רמקולים PA להגברות – האם הם באמת כאלה שונים?

רמקולים להגברות הם הרמקולים השחורים הגדולים האלה שתמיד רואים באולמות אירועים, מועדונים, בארים, בתי קולנוע, וכמובן הופעות חיות. רוב האנשים ...
7:00
  /  
27.05.2012
  
מאת: איתי חזום

רמקולים להגברות PA – האם הם באמת כאלה שונים?

רמקולים להגברות או בקיצור – PA (כלומר Public Address), הם הרמקולים השחורים הגדולים האלה שתמיד רואים באולמות אירועים, מועדונים, בארים, בתי קולנוע, וכמובן הופעות חיות. נכון, מלבד אולי מי שבונה קולנוע ביתי יעודי, רוב האנשים לא היו מוכנים להכניס רמקולים כאלו הביתה  (ואי אפשר להאשים אותם), נו, אז עד כמה הם שונים?

רמקולים ל-PA פחות "שטוחים" מרמקולים ביתיים – נכון חלקית

הסברים למה זה "רמקול "שטוח" אפשר למצוא במאמר על ההבדלים בין מוניטורים אולפניים לרמקולים ביתיים. אז פחות שטוחים או לא? מממ… תלוי. כשמדובר ברמקולים קטנים ל-PA הנושא משתנה וכל מקרה לגופו, ישנם כאלו "שטוחים" וישנם כאלו שפחות. כשמדובר על הרמקולים הגדולים, עקומה "שטוחה" היא פשוט לרוב עדיפות שלישית, אחרי עמידות בעוצמות גבוהות, ומקסימים "רגישות" SPL. יצרנים לרוב לא יתנו לגבעה פה או עמק שם להפריע להם לתכנן רמקול שעונה על שתי הדרישות האלו. מצד שני, EQ הוא אביזר נפוץ בעולם ה-PA ואם יצרן/משתמש רוצה, הוא יכול לטפל ברמקול שאינו "שטוח" מספיק.

רמקולים ל-PA כמעט תמיד יותר "רגישים" מרמקולים ביתיים – נכון

כמו שצוין בסעיף הקודם, מקסימום SPL נמצא גבוה בסדר העדיפויות כשמתכננים רמקול למטרת PA, ורמקול "רגיש" פשוט מגיע לשם יותר בקלות. למי שלא יודע, "ברגישות" (לא נצילות) הכוונה היא לכמה SPL הרמקול מפיק ממרחק מטר (בציר ההאזנה) עם וואט אחד. ככל שהמספר גבוה יותר, הרמקול מפיק יותר SPL עם אותה העוצמה מהמגבר. כמה זה "רגיש"? "רגישות" נמדדת ב-dB (דציבלים), כאשר:

  • ישנו קשר ישיר לעקומת ההיענות של הרמקול, כלומר, רמקול שמציג גבעה ב-10Khz יהיה יותר רגיש באיזור הזה יחסית לנניח 1Khz, ולכן רגישות צריכה להיות קשורה לתדר (ויצרנים אוהבים לתת את נתון "הרגישות" בתדר שהכי בולט כי זה הערך הכי גבוה).
  • עוצמת המדידה ועכבה – אמנם נהוג לומר 1 וואט, אבל הכוונה היא ל-2.83 וולט שמתורגמים ל-1 וואט בעכבה (לא התנגדות) של 8ohm – "העכבה הממוצעת" הנפוצה ברמקולים ביתיים. במידה ורמקול כלשהו מציג בתדר מסויים עכבה של נניח 4ohm, הוא מקבל בעצם 2 וואט. באותו עניין, רמקול שמציג "רגישות" נמוכה, נניח של 80dB ב-100Hz יכול להיות בעל עכבה גבוהה של נניח 100ohm באותו התדר. מה זה אומר? שאמנם ערך "הרגישות" נמוך, אך מכיון שהעכבה כזו גבוהה הרמקול בעצם מקבל רק 0.08 וואט… לכן רגישות צריכה להיות קשורה גם לעכבה (שמשתנה עם התדרים). בעקבות זה ישנם יצרנים שמציגים מדידות עם "פיצוי", לדוגמא, נתון "רגישות" עם עוצמה של 4 וולט מכיון שהדרייבר בעל "עכבה ממוצעת" של 16ohm (מה שמתורגם בעצם ל-1 וואט).
  • כמה עוצמה זה בפועל? רמקול בעל "רגישות" ממוצעת של נניח של 93dB יזדקק לחצי מהעוצמה שיזדקק רמקול בעל "רגישות" ממוצעת של 90dB על מנת להפיק את אותו ה-SPL.
  • מה עם "נצילות"? חובבי אודיו נוהגים לומר בטעות "נצילות" כשהם מתכוונים ל "רגישות", שני המונחים אמנם קשורים אחד לשני, אבל "בנצילות" הכוונה היא לכמה אחוזים מתוך העוצמה שהרמקול מקבל הופכים לסאונד, וכמה אחוזים מתפזרים כחום. רמקול יותר "רגיש" יהיה גם יותר "נציל", אך גם פה חשוב היחס עם העוצמה הנכנסת יחסית לעכבה – הדוגמא בסעיף 2 מתארת רמקול לא "רגיש" בתדר מסויים (עם 2.83 וולט) אבל כן "נציל" באותו התדר.

בגדול, רמקול ביתי ממוצע (רצפתי/מדפי עם וופר 6 אינץ), בדר"כ יציג "רגישות" ממוצעת של 85-89dB. רמקול PA ממוצע (וופר 15 עם טוויטר בשופר) בדר"כ יציג רגישות ממוצעת של מעל 95dB.

למה רמקולים ל-PA יותר "רגישים"? ישנן מספר סיבות:

  •  הדרייברים: הוופרים וטוויטרים שברמקולים ל-PA (הסברים בסעיף הבא) מתוכננים למטרה הזו.
  •  התיבות: הוופרים מיועדים לעבוד בתיבות גדולות מהרגיל (משהו שפחות מפריע בתחום הזה). בהנחה וישנם שני וופרים שעושים את אותו הדבר, אחד בתיבה של 100 ליטר ואחד בתיבה של 200 ליטר, זה שתוכנן לעבוד בתיבה של 200 ליטר יהיה רגיש יותר.
  • שופרים: הטוויטרים (וגם וופרים פה ושם) מיועדים לעבוד יחד עם שופרים שעוזרים "לפקס" את הסאונד ובכך להעלות את הרגישות בתדרים מסוימים (תלוי בשופר ובדרייבר).
  • טווח תדרים: רמקולים ל-PA אינם מיועדים לרדת נמוך, לדוגמא, סאב שיורד ל-20Hz (לא נדיר בסאבים ביתיים) כמעט אינו קיים בעולם ה-PA, וסאב שתוכנן לרדת ל-40Hz יהיה יותר "רגיש" מסאב שתוכנן לרדת ל-20Hz (עם תיבה באותו הנפח). הנושא אגב קשור ישירות לסעיף 1.
  • קרוסאובר: לא מעט רמקולים בעולם ה-PA עובדים עם קרוסאובר אקטיבי, מה שמאפשר לדלג על הקרוס הפאסיבי, שלא עוזר בנושא "הרגישות".

רגע אחד, אבל ישנם גם רמקולים ביתיים רגישים לא? נכון, ואם תשימו לב, הם בדר"כ עובדים לפי אותם עקרונות שבסעיפים הנ"ל. יש סיבות טובות למה לא תמצאו רמקול מדפי קטן בעל רגישות ממוצעת של נניח 100dB, זה פשוט בלתי אפשרי, ואם כן אז ישנם דברים שצריך לוותר עליהם בדרך.

רמקולים ל-PA משתמשים בדרייברים מיוחדים ולכן אינם מתאימים לשימוש ביתי – לא נכון

כן, רמקולים ל-PA משתמשים בדרייברים שאינם נפוצים בשוק הביתי, אבל לא מהסיבה הנ"ל.

הטוויטרים: בעולם ה-PA נהוג כמעט באופן אקסקלוסיבי להשתמש בטוויטרים (וגם מיד/טוויטר) מסוג Compression Driver. בגדול מדובר על טוויטר עם סליל/ממברנה גדולים ממה שנהוג בתחום הביתי, שנמצא בתוך מבנה בו הסאונד שלהם מועבר דרך Phase plug (במקרה הזה הכוונה היא למשהו שמתעל את הסאונד), אל פתח שקטן משטח הממברנה של הטוויטר, ומכאן השם Compression, מכיון שהסאונד "נדחס". מדובר על טוויטרים מאד רגישים שמיועדים תמיד לעבוד בשיתוף עם שופר או Waveguide. העקומה שלהם בדר"כ דורשת תיקון עם EQ, ובנקודה הכי גבוהה הם מציגים רגישות ממוצעת של 105-116dB (תלוי בדרייבר ובשופר). רוב הדרייברים האלו יהיו פחות רגישים בקצוות של תחום העבודה שלהם כמו לדוגמא ב-20Khz.

 

הוופרים: בעולם ה-PA הולכים על גדול, וקיים שימוש נפוץ גם בוופרים בקוטר של 21 אינץ'. אחת הסיבות היא "רגישות", אם ניקח שני וופרים (שמיועדים לעשות את אותו הדבר) עם Motor זהה, אחד עם ממברנה בקוטר 15 ואחד עם ממברנה בקוטר 10, זה עם הממברנה בקוטר 15 יהיה יותר "רגיש" בגלל שהוא "מזיז" יותר אוויר עם אותה העוצמה מהמגבר. לרוב מדובר על וופרים שלא מיועדים לרדת נמוך במיוחד (וזו עוד סיבה למה הם יותר רגישים), לדוגמא – וופר בקוטר 15 לרוב יהיה מיועד לרדת (תלוי בדגם ובתיבה) רק ל 40-60Hz, זה מה שרמקול מדפי ביתי טוב מסוגל לעשות. ההבדל טמון ב-SPL, ורמקול ה-PA פשוט יהיה מסוגל ליותר. אגב, וופר לשימוש PA בדר"כ יזוהה ע"י הסראונד (מה שמקיף את הממברנה) הזיגזגי שלו שקרוי "אקורדיון".

 

לא קיימת שום מניעה מלהשתמש בדרייברים מהסוג הנ"ל ברמקולים ביתיים. העניין אינו נפוץ בעיקר מפאת גודל פיזי, רתיעה "מהסאונד" של שופרים, ודיעות קדומות.

אלו דוגמאות לרמקולים ביתיים שמשתמשים בדרייברים ל PA:

  

רמקולים ל-PA בתיבות מפלסטיק פחות עדיפים מתיבות עץ כמו ברמקולים ביתיים – נכון

מה שנכון נכון. תיבות פלסטיק בעולם ה-PA הם עניין של שימושיות ועמידות. במקרה הזה, השפעת התיבה על איכות הסאונד אינה בעדיפות גבוהה (למרות שבתאוריה ניתן לבנות תיבות טובות גם מפלסטיק)

 

  

 

רמקולים פאסיבים ל PA דורשים מחבר Speakon ולכן אינם מתאימים לשימוש ביתי – לא נכון

כמו הרבה דברים בעולם ה-PA, מחבר ה-Speakon נולד מתוך מחשבה על שימושיות ואמינות. הכבל הוא אותו הכבל, ואין בעיה לחבר Speakon בצד אחד, וכבל חשוף/בננה בצד שני.

 

 

רמקולים ל-PA יותר קשוחים מרמקולים ביתיים – נכון  

רמקול ביתי ממוצע יושב בנוחות בסלון הביתי, כמעט אף פעם לא יזוז משם, ועל הדרך הוא בדר"כ יכלול איזה גימור עץ נחמד או שחור מבריק. רמקול PA בדר"כ יבלה כל יום במקום אחר (כשמדובר על הופעות), יועמס/יפורק ממשאית/מסחרית, יספוג עשן, לחות, משקאות, מכות, נפילות וכו'. אחרי כל זה, לא מפתיע לראות שרמקולים מהז'אנר הזה בדר"כ כוללים תיבה שעשוייה מלביד בירץ' (סנדוויץ' מסוג Birch), כוללת ציפוי בד שחור (או צבע שחור עמיד במיוחד), גריל קשוח ממתכת, ואפילו וופרים עם ממברנות שעמידות בתנאי לחות ורטיבות.  

סאבוופרים ל-PA אינם מתאימים לשימוש ביתי – נכון חלקית

לא שאני רואה אנשים מניחים בסלון רמקולים כאלו, אבל בתאוריה גם ככה זה לא תמיד מתאים. סאב ל-PA אפילו בקוטר 18-21 אינץ' בדר"כ לא יהיה מיועד לרדת מתחת ל 30-35Hz (משהו שסאב ביתי סביר כבר עושה לבד). מצד שני, למי שזה לא מפריע, הסאבים האלו מסוגלים (בתחום העבודה שלהם) להפיק SPL גבוה למדי, כמובן בהנחה ותמצאו מקום לתקוע את התיבה הגדולה (ומספיק כסף לגירושין…).

רמקולים ל-PA בשיטת Line Array אינם מתאימים לשימוש ביתי – נכון חלקית 

בטח יצא לכם פעם לראות בהופעה חיה מן "רמקול" תלוי שנראה כמו שרוול מאד ארוך, זה Line Array.

Line Array זו בעצם עמודה של הרבה רמקולים שמחוברים יחדיו (זה על קצה הקרחון). היתרונות? SPL  גבוה, דעיכת SPL נמוכה יותר כשמתרחקים, סאונד שיותר "מפוקס" לאיזור הקהל ופחות מקרין למעלה/למטה, וכושר כיסוי נרחב יותר.

האם אפשר להשתמש בזה בבית? תכלס הרמקולים עצמם פשוט גדולים מדי, אבל העיקרון שעומד מאחורי השיטה כן אפשרי. נניח שבניתם רמקול עם 16 וופרים וטוויטרים אחד מעל השני, וקיבלתם Line Array (מבחינה עקרונית בכל אופן). בעולם ה-PA העסק התפתח יותר לדרישות של התחום, היצרנים משקיעים המון בתכנון הצורה החיצונית של התיבות על מנת לאפשר מקסימום גמישות בכיוון/תכנון ה-Array, וישנן תוכנות שמיועדות רק להדמייה של מערך Array לפי תנאי הסביבה/חלל.

חוק אצבע קטן בשימוש ביתי – על מנת להפחית את הבעיות שקורות בגלל הקרבה בין כל הדרייברים (שהרי מפיקים את אותם התדרים), מומלץ בדר"כ להאזין לרמקול כזה ממרחק של לפחות פי שניים מגובה ה Array. הנושא תקף גם על רמקולים שמשתמשים בפאנל אחד (כמו אלקטרוסטטים או Planer). היום אגב, רמקולים ביתיים מסוג Line Array יותר נפוצים מבעבר והם גם תופסים נישה משלהם בעולם ה-DIY.

 

סיכום

לא, אני לא מצפה מאנשים לרוץ לחנות ולרכוש בשביל הסלון רמקולים כמו במועדון האהוב עליהם. מצד שני, שימוש ברמקולים של PA לקולנוע ביתי יעודי הוא דבר שצובר תאוצה, ושימוש בדרייברים ל-PA כבר פחות נחשב לטאבו בקרב חלק מחובבי האודיו. כרגיל, הבחירה בידכם.

לדיון בנושא: רמקולים PA להגברות – האם הם באמת כאלה שונים?


7:00
  /  
27.5.2012
  
מאת: איתי חזום

1