מקרן Optoma HD33 – שובר קופות בתלת מימד?

אופטומה HD33, מקרן DLP FHD, עם מנגנון CFI וכמובן גולת הכותרת, תמיכה מלאה בתלת מימד במחיר רשמי של פחות מ- ...

7:00
  /  
29.03.2012
  
מאת: opv
הקדמה

 

טכנולוגית DLP הוצגה בשנת 1986 ע"י ד"ר לארי הורנבק מחברת טקסס אינסטרומנטס האמריקנית. הטכנולוגיה, המבוססת על שבב הכולל מיליוני מראות זעירות, הציגה קפיצה משמעותית בניגודיות לעומת מקרני ה-LCD שהיו נפוצים באותה תקופה וכבשה במהרה את שוק המקרנים בכלל ושוק מקרני הקולנוע הביתי בפרט.

בשנות האלפיים המוקדמות, התייצבו מקרני הק"ב בטכנולוגית ה-DLP, מבוססי שבב בודד, בין מקרני ה-LCD שהיו נחותים משמעותית באיכות התמונה וזולים משמעותית, לבין מקרני הCRT המיושנים והמסורבלים, שנתנו תמונה עדיפה, אך היו יקרים משמעותית ממקרני ה-DLP.

מקרני DLP מבוססי שלושה שבבים, נחשבו לחלומם הרטוב והיקר של הרבה וידאופילים.

במהלך השנים חלה נסיגה במעמדה של טכנולוגית ה-DLP כבחירה כמעט יחידה למקרני קולנוע ביתי, שגרמה גם לירידה במחירי מקרני ה-DLP. אפשר להצביע על מספר סיבות למגמה זאת:

  • השיפור הגדול בטכנולוגית LCD עם הטמעת הצמצמים הדינאמיים והשיפור בניגודיות הפנלים.
  • הבשלה של טכנולוגית ה-LCOS בניצוחן של סוני ו-JVC.
  • חברת TI לא הציגה שיפורים משמעותיים בטכנולוגית ה-DLP, כמו שיפור הניגודיות הטבעית, או מעבר הדרגתי לשימוש בשלושה שבבים גם במקרנים זולים יחסית.
  • טכנולוגית ה-DLP לא נפטרה ממחלות הילדות שלה כמו RBE (אפקט הקשתות) או DITHERING (רעש וידאו הנובע מהבהוב המראות).

בשנתיים האחרונות, עם הייפ התלת מימד הגובר, נכנסה טכנולוגית ה-DLP לתחרות עם יתרון מובנה – קצב רענון המהיר של הפנלים לעומת טכנולוגיות מתחרות. הדיווחים המחמיאים לתוצאות המצוינות של תלת מימד על מקרנים וטלוויזיות מבוססות DLP, לא איחרו לבוא. האם זהו הקמבק של טכנולוגית הDLP?

חברת אופטומה היא אחת מיצרניות המקרנים הגדולות בעולם ואחת היצרניות העקביות ביותר של מקרני DLP. למעשה, החל משנת 2000 כל המקרנים שייצרה החברה הם מקרנים בטכנולוגית DLP, כולם מקרני שבב בודד.

בתחום הקולנוע הביתי, האסטרטגיה של אופטומה הייתה תמיד ניצחון בגזרת העלות תועלת. ישנן מספר דוגמאות שממחישות את האסטרטגיה הזאת: 

דגם ה-H76, שהוכרז ב-2003, היה אחד המקרנים הזולים ביותר מבוססי שבב HD2, ועם מחיר של $5900 המקרן התיימר להתחרות בדגמים של חברות כמו שארפ, ימאהה ומרנטס, שעלו מעל ל-$10000. שיווקו של הדגם, שגרם לציפייה גדולה, התעכב בגלל בעיות יצור ולא הפך בסופו של דבר ללהיט.

דגם ה-HD70, שהוכרז ב-2006, ו-HD20 שהוכרז ב-2009, היו שני מקרני ה-DLP הראשונים ברזולוציה של 720P  ו-1080P בהתאמה, שפרצו את מחסום ה- $1000 והפכו ללהיטי מכירות.

סקירה כללית

המקרן הנבחן, כמעט כרגיל אצל אופטומה, מנסה לפרוץ שוב את מחסום העלות תועלת. עם נתונים דומים ללהיט הקודם, HD20, בתוספת של מנגנון CFI וכמובן גולת הכותרת, תמיכה בתלת מימד. האם יש לאופטומה להיט חדש ביד או גימיק שנאחז בהיסטרית תלת המימד?

נתונים רשמיים

  • טכנולוגית הקרנה: single Chip DLP פנל DC2  בגודל 0.65", גלגל צבע בעל שישה סגמנטים, בטכנולוגית BrilliantColor.
  • טכנולוגית 3D: משקפיים אקטיביות מבוססות DLP Link או בעזרת אמיטר חיצוני.
  • רזולוציה: 1920X1080 HD ready 1080P
  • יחס ניגודיות :4000:1
  • עוצמת הארה: 1800 ANSI LUMENS
  • עדשה: זום אופטי 1.2 עם THROW RATIO של 1.5-1.8:1כוון זום ופוקוס ידניים.

פיצ'רים

  • יצירת תמונות ביניים CFI
  • המרה מ-2D ל-3D – לא נתמך
  • תמיכה בעדשה אנמורפית- לא נתמך
  • תמיכה באמיטר חיצוני

מראה חיצוני וחיבורים

מארז המקרן מזכיר דגמים קודמים של אופטומה כמו ה-HD80/81/800, זהו מארז בגודל בינוני, עיצוב לא סימטרי כשהעדשה נמצאת בצד אחד של המקרן. העיצוב נותן תחושה של זרימה וגליות וצבע הלבן פנינה הופכות אותו לדוגמן חביב. גם איכות הבניה לא רעה בכלל.

על המקרן לא תמצאו שום כפתורים חוץ מכפתור ההפעלה מאחורי המקרן, אין אפשרות להפעיל את המקרן ללא השלט.

המקרן לא כולל משדר IR או RF למשקפיים ומסתמך על סינכרון בטכנולוגית DLP LINK.

פנל החיבורים של המקרן נמצא מאחורה וכולל שתי כניסות HDMI, כניסת מחשב אנלוגית, כניסת קומפוננט וקומפוזיט.

המקרן כולל גם כניסה לאמיטר חיצוני בתקן VESA וטריגר למסך.

שלט

השלט של ה-HD33 הוא שלט קטן יחסית, עם הרבה כפתורים די קרובים. למרות שהשלט כולל תאורה אחורית, היא נדלקת רק כאשר לוחצים על אחד הכפתורים, מה שעלול לגרום לפעולה לא רצויה כמו מעבר לכניסה אחרת. בסופו של דבר מצאתי את כפתור ה-Enter במרכז הג'ויסטיק ככפתור הכי בטוח ללחוץ עליו בחושך בלי להסתכן.

בשלט ישנם לא מעט כפתורים ייעודיים, די מיותרים אם תשאלו אותי, כמו ארבעה כפתורים שונים לבחירת אספקט, חמישה כפתורים יעודיים לבחירת מקור או כפתור ייעודי לבחירת מצב המנורה. כפתור ייעודי חשוב שכן נמצא בשלט הוא כפתור לבחירת פורמט תלת המימד.

לסיכום, מדובר בשלט לא נוח במיוחד שצריך זמן להתרגל אליו כדי להמנע מלחיצות שגויות.

תפריטים

תפריט כוון התמונה Image, כולל את כל הפרמטרים המשפיעים על התמונה והגדרות תמונה מתקדמות:

בתפריט התמונה המתקדם אפשר למצוא כיולי גאמא, צבע, אופציות ה-Pure, ואופציות עיבוד מתקדמות:

תפריט הצבע מאפשר כוון של RGB Gain & Bias, המקרן לא כולל אופציה של CMS להזזת צבעי היסוד:

תפריט ה-PURE כולל מנגנון חדות מתקדם, צבעים ואת מנגנון החלקת התנועה. המקרן כולל אופצית DEMO, המאפשרת צפייה במסך מפוצל והשוואה של התמונה עם וללא האופציות המתקדמות:

בסה"כ אפשר לומר שהתפריטים מאורגנים בצורה טובה מאוד והגישה לרוב התפריטים מהירה והגיונית. 

במבחן

חווית משתמש

זמן ההדלקה של המקרן קצר יחסית עניין של פחות מעשר שניות.

הסנכרון לאות HDMI הוא איטי מאוד ומייגע. כאשר מציגים סרט, המקרן מפספס תמיד את השניות הראשונות. התופעה מייגעת במיוחד כאשר רוצים לנגן רצף של קטעים קצרים, לדוגמא לצורך כיול, ויש סיכוי שתפספסו חלק מהקטעים בגלל הסנכרון. אותה השהיה מורגשת גם במעבר בין מקורות שונים.

התפריטים נעלמים מעצמם לאחר מספר שניות, ללא שינוי ולחיצה על מקשי הג'ויסטיק מיד מעבירה את התמונה לכניסה אחרת, שמלווה בהשהיה הארוכה שהזכרנו קודם, די מייגע.

בשימוש מקרן ליוותה אותי תחושה של מוצר לא יציב. בכל התחלת או עצירת ניגון של קטע, כל הצבעים משתנים לרגע ובנוסף ישנו הבזק של מסך שחור עם פס ירוק באמצע.

ישנן הגדרות במקרן שלא נבדקו כנראה וכדאי להימנע מלגעת בהן. כמו למשל שינוי של הגדרת ה-color range מauto למצב אחר, הופך את התמונה כולה לירוקה ורק אתחול מחדש של המקרן יכול להוציא אותו מהמצב הזה.

התקנה מיקום והתאמה למסך

עדשת המקרן כוללת זום ביחס די מוגבל ביחס של 1.2:1 ובנוסף לכך המקרן לא כולל אופציה של LENS SHIFT. אפשרויות ההתקנה של המקרן הן די מוגבלות ומומלץ מאוד לשחק קצת עם מיקום המקרן עד שמוצאים את המיקום האופטימאלי. למי שמוגבל באפשריות המיקום, יהיה קשה לקבל תמונה בגודל רצוי וללא תיקון טרפז.

איכות תמונה

ניגודיות ושחורים

אזכיר שוב את שלוש הקטגוריות הגסות שלי לאיכות השחור במקרנים:

  •  שחור מוחלט – החדר נשאר כהה כמו שהיה כשהמקרן כבוי (לא ראיתי עדיין תוצאה כזאת ממקרן דיגיטלי).
  • תאורה לא ישירה – החדר קצת מואר אבל קשה להבחין שהאור מגיע מהמקרה ישירה נראה כמו לד שנשאר דולק מאחורה.
  • תאורה ישירה – המסך מואר, ברור שהאור הוא אור ישיר מהמקרן, בהרבה מקרים ישנו גם גוון לתמונה.

ה-HD33 משתייך ללא ספק לקטגוריה השלישית.

צבעים

הצבעים הכי טובים לפני כיול, התקבלו באופן מפתיע במצב שנקרא Bright.

חדות

החדות של המקרן מצוינת, מהטובות שראיתי, כצפוי ממקרן DLP עם שבב בודד.מצד אחד, כל פרט קופץ לעין אך עם זאת, התמונה עשויה להראות גרעינית מדי בשל האופי של התמונה בטכנולוגית DLP.

תנועה ו-CFI

המקרן מתמודד עם תנועה בצורה טובה, כל עוד נותנים לו את התמונה בקצב הרענון הטבעי שלה. כאשר ניסיתי להזין למקרן קצב רענון קבוע וסרטים במגוון קצבים שונים בפירוש הרגשתי בגמגומים בתנועה.

מנגנון ה-CFI הוא תוספת נאה למקרן במחיר כזה. למנגנון ישנם ארבעה מצבים, OFF ,LOW ,MEDIUM ,HIGH. מצב OFF או LOW הם המצבים המועדפים עלי, במצב Low לא זיהיתי ארטיפקטים שהפריעו לצפיה. מצב Medium, עובד סביר, אך כאשר ישנה תנועה וברקע יש תריסים למשל, מיד רואים ארטיפקטים של המנגנון. מצב High הוא בלתי נסבל לטעמי. הארטיפקטים בתנועה גורמים לכל סרט מהיר להראות כמו קליפ לשיר Lucy in the skies with diamonds. הבניינים והחלונות מתחילים לשנות צורה ולהפוך לצורות מוזרות. בנוסף לכך, אפקט "אופרת הסבון" המפורסם, פוגע בחוויה הקולנועית.

רעש וידאו

תמונה של מקרן DLP טיפוסי, היא לא תמונה חלקה. הבהוב המראות, גורם לתמונה להיות גרעינית ו-"מזמזמת", בכל תמונת רקע ניתן להבחין בפיקסלים חסרי המנוחה מרצדים בלי הפסקה. אני אישית, ראיתי קשתות ללא הפסקה והשילוב של רעש הוידאו עם הקשתות היה די מעייף בשעות הצפייה הראשונות. באופן מפתיע, לא הבחנתי בקשתות בצפייה בתוכן תלת מימד.

תמונה קולנועית

התמונה במקרן היא מאוד "דיגיטאלית", חדה מאוד, גרעינית ולא חלקה ושחורים לא מספיק טובים. בקיצור, ההיפך הגמור מתמונה קולנועית.

כיולים ומדידות

במדידת ניגודיות הפנל (ON/OFF ) קיבלתי מדידה של 1500:1. זו תוצאה לא רעה ביחס למקרנים באותה רמת מחיר. צריך לזכור שזו הניגודיות הכוללת של המקרן אין כאן עזרה של צמצם דינאמי.

במצב מנורה ECO, מדדתי עוצמת הארה של 524 LUMENS אחרי כיול.

כיול רמות האפור מביא לתוצאה סבירה אך ניכר מחסור באדום בערכי IRE גבוהים במצב נורה ECO.

מבחינת צבעים, המקרן רחוק מלהיות מדויק. הצבעים רווים מדי וכיוון שאין במקרן מערכת CMS אין אפשרות לשפר את הצבעים ללא מעבד חיצוני. על מנת לשים דברים בפרופורציה, במקרן ברמת מחיר כזאת, אחד הפרמטרים שהכי פחות מעניינים, אותי לפחות, הוא דיוק צבע:

חווית צפייה בדו ממד

בקטע הצפייה הראשון, סצנת הפתיחה של Cars שבודקת ON/OFF Contrast לא הגעתי אליה עם ציפיות רבות. הניגודיות של המקרן נגזרת מהניגודיות הסטטית בלבד ואין כאן צמצם דינאמי שיעזור. מצד אחד השחורים רחוקים מלהיות שחורים ומצד שני אין שום ארטיפקטים של צמצם דינאמי. בקיצור ולעניין, המקרן לא מצטיין בסצנה זו ואין הרבה מה להרחיב.

בקטע הבדיקה השני, ספיידרמן 3, המרדף בין הארי לפיטר, כולל סצנות מעורבות לכוון הכהה. רקע של שמיים בלילה ואלמנטים זרחניים בגאדג'טים השונים של הארי, הופכים את הסצנה למבחן מצוין לאנסי קונטרסט. בסציה הזאת ה-HD33 מפתיע בגדול. התמונה נראית תלת מימדית וקופצת החוצה, השחורים האפורים של המקרן פחות מפריעים בגלל מצב הצמצם של העין.

חשוב לציין, שיתרון האנסי קונטרסט של מקרני DLP, בא לידי ביטוי בחדר חשוך ומטופל היטב. בתנאים של סלון עם קירות בהירים, לא ניתן לנצל את יתרון האנסי קונטרסט. 

בסצנות בהירות, כמו המרדף במחצבה, בקוואנטום של נחמה, השילוב של החדות הפנטסטית ועוצמת ההארה המכובדת, מאפשרים לראות כל פרט, החל ממרקם הסלעים ועד לדמויות הקטנות ברקע המחצבה.

חווית צפייה בתלת ממד

תיארנו בהקדמה את היתרון של קצב הרענון הגבוה של ה-DLP, עבור תלת מימד. נו, אז איך זה מתבטא בצפייה בתלת מימד? במילה אחת, WOW. ללא Cross Talk, ללא עייפות לעין ועם אותו קונטרסט שראינו בדו מימד, התוצאה פשוט נהדרת. דמויות קופצות החוצה, מימד העומק בא לידי ביטוי, חוויה שגרמה לי לצפות בכל ספרית התלת מימד מחדש. הקונטרסט הטבעי של המקרן לא מאכזב גם בסצינות תלת מימד כהות או מעורבות, הבהירות מספקת והשחורים נראים טוב יותר מאשר בדו מימד.

המקרן גרם לי לחשוב, שאם זה מה שמסוגל לתת מקרן DLP ברמת כניסה, איך יראה מקרן DLP ברמה גבוהה יותר.

משקפיים וסנכרון

המשקפיים שקיבלתי עם המקרן, הם משקפיים מבוססי DLP LINK מדגם ZD201. המשקפיים קלים מאוד ונוחים לשימוש גם לילדים.

שיטת סנכרון המסך והמשקפיים DLP LINK, כמו ששמה מרמז, היא שיטת סנכרון ייעודית למקרני וטלוויזיות מבוססי DLP. השיטה מבוססת על העברת תמונות סנכרון בין הפריימים המיועדים לעין ימין ולעין שמאל, על המסך עצמו ופענוח תמונות הבקרה על ידי חישן אור הנמצא בחזית המשקפיים, המשקפיים חוסמים את האור בזמן פריים הסנכרון כך שהצופה לא רואה אותו.

היתרון בשיטה זאת הוא שהסנכרון מבוסס על קו ראיה ישיר בין הצופה למסך ואינו תלוי במרחק בין הצופה למקרן. יתרון זה חוסך את הצורך במיקום אמיטרים חיצוניים, גם בחדרי הקרנה גדולים.

נשמע מושלם?! אז זהו שלא. אני נתקלתי בשתי בעיות סנכרון עיקריות:

  • כל הטיה של הראש מהמסך גורמת לאיבוד סנכרון, הסנכרון חוזר מהר מאוד כאשר חוזרים להביט על המסך. זו בעיני בעיה די שולית, זה אולי אפילו פיצ'ר שיגרום לכם להתרכז בסרט ולא לדבר עם הצופים האחרים או לסובב פחות את הראש לקערת החטיפים…
  • סצנות בהירות מאוד עם רקע לבן, גורמות למשקפיים לאיבוד סנכרון. נתקלתי בתופעה בשני סרטים, Coraline שם היא מגיעה לקצה העולם החלופי והוא לבן לגמרי, והארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2, במפגש של הארי עם דמבלדור בתחנה המרכזית הלבנה. הבעיה לא נפתרה גם לאחר החלפת בטרייה למשקפים.

ההסבר שמצאתי לבעיה השנייה, הוא שפריים הסנכרון של ה-DLP LINK משתמש בסגמנט השקוף של גלגל הצבע, כלומר משתמש בתמונה עם רקע לבן ולכן פריימים לבנים אמיתיים גורמים לו לטעות ולזהות אותם כתמונות סנכרון. הבעיה השנייה היא בעיה מהותית שמפריעה לחווית הצפייה  וצריך לקוות שהעניין ייפתר בעדכוני הקושחה של המקרן. אפשרות אחרת לפתרון הבעיה היא שימוש באמיטר חיצוני ומשקפיים בטכנולוגית סנכרון אחרת, כמו RF או IR.

יתרונות וחסרונות

יתרונות

  • איכות פנטסטית בתלת מימד
  • איכות בדו מימד, יחסית למתחרים באותו מחיר
  • חדות
  • מנגנון החלקת תנועה
  • מראה חיצוני (עניין של טעם כמובן)

חסרונות

  • גמישות התקנה מוגבלת
  • חוסר יציבות מערכתית
  • גרעיניות בתמונה וקשתות
  • אפשרויות כיול מוגבלות
  • עוצמת הארה נמוכה יחסית

דגמים מתחרים

EPSON TW-5900

בקטגורית מקרני FHD 3D ברמת כניסה, האפסון הוא המתחרה הישיר. בהתרשמות סובייקטיבית שלי, נהניתי יותר מהתמונה באופטומה מאשר באפסון. תלת המימד של האופטומה הוא משמעותית יותר משכנע ופחות מעייף מזה של האפסון ובדו מימד הקונטרסט הסטטי  של האופטומה נתן תמונה תלת מממדית ומהנה יותר מהאפסון.

בקטגוריות האובייקטיביות, יש יתרונות וחסרונות לשני המקרנים:
בהירות: האפסון בהיר משמעותית ומתאים למסכים גדולים יותר
קונטרסט סטטי: אופטומה, הקונטרסט הנמדד כפול מזה של האפסון
קונטרסט דינמי ושחורים: אפסון, בזכות הצמצם הדינאמי.
תמונה חלקה: אפסון
איכות תמונה בתלת מימד: אופטומה. קונטרסט עדיף ותמונה ללא CROSS TALK .
עייפות העין בתלת מימד: אופטומה.
חווית משתמש: אפסון. היציבות המערכתית, השלט המצוין של האפסון עדיפים על אלה של האופטומה.
החלקת תנועה: אופטומה. למי שאוהב את התוספת הזו, היא קיימת רק באופטומה.
אפשרויות כיול מתקדמות: אפסון
גמישות התקנה: אפסון. בזכות יחס זום גדול יותר.

Optoma HD20

הHD20 הוא הלהיט הקודם של אופטומה. הנתונים הרשמיים של ה-HD20 וה-HD33 זהים. אותה בהירות, ניגודיות ואותה אופטיקה. אני משער שלאחר כיול, המקרנים נותנים תמונה כמעט זהה בדו מימד. אז איפה בכל זאת ההבדלים:
תלת מימד – זהו כמובן השדרוג הגדול ביותר של ה-HD33, לעומת ה-HD20
החלקת תנועה – ה-HD33 כולל מנגנון כזה, ה-HD20 לא.
מארז חדש – ה-HD33 נהנה ממארז גדול יותר ואטרקטיבי יותר, לטעמי כמובן.

ההבדל העיקרי כאן הוא כמובן התלת מימד. אם חיכיתם לרגע שקולנוע תלת מימד יגיע אליכם הביתה,חיכיתם ל-HD33. אם לא, ה-HD20 הוא אופציה שקולה וזולה יותר בדו מימד.

שורה תחתונה

האפטומה HD33 , הוא מקרן מהנה מאוד. איכות התלת מימד שלו מצוינת ואיכות הדו מימד שלו היא פשרה לא רעה. השחורים שלו לא קרובים למקרני הטופ, אך מצד שני, לא מורגש אובדן של פרטים בסצנות כהות, בזכות הקונטרסט הסטטי.

בסצנות מעורבות, הוא נותן תמונה תלת מממדית מפתיעה והוא חד מאוד. עוצמת ההארה שלו גבוהה מספיק למסכים של עד 100" והוא אופציה מצוינת למחירו למי שמעוניין בגודל מסך כזה. חוסר היציבות המערכתית של המקרן די מרגיז ויש תחושה שהמקרן לא נבדק מספיק ע"י היצרן. יש לקוות שהבעיות ישתפרו בגרסאות הקושחה הבאות.

לסיכום ולעניין, יש לאופטומה להיט חדש.

ציוד עזר
נגן 2D ו-3D: מזרימדיה  HiMedia 900B
סנסור: X-rite I-1 Display
תוכנה: HCFR Colorimeter

מחיר המקרן: 12490 ש"ח.
מחיר זה כולל זוג משקפי תלת מימד.

תודה לחברת אס.ג'י על אספקת המקרן לטובת הכתבה

לדיון בנושא: מקרן Optoma HD33 – שובר קופות בתלת מימד?


7:00
  /  
29.3.2012
  
מאת: opv

1