המדריך להקמת NAS תוך רבע שעה

נמאס לכם לעבוד ימים ושעות בשיחזור התכנים שלכם כל פעם שמתקלקל כונן קשיח? הפחידו אתכם ש-NAS בהתקנה עצמאית זה עסק ...

7:00
  /  
23.10.2011
  
מאת: דורון נמרוד
הקדמה, חומרה והתקנה

הקדמה

במדריך זה יוסבר ויודגם איך אפשר בקלות רבה לחסוף כסף רב ולבנות ולהגדיר NAS (מאגרשת) משלכם, תוך שימוש בתוכנה החינמית FreeNAS הכוללת ב"מחירה" גם מערכת הפעלה, והיא גם אינה דורשת כונן קשיח וניתן להעלות אותה מדיסק און קי (DOK). ה-FreeNAS כוללת שלל תכונות Built In ועם אפשרות מגוונות להוספת פלאגינים (כמו, למשל, קליינט מובנה של Bitorrent), והמדריך יתרכז בהגדרות הבסיסיות שלה ויביא אתכם תוך פחות מרבע שעה למצב שבו ה-NAS נגיש לקריאה וכתיבה מרחבי הרשת הביתית שלכם אל מערך הכוננים הקשיחים שלו.

למה RAID 5?

הסיבה לבחירה שלי ב-RAID 5 היא השרידות. זה נכון שכיום כמעט כל תוכן פופולרי ניתן להשיג שוב די בקלות, אבל עדיין, לאחר שלפני כחודש מת לי כונן קשיח קטן יחסית של כחצי טרה בייט, והזמן הרב שבזבזתי על שחזור התכנים, הגעתי למסקנה שעבור כוננים קשיחים גדולים יותר זה יהיה ממש סיוט. הרעיון ב-RAID 5 הוא מאוד פשוט, ונדגים זאת על מערך 4 כוננים של 2TB. במקום 8TB תקבלו 6TB, ואם מתקלקל כונן קשיח אחד, עדיין תוכלו להמשיך לעבוד וכל החומר עדיין יהיה נגיש וזמין. כמובן שברגע שזה קורה כדאי מאוד להחליף אותו בכונן תקין כמה שיותר מהר (ואולי בכלל כדאי שיהיה כונן קשיח חמישי בבית בכוננות חירום בארון), כי אם יתקלקל כונן קשיח נוסף לפני שתחליפו את הראשון, הלך כל החומר! אבל מבחינה סטטיסטית, הסיכוי ש-2 כוננים קשיחים יתקלקלו ממש באותו יום הוא קטן מאוד מאוד, ולכן זהו המערך עם השרידות בעל יחס עלות-תמורה הכי משתלם כיום לשימושים ביתיים. עוד קצת על RAID תוכלו לקרוא כאן.

RAID5

למה RAID 5 בתוכנה?

לאחר שבוחרים ב-RAID 5, ישנה דילמה נוספת האם להשתמש בבקר חומרה או להשתמש ב-RAID 5 בתוכנה. יתרונו של בקר החומרה ברור – ייתן ביצועים טובים הרבה יותר מאשר בקר תוכנה. אולם יש גם חסרונות. חסרון עיקרי הוא המחיר. בקר RAID 5 עולה כיום 1000 ש"ח וצפונה. בנוסף, אם מתקלקל בקר ה-RAID אתם חייבים להשיג בדיוק את אותו בקר חומרה כדי לקבל שוב גישה לחומר שלכם. ולכו תחפשו בקר כזה אחרי 5-6 שנים ששירת אתכם נאמנה. אולי הוא לא מיוצר יותר ואי אפשר להשיג כזה? בבקר תוכנה אין לכם כלל תלות בחומרה, ואתם לא צריכים לחפש רכיב נדיר יחסית. הלך הלוח אם? תקנו את הלוח המיוצר ונמכר בימים אלו. ה-RAID בתוכנה ימשיך לגשת אל החומרה בדיוק באותה צורה, ולא תצטרכו לעשות התאמות מיוחדות. אז נכון, תפסידו ביצועים ולא תקבלו את מהירויות ההעתקה הגבוהות שבקר החומרה נותן, אבל מי צריך את זה בכלל? אנחנו בסה"כ רוצים להזרים מדי פעם סרט אחד או שניים אל הסטרימר/HTPC/טלוויזיה שלנו… לא מדובר כאן על חוות שרתים של Hot VOD, למשל, המזרימה בבת אחת אלפי תכנים למנויים…

למה FreeNAS?

הבחירה ב-FreeNAS נעשתה בעיקר בגלל ותק ויציבות שהוכיחו את עצמם בשנים האחרונות. הפרוייקט קיים כבר מספר לא מבוטל של שנים, ונכון לכתיבת שורות אלה יצאה כבר גירסה 8. מה שעוד קסם לי ב-FreeNAS זוהי פשטות ההתקנה – אין צורך בכונן קשיח עבור מערכת ההפעלה. מעלים אימג' על דיסק און קי (בדומה ל-XBMC Live), מריצים וזהו, יש לכם NAS, ואתם ניגשים אליו ב-Web (בדומה לשליטה על ראוטר ביתי) עם דפדפן שליטה משוכלל כמו NAS מוכן וקנוי. בהמלצת חברים יקרים פה, החלטתי ללכת על FreeNAS 7, הנחשבת פחות כבדה מגירסה 8 וגם יציבה יותר.

ואם כבר FreeNAS, למה ZFS בתצורת RAID-Z במקום RAID 5 בתוכנה?

במהלך לימוד כל הנושא של FreeNAS והיכולות שלו, גיליתי את ה-ZFS שנחשב "הדבר הבא" בכל מה שקשור לאיחסון בתחום ה-IT. ה-ZFS נחשב יעיל יותר באיחסון קבצים קטנים (למשל, באיחסון מסמכים ותמונות), אך הכי חשוב, ל-ZFS בשילוב עם RAID-Z יש יכולות טובות מה-RAID 5 בהתאוששות מכשלים, וכן יש לו מגוון פיצ'רים נחמדים כמו, למשל, Self Healing. מערך ה-RAID-Z הוא למעשה המקביל ל-RAID 5, המאפשר שרידות מערך כוננים קשיחים של N+1. עוד על ההבדלים בין RAID-Z ל-RAID 5 תוכלו לקרוא כאן. החסרון של ZFS – דורש יותר זכרון וכוח עיבוד, ולכן לא ניתן להריץ אותו, למשל, על מחשבים ישנים וחלשים עם מעט זכרון.

 

החומרה

כאשר בחרתי את רכיבי החומרה, עמדו בפני 2 דרישות עיקריות. הראשונה הייתה המימדים, כי אני מעוניין להכניס את זה לארון התקשורת אשר אצלי בדירה. השיקול השני – עלות. כדי להצדיק את בניית ה-NAS העצמאית, בחרתי ברכיבים לא יקרים, שגם יהיה קל להחליף אותם בעתיד.

  • מארז – 774 ש"ח. במקרה שלי, זהו הרכיב הכי יקר כאן, ה-Chenbro ES34169, שנסקר כאן לאחרונה, והבחירה שלי בו נעשתה בעיקר בגלל הגודל, כדי שזה ייכנס לתוך ארון התקשורת שלי. מחיר המארז כולל ספק כוח של 100W.
  • לוח אם – 370 ש"ח. ה-Gigabyte GA-D525TUD הינו לוח אם הכולל במחירו מעבד ATOM D525 ו-4 חיבורי SATA 2. ללא ספק, מחיר משתלם מאוד הכולל גם את המעבד.
  • זכרון – 170 ש"ח. 2 סטיקים של DDR3 1333MHz בגודל 2GB. הסיבה ל-4GB זכרון – ביצועים טובים יותר של ה-ZFS.
  • דיסק און קי (DOK) של 2GB – כ-25 ש"ח.

כמו שאתם רואים, בכ-1,300 ש"ח אפשר להקים NAS לתפארת. ואגב, אפשר בהרבה יותר בזול. אם אתם לא לחוצים במקום כמוני, אין שום מניעה מלהשתמש במארז+ספק סטנדרטיים העולים הרבה פחות.

כוננים קשיחים – אני בחרתי בכוננים קשיחים של סמסונג, מסוג EcoGreen F4 HD204UI ובגודל 2TB, שעלו לי 365 ש"ח לכל כונן. כמות הכוננים הקשיחים שקניתי – 4.

סה"כ עלות הפרוייקט, כולל הכוננים הקשיחים – כ-2800 ש"ח ל-NAS של 8TB (בפועל – 6TB עם שרידות).

מארז ל-NAS

התקנת התוכנה

תחילה, יש להוריד את ה-Image של ה-FreeNAS אל מחשב כלשהו בבית. בהמלצתו של iakovl, הלכתי על FreeNAS 7, הנחשב יציב יותר מ-8, וכן הורדתי גירסת 64 ביט הכוללת Patch עם דרייבר התומך בהתקן הרשת שבלוח האם שלי, Realtek 8111E. למי שבנה NAS עם 2GB זכרון או פחות, עדיף לו להוריד את גירסת ה-32 ביט. אם יש לכם חומרה הנתמכת בגירסאות הרשמיות של FreeNAS, הורידו גירסה עדכנית של 0.7 מהאתר הרשמי של FreeNAS.

עדכון (22.10.2012) – גירסה 8 של התוכנה נרכשה ע"י חברה מסחרית. גירסה 7 של FreeNAS שינתה את שמה ל-NAS4Free, והיא עדיין תוכנה חינמית בקוד פתוח. כאן תוכלו להוריד גירסאות עדכניות (נכון לזמן כתיבת שורות אלה, הגירסה העדכנית ל-NAS4Free היא 9.1.0.1).
שימו לב שבהורדה של NAS4Free אין צורך לפתוח קבצי gz, הקובץ מגיע מוכן לצריבה (x86-embedded עבור 32 ביט
ו-x64-embedded עבור 64 ביט). כמו כן, סיסמת ברירת המחדל בגישה לממשק התוכנה היא nas4free במקום freenas.

הגירסה מגיעה כקובץ iso, ממנה, בדומה לקובץ zip, יש לחלץ עם תוכנת חילוץ כמו 7zip קובץ הנקרא
FreeNAS-amd64-embedded.gz (גירסת ה-32 ביט נקראת FreeNAS-i386-embedded.gz). את הקובץ עם סיומת ה-gz יש לחלץ שוב, ותקבלו קובץ בשם זהה ללא סיומת, אותו יש לצרוב על DOK שיש לכם בבית, רצוי בגודל של לפחות 2GB. תהליך הצריבה עצמו די פשוט ומוסבר צעד אחר צעד כאן. שימו לב שלמרות שמופיע בשם גירסת ה-64 ביט "amd64", היא מתאימה גם למעבדי אינטל התומכים ב-64 ביט.

לאחר שצרבתם את ה-DOK, שימו אותו במחשב המורכב שלכם והדליקו אותו. בהנחה שה-BIOS מוגדר נכון כך שיאפשר לעשות Boot מ-USB (אצלי זה היה כך בברירת המחדל), המחשב שלכם יעלה מה-DOK את מערכת ההפעלה Unix FreeBSD ולאחר זמן קצר תראו תפריט עם אפשרויות ובאחת השורות למעלה או למטה תראו את ה-IP של המחשב שלכם. ברירת המחדל של ה-FreeNAS היא לקחת באופן סטטי (לא דרך DHCP) את ה-IP. אצלי, למשל, זה היה 192.168.1.250. אפשר כמובן לשנות את זה בהגדרות לאחר מכן. שמחים ונרגשים, גשו למחשב סמוך בבית, הקישו את כתובת ה-IP בדפדפן, ואז תוכלו לראות את הממשק של ה-FreeNAS ובקשה להקשת סיסמא. ברירת המחדל היא
admin / freenas. לאחר מכן, יופיע חלון הסטטוס הראשי של FreeNAS:

כעת, אתם יכולים לנתק את ה-NAS שלכם מהמסך ולהשאיר אותו מחובר ל-DOK, לרשת ולחשמל בלבד.

הגדרת ה-FreeNAS

הגדרת ה-FreeNAS למערך ZFS / RAID-Z

ההגדרה הראשונית של FreeNAS כוללת 4 שלבים בסיסיים ומהירים:

  • הוספת הכוננים (Disks-Management).
  • פירמוט הכוננים (Disks-Format).
  • הגדרת "בריכת הכוננים" (Disks-ZFS-Pools). 
  • הגדרת השיתוף ברשת הביתית (Services-CIFS/SMB/NFS).

תחילה, עלינו להוסיף את הכוננים הקשיחים. הולכים ל-Disks-Management:

מוסיפים כונן אחרי כונן ע"י לחיצה על אייקון הפלוס (+) בצד ימין. בחלון הנפתח, מגדירים כל כונן
כ-ZFS storage pool device ומאפשרים S.M.A.R.T – שימושי לגילוי מוקדם של כוננים קשיחים המתחילים לעשות בעיות:

בסוף מתקבלת הרשימה הבאה:

לוחצים על Apply Changes, והסטטוס מתעדכן ל-ONLINE.
שימו לב שניתן לראות את ה-Serial Number של כל כונן, אותו ניתן לראות במדבקה שמעל כל כונן קשיח. מומלץ לרשום לעצמכם כל כונן קשיח מהו לפני שאתם מכניסים אותו למחשב, כדי שתדעו בעת כשל להחליף את הכונן הקשיח הנכון.

כעת יש לפרמט את הכוננים (לא לדאוג, פעולה קצרה יחסית). בחרו ב-Disks-Format, ואז בחרו
ב-ZFS storage pool device ולחצו על הכפתור Format disk.

לאחר אישור האזהרה שתכולת הכונן תימחק יתחיל פורמט קצר של כמה שניות. חזרו על הפעולה לכל הכוננים:

עכשיו, עלינו להגדיר את "בריכת הכוננים" במערך ה-RAID-Z. הולכים ל-Disks-ZFS ואז Pools-Virtual device:

לוחצים על הפלוס כדי להוסיף "בריכת כוננים". נותנים שם ל-Pool, בוחרים Single Parity RAID 5, מסמנים את כל הכוננים שהוספתם קודם (עם עכבר/חיצים וכפתור Shift), וחשוב מאוד: אם מדובר בכונן עם סקטורים של 4K (כל הכוננים החדשים של 2TB הנמכרים נכון להיום הם כאלה, אבל ודאו את זה בנתונים שלהם), סמנו את הריבוע המתאים:

לוחצים Add ו- Apply changes:

כעת, הולכים ל-Pools-Management כדי להוסיף מערך ZFS מנוהל:

לוחצים על פלוס, נותנים שם ומסמנים את "בריכת הכוננים" שהגדרתם קודם:

 לוחצים Add ו- Apply Changes, ואז רואים את ה-Volume שלכם:

כעת, אם תחזרו לתפריט הכללי (הקליקו על System), תוכלו לראות את סיכום הסטטוס של ה-NAS שלכם:

במספרים, ניתן לראות שהסה"כ הוא כ-7.3TB (ארבעה כוננים מפורמטים), אבל בפועל עומדים לרשותנו 5.2TB (שלושה כוננים מפורמטים) בגלל מנגנון השרידות 3+1 של ה-RAID-Z.

הגדרת ה-FreeNAS לשיתוף ברשת

כדי שנוכל לגשת לתיקיית האיחסון של ה-NAS, עלינו לאפשר שיתוף שלה ברשת הביתית שלנו. 

הגדרת שיתוף SMB עבור קליינטים מבוססי Windows

הולכים ל-Services-CIFS/SMB ואז ל-Shares:

מוסיפים (כרגיל, לוחצים על הפלוס) את התיקייה הראשית של מערך הכוננים, הנמצא בד"כ בתיקייה mnt/ ואז תיקיית ה-Pool. כאן, יש חובה להגדיר גם Comment, רשמו מה שבא לכם:

לחצו למטה על Add ואז על Apply changes:

עכשיו, כל מה שנותר זה לחזור ללשונית ה-Settings של ה-CIFS/SMB, לסמן את ריבוע את ה-Enable מצד ימין למעלה ואז ללחוץ למטה על הכפתור Save and restart.

זהו!! עכשיו ניתן לגשת אל ה-NAS שלכם מהרשת בבית, ליצור תת-תיקיות ולהעתיק קבצים:

 

הגדרת שיתוף NFS עבור סטרימרים וקליינטים מבוססי לינוקס

בדומה ל-SMB, ניתן גם להגדיר שיתוף NFS. הולכים ל-Services-NFS, ובלשונית ה-Shares מוסיפים שיתוף ע"י לחיצה על הפלוס, ומגדירים.
ב-Authorized network, עליכם לרשום את 3 המספרים הראשונים של קבוצת ה-IP-ים ברשת הפנימית שלכם, ואז 0, ו-24 בערך ה-subnet mask מימין. בדוגמא כאן, כל קליינט בעל ה-IP שבין 192.168.1.0 ל-192.168.1.255 יהיה רשאי לגשת לתיקיית השיתוף:

לוחצים על Save ואז על Apply changes:

 חוזרים ל-Settings, מסמנים את ריבוע ה-Enable, ולוחצים על Save and Restart:

אפשרויות נוספות, ביצועים וסיכום

אפשרויות והגדרות נוספות

למעשה, בנקודה זו סיימתם את ההגדרות ההכרחיות של ה-NAS ואתם כבר יכולים להעתיק את התכנים אל ה-NAS ולהזרים אותם אל הסטרימר/HTPC שלכם. אולם, FreeNAS כולל אפשרויות רבות נוספות ומעניינות. הנה רק כמה מהן, על קצה המזלג.

הגדרת דוא"ל למשלוח אוטומטי של סטטוס ותקלות

מומלץ מאוד להגדיר שהמערכת תשלח לכם דו"ח אוטומטי תקופתי (למשל, פעם בשבוע), וכמובן כשיש תקלה באחד הכוננים.
כדי שה-NAS יוכל לגשת לאינטרנט, יש להגדיר קודם את כתובת ה-Gateway שלכם rnלאינטרנט בתפריט של Network-LAN Management. בד"כ מומלץ לשים שם את כתובת rnהראוטר הפנימית שלכם. לאחר הלחיצה על Save, תצטרכו לעשות Restart ל-NAS:

כעת, נגדיר את חשבון האימייל ממנו ה-NAS ישלח את הדו"חות וההתראות ב-System-Advanced-Email. בדוגמא שכאן מוגדר חשבון אימייל של בזק בינלאומי. שימו לב שבהגדרות כתובת שרת הדואר היוצא היקשתי את כתובת ה-IP במקום כתובת ה-URL. זה אמין יותר ויחסוך בעיות בהתחברות לשרת DNS:

מי שלא רוצה להשתמש באימייל של ספק האינטרנט שלו אלא בג'ימייל, יוכל להגדיר אותו כפי שמוסבר כאן.

ב-Status-Email Report יש להגדיר את תדירות הדו"חות האוטומטיים, הנתונים שייכללו בכל דו"ח, האימייל אליו יישלחו הדו"חות, וכו. לא לשכוח לעשות לזה Enable, וללחוץ על הכפתור Send now כדי לוודא שהכל עובד ומוגדר נכון. בדוגמא שכאן ה-NAS מוגדר לשלוח אימייל כל יום ראשון בשעה 11:00.

בנוסף, מומלץ להוסיף בדיקות S.M.A.R.T לכוננים הקשיחים (אני הגדרתי לפעם בשבוע) והתראות על כוננים חמים מדי. את כל זה מגדירים ב-Disks-Management-S.M.A.R.T:

במסגרת ה-Scheduled self-tests, ניתן לקבוע עבור כל כונן תיזמון לבדיקה שלו. בדוגמא כאן מוגדרת בדיקה של הכונן כל יום ראשון בשעה 03:00:

ביטורנט

ה-FreeNAS כולל פלאגין מובנה להורדות ביטורנט. ב-Services-BitTorrent מגדירים את תיקיית ה-download אליה הפלאגין יוריד את התכנים, וניתן (לא חובה) להגדיר 2 תיקיות נוספות, לדעתי זה כדאי: תיקיית watch, אליה תורידו/תגררו את קובץ הטורנט (סיומת torrent) של התוכן אותו אתם מעוניינים להוריד, ותיקיית incomplete, בה יאוחסנו הקבצים שעדיין לא הסתיימה ההורדה שלהם.

עדכון (11.12.2012): במערכת NAS4Free שהיא embedded (עלייה מדיסק און קי), לא מומלץ להשאיר את מיקום תיקיית ההגדרות (Configuration directory בדף ההגדרות) ריק כמו בדוגמא שכאן. אם משאירים אותו ריק, אז ברירת המחדל היא שההגדרות ורשימת ההעלאות וההורדות מאוחסנות ב-RAM, ואז הן נמחקות לאחר ריסטרט של המערכת. לכן, מומלץ להגדיר שתיקיית ההגדרות תהיה במערך הכוננים שלכם, למשל ב-mnt/zfspool/TorrentDownload/Config/ (יש ליצור כמובן את התיקייה הזאת מראש ולתת לה זכויות הרשאה מלאות). 

בתחתית דף ההגדרות של הפלאגין תוכלו לקבוע את הפורט בו תוכלו לראות את הדף rnעם סטטוס ההורדות, כאשר בשדה ה-URL יש לכם לינק מוכן אל הדף הזה. כאן אתם יכולים לראות דוגמא לדף ססטוס כזה, עם הורדה אחת פעילה:

כאמור, הפלאגין יתחיל להוריד אוטומטית את התוכן לתיקיית ה-download ברגע שיזהה קובץ טורנט חדש בתיקיית ה-watch שהגדרתם, אך ניתן גם להתחיל הורדה באמצעות לחיצה על כפתור ה-Open שבראש דף ההורדות, ואז יופיע החלון הבא המאפשר לכם להוסיף טורנט ב-2 דרכים: העלאת קובץ טורנט מהמחשב שלכם אליו, או מתן לינק ישיר לקובץ טורנט באינטרנט:

ניהול הקבצים המאוחסנים ב-NAS

לעיתים קרובות אנו מעוניינים לעשות פעולות, שאם נעשה אותן דרך הרשת ממחשב אחר, הדבר יתבצע בצורה מסורבלת ולא יעילה, למשל: הזזת קבצים מתיקייה לתיקייה. אם נעשה את הפעולה הזו ממחשב אחר עם Cut ו-Paste, זה עלול להעביר את כל הקובץ אל המחשב ובחזרה אל ה-NAS.
כדי לבצע את כל זה בצורה מהירה ויעילה, ניתן להשתמש ב-File Manager הנמצא תחת Advanced. לא ארחיב יותר מדי עליו, אבל השימוש בו די ברור. למשל, כדי להזיז קובץ מסמנים את הריבוע שלידו ובוחרים באייקון ה-MOVE הנמצא משמאל לאייקון המחיקה (עם X בתוכו), ואז תגיעו לדף בו תבחרו את התיקייה אליה אתם רוצים להעביר את הקובץ.

שמירת ההגדרות של ה-FreeNAS

לאחר שהגעתם לתצורה הרצוייה לכם, מומלץ מדי פעם לשמור את ההגדרות של ה-FreeNAS, כדי שבמצב של כשל חומרה (למשל, ה-DOK עליו מותקנת התוכנה), תוכלו לצרוב שוב את התוכנה ולעלות עם ההגדרות הקודמות ללא איבוד המידע שלכם.
בחרו ב-System-Backup/Restore:

הקליקו על Download configuration ואז תתבקשו לתת נתיב לשמירת קובץ ההגדרות. הקובץ הינו מסוג XML והוא די קטן, כמה עשרות KB. מומלץ לאחסן את הקובץ בכמה מקומות שונים בבית.

בדיקות וביצועים

מהירותתחילה, בדקתי ב-HTPC שלי העתקה פשוטה מכונן 1.5TB של סיגייט, מהסדרה הבעייתית של ברקודה, לאחר החלפה לכונן עם קושחה איטית יותר. בהעתקת קבצים גדולים אל ה-NAS rnדרך הרשת הביתית הגעתי למהירויות של 43-47 מגה-בייט לשנייה, שזה יפה מאוד.rnבהעתקת אלפי קבצים קטנים של תמונות וסריקות, קיבלתי מהירות נמוכה הרבה יותר של 10-15 מגה-בייט לשנייה.
בניגון ריפים מלאים של בלו ריי דרך רשת ביתית של 1 ג'יגה-ביט, לא היו כלל גמגומים, וה-Trick Play עבד מצויין כמו בניגון קובץ בכונן קשיח מקומי.

חום ומאמץ – ה-NAS הוצב בארון תקשורת צפוף (אם כי מאוורר יחסית) יחד עם שנאים והתקני רשת כמו ראוטר ומודמים, שהם גם די חמים בעצמם. לאחר מאמץ העתקה ממושך של כשעה טמפרטורת הכוננים הגיעה ל-38-40rn מעלות, ובעת מנוחה ירדה חזרה ל-34-37 מעלות. במהלך ההעתקה ניצול המעבד עמדrn על 30-50% וניצול הזכרון הפנימי לא הגיע ליותר מ-30% מה-4GB.

אלו התוצאות בבדיקה עם Crystal Disk Mark:

ואלו התוצאות בבדיקה עם Intel NAS Performance Toolkit:

אציין שהתוצאות בהחלט נמוכות יותר מ-NAS קנוי עם RAID 5. יש להניח שאם הייתי בוחר ב-RAID 5 סטנדרטי בתוכנה, הייתי מקבל ביצועים הרבה יותר טובים. אני אישית העדפתי אמינות על פני ביצועים, וזהו למעשה ההבדל של ZFS/RAID-Z לעומת RAID 5 – הביצועים פחות טובים, בעיקר בקבצים קטנים מאוד, אבל האמינות, הטיפול בכשלים והנצילות של שטח האיחסון טובים הרבה יותר מאשר ב-RAID 5.

סיכום

כמו שאתם רואים, התקנת NAS עצמאית במקום קניית NAS מוכן היא עניין לא מסובך בכלל שיחסוך לכם הרבה כסף. אם אתם שואלים אותי, אז לדעתי אין שום סיבה לקנות NAS מוכן, ולא רק בגלל שזה לא מסובך בכלל, אלא גם בגלל העובדה שבהתקנה של FreeNAS תוכלו להגדיר ZFS במערך RAID-Z, שהוא עדכני, אמין ומתקדם יותר מאשר ה-RAID 5 המיושן. לאחר הצריבה הקצרצרה של ה-FreeNAS ל-DOK והדלקת המחשב, אתם ניגשים ומגדירים אותו דרך הדפדפן באותה קלות כמו הגדרת NAS מוכן. 

 

לדיון בנושא: המדריך להקמת NAS תוך רבע שעה


7:00
  /  
23.10.2011
  
מאת: דורון נמרוד

1