IFA 2011: סיכום תחום הוידאו והמסכים בתערוכה

תערוכת IFA 2011 בברלין נפתחה היום רשמית. שליחנו מדווח לנו על חידושים בתחום הוידאו, המסכים והמקרנים הישר מרצפת התערוכה.

20:00
  /  
02.09.2011
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

תערוכת IFA 2011 מתאפיינת בכך שהיא די דומה לתערוכות הקודמות. בניגוד לשנים קודמות בהן היה מסר כמעט אחיד בין כל היצרנים, כאן אנחנו רואים מסרים מבולבלים שהם במקרה הטוב חידוד של מסרי שנה שעברה או במקרים מסויימים סוג של Reshuffling בגלל שבתאכלס אין המון דברים חדשים להציג.

מבחינתי זו היתה אכזבה מכיוון שהפעם באמת לא ראינו איזו בשורה משמעותית מגזרת התלת מימד, או המסכים החכמים.

למי שמתעניין, התמונה הפותחת היא ממוזיאון תחום הוידאו והאודיו בברלין, שתאמינו או לא מציג בתערוכה וינטאז' אמיתי!

תלת מימד

בתלת מימד לא ראינו יותר מדי חידושים. לפני התערוכה הכריזו מרבית היצרניות שהן חוברות לקונסורטיום שהתפקיד שלו לרכז את תקני מסכי התלת מימד גם ב-IR וגם ב-RF, מה שיאפשר לכל היצרנים לייצר משקפיים שתואמות זה את זה. לא לגמרי ברור מה עומד מאחורי זה שכן דווקא באינטרס החברות לשמור על תקנים לא תואמים. להרגשתי מדובר על מכה מקדימה לתקנים שככל הנראה עומדים היו לצאת לפועל באירופה או בארה"ב על ידי המחוקק.


מי אמר שאין חידושים בתערוכה?

דגש אחד שהיה מעניין הוא שכל היצרניות מציגות תכנים הישר מערוץ טלויזיה תלת מימדי כזה או אחר באירופה. מתברר שיש לא מעט ערוצים כאלה וחלקם הגדול נתמך על ידי חברות המסכים השונות. בהחלט גישה חיובית לנושא הזה.


שימו לב שמסכים מסודרים בצורה של – כן, כן – משקפיים פסיביות!

ההדגמות השונות היו כמעט זהות להדגמות של שנים קודמות. היו הרבה יותר "פסיבי מול אקטיבי". כמובן שיש חברות שמשכו לכיוון שזה עדיף בעוד שהיו חברות שהדגישו שהשני עדיף. יוצאת דופן היא חברת פיליפס שהיא היחידה שמקדמת באופן פעיל את שני סוגי המסכים.

דוגמא אחת יפה לכך היתה של פנסוניק שהציגה שני מסכים פסיבי לצד אקטיבי כאשר היו שם משקפיים שהיו תואמות גם לזה וגם לזה. הם גם הציגו סימנים ברורים בתוך התוכן בשביל שנדע איזה ארטיפקטים לזהות בתוכן. העניין הוא שאנשים ממילא לא ממש מבינים בזה ויהיה קשה לשכנע כשמשקל המשקפיים גדול מדי.

יתרון בולט בתחום של גיימינג ראינו בפיסיבי. כל מה שגיימרים צריכים לעשות זה לרכוש משקפיים סופר זולים וכל אחד רואה תמונה אחרת על גבי אותו מסך. ממליץ לראות את זה בפעולה בוידאו למטה.

טכנולוגיות חדשות

ואם אנחנו כבר מדברים על משקפיים כבדים מדי, אז אי אפשר שלא לציין את משקפי ה- OLED של סוני. המשקפיים הללו שהן סוג של אביזר מסרט מד"ב חדשני, בהחלט נראות משמעותית יותר טוב מכל משקפי הקולנוע ביתי שראינו בעבר. מצד שני, הן כבדות ולא נוחות, אני מתקשה להבין באיזה סיטואציה מישהו ירצה לעשות בהן שימוש.

עוד משהו שהוא לא בדיוק חידוש זה מסך תלת מימדי ללא משקפיים. הפעם לא רק שהחברות מעוניינות להדגיש שהן יודעות לעשות כזה, אלא לגרום לנו להבין שזה כבר אוטוטו כאן. פיליפס הציגה תצוגה כמעט זהה לזו של טושיבה משנה שעברה. לא שזה לא היה טוב, אלא שזה נראה לי שוב מחזור של טכנולוגיה שלטעמי לפחות עדיין לא בשלה לייצור המוני. טושיבה מצידה שכללה את המסך שלה וכעת יש לו כבר שם רשמי (ZL2) ותאריך יציאה שיעמוד כנראה על דצמבר. מדובר במסך 4K (מסחרית זה המסך 4K2K הראשון בייצור המוני) שיהיו לו 8 נקודות צפיה. בהדגמה של המסך מושיבים אותך על מושבי קולנוע, אבל זה טריק שמתעתע בך כי בעצם הוא מכוייל בדיוק לנקודות הישיבה האלה. אז מה החידוש הגדול? לפי מידע שהגיע אלי, למסך הסופי יצורף מנוע זיהוי מיקום עיניים אשר יאפשר לזהות היכן יושבים הצופים ובלחיצת כפתור (כנראה שזה לא יהיה אוטומטית) יתכייל להיכן שהצופים נמצאים וישנה את מיקום ה lenticular lens filter כך שיתאים למיקום הצופים הללו. למרות כל זה, כאשר ישבתי מול המסך ראיתי בבירור את המבנה של הפיקסלים, הודות לכך שרק כל פיקסל תשיעי מגיע לכל עין ולכן מוקף מבחינת העיניים באיזורים שחורים. זה לא אומר שהתוכן אינו ב-HD, בעצם כל עין מקבלת סדר גודל של 720P של רזולוציה, אבל זה מרגיש משונה.

עוד חידוש היה שחברות שונות התחילו להציג ברצינות מסכי 4K2K. אבל האמת שמי שבנושא הזה הפתיעה ביותר היתה חברת שארפ שהציגה לראשונה מסך 85" ברזולוציה הזויה של 8K4K. המסך היה כל כך חד, שלא משנה כמה קרוב מתקרבים אליו, אפילו ממרחק של סנטימטרים בודדים, לא ניתן לראות את הפיקסלים. הפאנל הוא LCD, אבל כנראה שזה עדיין רחוק מייצור סדרתי וזה יותר ניסוי כלים. למה מסך כזה יכול להיות שימושי? תוסיפו פילטר lenticular parallex ויש לכם מסך תלת מימד ללא משקפיים הישר מסרטי המדע מדיוני – כזה שבאמת יעבוד! במקום 8 איזורים יהיו לו פי 4 – כלומר 32 איזורים וזה כבר מספק בהחלט! בהחלט משהו לכוון אליו לשנת 2015 בערך. מצד שני, הפאנל הנסיוני היה רחוק ממושלם והיו בו לא מעט בעיות בתחום ה-Banding, צבע עור לא טבעי ובעיות נוספות אחרות של קונטרסט.

ומה לא ראינו בתערוכה? כמעט ולא ראינו OLED. פרת להכרזה המדהימה של סמסונג על טאבלט חדש בגודל 5" עם AMOLED של ה-Galaxy note וה-TAB 7.7 – לא ראינו שום חדשות בגזרה הזו. סמסונג וסוני שתמיד מביאות מסכי OLED בשנים האחרונות הזיזו אותן ממרכז הבמה לפינה וכיום זנחו את הטכנולוגיה לחלוטין.

LG מבחינתי הפתיעה כאשר הציגה סוג חדש (שוב!?) של תאורת LED בשם Super LED שהיא קטנה יותר ובזבזנית פחות באנרגיה – מה שהופך את המסכי LCD שלה לתאומים סיאמים של OLED משנה שעברה. מצד שני, בכל שנה LG מציגה טכנולוגיית LED חדשה (נאנו, Full LED, וכעת Super LED) ואנחנו פשוט לא רואים שום דבר מהטכנולוגיות האלה במוצרים חדשים.

מצד שני, כדאי לציין שבניגוד לשנה שעברה לא הוצגו מודלים חדשים בתערוכה. החברות ככל הנראה שומרות את ההפתעות האמיתיות השנה ל-CES, מה שמבטיח תערוכה מרתקת בינואר.

מסכים חכמים

בתחום המסכים החכמים לא ראינו המון חידושים, בעיקר הוספת שותפויות תוכן במירוץ של כל היצרניות להגיע עם כמה שיותר "ערוצים" מהרשת. המירוץ כה דרמטי שעל רקע הרעש הכולל ניתן לראות כמה גישות שונות: סמסונג שמקימה שירותי Backend של עצמה עם תכני OTT עם תלת מימד בנוסף לתכנים שהיא מצליחה לגייס למסכים שלה. גישה שונה היא זו של LG, פיליפס ושארפ שהרגישו שהן מאחורה מבחינת התכנים ולכן מתבססות על פלטפורמה משותפת – כך שפיתוח לאחת מהן אוטומטית תאפשר למפתח לייצר גם את האפליקציה לאחרות. כך הן מקוות להקים יתרון מספרי אל מול היתרון שסמסונג פתחה בתחום הזה. פנסוניק נגשה לנושא באופן מעט שונה ופנתה ישירות למפתחי אפליקציות עם סביבת פיתוח, פורטל תמיכה ועוד אמצעים למשוך מפתחים לסביבה שלהם. כמו שסטיב באלמר אמר פעם, הכל תלוי "ב-Developers developers developers".

אם אנחנו מכירים כבר את כל נושאי השלטים הרחוקים דרך הסלולר והטאבלטים. סוני לקחה את זה קדימה עם היכולות של שני הטאבלטים המוזרים שלה, שעיצובית נראים מאוד משונה בתמונות, אבל הרבה יותר טבעיים ביד ממה שחשבתי. הטאבלטים מקבלים שלטים רחוקים מובנים למסכי Bravia. עוד חידוש מרענן הוא שתוכן שנמצא על כל אחד מהם יכול להיות מועבר אוטומטית דרך שירות ענן של סוני הישר למסכים (Sony personal space). כלומר, אתם בטיול מצלמים איזה קרנף במדבר בשוודיה (אני לא חזק בגיאוגרפיה) ואם יש לכם קליטה סלולרית או WI-FI במדבר, חמתכם ששומרת על הילדים יכולה בקלות לראות שמדובר בקרנף שוודי מצוי… כל מה שצריך לעשות זה ששני המכשירים ירשמו תחת החשבון המשותף בענן של סוני וזהו.

אגב, במסכים שלה נראה שסוני הכניסה גרסא עדכנית מאוד של כרום (ולא סתם Webkit סטנדרטי כמו כל האחרים). פיצ'רים שלא אמורים להתמך ב Webkit כגון תמיכה בדיבור נתמכו במסך!


תצוגת אופנה הזויה של חברת גרונדינג שגרמה לי לרצות לראות את התצוגה שלהם, פחות את המסכים שלהם

מקרני תלת מימד

התחום הזה מפתיע השנה בדומה לשנה שעברה וניתן לראות שכמעט כל היצרנים הגדולים בתחום הזה הציגו מוצרים. רק סמסונג שהחליטה לרדת מתחום זה לא הציגה מקרנים השנה. במקרים מסויימים זה היה מביך (SIM2 עם מקרן DLP שלדעתי היה צריך להגנז ולא להיות מוצג בתערוכה).

LG הציגה מקרן חדש בשם CF3DA אשר מהווה שכלול של ה-CF3D של שנה שעברה. איכות התמונה עדיין לא מספקת ברזולוציה אבל מדובר במקרן מרשים – יש לו שישה פאנלים של LCOS (שלושה לכל עין – בטכנולוגיה פסיבית!) הוא פשוט מפלצת בגודלו אבל התווספה לו היכולת להמיר דו מימד לתלת מימד. השחורים שלו היו בינוניים וכאמור הרזולוציה של התוכן שהוצג היתה מתחת לכל ביקורת – אבל מעל הכל ריחפה הזליגה מעין לעין – אותו Crosstalk מציק. המחיר שלו לא הכי מפתה, כ-10,000 יורו באירופה.

סוני דווקא עדכנה לא רע עם ה VP30, רענון של קו ה-SXRD התלת מימדי שלה. הירידה בעוצמת האור שאיפיינה כל כך את המקרנים הקודמים של סוני, שופרה משמעותית וזה אחד המקרנים המוצלחים בתלת מימד. אך גם כאן התגלה מעט Cross talk מציק.

את ההצגה גנב ה-R4000 שלצערי בהדגמות שלו בתערוכה כוון חשוך מדי (לא ברור לי אם מדובר בגאמה גבוה מדי או Brightness נמוך מדי) אבל ללא ספק הוא בשתי דרגות מעל כל מקרני הדו מימד האחרים שראיתי אולי פרט ל-X9.

ההפתעה הגדולה בתחום המקרנים היתה כמובן ה-TW9000, מקרן 3LCD תלת מימדי עם משקפיים אקטיביות כאשר יש לו יחס ניגודיות 200,000:1 (דינמי עם צמצם) וגרסא עם Wireless HDMI. בניגוד לציפיות שלי, לפחות המקרן לא היה Reflective וגם אין שום קשר לאמימון הישראלית בטכנולוגית העברת הוידאו – מדובר בטכנולוגיה של אפסון שמשתמשת בתדר 60GHZ ודומה למה שהדגימה לפני כמה שנים פנסוניק בתערוכת CES. הערוץ מאפשר העברת HDMI 1.4A מלא, כולל תלת מימד ללא כיווץ כלשהו בקו אוירי של עד 10 מ'. לרוע המזל, בישראל ככל הנראה ולא נראה את הגרסא האלחוטית של המקרן מכיוון שתדרים אלה מוקצים לצבא שאינו מעוניין לשחררם. הגרסא האלחוטית צפויה לעלות באירופה 3200 יורו, והגרסא החוטית כ-2900. ההפתעה הנוספת היא ככל הנראה במהירות הזמינות של המקרן בישראל במשולב עם המחיר שלו בארץ שככל הנראה יהיה מפתה ביותר ואת זה כבר נגלה קרוב יותר לעת היציאה של הדגמים לרחובות. יש למה לצפות לקראת סוף השנה.

וידאו סיכום IFA 2011 – מסכים

לאלבום התמונות הרשמי של IFA 2011

הכותב הוא אורח של חברת אפסון בתערוכת IFA 2011 בברלין

לדיון בנושא: IFA 2011: סיכום תחום הוידאו והמסכים בתערוכה


20:00
  /  
2.9.2011
  
מאת: עפר לאור

1