מגבר אוזניות Burson Audio HA-160D

חברת Burson Audio הידועה במוצריה בקרב האודיופילים שבינינו, השיקה מגבר אוזניות ויחידת פרה עם ממשק USB. שמנו ידינו על יחידה ובדקנו ...

7:00
  /  
13.09.2011
  
מאת: איתי חזום

חברת Burson Audio

 

Burson audio ממוקמים במלבורן אוסטרליה וקרויים על שמו של מארק בורסון – אישיות מוכרת בקרב קהל האודיופילים באיזור. הצוות של החברה עובד ביחד מאז 1996 אבל המוצר הראשון שלהם כיצרן הוצג רק ב-2005. הצוות מתגאה בגישה שלו לתכנון מוצרי אודיו ככלים מוסיקליים והם לוקחים ברצינות את כל נושא איכות הבנייה, החומרים, והחלקים שמורכבים במוצרים שלהם, עד כדי כך שאלו אינם מכונים "מוצרים" אלא "יצירות" (ואכן באתר החברה אין טאב של products אלא טאב של creations). בהחלט LIKE מבחינתי.

קו המוצרים הנוכחי של החברה נע תחת סדרה 160 וזו כוללת מוצרים (סליחה, התכוונתי יצירות) כגון מגבר משולב, פרה מגבר ומגבר הספק, מגבר אוזניות, ממיר DAC (בקרוב), אודיו Buffer (מוצר שמיועד לתיאום עכבות בין מוצרי אודיו), והמוצר בביקורת הזו – מגבר אוזניות משולב ממיר DAC וקדם מגבר.

מגבר אוזניות HA-160D

 

 מגבר האוזניות של החברה, ה-HA-160 עשה לא מעט רעש בקרב חובבי האוזניות ולכן זה לא היה כזה מפתיע כאשר החברה יצאה עם ה-HA-160D שהוא בעצם אותו המגבר בתוספת של ממיר DAC ואף קדם מגבר.

קראתי על הדגם וראיתי את התמונות, אבל זה לא אותו הדבר כאשר מוציאים אותו מהאריזה… מארז גדול יחסית (וכבד) מאלומיניום מוברש (שמשמש בו זמנית גם לפיזור חום) שמצד אחד זועק לתשומת לב ומצד שני נראה אלגנטי. בורר העוצמה דורש ואף מקבל התייחסות משלו – מדובר על מנחת בעל 24 צעדים אשר על פי Burson מיועד לשמר את איכות הסיגנל עד כמה שניתן ללא הוספת עיוותים (עד 7% בבורר עוצמה רגיל לטענת החברה) וכצפוי כל הזזה של הבורר מלווה בחתיכת "קליק" – משהו שמוסיף לתחושת הטנק של הדגם הזה. 

 

מלפנים ניתן לראות בנוסף שתי כניסות לאוזניות – לא בשביל לחבר זוג בו זמנית אלא בשביל להתאים יותר לאוזניות בעלות עכבה נמוכה/גבוהה (מטעמי עוצמת האזנה). במרכז כמובן נמצא בורר העוצמה הגדול ומימינו כפתור בחירת הכניסה (הכניסה הנבחרת מוארת). בפאנל האחורי מצד ימין ישנו שקע חשמל (לכבל "קומקום") עם מתג הפעלה, כניסות דיגיטליות: אחת מסוג קואקסיאלי שמאפשרת השמעת דגימה עד 192khz ואחת מסוג USB שמאפשרת השמעת דגימה עד 96khz. למי שתוהה אגב, כניסת ה-USB אינה מקבלת תשומת לב מיוחדת בפירוט המוצר בשונה מרוב המוצרים בסגנון בזמן האחרון מה שכנראה מעיד על כוונת החברה להתמקד יותר בצד האנלוגי (בהיבט הפרסומי בכל אופן). קיימות לא פחות משלוש כניסות אנלוגיות וכמובן יציאה אנלוגית אחת.

 

מבט מבפנים מגלה קרביים מסודרים לתפארת, שני שנאים, בורר עוצמה יפיוף, וכניסת USB שנמצאת בתוך מארז אלומיניום משלה (מעניין מה מסתירים שם…).

 

 

 

המכשיר כצפוי די מתחמם בזמן עבודה אבל לא ברמה של טיגון ביצה. מי שתוהה לגבי הרצה – החברה ביצעה כשבוע הרצה לפני משלוח המכשיר לביקורת. ביום יום הם ממליצים לתת למכשיר לעבוד כחצי שעה לפני האזנה.

מפרט טכני

 עכבת כניסה: 47KOhms

טווח היענות תדרים: 5hz ב -0.3dB עד 35khz ב-1dB

יחס אות לרעש: 98dB (באפס gain)

עיוותים: 0.001% ב-6mw ל-300ohm

הפרדת ערוצים: 70dB ב-10khz

מגבר אוזניות: 650mw/300ohm או 800mw/60ohm

עכבת יציאה: 60ohm ביציאות האנלוגיות, 5ohm ביציאת אוזניות

מידות: 265 מ"מ על 250 מ"מ על 80 מ"מ

משקל: 7 ק"ג

מחיר: 1250 דולר (כולל משלוח, לא כולל מיסים)

מבחני האזנה

האזנה ל-HA-160D נעשתה עם ה-Audez'e LCD-2 (אוזניות גדולות, פתוחות, עכבה נומינלית של 50ohm, ורגישות של 91dB) אבל פה ושם הכנסתי את ה-Sony XB700 וה-Sennheiser HD555 בשביל ההשוואה.

ה-HA-160D נבדק עם כניסת הUSB  (לאחר בדיקה הכניסה הקואסקיאלית נשמעה זהה) ובמקביל ל-DAC1 תוצרת Benchmark.

 על מנת לתאר במילים יפות את חווית ההאזנה שלי קיים פה ושם שימוש במונחים סובייקטיביים כמו בהיר/מלטף/חד/במה וכו', אלו נתונים לפרשנות אישית ולכן אינם תמיד מתארים את מה שאתם חושבים שזה אומר. מדובר על הרשמים האישיים שלי עם הציוד שברשותי ולמישהו אחר עם ציוד אחר המוצר יכול להישמע שונה לגמרי אז לקחת את זה בחשבון.

 

Amy Winehouse – Frank: אלבומה הראשון (והיותר מוצלח לדעתי) של הזמרת המנוחה. האלבום מאופיין לטעמי בסאונד יותר "חלק" ופחות מקומפרס (הכוונה לשימוש עדין יותר בקומפרסורים) מאלבומה השני (וכידוע היותר מצליח). בחלק הראשון של הקטע השני sent me flying You קולה של איימי בשילוב הפסנתר נשמע צלול, נקי, ומופרד מהפסנתר. גם כאשר נכנס הקצב הפוקוס לא הלך לאיבוד. ב-October song הבסים טפחו כמו שצריך וב Help Yourself הפרדת הערוצים היתה מצוינת.

Tron Legacy soundtrack: מדובר על פסקול "אלקטרו תזמורתי" או במילים אחרות אלקטרוני משולב תזמורת. Daft punk עשו אחלה עבודה והפסקול ברובו מאד אווירתי עם אלמנטים שמשתלבים יופי אחד עם השני. בקטע Armory הבסים לא נשמעו עמומים ולא גרמו לכלים להיבלע ברקע. גם בקטע Solar Sailer (האהוב עלי באלבום) הבסים לא בלעו בתוכם את המנגינה השקטה ברקע. ב Sea of Simulation נותרה הפרדת כלים טובה.

 

Dee Dee Bridgewater – Live At Yoshi's: הופעה חיה מ 1998 שהוקלטה במועדון הג'אז Yoshi's (לאחר המעבר שלהם לאוקלנד). סגנון השירה של דידי וההתקשרות שלה עם הקהל נותנים הרגשה של האזנה למופע סטנד אפ מוסיקלי (וקהל מבסוט לגמרי). בקטע הראשון Undecided שירת ה Scat נשמעה נקי וניתן היה "להרגיש" את גודל המועדון. בקטע Slow boat to china התוף מרים נשמע חד אך ללא מרקם מתכתי כלשהו. בקטע Sex machine הקהל המעורב נשמע היטב ברקע אך לא נבלע במוסיקה מצד אחד ולא כיסה אותה מצד שני.

 

Enigma – MCMXCaD: אלבום אשר זכור בעיקר בזכות השילוב של מוסיקה אלקטרונית ומזמור גרגוריאני. באלבום כלולות בנוסף דגימות שונות מכל מיני מקורות (כולל כמה שנגמרו בתביעה ופיצויים) או "סידור מחדש" של מנגינות מוכרות כמו לדוגמא מהסרט מפגשים מהסוג השלישי. בחלק הראשון (והכי מוכר) של הקטע השני Principles Of Lust ישנם המון כלים אבל כל אחד קיבל את המשבצת שלו והמיד בס היה ברור ולא עמום. בחלק השני של אותו קטע השחפים נשמעו עמומים (מסתורים אם תרצו) כמו שהמשורר התכוון והמיד בס נשאר ברור כשהיה. בחלק הראשון והשקט של הקטע האחרון באלבום Back To The Rivers Of Belief הכלים קיבלו בהקלטה אפקט הד משמעותי שנשמר צלול ונקי גם כאשר המקהלה נכנסה ברקע.

 

Phil Collins – Face Value: אלבומו הראשון של פיל קולינס (שכנראה פרש השנה מעסקי המוסיקה) קיבל "השראה" מפירוק הנישואים הראשונים שלו, אך זה לא מונע ממנו להיות אחד האלבומים המוצלחים שלו. סממני ההיכר הבולטים הם כמובן התופים והחצוצרות שתופסים נתח יפה בכל אלבום שלו (אך עם הזמן הם דעכו מעט). בקטע המוצלח (והכי מוכר) באלבום In the air tonight ישנה בניה איטית עד לשיא שבו ישנה התפרצות של תופים, אלו נשמעו מעולה, נקי, וקצבי. את אותו הדבר אפשר לומר על הקטע האינסטרומנטלי Hand in Hand בו נוספו כלים כמו פסנתר מעט עמום וחצוצרות חזקות.

עם ה-XB700 היותר רגישות (אך עם עכבה נמוכה יותר) ה-Burson לא גמגם לשניה, הבסים שמודגשים למדי בדגם הזה היו בשליטה והגבוהים לא נשמעו "מתכתיים". ה-HD555 נשמעו יותר Laid back עם בסים מעט פחות מודגשים וגבוהים חלשים יותר (גם יחסית ל LCD-2) מה שבין היתר נשמע יותר סלחני עם הקלטות בהירות. במקרה הזה ה-HA-160D הוא סוג של overkill לאוזניות כאלו ובאופן טבעי אני מצפה ליותר התעניינות מבעלי דגמים כמו ה-LCD-2, HD800, Hifiman לסוגיהן, T1 וכו'.

בהשוואה ל-DAC1 שברשותי אני חייב לציין שלא נשמעו הבדלים בין שתי היחידות, גם בהיבט של קופסאות all in one וגם בהיבט של הגברה כאשר ה-DAC1 שימש כממיר (במידה וישנם הבדלים קיים סיכוי שהם יבלטו יותר עם אוזניות בהירות יחסית ל-LCD-2 או עם אוזניות יותר קשות להנעה). אישית אני לא מופתע שכן בכל זאת מדובר על שתי יחידות טובות בגזרת מחיר מאד דומה. אצל קהילת חובבי האוזניות אגב ה-DAC1 פחות מוערך כמגבר נטו (בדר"כ מתארים אותו כ-90% ממיר ו-10% מגבר), אני בכל אופן לא מסכים עם הקביעה הזו.

 סיכום

 

 Burson שחקו אותה וה-HA-160D נראה, מרגיש, ונשמע כמו מוצר בשל בתוך שוק שנהיה יחסית רווי בשנים האחרונות. ישנם כמובן הרבה מתחרים בסגנון אבל אלו לרוב בגזרת מחיר ואיכות בנייה נמוכים יותר (מוצרי all in one בדר"כ מכוונים יותר נמוך) ולכן המוצר הראשון שקופץ לי לראש שמתחרה ישירות ב-HA-160D הוא ה-Benchmark בגרסת ה-PRE (ללא השלט) אשר יקר יותר מה Burson ומהווה (על הנייר בכל אופן) תמורה פחות טובה לכסף עם כניסה אנלוגית אחת בלבד ואיכות בניה פחות מרשימה בהיבט הוויזואלי. מצד שני הוא עדיף בבירור למי שזקוק ליציאות מאוזנות או לחבילה קומפקטית יותר. בשונה מה-Burson ה-DAC1 אינו קיים בגרסה זולה יותר כממיר בלבד (משהו ש-Burson הולכים בקרוב להציע) אך כן קיים בגרסה זולה יותר ללא Pre. בנוסף Burson כמובן מציעים את המגבר אוזניות כיחידה נפרדת למי שרוצה להשתמש ב-DAC לבחירתו. אמנם לא השתמשתי במכשיר כ-Pre אבל מבחינתי זה יופי של צ'ופר, רק לשים לב שמכיון שאין (וגם לא הולך להיות) שלט רחוק הדגם "מוגבל" או לשימוש שולחני בלבד או לקהל האולד סקול שלא פוחד לקום מהספה כל פעם כשרוצים לשחק עם הווליום או לשנות מקור.

בסופו של דבר בתור קופסת All in one ה-Burson מעניק תמורה טובה למחיר. עם איכות בניה פנטסטית, תכונות מבוקשות, וסאונד מצוין אי אפשר שלא להמליץ.

 

המחיר: $1250 כולל משלוח לארץ. 

תודה לחברת Burson Audio על אספקת המוצר לטובת הכתבה 

לדיון בנושא: מגבר אוזניות Burson audio HA-160D


7:00
  /  
13.9.2011
  
מאת: איתי חזום

1