Bowers&Wilkins MM-1 – רמקולי המולטימדיה הבאים שלכם

 לבטח קרה לכם ששמעתם מערכת אודיו והגעתם למסקנה מיידית על איכותה בתוך 15 שניות בקטע הראשון שהאזנתם לו. לי קרה משהו ...

7:00
  /  
16.11.2011
  
מאת: חנן לשנובולסקי
פתח דבר

הקדמה

Bowers&Wilkins שם דבר בתעשיית הרמקולים. שני החברים מתקופת שירותם הצבאי בצבא הוד מלכותה, John Bowers וחברו  Roy Wilkins, היו אנשי רדיו ואלקטרוניקה. בתום שירותם הצבאי הם החליטו להקים חברה שתתמחה בפיתוח רמקולים וייצורם עבור מערכות כריזה ואודיו ציבוריות. משם העסק צמח והתפתח במהלך שנות השישים ועד ימינו אלה. המייסד John Bowers הלך לעולמו בשנת 1987 ומאז החברה עברה מספר ידיים עד ימינו אלה. מיותר לציין שבמשך השנים החברה פיתחה רמקולים בטכנולוגיות חדשניות וייחודיות מה שמאפיין אותה גם כיום. אולפני Abbey Road כמו גם Skywalker Sound ו-Sony Music Studios – NYC התהדרו במוניטורים דגם 801 החל משנות ה-70 של המאה הקודמת. או אז נסללה הדרך להכנסת מוניטורי ה"זהב" הללו גם לאולפנים של Deutsche Grammophon, EMI, Philips ו-Decca, מי שהיו מהחברות הגדולות והמובילות בתעשיית התקליטים.

 

התמונה באדיבות Bowers & Wilkins 

סט הרמקולים עליו אכתוב הכניס את B&W לנישה מעניינת. אני משוכנע שלרגלי המתכננים הונח אתגר לא פשוט לפיתוח רמקול קטן עבור מולטימדיה ושגם לא "יהרוס" את התדמית האיכותית המוצדקת של רמקולי העבר המהוללים. מסתבר שידע לא הולך לאיבוד ואתגרים מסוגלים להוציא מהמתכננים את המיטב. הבה נראה מה B&W הכינו לנו.

התמונה באדיבות Bowers & Wilkins 

מה באריזה?

הקרטון השחור היה יפה, רק שמרוב מדבקות (תעודות מישלוח) יופיו לא בא לידי ביטוי, בבחינת שמלת כלה מוכתמת. זהו פרט משני שלא אייחס לו חשיבות מרובה, אך אריזה של מוצר כזה היא כמו עטיפה יפה לתקליט. מתבוננים בה זמן מה לפני שמאזינים לתוכן.


קופסת ההפתעות 

האריזה כללה: 

  • שני רמקולים
  • ספק כוח
  • כבל כוח לחיבור לרשת החשמל האירופי
  • כבל כוח לחיבור לרשת החשמל בתקן אנגלי הכוללת נתיך בטיחות בתוך התקע (התקן הבריטי מחייב).
  • כבל אודיו אנלוגי 3.5 מילימטר זכר-זכר
  • כבל USB סטנדרטי
  • שלט רחוק
  • סוללת מטבע עבור השלט רחוק
  • דף הוראות והתקנה למשתמש כולל הוראות בטיחות 


התוספת שתופסת

הרמקולים הונחו במעטפת ספוג דקה ורכה ותבנית פולאוריטאן מוקצף (קלקר). שאר פרטי החומרה הונחו בתוך מחיצות יעודיות בתבנית הפוליאוריטן המוקצף. בקיצור הכל היה ארוז למשעי. האמת, חסרו לי שקיות בד לאיחסון הרמקולים כמו שסופקו בדגמים אחרים שסקרתי בעבר מעל במה זו. שקיות הבד אינן חובה, אך הן בהחלט משהו שימושי לאורך חיי הרמקולים ובמיוחד אם הם מתניידים.


התמונה באדיבות Bowers & Wilkins 

נתונים טכניים 

 

:Technical features

  • Two way speaker
  • Fully active
  • NautilusTM tube tweeters
  • Digital amplifier
  • Digital Signal Processing (DSP)
  • Switch mode power supply
  • USB streaming from PC/Mac
  • Remote control

:Description

  • Fully active 2.0 Multimedia speaker system

:Drive units

  • 2x ø75mm (3.0 in) woofers
  • 2x ø25mm (1.0 in) tweeter

:Frequency range

  • 38Hz and 22kHz

:Amplifier power output

  • 4x18W

:Power input voltage

  •  100V – 240V ac 50/60Hz on external power supply 16V DC on product

 :Rated power consumption

  • 12W

:Standby power consumption

  • <0.8W

:Inputs

  • 3.5mm mini jack analogue
  • USB 2.0 for PC connection: Streaming & software upgrades

:Outputs

  • 3.5mm mini jack headphone output

:Height

  • 170mm (6.6in) free standing

:Width

  • 100mm (3.9in)

:Depth

  • 100mm (3.9in) free standing

:Net weight

  • 0.85kg (1.8lb) per speaker

:Finishes

  • Enclosure: ABS with spun aluminium top plate
  • Grilles: Black cloth

מבנה הרמקולים 

בתיבה הקטנה חבויים שני דרייברים המפיקים את ספקטרום הצלילים. Woofer/Mid בגודל 3 אינטש ו-Tweeter בקוטר אינטש אחד. ה-Tweeter הוא טובולרי (מבנה שפופרת אטומה), טכנולוגיה ייחודית של B&W המאפשרת הפקת התדרים הגבוהים ללא תדרי תהודה מציקים ורפרודוקציה מושלמת לצליל הגבוה. על אף היות ה-Woofer/Mid קטן ממדים, הוא מסוגל לדחוף הספק גבוה ללא שום בעיה. המגבר הפנימי מכיל יחידת DSP לטיפול בכניסת סיגנל דיגיטלי ובנוסף לה קיימת הכניסה האנלוגית המסורתית.

מבנה ה-Tweeter (התמונה באדיבות Bowers & Wilkins)

 

מבנה ה-Woofer (התמונה באדיבות Bowers & Wilkins)

יחידת ההגברה וה-DSP (התמונה באדיבות Bowers & Wilkins)

כל התיבה מצופה בבד אוורירי שחור ונעים למגע שאינו חוסם את הסאונד. המעניין הוא שהתיבה בנויה מחומר פלסטי ABS ולא מחומרים מסורתיים עבור רמקולים כגון עץ, אקריל או MDF. מכאן נובע גם משקלם הנמוך יחסית. מסתבר שגם ABS יכול  להפיק סאונד.


עמוד דום 

בתחתית התיבה (ממש מתחת לרצפתה) קיים מרחב החיבורים בין התיבות, כניסת ספק הכוח וחיבור ה-USB. תחתית התיבה מצופה בגומי המונע ממנה לזוז ולרעוד על המשטח עליו היא ניצבת.


הקשר לעולם החיצוני 

 


ימין ושמאל 

החלק העליון של התיבה מצופה בלוח אלומיניום מוברש במעגל (במקום לאורך) היוצר נפיצת אור המקנה מראה נאה ויוקרתי משהו ליצירה הקטנה.

 
מבט עילי

את התיבה עוטף פס כסוף הנושא את שם היצרן Bowers & Wilkins. בתיבה הימנית לפס הזה ישנו תפקיד נוסף והוא כולל את לחצן ההפעלה/השתקה ואת לחצני ה+- של עוצמת הסאונד. 

 
אופי

 

 
ויופי

 


כפתור הפעלה/כיבוי/השתקה

 


בקרת עוצמת הסאונד 

בתיבה הימנית נמצא המגבר המובנה הפועל מן הסתם ב-Class D. להבנתי, כל דרייבר מקבל דחיפת הספק בנפרד, כלומר: ה-Woofer נדחף בנפרד מה-Tweeter כך שניתן יהיה להשתמש במסננות Crossover אקטיביות עבור הדרייברים. זאת כנראה גם הסיבה שהשתמשו בארבעה מגברי הספק הדוחפים 18W כל אחד. אני מניח שעם Cross פסיבי הרמקולים היו שוקלים יותר. שלא לדבר על נפח התיבה המצומצם שהיה פשוט נגזל ע"י ה-Cross הפסיבי.


זה לא מגדל בבל 

הפסדי ההספק של המגבר יוצרים חמימות נעימה למגע על לוח האלומיניום העליון של הרמקול הימני וזאת בתלות בעוצמת הסאונד המושמעת. הצלחתי להגיע לטמפרטורה של כ-40 מעלות צלסיוס כאשר בחדר שוררת טמפרטורה של כ-25 מעלות. בגדול חום הלוח העליון בונה הפרש של עד כ-15 מעלות צלסיוס מעל טמפרטורת החדר.  יש לקחת בחשבון שאם אתם מפעילים את הרמקולים ביום קיץ חם ובחדר לא ממוזג, ניתן לגלוש לטמפרטורה של כ-45 מעלות צלסיוס. זה לא חום שמקבלים ממנו כוויה ואינו מהווה בעיה למעגלים האלקטרוניים. צריך רק להיות מודעים לתופעה.

בגב התיבה הימנית נמצאים גם שני שקעי PL3.5 מילימטר. האחד הוא מבוא סיגנל אנלוגי למגבר ההספק והשני הוא מוצא אנלוגי בהספק מתאים לחיבור אוזניות.


כניסה אנלוגית ומוצא לאוזניות 

בחינה

הציוד בסט-אפ

  • מחשב: PC 4CORE עם כרטיס קול Creative X-Fi Fatality 24bit/96KHz
  • אינטרקונקטים כפי שסופקו ע"י היצרן
  • SPL METER SLM100 של ADC
  • אינטרקונקט ל-SPL מסוג RG58 מסוכך בחיבור RCA

תוכנות:

  • Sony soundforge 10
  • תוכנת Realtime Analyzer

מבחן ההאזנה

חיברתי את הרמקולים למקור האודיו להפעלה הראשונית, רפרפתי על מספר קטעים מוזיקליים כדי לבדוק שהכל מחובר ופועל כשורה ואין גורמי הפרעה או הגבלה. עד לכתיבת המאמר נאלצתי לפרק ולחבר את סט הרמקולים מספר פעמים בשל עבודות שבוצעו בחדר ההאזנה הקטן שלי (תקלות במחשב, התקנת מיזוג ותיקוני צבע כולל ניקיונות שלאחר מכן). חוויית החיבור וניתוק סט הרמקולים היתה פשוטה ומהירה ללא כל סיבוכים.

 
SPL meter

בתחילה הרצתי אנליזת ספקטרום תדרים לרמקולים על מנת לוודא שהרמקולים עומדים במפרט היצרן. הצבתי את ה-SPL METER במרחק קצר מהתיבה (כ-15 ס"מ) והזרקתי רעש וורוד (PINK NOISE) למבוא הגברת הרמקול הנבדק. 

ביצעתי את הבדיקה בשני שלבים, כפי  שנהגתי כבר בעבר. בדיקת ספקטרום של הרמקול ללא תיקון ופיצוי של איקוולייזר ובדיקה ספקטראלית עם תיקונים בעזרת איקוולייזר.


ספקטרום היענות לתדר (במבוא רעש ורוד). הגרף הסגול – ספקטרום מקורי, הגרף האדום – ספקטרום מתוקן איקוולייזר 

הספקטרום הסגול הוא ספקטרום הרמקול המקורי והספקטרום האדום הוא המתוקן בעזרת האיקוולייזר. ניתן לראות בבירור שהרמקול כמעט FLAT לגמרי בין 100Hz ל-10KHz יש נפילה של מעל 10dB בקצוות הספקטרום לכוון ה-20KHz ולכוון ה-50Hz ומטה. יש קצת "בליטה" בספקטרום באיזור ה-Low-Mid 300Hz אבל ממש לא נוראית. אין לי אלא להסיר את הכובע בפני איכות ספקטראלית מרשימה בהתחשב בגודל התיבה והדרייברים. בכוונת מכוון לא שיניתי את הספקטרום בצורה דרסטית כדי "לשטח" אותו אלא רק פיציתי בעיקר בקצוות. ניתן לראות בבירור שבעזרת כיוון די פשוט בעזרת האיקוולייזר ניתן להפיק ספקטרום שטוח מהרמקולים המסוגל אפילו לרדת לכוון ה-20Hz. הספקטרום המשופר (בצבע אדום) גבוה במעט מהמקורי בשל משחק קטן בווליום בכדי שאוכל "להלביש" גרפית את שני הספקטרומים על אותו התרשים לצורך השוואה קלה.

עלי לציין שהבדיקה הספקטראלית שבוצעה לא הייתה בתנאי מעבדה אלא בחדר רגיל ללא כל טיפול אקוסטי. אמנם דאגתי שהמרחק בין הרמקול ל-SPL METER יהיה קצר כדי לבטל השפעות אקוסטיות שליליות של החדר, אך גם זה בערבון מוגבל.

בדיקת ספקטרום (סירטון)

האזנה למוזיקה והמבחן האמיתי

את סשן ההאזנה ביצעתי בשני מודים זהים. פעם כאשר הרמקולים מוזנים אנלוגית דרך כניסת ה-PL3.5 מילימטר ופעם דרך חיבור ה- USB בקבלת פורמט דיגיטלי. לא שמעתי שום הבדל באיכות הסאונד בהאזנה בין שני המצבים. הבדיקה הזאת בוצעה ללא הפעלת האיקוולייזר מכיוון שאפליקצית האיקוולייזר משוייכת לכרטיס הקול במחשב ע"י הממשק של CREATIVE. בכדי להפעיל את הרמקולים לקבלת פורמט דיגיטלי יש להפסיק את פעילות כרטיס הקול במחשב והרמקולים (ההגברה) הופכים בעצם לכרטיס הקול הפעיל.

רשימת השירים והקטעים שהכנתי בזמנו לבדיקת רמקולים קודמים אבדה לה בנבכי המחשב ולאחר תיקונו היא פשוט התאדתה לה. נאלצתי לכתת רגלי שוב ולארגן רשימה נבחרת להאזנה. הפעם הסתפקתי ברשימה מצומצמת יחסית לפעמים הקודמות. 

להתרשמות ממש ראשונית לאחר כיול הרמקולים בעזרת האיקוולייזר השמעתי את השיר Europa (לחן: קרלוס סנטנה) בביצוע אחד הסקסופוניסטים הטובים בעולם, היווני ג'יורגוס קאטסארוס.

מבחן האזנה חלק א' (סירטון)

מה יכול להיות יותר ממתאים להאזנה והתרשמות אם לא להאזין לאלבום של Chesky Records לבדיקת מערכות אודיו.

יכולת ההפרדה של הרמקולים פשוט מצויינת. ניתן היה להבחין בכך בשיר Rebecca Pidgeon – Spanish Harlem. אפשר כמעט לשמוע את הלשון של רבקה נעה בפה ואת האוויר של ה-H נושב מולך כאילו היא שרה מטר ממני. גם הבס המלווה את הזמרת נשמע עגול ומדוייק. אמנם הגברת הווליום לעוצמות גבוהות מאוד לא מיטיבה עם הבסים ומעוותת אותם בשל תיקון האיקוולייזר שביצעתי. אך האזנה בעוצמה סבירה (וגם זה חזק) הבסים מצויינים ולא מעוותים. אני פשוט מעדיף את האופציה הזאת על פני האזנה ללא תיקון הספקטרום. מיותר לציין שאין אינטרמודולציה של הבסים החזקים על התחום הגבוה וה-MIDRANGE מה שמוכיח שה-CROSSOVER בהגברה עושה עבודה נפלאה כיאה ל-CROSS אקטיבי (כראה פילטר מסדר שני לפחות אם לא למעלה מכך).

מבחן האזנה חלק ב' (סירטון) 

מבחן האזנה חלק ג' (סירטון) 

בבדיקת היענות הרמקולים לתחום ה-MIDRANGE האזנתי ל-  Livingston Taylor – Grandma's Hands. זה ביצוע אקפלה של השיר בלווי נקישת אצבעות הידים בלבד. פשוט ללקק את האצבעות מה-MID.  הצליל פתוח ובעל נוכחות והיא לא מוגזמת, ממש במידה המדוייקת.

השקיפות בקטע הג'אז Fred Hersch Trio – Played Twice לוקחת את הרמקולים למחוזות של רמקולים גדולים יותר והבמה פשוט פרושה לפני ואפילו המרחק בין רמקולי המולטימדיה מצומצם למדי.

בקטע McCoy Tyner & Joe Henderson – Ask Me Now אי אפשר להתעלם מנוכחות הסקסופון בחדר. הרמקולים מצליחים להעביר את תנועת שסתומי הסקסופון עד כדי כך ששומעים את נקישת הלחיצה עליהם וחיכוך השסתום.

מבחן האזנה חלק ד' (סירטון) 

מבחן האזנה חלק ה' 

אחרי הופעה של Monty Alexander – Sweet Georgia Brown מתגבר החשק להאזין לרמקולים ללא הפסקה.

אמרתי לעצמי, טוב, אולי זה לא ממש חוכמה גדולה להאזין לכותר שהופק בהקפדה יתרה ובסטנדרט גבוה. ניגשתי לבדוק את ביצועי הרמקולים בהאזנה אקראית לקטעים מתוך אלבומים רגילים.

השמעתי את Ahamad Jamal – Acron. פשוט לא להאמין איזה סאונד אדיר בקע מהרמקולים הללו. הקטע הוא המרה לשי מתוך תקליט ויניל ובפורמט רחב 96KHz/24bit. הבס היה כה עמוק ומדוייק באיכות "סאב-וופרית" ממש. המצילתיים והתופים תקפו בעוצמה והסטיינוויי (הפסנתר) של אחמד ג'מאל לא איבד אפילו קמצוץ הרמוניה.

 

עברתי מהג'אז לכיוון הקלאסי. לפתיחת המחרוזת השמעתי את "רשימת שינדלר" (מתוך הנושא לסרט) בביצוע הכנרית המוכשרת Tasmin Little. הרמקולים הללו פשוט מתים על מוזיקה קלסית וכלי נגינה אקוסטיים. המעבר ל-Bach- Violin Concerto In A Minor רק הוכיח לי שהקטנטנים הללו לא נבהלים מתזמורת גדולה ומרובת כלי נגינה תוך שהם משתלטים נפלא על התחום הדינמי ומעבירים תחושת שקיפות שמאפיינת רמקולים בתיבות הרבה יותר גדולות.

 

לא יכולתי להחמיץ את הסימפוניה החמישית של גוסטב מאהלר. אם מדברים על תחום דינמי של יצירה קלסית, פה הרמקולים פשוט העבירו תמונה קולית יוצאת מן הכלל ובכל העוצמות המתנגנות מהחלשות ביותר ועד לחזקות והתוקפניות ביותר ובמעברים ביניהם. פשוט סאונד פנומנאלי. ומי שמכיר את המנצח הדגול ליאונרד ברנשטיין ז"ל, יודע עד כמה הוא השכיל להשתמש בתחום הדינמי של התזמורות עליהן ניצח.

 

מוזיקת הרוק בהמשך סשן ההאזנה הובילה אותי דרך ה-Dire Straits בשיר Ride Across The River. הגיטרות החשמליות היו דומיננטיות בשלמות ודיוק. ליווי התופים והגיטרת הבס פשוט הכניסו את החבורה לחדר.

 

Sting – Englishman In New York היה השיר הבא שנכנס לרשימת ההאזנה. כמו הקטע הקודם גם זה פשוט נשמע נפלא. גם הוא עבר המרה שלי מתקליט ויניל לפורמט דיגיטלי רחב.

 

מה רבה היתה ההנאה להאזין ל-Deep Purple – Child in Time. זה קטע "שמחייב" האזנה בווליום גבוה וגם כאן הרמקולים העבירו חוויה יוצאת מהכלל ועוצמתית. האמנם 18W לדרייבר? זה נשמע חזק שבעתיים.

 

אסכם את סשן ההאזנה בשתי מילים: "היה כיף". הרמקולים מתמודדים בצורה יוצאת מן הכלל עם כל סוג מוזיקה. המתכננים הוציאו תחת ידם סוג של מוניטורים קטנים על כל המשתמע מכך. המאזין מקבל רפרודוקציה מדוייקת ומושלמת של סאונד וללא פשרות.

חיבור ה-USB 

בו ברגע שמחברים את כבל ה-USB בין הרמקולים למחשב, מתבצעת התקנת DRIVER אוטומטית במשך מספר שניות וללא שום צורך בדיסק התקנה. יש רק לוודא במערכת ההפעלה של המחשב שמגבר הרמקולים הופך לכרטיס הקול האקטיבי במקום כרטיס הקול המקורי של המחשב.

כשהכל פועל כשורה, תוכלו לשלוט בנגן המדיה דרך השלט הרחוק המצורף למערכת הרמקולים. ניתן לשלוט בהגברת והנחתת עוצמת הסאונד. ניגון ועצירה של שיר. הרצה קדימה ואחורה של רשימת השירים. קיים גם לחצן השתקה (MUTE) לרמקולים ולחצן כיבוי והדלקה.

שלט רחוק 

שלט רחוק עגלגל (אליפטי) בצבע שחור מגיע עם הרמקולים. השלט קטן ואלגנטי. פשוט להפעלה ודורש סוללת "מטבע" CR2032 להפעלתו ומצורפת לאריזה המקורית. עלי לציין שבמשך כל הזמן שהרמקולים היו אצלי השלט פעל בצורה די מסיבית והסוללה לא הותשה. מכסה בית הסוללה בתחתית השלט מצופה בגומי למניעת החלקתו האקראית מהשולחן וחלילה ליפול על הרצפה ולהישבר. כפי שציינתי בפיסקה הקודמת, השלט שולט על הרמקולים ועל נגן המדיה בחיבור ה-USB. בחיבור האנלוגי הוא שולט רק על עוצמת הסאונד, השתקה והדלקה/כיבוי של הגברת הרמקולים.

 


שלט רחוק קטן, אלגנטי ויעיל

 


בגב השלט נמצא בית הסוללה 

 


בית הסוללה פתוח

האזנה באוזניות 

השתמשתי בשלושה סוגי אוזניות בסשן האזנה. שהרמקולים אינם מוגדרים כמגבר אוזניות ובעצם האוזניות נדחפות ע"י אותו מגבר (בהנחתה מתאימה).

האוזניות ששימשו אותי לצורך הבדיקה היו:

פיליפס SNH9500

סנהייזר PXC-450

אודיוטכניקה ATH-M50 (אוזניות מוניטורינג בין 10 הדגמים המובילים בעולם)

בהתחשב בעובדה ששני הדגמים הראשונים (הפיליפס והסנהייזר) אינם נחשבים לאוזניות מוניטור אלא להאזנה רגילה הכוללת אפשרות לביטול אקטיבי של רעשי סביבה, לא ציפיתי לתוצאה מרשימה באופן מיוחד. אולם נכונה לי הפתעה די נעימה, הסאונד היה טוב בהחלט.

כשעברתי להאזין באוזניות המוניטורינג של אודיוטכניקה הרגשתי שיפור די משמעותי באיכות הסאונד. מכיוון שיצא לי להאזין באוזניות הללו כשהן מחוברות למקורות אחרים, הסאונד כאן היה מעט חיוור ואנמי וחסר דינמיקה. למי שחובב האזנה באוזניות יצטרך להגברה נפרדת. למשתמש הממוצע ומי שאינו אודיופיל יכול בהחלט ליהנות מסאונד טוב מאוד באוזניות ולהסתפק בהגברה הקיימת.

לדידי, הסאונד ברמקולים טוב יותר ואיכותי יותר מהסאונד באוזניות. עניין של טעם אישי לחלוטין.

סיכום

ההאזנה לסט הרמקולים הללו היתה חוויה יוצאת מן הכלל. הם אמנם מיועדים לפלח שוק המולטימדיה, אבל הסאונד המופק מהם איכותי ברמות שאינן מביישות רמקולים גדולים ומכובדים מהם. נוצרה כימיה וסינרגיה ביני לבין הסאונד תוך מספר שניות. הצלילים שבקעו מהרמקולים היו בהתאמה מושלמת לטעמי, ואני מניח שגם לטעמם של עוד רבים. פשוט אפשר לשבת ולהאזין למוזיקה שעות רבות ללא ליאות. כאשר הרמקולים טובים זה אחד הסממנים לאיכותם – חוסר עייפות של האזנה רצופה וגם בווליום גבוה.

הגאונות ברמקולים הללו היא יכולתם להשמיע סוגים רבים של סגנונות מוזיקה  באיכות מצויינת וקשה לומר שהם מועדפים על סגנון מוזיקה כזה או אחר. המוזיקה הקלאסית והג'אז הם פשוט תענוג צרוף. מוזיקת הרוק לא נחנקת על אף הגודל הקטן של התיבות.

קלות החיבור של הרמקולים למחשב בין אם החיבור האנלוגי ובין אם בחיבור ה-USB הוא פשוט ושקוף למשתמש. פשוט לחבר את הכבלים ולהאזין.

העיצוב הקלאסי והקווים העגולים של התיבה שזורים זה בזה ומקנים להם יופי ואופי ייחודי. כל התיבה עטופה בבד רך למגע ואין שום ברגים חשופים בשום צד של התיבה, מראה חלק וקו נקי.

זה זמן רב שלא נתקלתי בצמד רמקולים איכותי שכזה שאי אפשר שלא להתאהב בו. להוציא ממני משפט כזה זאת בהחלט לא משימה קלה. אין לי אלא להסיר את הכובע בפני מהנדסי B&W על הצלחתם לפתח ולייצר את הדגם המיוחד והאיכותי הזה על אף גודלו הקטן. על אף שלטעמי הסאונד באוזניות לא שווה איכות לסאונד ברמקולים, שאפו ענק ליצירת הפאר הזאת.

בהמשך סשן ההאזנה ערכתי ניסוי והאזנתי למערכת כאשר שילבתי את המוניטורים שלי (TANNOY) עם ה-MM1. כמובן שביצעתי איזון הגברה בין שני הסטים. ה-MM1 פשוט משלימים את המוניטורים שלי ויוצרים מימד סאונד חדש ועשיר יותר. מבחינתי זאת נקודה למחשבה…

ציונים

  • איכות האזנה ברמקולים: 9.9/10
  • איכות האזנה באוזניות: 8.5/10
  • עמידה בנתוני היצרן: 10/10
  • גימור ועיצוב: 10/10
  • הנדסת אנוש: 10/10
  • הפעלה והתקנה: 10/10
  • שליטה מרחוק: יש, הנדסת אנוש מצויינת 10/10
  • אביזרים נלווים: 10/10

ציון כללי: 9.8/10, רמקולים מצויינים למשימה לה הם מיועדים.

מחיר 2799 ש"ח כולל מע"מ.

להמשך דיון בנושא הכתבה: Bowers & Wilkins MM-1 – רמקולי המולטימדיה הבאים שלכם.
 

תודה ל"באג" על השאלת הרמקולים לטובת הכתבה

7:00
  /  
16.11.2011
  
מאת: חנן לשנובולסקי

1