סט שלם לאודיו לקולנוע ביתי – Monitor Audio Silver RX

 כאשר תרים אחר סט רמקולים עבור קולנוע ביתי וסטריאו, המשימה יכולה להיות לפעמים מתישה. כל כך הרבה חברות בחוץ, כל כל ...

7:00
  /  
20.12.2011
  
מאת: ufffnick
Monitor Audio Silver RX

תקופה ארוכה שאני מחפש להחליף את הרמקולים שיש אצלי. הם נשלחו אליי כירושה מסטודנט אל סטודנט (ויעברו בירושה אל הסטודנט הבא). מדובר במוצר מדבקה על שם Alpha Technology שאין יותר מידי מה להכביר במילים עליו. החיפוש שלי נע על סקאלה מוסיקלית בעיקר לסגנון המוסיקה שאני נוטה לשמוע ואני מעריך כי המגוון יחסית גדול ועל כן אתמקד במה שאני מכיר הכי טוב.

אחת האופציות שעלו היו מוניטורים (בגלל המחיר) על אף שהנטייה שלי היתה לכיוון ריצפתיים. To make a long story short, לקחתי את החבר'ה האלה לשמיעת מבחן ועל הדרך יצאה הסקירה הזו (יחד עם הסאב, סנטר וזוג אחוריים שאדבר עליהם בתחום הסרטים).

כאות פתיחה על הסקירה אתחיל באריזה, שלטעמי היא חתיכת חווייה. כל הרמקולים מגיעים בתוך מעטפת רכה, מולבשים אל תוך תבניות קלקר שנשלפות בקלות, חוברות הוראות לפני התחלה (עם אלן מתאים לשיחרור וחיזוק הבורג המרכזי), מדבקות סיליקון קטנות כרגליים ל-RX2 ולסנטר, לסאב יש חרוטי מתכת והRX-FX עם ווי תלייה.

רמת גימור מורגשת היטב באיכות שלה, התיבות כבדות מעץ בגימור גס ובצבע שחור, כיסויי האלמנטים מגיעים בקופסאות נפרדות ומולבשים מגנטית מקדימה (עבור ה- RX2 והסנטר בלבד), האלמנטים לטעמי מאוד יפים ומלבד להגן עליהם אין באמת צורך אסטטי לכיסותם. חיבורי החיווט ל- RX2 מגיעים עם הגשרים עליהם (ישנה אפשרות לחיבור כל אלמנט בניפרד, אני מניח שזה למי שיירצה לחבר crossover חיצוני משום מה), וכמו על האחרים מוזהבים ונעשה שימוש בהברגות מאוד נוחות לחיבור. אציין כאן שבאחד מרמקולי ה- RX-FX הגיע עם אחת מההברגות קצת חופשית מידי, דבר שעם מעט תימרון אפשר להסתדר, אך כשרמת גימור כל כך מורגשת דבר כזה פעוט מקבל דגש גדול יותר ממה שהוא אמור (לפחות בחווייה). הסאב מאוד מרשים ברמת הגימור שלו כמו אחיו בסידרה, עם זוג אקולייזרים וכפתור עוצמה למעלה ופאנל מאוד פשוט וידידותי מאחור.

הסט עליו נערכה הבחינה הוא:

  • מקור: Popcorn Hour A-210
  • הגברה: Yamaha RX-V667
  • מפענח:
                לסרטים: Yamaha RX-V667
                מוסיקה: TerraDak v3.1d NOS DAC; only stereo

הסט המלא של הרמקולים שנבחנו:

  •  רמקולים קידמיים: RX2
  • רמקולי סראונד: RXFX
  • רמקול סנטר: RX Centre
  • סאבוופר: RXW12


הרמקולים הקידמים: RX2

ספציפיקציות של הרמקולים הקידמיים RX2:

  • טווח תדרים: 40Hz – 35kHz
  • רגישות: 90dB
  • עכבה: 6 Ohms
  •  SPL מקסימלי: 113.8 dBA
  • כח: 100W
  • טווחי מגבר מומלצים 25W-100W RMS
  • תדר חצייה: 2.0kHz

כפי שציינתי בפתיחה, הפוקוס שלי הוא על מוסיקה בשלב הזה. בהמשך אדבר על סראונד וסרטים עם שאר האלמנטים של המערכת (סאב, סנטר ואחוריים).

אפתח בשורה התחתונה – מאוד נהנתי מהזוג הזה. התחושה שקיבלתי בהמלך של תקופה ארוכה של האזנה היא של רמקול צלול עם טווח דינמי מאוד מפתיע לגודל שלו. המוסיקה שאני נוטה להאזין לה היא רוק (על סקאלה גדולה של גווניו), ווקאל ומעט קלאסית.

אתמקד במספר אלבומים הבאים:

Adele – 19, Adele – 21

באלבומים אלו יש מספר שירים עם טווח דינמי רחב הרבה בזכות הקול העמוק והמחוספס של הזמרת. מה שהורגש היטב זה הביצועים של הנמוכים של הרמקולים שהשאירו אותי מאוד מופתע לטובה. בינהם set fire to the rain, chasing pavements ו- hometown glory (הנטחנים עד עפר בגלגל"צ).

בסיגנון דומה אבל הרבה שונה – שילה פרבר, שרה אלתרמן. גם כאן יש זמרת (שילה פרבר) עם קול מחוספס ונמוך בליווי מינימלי של כלי מיתר (גיטרה וצ'לו), אליה מצטרפת בקול צלול וגבוה נגנית הצ'לו מאיה בלזיצמן.

וגם כאן יש את הניגודיות בקול של מאיה אל מול שילה, השימוש בגיטרה וצ'לו (מאוד מינימלי ומאוד חי), ומקבלים את התחושה ששתיהן בסלון במופע פרטי.

Dire Straits – Money for nothing

כאן אתמקד בשיר האהוב עליי – Brothers in Arm. כמות הפרטים שיש בהקלטה המקורית היא מדהימה ועמוסה ניואנסים, הגיטרה המייבבת לאורך כל השיר והקול הנמוך והכבד שלרוב נבלע לחלוטין בביצועי רמקול – גם כאן הפתיעו לטובה. כלי ההקשה נשמעו היטב בפיקים על גבול הצורם (אבל בדיוק בצד הטוב של הגבול).

דברים דומים הורגשו היטב באלבומים הבאים:

Led Zeppelin – I (Remastered 1994)

Guns 'N' Roses – Greatest Hits (2004)

Nirvana – Unplugged in NY

עבור קצבים גבוהים יותר האזנתי ל- Queen, Rush & The Doors. שם ניכר גם האיכות בצד השני של הסקאלה, הגיטרות המצווחות של Rush, העליות הווקאליות של פרדי מרקיורי והמקצב הממכר של ה- Doors כמו שניכר ב- Spanish Caravan גם שם הרמקולים הרשימו מאוד.

בחלק לא קטן מהאלבומים הנ"ל יצא לי אף לגלות חלקים בצליל שלא נחשפתי אליהם, הן ברמת החיספוס, מה שנותן תחושה ריאלית יותר של הביצוע והן ברמת איכות ההקלטה. הקלטות גרועות צרמו מאוד לאוזן (מה שכמעט ולא הייתי מודע אליהם, כמו באלבום הראשון של אריק ברמן).

אסכם בקוורטט. מאחר ואני (מסתבר) חובב ויואלדי, מצאתי כאן באתר בסקירתו של יוסי הרי את ביצוע Le Quattro Stafioni הקלטה של הופעה בסן מרינו. אומר בקיצור שזו היתה חשיפה חדשה ותענוג צרוף להקשיב להקלטה כזו איכותית, ביחוד עם הרמקולים הנ"ל.

לסיכום פרק האודיו הדו-ערוצי

לקח לי קצת זמן למצוא להם מיקום טוב במרחב המצומצם בדירה, אך לכשהורחקו קצת יותר מחצי מטר מהקיר, התקבלה תחושה של איזון בצליל. הכיול הראשוני של הרסיבר לא דרש התעסקות נוספת והצליל המפורט לרמת חריקות של הכלים, פריטות שמתפספסות, צלילי שפתיים ונשימות של זמרים (היו עוד הרבה, הרשימה למעלה מאוד חלקית) וכלי הקשה בצורה מאוד בהירה. הבאסים מאוד הפתיעו אותי לטובה (בשלב זה עדיין לא חיברתי את הסאב) מה שהמדידה מטה מבהירה עד כמה.

בסקירה הזו בחרתי לעבוד קצת הפוך – חיברתי את הרמקולים (לפי הנחיות היצרן) ופשוט התחלתי לשמוע, בזמן תהליך הכתיבה (ממש בסוף התקופה) רפרפתי באתר הבית על סדרת ה- Silver ובפרט על ה- RX2, ואני חייב לציין שחלק נכבד מהשינויים והשיפורים שמציינים ב- overview ניכר גם בהאזנה רדודה וראשונית.

לטעמי, מי שמחפש רמקול מוסיקלי עם טווח דינמי מאוד מפתיע לגודל שלו, באסים מפתיעים, רמת פירוט שהביאה אותי לגילוי צלילים חדשים בטרקים ישנים ומוכרים, ימצא כאן אופצייה מאוד מעניינת.

מדידות

אני מוסיף בזאת שתי מדידות.


רעש ורוד

רעש לבן

חדי העין ישימו לב להבדלים בין הספקטרום הנכנס – מה שמכונה input ולספקטרום שהרמקול מוציא – מה שמכונה  output. כמו כן הוספתי גרף של רעשי הרקע/מקרופון. אם נביט ברעש הורוד, נראה שהגרף של ה- output רוכב על הרעש עד אזור ה- 20Hz וקצת – ומתחיל לרכב על הגרף הצהוב שהוא בעצם הרעש הורוד, באזור ה- 40Hz, כפי שהיצרן למעשה מבטיח. דבר דומה רואים ברעש הלבן. אם תשימו לב ישנו פיק שחוזר על עצמו בשני הגרפים סביב ה- 110Hz, וכן מעיין בלאגן בהתחלה עד אזור ה- 100Hz.

בחינה ברב ערוצי

בחינה ברב ערוצי

בתהליך הסקירה בשלב הזה חוברו הסנטר (Silver RX Centre, לשם נוחות יקרא סנטר), זוג אחוריים (Silver RX-FX, לשם נוחות יכונו אחוריים) והסאב (Silver RXW-12, או בקיצור – סאב).

אסייג בשלב זה פרט מידע חשוב – רוב הסרטים נצפו עם רמקולים אחוריים של חברה אנונימית, לשם יצירת תחושה של השוואה בזמן החלפה ל- RX-FX. לצערי ביום ההחלפה נשרף הרסיבר, וכמות הדגימה שהיתה עם אותם הרמקולים לא הייתה גבוה כפי שהייתי רוצה.

בתור שלב ראשון צירפתי את הסנטר והסאב. השיקול היה פשוט – הם אינם מכסים את השטח הדומיננטי אחד של השני ועל כן ההוספה שלהם יחד אינה פוגמת בהתרשמות של מי מהם.

בסקירה השתמשתי בסרטי בלוריי מלאים של:

The Dark Knight [Dolby TrueHD]

Kung Fu Panda [Dolby TrueHD]

Knight and Day [DTS]

Iron Man [DTS]

LOTR trilogy [DTS]

ובשביל הספורט:

A Fistful of Dollars [DTS]

הסרטים נבחרו במיוחד לאלמנטים הנבחרים ותבינו את העניין בהמשך.

אפתח בתמנות של הסנטר, שלטעמי (כן כבר ציינתי זאת, אבל באמת שיש מקום להחמיא שוב), אחד היפים ביותר שראיתי, ללא הכיסוי. הקטע המגנטי ממש נוח ודי חזק באופן מפתיע ומאוד חשוב למי שרוצה להגן על האלמנטים, פחות חשוב למי שמוצא את הרמקול העירום פשוט אסטטי.

 

כמו אחריו בסטריאו, גם הוא הגיע בקרטון עם קלקר מתאים למימדיו כאשר ה"גריל" בקופסא נפרדת. כמו כן רגליות סיליקון קטנות ודביקות למיקום על מדף ללא החלקה.

מפרט רמקול הסנטר RX Centre:

  • טווח תדרים: 45Hz – 35kHz
  • רגישות: 90dB
  • עכבה: 6 Ohms
  • SPL מקסימלי: 114.8 dBA
  • כח: 125W
  • טווחי מגבר מומלצים: 40-125W

תדר חצייה:

            נמוכים: 500Hz
            מיד/גבוהים: 3.0kHz

אז איך הוא נשמע?

טוב, אפילו טוב מאוד. כדי להבהיר – אני נוטה לצפות בסרטים ללא תרגום.

ואין דבר מעצבן משחקנים שנוטים למלמל, לבלוע מילים ולהביא את הטקסט עם סיגר בפה למשך כל הסרט. לכן נבחרו The Dark Knigh שם באטמן כהרגלו נושף מילים מהאמצע (כי זה לא קול מספיק להתחיל מילה בהתחלה) בקול מחוספס ובולע אותן ללא היכר, A Fistful of Dollars שם קלינט איסטווד עם סיגר בפה למשך כל הסרט (לא שהוא מדבר יותר מידי גם ככה או יותר מידי ברור בלעדיו), Iron Man בגלל שבאמת קשה להדביק את קצב הדיבור של רוברט דאוני ג'וניור.

מה למדתי? ובכן הסנטר שהיה לי לפניו פשוט סיים חייו ביום שהגיעו הרמקולים וקשה לי לומר אם ההבדלים הם בגלל שאלה היו אחרית ימיו או בגלל שאיכות הסנטר פשוט מדהימה. להבין את באטמן, לשמוע את כל העיצורים של דאוני וכמעט ולהבין את קלינט (לא חשבתם שאיכות צליל תשפר במשהו את הדיקציה של סיגר בפה, נכון?), היו שינוי מרענן בסלון. גם סדרות השיגרה שאנו צופים פתאום השיח היה יותר נקי, ברור ופתוח. כאילו השחקנים פתחו את הפה גדול יותר וברור יותר ממה שהיה עד כה. ושלא תבינו לא נכון, זה לא שה- RX2 חסרים בצליל באזורים האלה, פשוט התוספת של רמקול עשתה קפיצת מדרגה משמעותית, במיוחד כשהחליפה את זה שהיה לפניו (גם מוצר מדבקה שלא ראוי להזכיר).

כמה מילים על ה"מסביב": האריזה של הסאב היתה כבדה (קצת יותר מ-22 ק"ג) וכמו האחרים הגיע בתוך קלקר תואם, רגליים מחודדות ממתכת וספרון הדרכה. בתוך הקופסא בין הקלקרים והרגליים נמצאת יחידת בס, נושא דרייבר אחד גדול בגודל "12 בטכנולוגיית ה- C-CAM = Ceramic-Coated Aluminium Magnesium שבבעלות מוניטור אודיו. היחידה כוללת אקולייזר כפול בחלק העליון, מאחור – חיבור חשמל, כפתור הדלקה, חוגת תדרים לקרוסאובר, low pass filter, פאזה (0, 180), אפשרות הדלקה עם טריגר 12V, כניסה ויציאה (סטריאו כל אחת).

ספסיפיקציות הסאבוופר RXW12:

  • טווח תדרים נמוך: 27Hz EQ1, 21Hz EQ2
  • טווח תדרים גבוהה: 40Hz – 120Hz
  • כח: 500W RMS, 1000W Peak

בזמן האזנה למוסיקה לא חשתי צורך בסאב. מה גם כאשר חובר לשימוש דרך ה- DAC של הרסיבר לא חשתי בהבדל מהותי עם או בלי הסאב. זאת יאמר לזכותם של ה- RX2, כי כששיניתי את הכיול ידנית לקבל יותר באס מהסאב, הרגיש לי קצת יותר מידי מחוץ לאיזון, עד כדי שהעדפתי פשוט בלעדיו. אסייג ואומר שלא התעקשתי מידי על נושא הכיול כדי לדמות בעיקר את המשתמש הממוצע, שיעדיף לכייל דרך הרסיבר אוטומטית ופשוט להאזין. לכיולים מתקדמים יותר אניח לחברים מקצועיים יותר בנושא כאן באתר לתת את ההסברים.

בסרטים – זה סיפור קצת שונה. ישנן סצינות מאוד דורשניות בבסים כחלק מרעם מתגלגל, מטוס חולף, פיצוץ ענק או סתם ליצירת תחושת דרמה, אימה או אסון אדיר מימדים.

את הסאב הרגשתי באופן הכי ברור בסרטי LOTR.

ישנם שם לא מעט סצינות קרב של צבאות גדולים, עתירות יצורים מיתיים ענקיים שכל צעד מרעיד את הבית. בכל מפגש עם סורון הבאס הרעים ורטט כאילו נוחת F-16 בסלון, בכל קרבות הענק עם האורקים תופי המלחמה נשמעו ויצרו את הדרמה וההפחדה שנועדו אותם תופים ליצור, תוך שהם מורגשים כאילו הולמים בגוף הצופה. כל זאת באופן כזה שמרגיש פשוט מתאים, שלא כמו מקרים בהם בדקתי סאב ישן לשימוש יומיומי ומצאתי עצמי מתעצבן וקם להנמיך מידי פעם את הזוועה שיצאה ממנו. התחושה שנתן היא כרעם מתגלגל מרחוק או ממש מעל הראש בצליל עמוק ונקי מטרטורים, חריקות הדהודים לא קשורים ודיסטורשן.

אין ספק שיכולות הסאב הרשימו בסרטים, הרבה יותר מאשר במוסיקה (וזה יאמר לזכות ה- RX2 וממש לא לחובתו של הסאב).

לגבי החבר'ה האחוריים, הרושם שעשו עליי גם הוא מאוד חיובי.

הדבר הראשון שביצעתי עם חיבורם הוא כיול ומיד הפעלתי קטע סרט מהאביר האפל (הסצינה שלאחר שהארי מתוודה בפני התקשורת כבאטמן ולמעשה מועבר למאסר, במהלך הסצינה רוויית אקשן הג'וקר מנסה לחסל את הארי). דבר ראשון שמאוד בלט פתאום עם תחילת הסצינה וזו הנוכחות של האחוריים. התרגלתי עם הזמן לחיות עם אחוריים אנמיים שמכוונים צליל עם כיוון הפניית פני הרמקול, כאן המבנה הטרפזי מפזר צלילים לטווח מאוד רחב של המרחב בו יושבים הצופים, מה שיוצר תחושה של חלל רווי צלילים שמגיעים מאחור. עוד דבר שהמבנה הטרפזי חוסך הוא הרחקת מקום הישיבה מהקיר עליו הוא תלוי, מאחר ואין צורך להתרחק אל מרכז הגל שהרמקול מפיק זאת כי הוא יוצא בזווית רחבה. אוסיף ואומר שלרוב הצליל המרחבי מורגש מאוד חלש מאחור ברוב הסטים שיצא לי להאזין להם, כאן מתקבלת התחושב שאם הצופה יסתובב פיזית לאחור, ירגיש שמה שחסר הוא שמכשיר הצפייה יסתובב איתו לשם קבלת תמונה היקפית לגבי מה שקורה מאחור.

לצערי לא הצלחתי לחוות הרבה מעבר לזה, אך שוב – הרושם הראשוני היה מאוד חזק וחיובי.

ספסיפיקציות הרמקולים האחוריים RXFX:

  • טווח תדרים: 60Hz – 35kHz
  • רגישות: 89dB
  • עכבה: 6 Ohms
  • SPL מקסימלי: 111.8dBA
  • כח: 80W
  • טווחי כח מומלצים להגברה: 10-80W
  • תדר חצייה: 2.1kHz

 

 


סיכום

אפתח בכך שפשוט נהנתי בחברתם של הרמקולים הנ"ל.

החל משלב הפירוק מתוך הקופסאות שנותנות תחושה שהשקיעו מחשבה באריזה ובאיכות שלה וכן חשבו על הפורק והנוחות שלו, דרך תהליך המיצוב וההרכבה אם זה בחיבורי הברגה פשוטים ונוחים, דרך רגלי סיליקון, או ספייקים בהתאמה שהרכבתם פשוטה ומיידית ועד לתהליך הכיול וההאזנה.

מצאתי עצמי מאזין הרבה יותר למוסיקה ביומיום, מבלי להתעייף או למאוס בכך. מצאתי עצמי רואה יותר סרטים, חלקם סרטי אקשן מהשורה הראשונה, חלקם סרטים שלא הייתי מבזבז עליהם דקה ומטמעי שמירה על כבוד עצמי ויתרתי מלהזכיר אותם, אך צפיתי בהם ולו רק כדי לחוות עוד קצת מהרמקולים. החווייה התחילה כסקירה של משתמש ממוצע ומשכה אותי להאזין להם עוד ועוד. באופן חד משמעי הייתי ממליץ לכל מי שמחפש רמקולים למוסיקה, מוניטוריים כדוגמת ה- RX2, בעלי צליל ניטרלי, נקי, עשיר ומפתיע מאוד בבסים שלו ללכת ולהאזין לזוג הזה בחנות הקרובה כחלק מסקר לפני רכישה, תוך הבנה שמי שישפיע הכי פחות על גוון הצליל הם הזוג הזה (לטעמי זה מעולה, מאחר ומאפשר גמישות בבחירת שאר רכיבי המערכת שייקבעו את גוון הצליל המיוחל). כמו כן חוויתי סאב שאינו מורגש איפה שלא צריך אותו (ולדעתי, בסרטים זו אחת התכונות הכי חשובות בסאב), וכשצריך אותו, הוא רועם באופן כל כך מדוייק עד שתמצאו מחייכים את החיוך הדבילי הזה של גילוי דבר חדש.

הסנטר עושה עבודה מצויינת בהבאת הטקסטים גם משחקנים שלא ראויים להקריא אותם, והאחוריים מהמעט שיצא לי להתרשם – תקבלו את ההשלמה של שאר הסט בהעשרה ודומיננטיות של הצליל מהחלקים האחוריים, באופן בלתי תלוי במיקום של הצופה בינם לבין המסך.

בקיצור – נהנתי.

מחירים:

  • רמקולים קידמיים: RX2
    גימור מבריק: 5790 ש"ח
    גימור עץ: 4890 ש"ח
  • רמקולי סראונד: RXFX
    גימור מבריק: 4790 ש"ח
    גימור עץ: 3890 ש"ח
  • רמקול סנטר: RX Centre
    גימור מבריק: 3490 ש"ח
    גימור עץ: 2990 ש"ח
  • סאבוופר: RXW12
    גימור מבריק: 8490 ש"ח
    גימור עץ: 7490 ש"ח
תודה לחברת קונקטור, יבואנית Monitor Audio, על השאלת הרמקולים לטובת הכתבה

לדיון בנושא: סט שלם לאודיו לקולנוע ביתי – Monitor Audio Silver RX


7:00
  /  
20.12.2011
  
מאת: ufffnick

1