IFA 2012 GPC: סיכום מגמות בשוק האלקטרוניקה הבידורית

המוקד של אירוע העיתונאים לקראת IFA 2012 היה סדרת הרצאות על התנהגות שוק האלקטרוניקה הבידורית. להלן סיכום מקיף ככל הניתן ...

12:00
  /  
20.04.2012
  
מאת: אורי לרנר


הקדמה

rnrn

במאמר קודם, סקרנו את מגמות השוק בעולם ה- HouseholdrnAppliances. למי שפספס, כדאי לקרוא לפחות את ההקדמהrnהמתייחסת לחלוקה הגיאוגרפית ולמספר ראשי תיבות מקובלים, מכיוון שזוהי התפיסה בה אשתמש גם בסקירה זו.

rnrn

כפי שניתן לצפות, דגש רחב בהרבה rnניתן במסיבת העיתונאים להתנהגות השוק בכל הנוגע לתחומים אחרים באלקטרוניקהrnהביתית (Consumer Electronics), בפרט תחומי המסכיםrnוההתקנים האלקטרוניים הבידוריים (סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים, ניידים ונייחים).

rnrn

סביב תחומים אלו ניתנו מס' הרצאות, לרוב ע"י נציגי GFK (או Growth From Knowledge), מהחטיבות המתמחות בשווקי אירופה ואסיה-פסיפיק. הרצאהrnנוספת ניתנה ע"י Paul Gray, אחראי תחום חקר המסכיםrnבחברת DisplaySearch, המתמחה בחקר שוקrnהאלקטרוניקה הביתית. בנוסף, התקיימו שני פאנלים עיתונאיים, אחד סביב נושאrn"עתיד הטלויזיה" והשני עסק בעולם מחשבי הלוח.

rnrn

בנוסף, במסיבת העיתונאים שהתמקדה בתערוכת IFA עצמה, נציגי הגופיםrnהמארגנים את התערוכה (GFU ו MessernBerlin), התייחסו גם הם לחשיבות הבנת השוק בהקשר שלrnהתערוכה. לא נאמרו במסגרת זו נתונים חדשים, אולם מעניין היה לשמוע כי גם בהקשר של מציגים בתערוכות, חשוב להבין את השוק (ומכאן לדעת את נטיית לבם של היצרנים והסוחרים להציג את מרכולתם).

rnrn

 אירופה ומבט גלובלי

טכנולוגיות והשוק בראייה אירופית / גלובלית

 

כפי שציינתי במספר הזדמנויות, ישנם הבדלים ניכרים בין הציפיות במדינותrnמתפתחות לעומת אלו המוגדרות כמפותחות. שווקים מפותחים הינם שווקים יציבים. רמת ההכנסות בהם גבוהה אולם ברוב משקי הבית כבר יש ציוד אלקטרוני מודרני ועל כן הגדילה בשוק אינה משמעותית (ולעיתים אף ישנה ירידה במכירות או בהכנסות). 
מבין האזורים המתפתחים, מבחינת אחוזים בלבד, האזוריםrnבהם נצפית העליה הגדולה ביותר – מזרח תיכון ואפריקה. במערב אירופה צפויים הפסדים בכמה מהמדינות הגדולות (ספרד, איטליה, אירלנד ועוד).

 
רמת המכירות באירופה בשנת 2011. צבע אדום מראה ירידה במכירות, ירוק עלייה. 

אם בוחנים את חלוקת נתח השוק בין קטגוריות שונות, אירופהrnמובילה בעולם במגוון תחומי העניין הטכנולוגיים (למשל, במדינות מתפתחות קיימת עליהrnבכמות אולם ההתמקדות היא בתחומים מסוימים, למשל סמארטפונים ומסכים ולא מערכותrnאודיו Hi Fi)

 

rnrn

מבחינתrnגודל מסכים – באה"ב צפויה עלייה במכירות המסכים הגדולים יותר (50 אינץ'rnומעלה), כ-10% מהמסכים. באירופה לעומת זאת הרמה נמוכה יותר (כ-4.2% במערב, 3.1%rnבמזרח). הסיבה העיקרית היא שהבתים קטנים יותר, וכשקונים מסך שני והלאה (חדריrnילדים, שינה, מטבח וכו') זה משמעותי. בכלrnהנוגע למסכי 3D – שני הגורמיםrnשמעכבים את החדירה לשוק הם התלות במשקפיים (ברוב היצרנים) והמחיר הגבוה יותר (ביפן דווקא מסכי 3D מראים חדירה גבוהה לשוק, בשונה למשל מטלויזיות חכמות, אשר הן אינן הגורם להגברת מכירות).

 
מסכי 3D יקרים יותר, ולכן פוטנציאל הרווח שלהם גבוה יותר

 

 

טכנולוגיות מתפתחות בתדירות גבוהה ולעיתים הצרכן כלל לא בטוח מה הן אומרות. אם בעבר הספיקrnשהמוכר אמר לו "אתה צריך את זה", היום הצרכן מודע יותר, קורא ובודק ולאrnקונה רק על סמך הכותרות, ויתרה מכך – אם אחרי הקניה הוא מבין שמכרו לו משהו שהוא לא צריך, הוא לא מפחד להחזיר (את המוצר) או להחזיר (למוכר כגמולו) ע"י הפצת הסיפור ברשתות חברתיות. בעבר החידושים היו תדר הרענון והטיונר הדיגיטלי במסך. לאחר מכן נכנס ה-3D  שהצליח פחות מהצפוי (אם כי ההערכה היא כי בשנת 2013 יותר מ-80 מיליון מסכים שיימכרו ברחבי העולם יהיו מסכי 3D (כ-33% מכלל המכירות)), והיום המונח המובילrnהוא "חיבוריות" ו Smart TV (כאשר לגבי טלויזיותrnחכמות, ההערכה היא כי בשנת 2013  הן יעברוrnאת רף ה-40% מסך המכירות השנתי). המוכרים חייבים להבין היום את השוק טוב יותר מהצרכן, ולדעת כיצד להציג את המוצר כך שהלקוח ישקיע יותר אולם ירגיש שהרוויח.

rnrn

 טרנדrnנוסף, הקיים ככלל בעולם ה-HA , הוא ה"טרנדrnהירוק" – מעבר למכשירים חוסכי אנרגיה. באירופה עבר חוק המחייב את היצרנים לשים על המסכים תוית של רמת הצריכה האנרגטית, והמודעות מובילה לכך שעל פי סקרים, זהוrnאחד הפרמטרים החשובים ביותר ללקוח (אחרי גודל המסך ומחירו).

 
מכירות מסכי LCD בגוש האירו, על פי תקופות. כל צבע מייצג את רמת צריכת החשמל של המסך

rnrn

חיבוריות לאינטרנט:

rnrn

אם בוחנים את האמצעי בו מרבית האוכלוסיה מתחברת לאינטרנט, תושבי צפון אמריקה מובילים בתחום הניידיםrn(סמארטפונים וטאבלטים).
לעומת זאת, במערב אירופה ניכר השינוי והיא המובילה בתחום המחשביםrnוהטלוויזיה.

rnrn

בתחום ההתקנים הניידים, בצפון אמריקה היה זינוק מהיר מאוד במכירות עם ההשקה והיא עדיין מובילה, אולם קצב הגידולrnיורד (השוק  מתקרב לרוויה, בעיקר בתחום הטלפונים החכמים). באירופה ההתחלהrnהייתה איטית (הייתה עלייה מועטה במכירות), אולם קצב הגידול מואץ כל הזמן.

 

  

rnrn

 מכירותrnבאינטרנט:

rnrn

באירופה – 15% מסך כל המכירות (B2C – סוחר ללקוח). קיימת עלייהrnקבועה אולם ישנה מאטה (למרות שנפתחות עוד חנויות), מכיוון שהקניה ברשת לא מחדשתrnיותר מדי כרגע (מי שנוח לו עושה זאת, מי שלא לא מרויח מכך יותר מדי אז לא משנה אתrnדרכיו). מוצרי אלקטרוניקה קטנים נמכרים ברשת יותר ממוצרים לבנים גדולים (מקרריםrnוכו'), אולם גם בתחום זה קיימת עלייה איטית.

rnrn

הסוחרים חייבים להבין שכדי למשוך קונים הםrnצריכים לחדש – למשל, "קופונים תלויי מיקום" של חנויות פיזיות (לקוחrnשרשום למאגר עובר ליד חנות ברחוב, ומקבל קופון ב SMS – "רק היום ורק עכשיוrn- בחנות שמימינך, חיתולים בחצי מחיר!") וכו'.

rnrn

אפשרות אחרת היא שיטה הקיימת כבר בדרוםrnקוריאה – בתחנות הרכבת התחתית יש שלטי חוצות של רשת סופרים, כאשר המוצרים מוצגיםrnעל כעין "מדפים", כאשר לכל מוצר יש ברקוד. הלקוח שמחכה לרכבת יכול לסרוקrnאת המוצרים שהוא צריך, וכשהוא יגיע לסופר (תוך הגדרת תחנת הירידה שלו, שם הסופרrnנמצא), המוצרים יחכו לו ארוזים בשקית ומוכנים לאיסוף. הוא יכול אף לשלם מרחוקrnוהמוצרים יישלחו אליו הביתה, בתזמון ביחס לרכבת שהוא נסע בה.

rnrn

גם לטלויזיות החכמות יש חלק בעלייה ברכישהrnדרך הרשת – פרסומות מבוססות תוכן מחד, ואילו גלישה יזומה לחנויות בעודך יושב עלrnהספה בסלון (ורוכש דרך המסך).

rnrn

רכישת הסמארטפונים ומחשבי הלוח אינה מסתכמת בזה. ניכרת עלייה גלובלית קבועה בהשקעה של לקוחות ב Docks, אוזניות, מערכות שמע ביתיות מבוססות מקור דיגיטלי נייד וכו'. ברוב המקרים, ההשקעה בציוד ההקפי לסמארטפון / טאבלט עולה על ההשקעה במכשיר עצמו.

למעשה, הנגזרת של הרחבת שוק המכשירים הניידים היא הרחבת שוק המוזיקה ככלל – אנשים שומעים יותר מוזיקה ומחפשים לשמוע אותה בצורה איכותית, כך שיש עלייה של 24% במכירת מערכות אודיו ביתיות עם יכולת תחנת עגיגה ושל מזרימי אודיו ביתיים המנגנים ממקורות שונים להגברה הביתית. במקביל, חלה ירידה במכירות של מערכות חסרי ממשק לנגנים הניידים / רשת (כאשר יוצאי דופן הם מקורות הכוללים נגן בלוריי, המהווה גם הוא מוקד משיכה גדול עם הגדלת היצע התכנים וגם בזכות כניסת מסכי ה 3D).

 
חלוקת המכירות בציוד ההקפי. בצד ימין – השינוי בין שנת 2010 ל-2011

 

rnrn

השוק האסייתי

rnrn

השוק האסייתי 

אסיה פסיפיק (להלן APAC) הוא שוק מורכב. המדינות המיושבות ביותר הן סין והודו, שנמצאות מאוד נמוך במדרגrnהעירוניות (אחוז קטן מהאוכלוסיה חי בערים). באסיה כולה אחוז גבוה של שכבת גילrnצעירה ועל כן פוטנציאל הגדילה במכירות האלקטרוניקה גבוה מאוד.

 

rnrn

זהו שוק גדול מאוד, אשר צפוי בשנת 2012 להוות 25% מהשוק העולמי בתחוםrnהאלקטרוניקה מבחינת היקף המכירות.

 

rnrn

תחום הגדילה העיקרי באסיה הוא תחום הטלקום (בפרט טלפונים חכמים וסמארטפונים),rnכאשר אפילו במדינות כמו אינדונזיה ניתן לראות רבים שקונים סמארטפון לפני שהם קוניםrnמחשב ביתי. חיבור זה לתחום הנייד ניכר גם מבחינת טאבלטים (הקרויים שם Webbooks), אשר עברו במכירות את ציוד האודיו הביתיrnוהבלוריי.

 

rnrn

בתחום ה Domestic Appliances, ראוי לציין את תאילנד,rnבה הייתה ירידה גדולה במכירות אחרי הצונאמי (2004), אולם לאחריה היה זינוק במכירותrnמכיוון שבבתים רבים היה צורך להחליף את כל הציוד כחלק מהשיקום. רעידת האדמה והתופעותrnהנלוות ביפן לא פגעו בשוק ה-DA במדינה.

rnrn

בתחום המסכים, במדינות מסוימות באסיה קיימות תכניות סבסוד ממשלתיותrnותכניות אחרות להחלפת טכנולוגיות ישנות. על כן, גידול במכירות לא תמיד משקף ביחסrnישיר גידול ברווח.

 

rnrn

טכנולוגיות

rnrn

 מסכי LED מחליפים את ה LCD הרגיל. הצרכנים לא תמידrnמבינים את ההבדל או אפילו מודעים לו, אבל מסכי הלד "נדחפים" ע"יrnהמוכרים וההחלפה בקצב מטאורי. ככלל, קצב ההחלפה מ-CRT ל-LCD גבוה מאוד. בחלק ממדינותrnאסיה כבר לא ניתן למצוא מסכי CRT כלל (אולם במדינות שכןrnנמכרו, שנה שעברה סך המכירות עמד על 15 מיליון מסכי CRT, כך שפוטנציאל החדירה של LCD ככלל ו LED LCD בפרטrnגבוה מאוד. היום – 50% ממכירות ה LCD הם מסכים בעלי תאורת LED.

 

rnrn

בתחום הניידים, קיימת חדירה משמעותית של מכשירים מבוססי אנדרואיד, כ- 61%rnמהמכשירים שנמכרים היום באסיה (סך החדירה של סמארטפונים ככלל הוא כ-40% מהמכשיריםrnהנמכרים). ביפן בלבד, 54% מהמכשירים הנמכרים הםrnסמארטפונים, מהם כ-70% מבוססי אנדרואיד (נתח השוק של האנדרואיד הגיע כבר ל-80%,rnאבל היו תנודות בשוק בעקבות רעידת האדמה. היום האנדרואיד שוב במגמת עלייה).

rnrn

בתחוםrnהצילום ניתן לראות ירידה קלה במכירות המצלמות הקומפקטיות (מכיוון שהסמארטפוניםrnמחליפים אותן), אולם בדומה לשאר העולם, קיימת עלייה במכירות מצלמות DSLR, עדשות וציוד נלווה. ההבדל העיקרי היום (מבחינת הלקוח, שלא תמידrnמכיר את נושא העדשות, חיישנים, צמצם וכו') בין מצלמות קטנות (סמארטפונים) למצלמותrn"מקצועיות" יותר (DSLR) הוא הרזולוציה. על כןrnלמשל נוקיה הפתיעו מאוד עם ההכרזה על נייד עם מצלמת 41 מגה-פיקסל.

 

rnrn

אנשים שקונים סמארטפון לא יקנו מצלמהrnקומפקטית (בעלת רזולוציה דומה) מטעמי חיסכון, מכיוון שהשימוש העיקרי היוםrnבצילומים אינו הדפסה כי אם שיתוף – ואיכות המצלמות הניידות מספיקה לכך, עבור רובrnהמשתמשים. באסיהrnנראית מגמה של חלק מהצרכנים לחפש טלפונים מעט פשוטים (וזולים יותר). ייתכן ותיצפהrnמגמה של Smartphone-like phones, בעלי חלק מתכונותrnהסמארטפון באריזה זולה יותר.

rnrn

באסיהrnקיים שימוש נרחב מאוד ברשתות חברתיות. טאבלטים, בזכות גודלם הנוח לניוד והנוח יותרrnלשימוש מסמראטפון, הגדילו את מכירות האלקטרוניקה הניידת באסיה בערך ב-7 מיליארדrnדולר. קיימות מדינות (שוב, דוגמת אינדונזיה) בהם לצרכנים אין כלל רשת Wi Fi ביתית, אולם הם קונים מכשירים בעלי חיבוריות מכיוון שזו המגמה בשוק (ואוליrnזה ישמש אותם בנקודות גישה ציבוריות, עבודה וכו').
בזכות תכונה זו, נצפית במזרח גם עלייה משמעותית במכירות טלוויזיות חכמות.

 

rnrn

  

Display Search

חברת DisplaySearch מתמחה בהבנת שוק הטלוויזיות, ובעיבוד המידע לטובת צרכנים, סוחרים ויצרנים. על פי תפיסתם היום, טלויזיות חכמות היום נמצאות במעבר משלב הניסוי לשלב הבגרות וההוכחה.rnעיקרי הפיתוחים במסכים היום אינם מהפכה פיזית במבנה המסך (למשל OLED, טכנולוגיה מצוינת אולם לא ישימה למסכיםrnגדולים כרגע. גם 4K היא טכנולוגיה חשובה ובעלתrnפוטנציאל, אולם עדיין לא בשלה, בעיקר מבחינת העלויות). שוק המסכים היום מתמקד במסכי LCD , כאשר הפלסמה וה-CRT הולכות והופכות לנדירות ואילו ה OLED עדיין מהווה נישה קטנה):

 

 

rnrn

טלויזיה מחוברת מתחלקת לשלוש קטגוריות, בהתאם למקור התכנים החכמים:

rnrn

 

  • Broadcastrnbasedrn- התוכן ה"חכם" נוצר במקור השידורים ומועבר בצורתוrnהמקורית. זוהי מעין גרסה חכמה של "טלטקסט", למשל צפייה בסרט המאפשרrnמשיכה מיידית של תכנים נוספים ישירות מהמסך (טריוויה, פספוסים ועוד). זהו תוכן קלrnלגישה, פשוט ואוניברסלי, הפונה לכלל הלקוחות. דוגמא עכשווית היא למשל שירותי Hulu, המאפשרים צפייה בתוכן VOD. האפליקציות אומנם נכתבות ע"י יצרניrnהמסכים אולם הן עוברות אישור ע"י Hulu, כך שלא משנה באיזה מסךrnצופים – הממשק והשימוש יהיו זהים כמעט לחלוטין.
  • SetmakerrnBasedrn- אפליקציות המיוצרות ומקודדות ע"י יצרן המסך, כאשר איכותrnהיישומים והטמעתם משתנה עם השינוי במותג. דוגמה טובה היא אפליקציית ה Fitness של סמסונג שהצגנו פה. אלו אפליקציות מעטrnמורכבות, אשר עדיין פונות לכלל משתמשי המסך. זו כבר קצת חריגה ממסגרתrnה"טלויזיה" (וקצת מעבר לעולם הקונסולות למשל).
  • ConsumerrnBasedrn- גלישה חופשית ברשת (ע"י הזנת כתובת אתר), אפליקציות קוד פתוחrnהמופצות ע"י מפתחים וכו'. זהו שימוש מורכב יותר, הדורש מיומנות מצד משתמש המסך.rnזהו כבר חיבור לעולם המחשוב הפתוח, כאשר הטלוויזיה מתנהגת כמחשב לכל דבר ועניין.

 מסכים יכולים להתאים לקטגוריה אחת או יותר, כאשר נוחות השימושrnבקטגוריות השונות תוביל להבדל במכירות בהתאם לשוק. למשל, בסין יש צריכה מסיבית שלrnתוכן לא מקורי המורד מהאינטרנט. במקביל, המדינה מזהה וחוסמת כתובות רשת המאפשרותrnהורדת תכנים אלו. על כן, מסך בו האפליקציות מוגבלות ע"י היצרן לא יאפשר לצרכןrnלגלוש לאן שהוא בוחר ויגביל את מקור התכנים. מסך Consumerrnbased טוב ייתן לצרכן את כל הדרוש לו, בצורהrnפשוטה. בארה"ב לעומת זאת, שירותי רשת דוגמת Hulu או Netflix נפוצים מאוד, וישנםrnצרכנים שכלל לא מחפשים גלישה חופשית מהטלויזיה. להם יתאימו מסכים המתמקדים ב Broadcast או Setmaker.

rnrn

הגורם העיקרי שמגביל את חדירת המסכים החכמים הוא תכנון ממשק המשתמש /rnחווית המשתמש (UI/UX). ממשק רע יוביל לתסכול של הלקוח ועל כן לפגיעה במכירות. על כן, מתמקדים היום היצרנים בפיתוח ממשקי שליטה חלופיים ונוחים, אשרrnיאפשרו לצרכן להפיק את המקסימום מהמסך שלו.

rnrn

קיימות היום שלוש שיטות שליטה חלופיות נפוצות: 

  1. שליטהrnקולית:
    חסרון – דורש התאמה רחבה מאוד (באירופהrnלבד, לפחות 40 שפות עיקריות ועוד כ-100 משניות), קשה ליישום (זיהוי קול אינו מושלםrnעדיין). יתרון – מקל על הזנת טקסט (למשל כתובותrnאתרים, הודעות ברשתות חברתיות, הודעות דוא"ל וכו').
  2. שליטהrnבאמצעות מחוות (Gestures):
    חסרון – "מרגיש מוזר / מגוחך"rn(דורש מהצרכן להתרגל להתנהגות חדשה), מסוכן מעט (בזמן השימוש, עלולים לפגועrnביושבים לידנו, במסך, בריהוט וכו'). יתרון – מאפשר שימוש כמעט חופשי במסך,rnיחסית קל להזין כתובות באמצעות מקלדת וירטואלית.
  3. שליטהrnבאמצעות אמצעי חישה (Motion Sensing): 
    חסרון – טכנולוגיה יקרה יחסית להטמעה. יתרון – מזכיר שימוש בעכבר למחשב, מוכרrnלמשתמשים.
בוידאו הבא ניתן לראות הדגמה קצרה ל Gesture & Voice control במסך משנתון 2012 של samsung:
 

הפתרון טמון כנראה בשילוב כל הגישות, תוך ניצול מכשירים קיימים בבית.rnמגמה זו קיימת היום תוך שימוש באפליקציות יעודיות הנכתבות למכשירי אנדרואיד או iOS (טלפונים וטאבלטים), המאפשרות דפדוף בין ערוצים,rnכתיבת הודעות, העברת מידע מהמכשיר (כפי שנראה בהדגמה של פנסוניק) וכו'. בעתיד, מסךrnהטלפון או הטאבלט יוכל למשוך מהמסך (או מהרשת) מדריך שידורים, להציג מידע נוסף (Broadcast Based), לשמש כמיקרופון לשיטה קולית וכו'.

הדגמה של העברת מידע מסמארטפון למסך, בזמן אמת, על גבי רשת מקומית (הדגמה של נציג פנסוניק בתערוכה):

 

 

rnrn

מסך חכם – מה ולמה?

rnrn

בסין, ניתן למצוא היום "מסכי אנדרואיד" – טלויזיה המריצהrnמערכת אנדרואיד כך שניתן אפילו להיכנס לחנות היישומים של גוגל ולהתקין כל יישוםrnשהוא. זו טעות, כי היישומים הנמצאים שם לא מתאימים לשימוש סלוני באמצעות שלט.rnטלוויזיה ≠ סמארטפון, וזה משהו שגם יצרנים וגם צרכניםrnצריכים להבין.

 

rnrn

עפ"י סקרים שנעשו (גם בין בעלי טלויזיות חכמות), השימוש העיקריrnבמסך, בסופו של דבר, הוא צפייה בוידאו (תכנים חדשים וישנים). כיום, המסכים הופכיםrnלהיות גם כלי לגישה לרשתות ומכאן לשימוש מחובר, אך עדיין – הצפייה בוידאו היאrnהמרכז (אם זה בשיחות סקייפ, צפייה בתכני אונליין ואפילו תוכניות טלויזיותrn"משותפות", למשל אפליקציות יעודיות לשיתוף קהל מהבית בתכניות ריאליטיrnדוגמת The Voice Of Holland, שם הושקה אפליקציהrnלמכשירים ניידים לצורך צפייה בתכנים, הצבעות וכו'. השימוש החי בטלויזיה הגיוניrnבהרבה למטרות אלו).

rnrn

בניגוד לתפיסה הישנה לטלויזיה חכמה, שגרסה כי הטלויזיה תהיה המרכז וכלrnההתקנים יתחברו אליה, היום מבינים כי המרכז הוא הענן – והכל יתחבר אליו (כוללrnהטלויזיה, שהיא קליינט עיקרי). דוגמה טובה ראינו בהדגמה של סמסונג, שם צולם סרטrnבלונדון, הועלה לענן, והוקרן בקרואטיה בדיליי של כ-2 דק', כל זאת תו"כ שיחתrnסקייפ מהמסך עצמו.

rnrn

בסופו של דבר, עפ"י סקרי שוק שנעשו בין צרכנים, התכונות החשובותrnביותר ממסך חכם:

rnrn

 

  • חיפושrnיעיל ומדויק – גם בין האפליקציות ובעיקר בין התכנים.
  • טלויזיהrnש"תפתיע" את הצופה – המלצות על סמך תכני צפייה קודמים, על סמך שימושrnברשתות חברתיות (אם עשיתי like לקבוצה של house, כנראה ארצה לראות את הפרק שמשודר עוד חמשrnדקות), על סמך דיונים של חברים וכו'.
  • "Must See" – זוהי תכונה שצוינה ע"י לא מעטrnמשתמשים. בהנחה שלחלק גדול מחבריי יש טלויזיות חכמות, הרשת יכולה לעקוב אחרי התוכןrnהנצפה (גרסה קצת קיצונית של "האח הגדול"). אם כך, הטלויזיה שלי יכולהrnלדעת אם אני צופה בתוכן שכל האחרים צופים בו, וכנראה יהיה מאוד מדובר מחר. אם אניrnלא צופה – הטלויזיה צריכה להתריע בפניי, כדי שלא אשאר בחוץ בדיונים על התוכן הזה. 
    קיימת היום אפליקציה דומה בשם Zeebox למכשירים ניידים, אשר תופסת תאוצה והעתידrnהוא הטמעתה לתוך המסך עצמו.

 

rnrn

 

סיכום

סיכום 

 

rnrn

כפי הנראה, העתיד של המסכים טמון בשיתוף מידע ותקשורת בין המכשירים, בגישה למקורותrnתוכן חדשים והעיקר – בפשטות שימוש.

rnrn

מסכים חכמים יחליפו התקנים אחרים – DVR, קונסולות פשוטות, מחשביrnמדיה ביתיים, מזרימי מדיה – כל תכונה שהטלויזיה תצליח להטמיע בצורה טובה, תהפוךrnמכשירים אחרים למכשירי נישה. רשתות מתמחות יצטרכו לעבור התאמה, למכור מוצרי רשת (נתבים וכו') ולא רקrnמסכים, ולתת שירותי תמיכה בלקוח גם ברמת המחשוב והרשתות (ולא רק חיבור ללווין,rnכבלים וכו').

rnrn

שינוי נוסף עתיד להראות בנושא מדיניות זכויות יוצרים גלובליות -rnשידורים חוצי יבשות יהיו קלים מאי פעם, וגופים האחראים על זכויות יהיו חייביםrnלהיות גמישים יותר, כדי לאפשר לאומנים לקבל חשיפה וגמול גם במדינות אחרות.

rnrn

Apple TV – נושא הנמצאrnבאוויר לאחרונה. די ברור לכולם שאפל ישיקו (בתקווה בקרוב) מסך טלויזיה מתוצרתם.rnעוד לא ברור מה יהיו תכונותיו (וסביר להניח שהוא לא יהיה הכי טוב), אבל ההשפעה עלrnהשוק צפויה. לקוחות שעוד לא בטוחים כי זה העתיד ייחשפו לנושא בצורה אגרסיבית יותר,rnיהפוך את הטלויזיה החכמה למוצר "לגיטימי" ואולי ישפיע כפי שהשפיעוrnהאייפון (על שוק הסמארטפונים) והאייפד (על שוק הטאבלטים), ע"י הגדלת המגווןrnוהורדת המחירים.

rnrn

הדעה הרווחת בקרב העיתונאים בכינוס הייתה כי השלב הבא, שיבוא כנראה בעתיד הקרוב מאוד, הוא "המסך הרביעי" – אחרי הסמארטפון, הטאבלט והטלויזיה, בשלבrnהבא נראה מכשירים חכמים ומחוברים גם במכוניות. מעבר ל GPS ומשיכת מידע הקשור לנסיעהrn(למשל TMC), אפשר יהיה לצפות בתוכן בדרך. להגיע הביתה,rnובאופן אוטומטי להמשיך מהנקודה בה הפסקנו על גבי המסך בסלון. שיחות וידאו בין הרכבrnלבית הן כמובן דבר שיכול להפוך לשגרה (כאשר היום ניתן כבר להטמיע טאבלט בלוחrnהמחוונים של הרכב, אבל זה עדיין לא נפוץ).

rnrn

השינוי הטכנולוגי המהותי הבא בטכנולוגיית המסכים יהיה כפי הנראה 4K. זה ידרוש שינוי משמעותי מיצרני התוכן (יקרrnלמפיקים ולצרכנים), אבל כבר היום טכנולוגיה זו שימושית לצפייה בתמונות סטטיותrnברזולוציה גבוהה (מעל 8 מגה-פיסקלים) ולצפייה בתכני תלת מימד ברזולוציה מלאה (1080p לכל עין).

מסכים מחוברים לא נמצאים בשוק מספיק זמן אבל התחילו כבר לאסוף נתונים והחדירה שלהם כפי הנראה רק תלך ותגדל – כאמור, לפי מאפייני כל שוק ושוק.

לדיון בנושא: IFA 2012 GPC: סיכום מגמות בשוק האלקטרוניקה הבידורית


12:00
  /  
20.4.2012
  
מאת: אורי לרנר

1