המערכת של אריקסון תהיה שדרוג ממשקי מיס ומהוט (ראוי לציון שגם יס והוט עובדות על ממשק משתמש מהדור הבא על הממירים שלהן) אך לא במידה כזו שעלולה להרתיע את הקהל הרחב. ל-early adopters יקח דקות ספורות ללמוד ולהשתמש במערכת, בעוד שבמערכת של קומיגו תמיד יהיו פיצ'רים עמוק בתוך התפריטים שמרבית האנשים לא ידעו שהם קיימים כלל.

מן הסתם, קשה מאוד לשפוט מי משתי המערכות עדיפה. שתיהן נראות יפה מאוד אך הן כל כך שונות במהות ובתפיסה הפילוסופית שלהן שלהשוות בינן דומה להשוואה בין סירה לבין מכונית… בפועל שתיהן מביאות אותך מנקודה א' לנקודה ב' אבל הן כל כך שונות שקשה לראות קוים משיקים בין המערכות…

נקודות חזקות

  • מערכת אינטגרלית מההתחלה ועד הסוף -כנראה שיהיו לה מעט מאוד חבלי לידה
  • תמיכה מלאה בטאבלטים ובמחשבים אישיים
  • גמישות מלאה מבחינת ממשק
  • יכולת להתמך גם על גבי מסכים חכמים
  • יכולות הקלטה בענן או בממיר עצמו
  • יכולת להריץ אפליקציות חיצוניות מהמערכת

נקודות חלשות

  • גמישות ממשקית חשובה אך קריטי שהאפיון והעיצוב יהיו הדוקים בכדי שזה יפעל כשורה
  • פחות "פיצ'רים" בעיקר כאלה חברתיים
  • הרבה פחות אינטנסיבי גרפית (גרסאת ה-HTML)
  • אין יכולות הזרמה ממכשיר למכשיר או מחדר לחדר

לדיון בנושא: הטלויזיה של אריקסון: האם ככה נראה את CellcomTV ?


7:00
  /  
29.6.2012
  
מאת: עפר לאור

1