מסיבת עיתונאים: Microsoft Think Next 2012

 בשעות אלו מתקיים בהאנגר 11 בנמל ת"א אירוע Think Next 2012 של חברת מיקרוסופט, בו מוצגים חידושים ממרכז הפיתוח של ...

7:00
  /  
23.04.2012
  
מאת: אורי לרנר
הקדמה – Think Next

Think Next 

כמו בכל בשנה בארבע השנים האחרונות (למשל- סיכום Think Next 2011), מרכז הפיתוח של חברת מיקרוסופט בישראל עורך את כנס Think Next, המציג בפני הציבור ובעלי מקצוע בתעשייה את החידושים ממעבדות הפיתוח של המרכז עצמו, יחד עם הדגמות של מעט מחברות הסטראטאפ הרבות הקיימות בישראל, אשר נבחרות בקפידה ע"י הועדה המארגנת של האירוע. זהו אירוע שמטרתו המוצהרת היא להציג לראווה (ובגאווה) את כוחה של התעשייה הישראלית.

יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז הפיתוח, הסביר היום כי האירוע החל בהשראת Tech Fest, אירוע פנימי של חברת מיקרוסופט (לעובדים בלבד, מלבד חלק קטן מאוד החשוף לעיתונות) המציג את כלל חידושי החברה. בישראל החליטו לפני ארבע שנים לקיים אירוע פתוח, אשר יתמקד בפיתוחים של מרכז המחקר (אשר הוא אחד משלושת מרכזי המחקר היחידים של מיקרוסופט מחוץ לארה"ב), יחד עם פיתוחים של חברות קטנות ומוסדות אקדמיים. מטרת הכנס היא להתמקד במוצרים חדשים, אשר יכולים לשנות את העולם (או את תפיסת העולם), להראות טרנדים חמים בתחומים המרכזיים בשוק.

לדוגמה, השנה מתמקדים בתחומי הרשתות החברתיות וחיבור בין העולם הפיזי לעולם הוירטואלי (תחת הכותרת NUI – New User Interface), למשל שליטה באמצעות מחוות (Gesture Control). תחום נוסף בו מתמקדים השנה באופן בולט הוא ה Big Data, אופן הטיפול במאגרי מידע עצומים במטרה להפיק מהם תובנות ומסקנות מדויקות. נקודת המבט על עולם המידע כיום גורסת כי כ-90% מכלל הידע הקיים היום בעולם נצבר למעשה בשנתיים האחרונות בלבד. סטטיסטית, כל חברה בת יותר מ-1000 עובדים מחזיקה במאגר מידע הגדול מחצי פטה-בית (500 טרה-בית!). זוהי תופעה הקרויה Data Explosion – איסוף כמות עצומה של מידע בזמן מאוד קצר. השאלה העיקרית שזה מעורר היא כיצד להתמודד עם עומס המידע הזה? כיצד ניתן לשמור אותו וכיצד לחפש בו ולשאוב מתוך הים את הטיפה הקטנה שאנו מחפשים?
זהו האתגר הפיתוחי הגדול ביותר בחמש השנים הקרובות (עפ"י התפיסה שהוצגה לנו), יישומי Data Analysis. 

 

בעקבות הכנס הישראלי, החל משנה שעברה מתקיימים אירועים דומים גם בארה"ב (עבור מרכזי פיתוח קטנים יותר, אירוע "קהילתי") ומהשנה גם בהודו ובסין (שם יש מרכזי פיתוח מרכזיים נוספים). 

מרכז הפיתוח בישראל (Microsoft R&D Israel)

כפי שציינתי, המרכז בישראל הוא אחד משלושה מרכזים עיקריים מחוץ לארה"ב, יחד עם המרכזים בהודו ובסין.
ההשקעה בישראל (לדברי סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט) נובעת משני יתרונות של הישראלים: 

  1. יכולת טכנולוגית חזקה – מתבטאת באוניברסיטאות מהמובילות בעולם, ובהן מחלקות מדעי המחשב וההנדסה מהמובילות בעולם.
  2. יכולת יזמות חזקה – יכולת זו אינה רעיונית בלבד (innovative), אלא היכולת להתחיל מרעיון, לבנותו לכדי מוצר / טכנולוגיה ולמוכרה / ליישמה. זהו תהליך הנפוץ בחברה ישראלית ומהווה כח ומקור משיכה לחברות גדולות.  

למרכז הפיתוח בישראל שני תחומי השקעה עיקריים, אליהם נלווים צוותי מחקר ופיתוח קטנים יותר.
התחומים העיקריים הם Business Inteligence (פונה לשוק העסקי, ניתוח כמויות מידע גדולות להוצאת תובנות ומסקנות הנוגעות להתנהלות העסק והשוק) ותחום חדש יחסית, המתמקד בקסטומיזציה של מחלקות ה IT בעסקים גדולים. בעבר, רוב יעדי ה-IT בארגון היו מוצרים פנימיים, מבית החברה. היום, מדובר בהתקנים ניידים רבים (סמארטפונים, טאבלטים), חלקם בבעלות העובד ולא מסופקים ע"י החברה, ומצב זה יוצר בעיות בתחומים רבים, למשל אבטחת מידע (כיצד ייגש העובד למידע מאובטח? מה יקרה אם המכשיר נגנב / אבד? וכו'). מחלקה זו מתמקדת בפתרונות לשאלות אלו.

בנוסף, קיימים צוותי פיתוח נוספים, אשר חלקם מתפקדים כמעין "סטארטאפים פנימיים", והמוצר עליו הם עובדים יועבר לאחר מכן למחלקה גדולה יותר (או אף למרכז פיתוח אחר).
כמה נושאים לדוגמה המטופלים במחלקות אלו: 

  • XBox Reccomendations – זוהי המחלקה היחידה בחברת מיקרוסופט העוסקת בשוק ההמלצות הפנימיות בממשק ה-Xbox. כל ההמלצות על סרטים, משחקים וכו' נקבעות על סמך ההעדפות האישיות וההעדפות של חברים ("ראיתי את סרט א' ונהניתי. אם אני חבר של X, והוא ראה את סרט א' וסרט ב',  אולי כדאי שאראה גם את סרט ב'…". ההמלצות מועברות בזמן אמת לכ-50 מיליון משתמשי Xbox מסביב לעולם (36 מדינות עד כה), ועל פי דניאל סיטון, מנהל פיתוח בקבוצה זו, ניכר כי אחוזי השימוש גבוהים מאוד.
  • Microsoft Ads – התוכנה העומדת מאחורי המודעות המוצגות באתרי מיקרוסופט בכל העולם (בפילוח לפי גולש וכו'). העבודה של מחלקה זו מבוססת על הטכנולוגיה של המיזם הישראלי YaData, שאחד ממייסדיו הוא לא אחר ממוטי רדומסקי, עורך HT Cafe.
  • שתי קבוצות מחקר:
    א. מחקר טהור – אנשי אקדמיה, המבצעים מחקר שלא לכוונת מוצר ספציפי, אולם העבודה שלהם מובילה לפיתוחים רבים בחברה.
    ב. innovation labs – פיתוח מוצרים וחידושים, טכנולוגיות חדשות. לדוגמא, כל האלגוריתמים המשמשים לזיהוי פנים במוצרי החברה מפותחים במחלקה זו.

המרכז אינו מהווה רק מוקד עבודה בפני עצמו, אלא גם תומך בפיתוח המחקר בדרכים אחרות. לדוגמא, קיימת השקעה באקדמיה (הוקם לאחרונה מרכז מחקר בטכניון, בתחום המסחר האלקטרוני, בו מושקעים כספים רבים במימון כ-10 חוקרים, קיום כנסים בינלאומיים בתחום ועוד). 
תחום נוסף הוא חממת הסטארטאפים שהוקמה לאחרונה בתוך המרכז עצמו (החממה הראשונה שמיקרוסופט מקימה בעולם), כבית לחברות ישראליות חדשות ומבטיחות.
מנכ"ל המרכז, יורם יעקובי, משמש יחד עם מיקי שטיינר, מנכ"ל SAP Labs בישראל, כמנהל פורום החברות הבינלאומיות בישראל. המטרה של הפורום הוא להביא חברות גדולות נוספות מהעולם להשקיע בתעשייה בישראל, להקים מרכזי מחקר ופיתוח, ולהגדיל את ההשקעה הבינלאומית עוד בשלבים מוקדמים יותר, בחינוך ובאקדמיה.

 הדגמות וסטראטאפים

מוצרי מיקרוסופט

באירוע הוצגו כמה יישומים ומוצרים מבית מיקרוסופט, במרכז הפיתוח בארץ או בשיתוף פעולה עם מחלקות בחו"ל.

FetchClimate 

הפיתוח הראשון שהוצג עסק בתחום ה Big Data, כאשר הדוגמה שנלקחה היא נתוני מזג אויר. היום, קיים מידע אקלימי רב באזורים גיאוגרפיים רבים, והגישה אליו מורכבת יחסית למי שאינו בתחום. קריאת מפות אקלימיות, גרפים היסטוריים וכו' לא תמיד קלים להפקה או לגישה.

עדי דיאמנט, מנהל ה innovation labs בישראל, הציג את FetchClimate, מוצר שפותח במרכז הפיתוח בישראל, יחד עם מחלקה באוניברסיטת קיימברידג' העוסקת בעיבוד נתוני מזג אוויר. זהו יישום הרץ בתוך הדפדפן ומאפשר משיכת מידע אקלימי, בחיתוך לפי שנים ולפי תקופות. ניתן גם למשוך ממנו מידע באמצעות קוד בכתיבה אישית, לצורך הטמעה ביישומים פרטיים.
למשל, ניתן לראות על גבי המפה את מהירות הרוח הממוצעת באזורים שונים באירופה, על פני תקופה של 40 שנים. נתון זה יכול לעזור למשל לחברה הרוצה למקם טורבינות רוח ומנסה לקבוע את המקום האידיאלי.

 

דוגמה נוספת – תפרוסת המשקעים בישראל במשך 40 שנים, תוך השוואה בין אזור גוש דן לאזור הכנרת. ניתן לראות גרפים לכל אזור בנפרד או בתצוגה אחידה המראה את ההבדלים. ברור כיצד כלי כזה יכול לסייע, לא רק למומחים בתחום אלא לכל מי שעיסוקו נוגע למזג אויר. 
הכלי זמין לשימוש חופשי, כאשר כל החישובים מבוצעים בענן.

{On{X 

תחום נוסף בו משקיעים רבות הוא תחום הטלפוניה, או ליתר דיוק – תחום החישה במכשירים ניידים. המכשירים שאנו נושאים אוספים מידע רב באופן קבוע – מיקום (GPS, חיישן תאוצה), לוח זמנים (מיקום, יומן פגישות על המכשיר), קשרים (מצלמה, פגישות, טלפונים, הודעות וכו'). כיום, אנו משתמשים במידע הזה במטרה לבצע פעולות בטלפון, אבל המודל הנוכחי (שהוצג ע"י אפל במונח "There is an app for it") מחייב אותנו בשימוש בממשק יעודי לביצוע כל פעולה. למשל, חנינו במקום מסוים והפעלנו גביה של חניה באמצעות שירות Pango. כשאנו חוזרים לרכב ומתחילים בנסיעה, אנו צריכים להפעיל את פנגו שוב ולבטל את החיוב. 

 

עפ"י החזון של מיקרוסופט, פעולות כגון זו יכולות להתבצע לבד, ע"י המכשיר, תוך שילוב כל המידע הנמצא עליו יחד עם "ספר הוראות" הנוצר ע"י המשתמש. הסיסמה מאחורי שירות {On{X היא Automate your life.

 

ערן יריב (ראש צוות הפיתוח בתחום) וד"ר לימור לחיאני (ראש צוות הפיתוח) הציגו את השירות, המורכב מאפליקציה המותקנת על המכשיר ומאתר אינטרנט המאפשר יצירת רשימת "חוויות" המסונכרנות למכשיר. "חוויה" יכולה להיות הדוגמה אותה סיפקתי קודם ("הפסק תשלום חניה בעת תחילת נסיעה"), או "בכל הפעלה של המכשיר, פתח דפדפן והצג ערך אקראי מויקיפדיה". יצירת המתכונים נעשית ע"י כתיבת קוד פשוט, בן כמה שורות, באתר היישום. 

 

בנוסף לכתיבת קודים עצמית, ניתן לשמור "מתכונים" מתוך רשימה אותה יוצר צוות הפיתוח, למשל "הורוסקופ יומי":

 

דוגמא חביבה שהוצגה לפנינו – נניח שאנחנו נוהגים, ומהבית בת הזוג שואלת ב-SMS איפה אנחנו נמצאים. היום – אנחנו צריכים לעצור, לשלוח את ההודעה ולהמשיך לנהוג. עם השירות הזה ניתן להגדיר כלל הקובע כי ברגע שמתקבלת השאלה Where? מאיש קשר מסוים, נשלחת אוטומטית חזרה הודעת טקסט, ובה קישור למפה המציגה את מיקומנו המדויק. הקוד מאחורי "חוויה" זו הוא בן כ-30 שורות, והתפקוד מרשים:

 

הכלל (Reciepe)

 

 
ההודעה והתגובה האוטומטית

 

 

 
הקישור אליו מפנה התגובה (האנגר 11 בנמל ת"א)

 

 

 
הקוד מאחורי ה"מחווה", כפי שהוא מופיע באתר

 

השירות הזה ישוחרר בהדרגה לכל הפלטפורמות (Windows Phone, android, iOS).

Alice

אחת  המטרות במרכז היא יצירת New User Interfaces. אחת היישומים שהודגמו הוא Alice (ההשראה היא "עליסה בארץ המראה"). זהו מסך / מראה, המשתמש בחומרת ה Kinect ליצירת עולם תלת מימדי "בתוך" המראה, הניתן לשליטה מלאה ע"י המשתמש. למשתמש שליטה מלאה על הנעשה סביבו – הזזת הרהיטים שהיו בחדר בעת הסריקה, משחק עם אובייקטים וירטואליים (כמודגם ע"י מרטין בסרטון) וכו'.
יישום מעשי לדוגמה של שירות כזה יכול להיות הדמיה של מבנה חדר כולל ריהוט (צילום חדר ריק, העלאתו למערכת, בחירת רהיטים מתוך מאגר וניצול תלת המימד המדומה לצורך ניווט בחלל, כל זה במקום ותוך שימוש במחוות ידיים בלבד).

 

 

Kinect For Windows

כאשר מכשיר הקינקט הוצג לקונסולת ה Xbox, לא חשבו במיקרוסופט כי זה יעורר התלהבות רבה גם לעולם משתמשי המחשב האישי. לדברי Sheridan Jones, מנהלת תחום עסקי ואסטרטגיה במרכז מיקרוסופט ברדמונד, הם קיבלו פניות רבות ממשתמשים פרטיים ועסקיים, אשר דרשו הטמעה של המערכת גם לעולם המחשוב.
עד כה, נמכרו מעל 20 מיליון יחידות של הקינקט. גם עם כניסתו לעולם המחשוב, מודל הרווח מתבסס על החומרה בלבד, כאשר כלי הפיתוח וה-SDK ניתנים להורדה חופשית למפתחים.

 מחלקת הפיתוח של תחום זה עובדת עם גורמים רבים בתעשייה (בינתיים בשוק העסקי בעיקר, מכיוון שפיתוחים לשוק הפרטי אורכים זמן רב). חברות גלובליות רבות (לדוגמא פורד, בואינג, טויוטה, IBM, AT&T ועוד) מראות עניין ומעורבות בפיתוח (כרגע ב-12 מדינות, כאשר במהלך יוני המספר יעלה אל מעל ל-30).

 

אין עדיין יישומים רבים אבל המהלך העיקרי הוא הכוונה לחווית משתמש (UX) פשוט, "שקוף" למשתמש, אשר יאפשר לו להפיק את המירב בסיטואציות בהן האפשרות עוד לא הייתה קיימת. לדוגמה, חברת ניסאן רצתה להציג בתערוכה רכב חדש, אשר עדיין לא היה מוכן כדגם בנוי. לכן, הקימו עמדת Kinect אשר אפשרה למבקרים בכנס להקיף את הרכב, להיכנס לתוכו ולהתרשם מהמודל – כאשר הוא בכלל לא קיים. בעבר, זה היה ניתן ע"י עכבר. חווית השימוש של לשנות נקודת מבט פשוט ע"י הליכה היא עולם קל בהרבה לתפיסה.

 

דוגמה נוספת היא "משחק עם הקהל". במוזיאון קוקה קולה באטלנטה קיים משחק וירטואלי בו חוסמים באמצעות הגוף מזיגת קולה למשקה. באמצעות הקינקט, הקולה "נוזלת" מכל צידי הגוף בזכות מיקומו מול המצלמה. 

 

 

 חשוב לציין כי ה-Kinect אינו מיועד כמובן להחליף את המקלדת או עכבר, אלא לשמש כהתקן קלט נוסף, לסביבת עבודה פשוטה יותר. 

So.cl

 

תוצר של מעבדת פיתוח פנימית בחברה, הנקראת Fuselabs, המתמקדת בנושא רשתות חברתיות. so.cl ("חברתי") היא רשת מוכוונת קבוצות לימודיות, למשל כיתות הלומדות תחום מסוים. 
הרעיון בבסיסה הוא שיתוף חיפושים הנעשים ברשת, התוצאות שנמצאו, יצירת סרטי וידאו קבוצתיים וכמובן – כמה שיותר תגובות מחברים, יותר טוב.
הרשת בינתיים סגורה למוזמנים בלבד, אולם משימוש זריז היא מזכירה מאוד את פייסבוק בצורת העבודה, אולם מוכוונת יותר ככלי מחקרי ולימודי ולא רק לשיתוף עדכונים, בדיחות וכו'.

חברות הזנק ישראליות

באירוע מוצגות 21 חברות סטארט אפ ישראליות שמשכו את תשומת הלב של אנשי מיקרוסופט, בתחומים בהם הכנס מתמקד השנה. בחרנו מספר דוגמאות מעניינות:

iOnRoad

יישום זה היה היחיד שהוצג ע"י מיקרוסופט כבר במהלך מסיבת העיתונאים (ולא רק בקומת הדמואים). האפליקציה הוצגה כבר על ידינו במאמר הזה, כך שלא ארחיב.

 

בקצרה – מדובר ביישום המנצל את חיישני הסמארטפון (מצלמה, GPS ונוספים) על מנת ליצור סביבת נהיגה בטוחה יותר. הערכת זמן הבלימה לרכב לפנינו (תוך אזהרות הולכות ומתגברות על אי שמירת מרחק), זיהוי סטייה מהנתיב, התרעה על מכמונות וכו', וכל זאת בטלפון האישי הרגיל (כרגע לאנדרואיד בלבד). יישום זה הוא נחשב לאחד הבולטים בתחום ה ADAS – Advanced Driver Assistance Systems, ומאז המאמר הוא זכה במספר פרסים נוספים, וכרגע הוא אחד המועמדים הסופיים לפרס ה CTIA (ההתאחדות הבינלאומית של תעשיות הטלקומוניקציה והניידים) השנתי בתחום היישומים הניידים.

Mobile Travel Com

panion

 יישום נוסף המחבר את העולם הוירטואלי עם העולם הפיזי. במקרה זה, מדובר ביישום למטיילים המאפשר תרגום בזמן אמת של שלטים, תפריטים וכו'. מרגע שהתוכנה מזהה את השפה ואת היעד המצולם, הזזה שלה מתעדכנת בזמן אמיתי (כך למשל ניתן לגלול בין עמודי תפריט ולעקוב אחר המוצרים). קיים רק עבור Windows Phone 7.

Kinect Fusion

 

שימוש ב-Kinect לצורך יצירת מודלים תלת-מימדיים של העצם המצולם, תוך התייחסות עפ"י כללים פיזיקליים לתוכן המצולם. למשל, זריקת "כדורים דמיוניים" על החפץ (לדוגמה – שולחן) תוביל להפרקותם, כאשר רסיסי הכדור יישארו לנוח על גבי משטחים שטוחים, אולם ייפלו ממשטח אנכי / אלכסוני.
שוב, זוהי דוגמה למגמה המחפשת כלים וירטואליים לאינטראקציה עם העולם הפיזי.

Metal Compass 

 

אחד היישומים היפים ביותר שראינו היום, "העתיד של הגיימינג". זוכרים את הסדרה "מסודרים"? זה בדיוק זה. מדובר חברה המפתחת משחקים חברתיים למכשירים ניידים, אולם זה ממש לא "Draw Something". משחק לדוגמה הוא משחק יריות בגוף ראשון, כאשר המטרות הן אובייקטים וירטואליים ה"מולבשים" על העולם האמיתי (בדומה ל Alien Invasion). בנוסף, הם מייצרים מעין עריסה לאייפון הבנויה כאקדח, כאשר האייפון הוא הכוונת. ה"אקדח" מחובר למכשיר דרך כניסת המיקרופון / אוזניות, ותוך ניצול החומרה הקיימת של המכשיר לחיצה על ההדק מדמה פעולת ירי (נגיעה במסך). 
בצורה זו, המשחק כולו מבוצע תוך אחיזת האקדח וסיבובים לכל הכיוונים, תוך כדי ירי בלתי פוסק. חוויה לא נורמלית (תשאלו את מרטין)!

 

Kinvetix – Power Vest

 

זהו מוצר מרשים, הכולל וסט הנלבש על מרכז הגוף, ומחובר ברצועות לכפות הידיים והרגליים. את העומס שיוצרות הרצועות ניתן לכוון, וכך אפשר למעשה להגביר את העומס על שרירי הגפיים, ללא יצירת "מכה" (בשונה מהרמת משקולות למשל).

 

מוצר זה מאפשר להתאמן מול תוכנות אימון גופני רבות הקיימות בקונסולת ה Xbox, תוך שימוש במצלמת הקינקט, ולשפר את האימון משמעותית בזכות הגדלת העומס.
בשלבים עתידיים, הם מתכננים ליצור אינטראקציה בין המוצר לבין הקונסולה עצמה, כך שהעומס ייקבע עפ"י התוכנה ואף תתקיים תגובה במכשיר (למשל – מתן אגרוף במשחק יוביל לפידבק על היד המכה).
שימושים נוספים יכולים להיות כלים לשיקום רפואי, אימון גופני לילדים תוך מעקב אחר ההתקדמות שלהם (כיצד הם מתמודדים עם עומסים הולכים וגוברים) וכו'.

Xtendi

 

יישום נוסף המשתמש ב Augmented Reality, אולם הפעם המטרה היא לשימוש מסחרי. התפיסה על פי המייסדים היא שינוי הגישה הקיימת היום בכל הנוגע לאינטראקציה עם מכשירים טכנולוגיים. הם טוענים כי אנו לא צריכים להתאים את עצמנו למכשיר, אלא המכשיר (הטכנולוגיה) צריכה להתאים את עצמה אלינו. לדוגמה, כשאנו בוחנים מוצר כלשהו, ואנו רוצים מידע נוסף, אנו נתקרב וננסה לקרוא את הכתוב על הסוליה (בנעליים), מעל הכיס (בחולצה או מעיל) וכו'. 
זוהי בדיוק הצורה בה האפליקציה שלהם מתוכננת ועובדת. אשאיר את שאר ההסבר לאחד המייסדים:

 

 

umove

גישה חדשה ל Gesture Control, כאשר הייחודי בממשק זה הוא שהמחוות הן תנועה עדינה של הראש ותנועת עיניים (ועפעפים) בלבד, תוך שימוש במצלמה הקדמית של המכשיר הנייד כאמצעי חישה.
ההדגמה בתערוכה נעשתה באמצעות משחק מותאם על גבי אייפד, אולם התכנון של החברה הוא להוציא את המוצר כ-API אשר יהיה זמין למפתחי אפליקציות, לכותבי אתרים (שם ניתן למשל להשתמש ב HTML5 לצורך הטמעת הטכנולוגיה) וכו'.

 

 

אני יכול לחשוב על יישומים רבים לטכנולוגיה כגון זו, בראשם הקלת השימוש במחשב למשותקי גפיים (אשר יכולים להשתמש בעיניהם ובראשם לניווט בין דפים, לפתיחת יישומים ובאופן כללי לעבודה נוחה יותר, שלא בשליטה קולית), עבודה קלה יותר עם טקסטים (גלילה בהתאם לקצב קריאה, התמקדות במילה אשר תפתח תיבת מידע נוסף עליה וכו'), יישומים לימודיים רבים (במיוחד לפעוטות) וכדומה.

 

סיכום 

 

סיכום

כמו בכל שנה, ניתן לראות בכנס טכנולוגיות רבות, חלקן חדשות וחלקן קיימות אולם החברות והמחלקות הנבחרות מיישמות את הכלים בצורה שונה.
מיקרוסופט שמה לעצמה למטרה לחדש, לפחות עפ"י ההצהרות מכל נציגיה באירוע, ונראה כי השנה, הרושם בהחלט חיובי.

לסיכום, סרטון "העתיד עפ"י מיקרוסופט" בגרסתו החדשה. מי יודע – אולי בזכות הפיתוח בישראל העתיד לא כזה רחוק…

 

לדיון בנושא: מסיבת עיתונאים: Microsoft Think Next 2012


7:00
  /  
23.4.2012
  
מאת: אורי לרנר

1