רמקולים לרכב – האם הם באמת כאלה שונים?

גם בשמיעת מוסיקה ברכב ישנם את אותם החובבים - זה שרוצה סאונד איכותי ככל האפשר, זה שרוצה סתם להאזין בכיף, וכמובן, זה ...
7:00
  /  
12.06.2012
  
מאת: איתי חזום

הקדמה

עולם האודיו לרכב הינו גדול ומורכב בדיוק כמו אודיו ביתי, וגם פה ישנם אותם החובבים – זה שרוצה סאונד איכותי ככל האפשר, זה שרוצה סתם להאזין בכיף, וכמובן, זה שרוצה שכולם ידעו מהו הטעם המוזיקלי שלו… בדומה לעולם המוניטורים האולפניים, רמקולים לרכב הם בעצם אותה הגברת בשינוי אדרת, אותן המטרות רק שהדרך להשגתן מעט שונה. פה ננסה לנפץ מיתוסים נפוצים בנושא.

רמקולים לרכב אינם זקוקים לתיבה – לא נכון  

כן, כשאנחנו חושבים על רמקולים לרכב הדברים הראשונים שקופצים לראש הם רמקולים שמורכבים בדלתות הרכב, או על המדף מתחת לשמשה האחורית, אך גם כאן קיימים אותם החוקים – רמקולים (הכוונה לוופרים) צריכים לעבוד ככה שישנה הפרדה בין הסאונד שיוצא מלפנים לסאונד שיוצא ממאחור. מה קורה אם אין הפרדה? מבחינה עקרונית, ככל שיורדים בתדר ישנו "פחות סאונד", מכיון שהגל האחורי "מבטל" את הגל הקדמי (עקב היותו בפאזה הפוכה). אמנם הדלתות ברכב ותא המטען אינם באמת "תיבה", אך הם מספקים חלק לא קטן מההפרדה הנחוצה הזו, וזה הדבר הראשון שצריך לדאוג לו. נוסף על כך, טוויטרים תמיד כוללים "תיבה" משלהם, וסאבים כמעט תמיד עובדים בתיבה סטנדרטית כזו או אחרת כמו רמקולים ביתיים (מלבד כאלו פה ושם שמותקנים על המדף האחורי).

הרמקולים ברכב לא יכולים לספק "במה" טובה – לא נכון  

ברור שכשרמקולים מותקנים בדלתות "הבמה" שאנחנו מקבלים אינה מוצלחת, תוסיפו לזה את העובדה שהרמקולים מאחור אינם תורמים בנושא (הרי אנחנו לא מאזינים בבית למוזיקה בסטריאו עם עוד זוג רמקולים מאחור), ופיתרון יאה נראה רחוק מתמיד, אבל מי שיתאמץ יוכל בסה"כ לקבל "במה" ראויה (בהתחשב בנסיבות). אני אמנם בחיים לא אמליץ להאזין בבית לרמקול עם וופר ליד הברכיים וטוויטר חצי מטר מעליו, אבל ברכב זה הפיתרון הראשון והכי פשוט שניתן לבצע על מנת "להרים" את "הבמה". רוב הרכבים החדשים כבר מגיעים מהמפעל עם טוויטרים המותקנים גבוה יותר, ומי שמתקין סט של קומפוננט (וופר וטוויטר נפרדים) סביר להניח יתקין את הטוויטר גבוה יחסית לוופר.

הצעד הבא כבר שמור לחובבים הרציניים יותר. חלקם מתקינים סט 3way שבו גם דרייבר המידריינג' מותקן גבוה (בדר"כ על הקורות יחד עם הטוויטר), מה שעוזר "להרים" למעלה טווח תדרים רחב יותר, ומכיון שהוופר כעת נחתך נמוך יותר הוא פחות כיווני, ומיקומו בדלת לא נחשב אוטומטית כפשרה. שיטות נוספות הן התקנת רמקול (Full Range או קואקסיאל) בתוך תא יעודי בחלק העליון של איזור המחוונים. דוגמא להתקנה בקורות:

פיתרון נוסף למי שמעוניין להפיק "במה" ראויה כמה שיותר הוא הקיק פאנל. מדובר "בתיבה" המותקנת למטה ליד הרגליים ובזווית כלפי המאזין. ניתן לעשות שימוש ברמקול קואקסיאלי, פולריינג', וקומפוננט. ישנם יצרנים אשר מוכרים קיטים של קיק פאנלים המיועדים להתאים מראש לרכב מסויים על מנת להיראות כמו חלק מהרכב (ועל הדרך לחסוך עבודה). לדוגמא –

בנוסף, השיטות הנ"ל מאפשרות לכוון את הדרייברים אל אוזני הנהג (בדר"כ בעל המערכת), וישנן גם יחידות ראש (רדיו דיסקים וכדומה) או מעבדים חיצוניים המאפשרים לכוון Time delay לכל רמקול (מכיון שהמרחק שלהם מהמאזין אינו שווה).
אי אפשר כמובן לצפות לקבל ברכב את מה שמקבלים כשיושבים בכורסא בבית עם זוג רמקולים הממוקמים בצורה אידיאלית, אבל גם לא חייבים להתפשר.
ישנם, אגב, יצרני רכב הלוקחים את הנושא די ברצינות. לדוגמא, יצרנים כמו B&O, B&W, Dynaudio ועוד, העובדים בשיתוף פעולה עם  מספר יצרני רכב (יוקרתיים אמנם), ודואגים (יחסית) להשקיע במערכת שמגיעה מהמפעל. לדוגמא – "הרמקולים המתרוממים" של B&O:

וופרים וטוויטרים לרכב אינם מתאימים לשימוש ביתי וההיפך – לא נכון

בסופו של דבר הדרייברים עצמם הם כמעט אותם הדרייברים (ומאותם היצרנים). ההבדלים נובעים מתוך צורת הישום – טוויטרים לרכב צריכים להיות קומפקטים ככל האפשר ולכן זה די נדיר לראות טוויטרים עם חזית בקוטר 4-5 אינץ ו-Motor גדול (משהו יחסית נפוץ ברמקולים ביתיים). השוואה:

וופרים לרכב לרוב צריכים לעבוד בחלל "לא אידיאלי", כלומר דלת או מדף אחורי – שאינם אטומים או חזקים, ונפחם נוהג להשתנות (במקרה של תא המטען ברכב). זאת בשונה מתיבה יחסית חזקה ואטומה כמו ברמקול ביתי, ובעקבות זאת (אבל לא רק) לא תראו וופרים לרכב שיושבים בתיבות Ported (מלבד סאבים כמובן). למי שתוהה, מההיבט הטכני לרוב פשוט מדובר על וופרים בעלי ערך Qts גבוה, מה זה אומר? שבין היתר, במונחים ביתיים הם מתאימים לעבודה בתיבות סגורות בלבד (ויחסית גדולות מהרגיל). האם כל זה אומר שאי אפשר להתקין ברכב וופר לשימוש ביתי? דווקא לא. הדבר הכי "גרוע" שיכול לקרות אם תתקעו וופר ביתי בדלת של הרכב זה פחות באסים ממה שהוא היה מפיק בתיבה סגורה (התוצאה משתנה ותלויה בוופר ובעוד גורמים).

רמקול קואקסיאלי או סט של קומפוננט לרכב אינם מתאים לשימוש ביתי – נכון

לפעמים אני נתקל באנשים ששואלים אם אפשר לקחת רמקול קואקסיאלי או סט קומפוננט זול  לרכב (וופר/טוויטר/קרוסאובר), לבנות לו תיבה, ולחבר למערכת בבית. לרוב הנושא אינו מומלץ מכמה סיבות פשוטות:

  • הוופר בדר"כ יתאים לעבודה רק בתיבות סגורות, וכאלו שיחסית גדולות למדי. הנושא פחות קריטי אם רוצים שהרמקולים ישמשו כסאטלייטים, אבל אם רוצים באסים אז חבל לטרוח.
  • הקרוסאובר בדר"כ מתוכנן כאילו הדרייברים יושבים על infinite baffle או "קיר שנמשך לאינסוף". ברגע שמתקינים את הדרייברים בתיבה ממוצעת, הקרוסאובר דורש שינויים.
  • הקרוסאובר בדגמים הזולים הוא גם ככה פשוט למדי, וכולל בדר"כ רק סליל לוופר עם קבל ונגד לטוויטר, ככה שההשקעה לא ממש משתלמת.

 

סאבים לרכב שונים מסאבים ביתיים ומיועדים רק להפיק "בום בום" – לא נכון 

כולם מכירים את החבר'ה האלה שנוסעים עם מערכת בפול ווליום ובאסים שמהדהדים מהקצה השני של הרחוב (ולא, הם לא מאזינים לג'אז). המוניטין שסאבים לרכב קיבלו אינו מוצדק, ונובע מכל מיני גורמים. דבר ראשון, באסים נשמעים מרחוק בעיקר בגלל שמדובר בתדרים נמוכים שהם בעלי אורך גל ארוך. אורך הגל של 5000Hz לדוגמא (מה שיוצא מהטוויטר) יוצא בערך קצת פחות מ-7 ס"מ. 30Hz, לעומת זאת (מה שיוצא מהסאב), יוצא בערך 11.4 מטר (וזה עדיין לא אומר שהסאונד מפסיק אחרי המרחק הזה).
דבר שני, באסים הם בדר"כ חזקים יותר ברכב בגלל שנפח הקבינה ברכב מאד קטן. לכן, סאב שנשמע "בסדר" בסלון בבית, ישמע יותר חזק וירד יותר נמוך ברכב. ומה עם הדרייברים? הם בתכל'ס זהים לדרייברים שנמצאים בסאבים ביתיים, כלומר כל מקרה לגופו (וכל ארנק ותקציבו). למי שתוהה, אין שום בעיה להשתמש בדרייבר של סאב ביתי בתוך הרכב או ההיפך.
בנוסף, בעוד שחובב אודיו ביתי ממוצע יסתפק בסאב 12 אינץ בשביל הסלון שלו, חובב אודיו לרכב בדר"כ ילך על כמה שהארנק ונפח הרכב מאפשר, וזה לא נדיר (בחו"ל בכל אופן) לראות מכונית קומפקטית ממוצעת שבמושב האחורי שלה תקועה תיבה ענקית עם שני דרייברים 18 אינץ' (להאזנה, אפילו לא לתחרויות SPL). תוסיפו על זה את העובדה שרובם בונים בעיקר תיבות Ported גדולות מדי עם Port שמכוון גבוה מדי (וזה עוד בהמלצת היצרנים…), מה שגורם לעקומת היענות מסוג "One note bass" הידועה לשמצה. הדרייברים עצמם הם לרוב בסדר גמור (ואף יותר מזה), פשוט צורת הישום שלהם אינה תמיד מתחברת עם המונח "היי-פיי", וזו הסיבה שיצא להם מוניטין לא מוצלח בהיבט הזה.

רמקולים קואקסיאלים לרכב זהים לקואקסיאלים ביתיים – לא נכון

דרייבר קואקסיאלי (זה עם הטוויטר במרכז הוופר) נקרא כך משום שישנם כמה דרייברים שחולקים (כלומר Co) את אותו הציר (כלומר Axis). מדובר בסגנון הדרייברים הכי נפוץ בעולם האודיו לרכב ולא בגלל שהם נשמעים הכי טוב, אלא בגלל שהם זולים ושימושיים.
דרייברים קואקסיאלים ברמקולים ביתיים לעומת זאת הם נישה די מצומצמת של מספר יצרנים שמשתמשים בעיקרון הקואקס כחלק אינטגרלי ברוב/חלק מהרמקולים שלהם (כמו Kef, Tannoy, Cabsse ועוד יצרנים), אך בעוד שאצלם הדרייבר מתוכנן ככה שהמעבר בין הטוויטר לממברנה של הוופר הוא יחסית חלק, והממברנה של הוופר משמשת כסוג של Waveguide. בקואקסיאלים לרכב ישנו פשוט טוויטר שמונח קצת מעל מרכז הממברנה של הוופר (מה שכן, חלק מאותם דרייברים מאפשרים לשחק עם האוריינטציה של הטוויטר שזה משהו שיותר שימושי ברכב).
ניתן לראות דוגמא לרמקול קואקסיאלי טיפוסי לרכב:

 

לעומת הווריאציה הביתית (במקרה הזה, דרייבר במדפיים של Kef):

רמקול קואקסיאלי 5Way עדיף מרמקול 2Way – לא נכון  

ב-"Way" הכוונה היא למספר הדרייברים שחולקים את העבודה ברמקול (לא לסה"כ מספר הדרייברים). רמקול 2Way בדר"כ יהיה וופר עם טוויטר, רמקול 3Way בדר"כ יהיה וופר עם מידריינג' וטוויטר, וכן הלאה. אז מה זה הרמקול 5Way הזה (בדר"כ 6X9) שרואים במערכות לרכב? זהו רמקול המורכב מוופר וארבעה טוויטרים שונים… די חסר תועלת ומיועד לפתות אנשים המתלהבים מכמות הדרייברים.

רמקולים אובליים כמעט אינם נמצאים בשימוש באודיו ביתי – נכון

רמקולים לרכב כמו 6X9, 7X10, 4X10, 5X7 וכו' נוצרו מתוך ניצול מקום. לא תמיד יש מקום על המדף האחורי או הדלת לרמקול גדול, ועל ידי שימוש ברמקול כמו 6X9 ניתן לקבל שטח ממברנה גדול יותר אך עדיין להתקינו בשטח לא יותר רחב/גבוה מרמקול בקוטר 6.
גם בעולם האודיו הביתי אפשר להשתמש בעיקרון הזה על מנת לקבל שטח ממברנה גדול ברמקול שאינו רחב יחסית, אך כיום העניין כמעט אינו בשימוש.

רמקולים לרכב יותר "מצועצעים" מרמקולים ביתיים – נכון  

בנושא הזה אין ולא יהיה וויכוח. Bling זו מילת מפתח ברוב הציוד אודיו לרכב, ולא נדיר למצוא רמקולים (במיוחד סאבים) שנראים יותר טוב ממאחור מאשר מלפנים (עם Basket ו-Motor מעוצבים) על מנת שירצו להתקין אותם בצורה הפוכה, ציפוי כרום בכל פינה, לדים זוהרים, ממברנות צבעוניות, גריל (כיסוי ממברנה) מעוצב, קרוסאוברים בתיבות שקופות (כדי להראות את התוכן), תיבות לסאבים עם חלונות שקופים, ועוד.

לפעמים עניין ה-Bling משמש לרעה, כמו לדוגמא עם סאבים הכוללים סראונד (הגומי/ספוג מסביב לממברנה) רחב במיוחד שגורם לסאב להיראות קשוח מהרגיל, אך בפועל לא רק שאין לו מהלך סליל המצריך סראונד ברוחב כזה, אלא שגם אותו סראונד רחב בא על חשבון שטח ממברנה. דוגמא נוספת היא סאבים הכוללים כיסוי פלסטיק גדול ומרשים מסביב ל-Motor, כאשר המטרה העיקרית היא להסתיר Motor קטן וזול במיוחד. דוגמא (ועוד מיצרן מוכר):

בשונה מרמקולים ביתיים, רמקולים לרכב אינם זקוקים לעזרת טיפול אקוסטי – לא נכון  

נכון, אף אחד לא הולך לתקוע ברכב שלו פאנלים סופגים או מלכודות בס, הצורך פשוט אינו ממש קיים. רכב לא מהדהד בתדרים הגבוהים כמו חדר ממוצע, ובדר"כ אינו גורם לגלים עומדים בתדרים הנמוכים כמו חדר ממוצע. מצד שני, רמקולים לרכב יושבים בדלת מפח מסכן או על מדף מצו'קמק, ולא בתיבה מעץ עם חיזוקים ואטימה. לכאן נכנס "טיפול אקוסטי" לרכב – יריעות מחומרים שונים שמדביקים על גבי חלקי פח חשופים ברכב, ומיועדות בעצם "להשתיק" את הויברציות שנוצרות וגם לעזור עם אטימה של פתחים או חריצים שונים (כמו בדלת או בתא המטען).

סיכום

אז לא, רמקולים לרכב לא כאלה שונים, פשוט השימוש בהם נעשה מעט אחרת. מה שכן שונה בהם לא נעשה מסיבות של סאונד אלא דווקא יותר מתוך שימושיות או על מנת לספק את ה"שוויץ" שהלקוח הנפוץ מחפש. ישנם רמקולים לרכב המשתמשים בדרייברים כמעט זהים לאלו שניתן למצוא ברמקולים ביתיים מאד יוקרתיים, אבל לעשות בהם שימוש בבית זה מהלך שלא תמיד מתאים או משתלם כספית.

ומה עם הבאסים האלו שאנחנו שומעים מהרכב שתקוע לידנו בפקק? תצטרכו להמשיך לחיות איתם…

 

לדיון בנושא: רמקולים לרכב – האם הם באמת כאלה שונים?


7:00
  /  
12.6.2012
  
מאת: איתי חזום

1