רסיבר סטריאו עם חיבוריות לאייפון – Yamaha R-S300

חברת Yamaha מציגה רסיבר סטריאו מהסדרה החדשה, בעל עיצוב קלאסי ותכונות מודרניות. בדקנו אותו ואת העריסה התואמת לאייפון וחזרנו עם ...

7:00
  /  
07.08.2011
  
מאת: אורי לרנר
מבוא

הקדמה

"Great music is that which penetrates the ear with facility and quits the ear with difficulty. Magical music never quite leaves the memory."

Sir Thomas Beecham

האזנה למוזיקה היא פעולה שכולנו עושים, יום יום. גם אלו מאיתנו שלא מקדישים את זמנם (או כספם) ברכישת מערכות סטריאו (מפשוטות ועד היי-אנד), עדיין מאזינים לרדיו, הולכים להופעות, שומעים מוזיקה מתאימה בזמן אימון גופני או נהנים מליווי מוזיקלי בפעולות יומיומיות כגון בישול, גיהוץ או מקלחת…

למוזיקה יש השפעות (שנבדקו מחקרית) על מצב הרוח, התמודדות עם אובדן או בעיות עצביות ואפילו על יכולות קוגניטיביות.

עבורי, מוזיקה בדרך כלל היא מלווה – אני שומע מוזיקה בזמן נהיגה, בזמן קריאת עיתון, בזמן האוכל או בזמן אימונים גופניים. בתקופת הלימודים אני מאזין למוזיקה במקביל ללימודים, ובעבודה הרדיו פתוח ברקע (על תחנה שממעטת בדיבורים ככל האפשר). לעיתים אני מאזין בבית, במערכת הקולנוע הביתית שלי (מרכיביה מפורטים בהמשך), אולם איני מקדיש לזה שעות ייעודיות רבות. בביקורת זו חרגתי ממנהגי, והכנסתי לסלון את רסיבר הסטריאו מהקו האחרון של חברת ימאהה, ה R-S300, דגם הכניסה של סדרה זו (יחד עם עריסה ייעודית לאייפון, מדגם YDS-12).

החברה

אם תשאלו אדם "מהרחוב", שאין לו מערכת קולנוע ביתי העולה סכום בן ארבע ספרות (ומעלה) בבית, אילו חברות אודיו הוא מכיר – סביר מאוד להניח שאחד השמות הראשונים שיקפצו לו לראש יהיה Yamaha (אם לא הראשון שבהם).

חברת Yamaha הוקמה על ידי טוראקוסו ימאהה באוקטובר 1887, כיצרנית אורגנים ופסנתרים. למעשה זהו המוצא של החברה: יצרנית כלי נגינה, כאשר גם כיום מהווה החברה אחת המובילות בתחום. משנת 1922 התחילה החברה ביצור פונוגרפים ידניים (וזה מסמל בעצם את התחילה הלוגית של ייצור מערכות שמע). בשנת 1954 יצרה החברה את ציוד ה- Hi-Fi הראשון שלה ולמעשה הפכה לראשונה בעולם בשימוש ויישום מושג ה- High Fidelity, אך הייצור הסדרתי של הציוד הנ"ל בפועל התחיל רק מ- 1968. תאריך אחד נוסף ששווה להזכירו הוא שנת 1989 שבו חשפה חברת Yamaha את נגן CD מקליט הראשון בעולם.

מקור התיאור ההיסטורי

היום, ימאהה היא אחת המובילות גם בתחום כלי הנגינה (קלידים, פסנתרים ועוד) וגם בתחום האודיו והווידאו הביתיים והמקצועיים. קשה למצוא חנות בתחום ( מתמחה או כללית) שלא תחזיק מוצרי ימאהה בתצוגה בסקאלת מחירים רחבה מאוד, וקשה למצוא שרשור באתר בו יבקשו המלצה לרסיבר, ואחד הדגמים של ימאהה ייעדר ממנו. 

 

מערכת הבחינה

 

1. מקור אודיו: iPhone 3Gs, בחיבור דרך Apple Universal Dock-Line Out ובחיבור דרך העריסה הנבחנת.
2. מקור אודיו: Pioneer DVD-410.
3. מקור אודיו – מחשב שולחני, דרך Nuforce uDAC .
4. רמקולים:
     קדמיים – Tannoy Mercury M4.
     סאב – Paradigm PDR-8. 
5. כבילה – כבלי 4 מ"מ לקדמיים, מבית אומגה אודיו (עם מחברי בננות בהרכבה עצמית).

הערה: כל קבצי האודיו שנבחנו (מהאייפון ומהמחשב) הינם בפורמט Apple Loseless או FLAC.

הצד הפיזי

המגבר

הדגם אותו אני מסקר הוא דגם הכניסה לסדרת רסיברי הסטריאו של החברה שהוצגה בסוף שנת 2010 (הכוללת שני דגמים נוספים, הממוספרים 500 ו-700, עשירים יותר בתכונות וב"כוח" ביחס לדגם הנבחן).

ויזואלית – מדובר לטעמי במוצר יפהפה. העיצוב שואב השראה מקווי מגברים ישנים של החברה, רטרו לכל דבר ועניין. צבע הרסיבר אלומיניום מוברש מכל צידיו.

בחזית, ניתן למצוא מצד ימין שתי חוגות עגולות – אחת השולטת על העוצמה והשניה מאפשרת בחירה בין המקורות השונים. תנועת החוגה חלקה ועדינה וניכר כי איכות הבנייה גבוהה.

מעל חוגת העוצמה נמצא כפתור Pure Direct המנתק את כל המעגלים ה"מיותרים" ברסיבר ומאפשר האזנה לצליל נאמן ככל האפשר למקור המתקבל. מכיוון שהמסך הקדמי של הרסיבר נכבה גם הוא, בלחיצה על כפתור ה-Pure נדלקת לידו נורה זעירה המצביעה כי הרסיבר פעיל במצב זה.

במרכז הפנל הקדמי נמצא המסך, מתחתיו כפתורי שליטה לרדיו (אנלוגי בלבד, בדגמים הגבוהים יותר בסדרה קיימת אפשרות קליטה גם לרדיו דיגיטלי לוויני באמצעות מקלט ייעודי – Sirius Ready) ומתחתיהן ארבע חוגות – Bass, Treble, Balance ו-Loudness. לטובת אלו שלא מכירים, Balance מאפשר לשלוט על האיזון בין רמקולים ימין ושמאל (שימושי למי שאצלו הרמקולים אינם סימטריים ביחס לנקודת ההאזנה). Bass ו-Treble שולטים על תחום התדרים הנמוך והגבוה (בהתאמה). שלושת החוגות הנ"ל נמצאות במרכז במצב ברירת המחדל, Flat. במצב זה, הן אינן משפיעות על הסיגנל – אולם אם יש צורך להגביר או להחליש חלק מתחום התדרים, או לאזן בין הרמקולים – ניתן להסיטן לשני הכיוונים.

 

החוגה הרביעית, Loudness, שונה מעט בתפקידה. מנגנון השמיעה האנושי פועל באופן בו כאשר מאזינים בעוצמה נמוכה, הרגישות לצלילים נמוכים וגבוהים יורדת (מבחינים בעיקר בתדרי הביניים, Mid Level). כפתור ה-Loudness (אותו חברת ימאהה נוהגת לכלול במוצריה מזה שנים) מחליש את תדרי ה Mid בלבד, ולמעשה מאפשר להאזין בעוצמה כוללת גבוהה יותר (ולהנות מצלילים גבוהים ונמוכים), אולם ללא "השתלטות" של תחום הצלילים הבינוני. בסדרה זו לא מדובר על כפתור אלא על חוגה, המאפשרת טווח שליטה רחב מאוד (תוך שילוב חוגת ה-Loudness וחוגת ה Master Volume). מצב Flat של חוגה זו הינו מצב הקצה, כאשר ניתן להחליש עד -30dB במטרה להאזין בעוצמה כוללת נמוכה אך מאוזנת.

בצד ימין הקדמי של הרסיבר ניתן למצוא את כפתור ההדלקה ואת כפתורי בחירת הרמקולים – ניתן לחבר לרסיבר שני זוגות רמקולים במקביל, ולהאזין לכל אחד בנפרד או לשניהם ביחד (תוך התחשבות בהתנגדות). בדגמים הגבוהים יותר בסדרה קיימות גם יציאות לאזור נוסף (בשני הדגמים) או למגבר שני (Pre Out, בדגם R-S700).

בגב המכשיר ניתן למצוא את כניסות האודיו (כולל כניסת Phono לחיבור פטיפון, MM בלבד), אנלוגיות בלבד. בדומה למגברי סטריאו אחרים, החברה מניחה כי מי שמאזין למוזיקה משתמש במקור בעל יציאות אנלוגיות, או לפחות DAC חיצוני אשר מבצע המרה איכותית מסיגנל דיגיטלי. כפי הנראה, גישה זו גם מאפשרת לחסוך בעלות מפענח דיגיטלי-אנלוגי במגבר עצמו.

בנוסף, ניתן לראות כניסת Dock, המאפשרת לחבר כמה התקנים מבית ימאהה:

  1. YDS-12 – עריסה ייעודית לאייפוד / אייפון, המאפשרת הוצאת סיגנל נקי תוך שימוש בהגברה של הרסיבר עצמו, ושליטה תוך שימוש בשלט של הרסיבר.
  2. YID-W10 – עריסה אלחוטית לאייפוד / אייפון. כוללת מקלט ומשדר המתחבר ל Dock Connector  של האייפון, מאפשר שידור מוזיקה אלחוטית לרסיבר ושליטה על העוצמה מממשק האייפון.
  3. YBA-10 – מקלט Bluetooth המאפשר הזרמת תכני אודיו ממקורות שונים ישירות לרסיבר.

את העריסה מדגם YDS-12 קיבלתי לצורך הביקורת יחד עם הרסיבר. בדומה לרוב העריסות לאייפון / אייפוד, היא אוניברסאלית – החלל בו מניחים את המכשיר גדול יחסית ומסופקים מספר מתאמים עבור ייצוב מכשירים שונים (האייפון שלי נכנס ללא בעיה במתאם המתאים, אולם עם נרתיק עליו הוא לא התאים לאף אחת מהמתאמים – והשתמשתי בעריסה ללא מתאם כלל). העיצוב שלה פלסטיקי ופשוט יחסית אולם ניכר כי הושקעה מחשבה בכך שהמשתמש יהיה רחוק יחסית מהמכשיר – העריסה עצמה בנויה מעט בשיפוע כך שהאייפון עצמו כמעט ניצב לשולחן (בשונה מעריסות דומות, בהן האייפון פונה באלכסון חזק אחורה). במצב זה, התצוגה שלו יותר ברורה למשתמש הנמצא על ספה מרוחקת.

הכבל המחבר את העריסה לרסיבר מרשים למדי – עבה, קשיח, בעל מחברים יצוקים המתחברים לרסיבר ולעריסה עצמה בנעילה.

חיבורי הרמקולים ברסיבר הם חיבורי בננה אשר מפתיעים לטובה בעיצובם (הפלסטיק המקיף אותם שקוף, המראה "אלגנטי" יותר מהחיבורים השחורים / אדומים אשר מוצאים בד"כ במכשירים ברמת כניסה). בדגם זה החיבורים אינם מוזהבים (רק בשני הדגמים הגבוהים יותר בסדרה).

 

ליד חיבורי הרמקול קיים מתג המאפשר להחליף בין שני מצבי עכבה (impedance switch), עכבה נמוכה  – עבור זוג רמקולים בעלי עכבה גבוהה מ-4 אוהם, או ארבעה רמקולים, במצב A+B, בעלי עכבה גבוהה מ-8 אוהם ועכבה גבוהה – עבור 8 ו-16 בהתאמה.

 

בנוסף לחיבורי הרמקולים קיימת יציאת LFE לחיבור סאבוופר (הניתנת לכיוון דרך הגדרות הרסיבר). זוהי תוספת ברוכה לטעמי מכיוון שבתקציבי רמת הכניסה (אליה פונה רסיבר זה), רוב הרמקולים אינם יורדים נמוך מספיק בתחום התדרים, כך שחלק מסוגי המוזיקה פשוט לא מטופלים כראוי.


כניסות האודיו, חיבורי האנטנה וכניסת ה Dock הייעודית

השלט

השלט תואם בעיצובו לרסיבר. צבעו הכללי אפור ואילו חזיתו (הרקע לכפתורים) הינו מפלסטיק דמוי אלומיניום מוברש. הכפתורים אינם מוארים אולם מרווחים למדי ואין כפתורים דיסקרטיים להדלקה ולכיבוי. בחלקו העליון כפתור ההדלקה, בחירת המקורות ובחירת הרמקולים (A / B / A+B). במרכזו כפתור השליטה המרכזי (תפריטים, הגדרות וכולי), כאשר כפתורים אלו במרכז משמשים גם לשליטה על האייפוד כאשר הרסיבר במצב Dock.בתחתית קיימים כפתורי שליטה לנגן תקליטורים מבית Yamaha, במידה ומחליטים לשדך אחד.

אין מדובר בשלט מתוחכם, עשיר תכונות או ארגונומי במיוחד, אולם הוא מרגיש נוח ויציב ביד, ולאחר שימוש לא ממושך מתרגלים למיקום הכפתורים בקלות יחסית.

 


לחובבי ה"פורנו"… איני מבין בזה, אבל תהנו

מבחן ההאזנה

כל ההתחלות קשות…

הבדיקה הראשונה אותה ביצעתי הייתה האזנה מנגן ה-DVD  לכמה תקליטורים המשמשים אותי בדרך כלל לבדיקות (תקליטורים שאני מכיר ואוהב). התחושה הראשונה שקיבלתי הייתה מאכזבת מעט. מכיוון שאני רגיל לעבודה עם רסיברים המיועדים לק"ב (כאשר ברמות הנמוכות, הם ידועים ככאלו המזניחים בדרך כלל את תחום הסטריאו), ציפיתי מהרסיבר הזה לחוויה שונה.

השיר End of All Hope (בביצוע Nightwish, מהאלבום Century Child) כולל קטעי גיטרה אלימים למדי (לפחות בסטנדרטים שלי), תופים חזקים ושירה נשית.

בהאזנה עם הרסיבר הרגיל שלי, Yamaha Rx-V620 (בן 12 בערך), ניתן ל"הרגיש" את השיר בעצמות, גם כשהבאס בעוצמה נמוכה יחסית. עם ה R-S 300, הכל הרגיש חיוור יותר. לא אכנס למונחים של "צליל מתכתי" בו משתמשים לפעמים לתאר את הצליל של רסיברים מבית ימאהה, אבל הכל היה פחות מודגש.

חשוב לציין כי ברירת המחדל של הרסיבר הייתה להגביר מאוד את הצלילים הנמוכים, ברמה כזו שהבאס "דפק" במקום ללוות את שאר הצלילים, והייתי חייב לאזנו ולהתחיל מחדש.

ניסיתי שיר נוסף בעל דרישות דומות, Becoming Insane של Infected Mushroom. לצערי, התחושה הייתה דומה – כשאני שומע את השיר הזה באוזניות בחדר (Sennheiser HD 595), באימון (Sennheiser CX680i) או ברסיבר הרגיל, המוזיקה עוטפת אותי, אני מתחיל לזוז אפילו בלי לשים לב. פה, זה לא היה המקרה. הרסיבר מדויק אבל הצליל יבש, סטרילי אפילו.  יכול מאוד להיות שיש פה עניין אישי, של חיבור לאופי צליל מסוים, אבל השיר הרגיש עבורי הרבה פחות "נכון".

אולי הפעם?

עברתי לסגנונות אחרים, לבחון האם שם אהיה מרוצה מהתוצאה. ב-Child of Man (אחינועם ניני עם Pat Metheny, מהאלבום Noa) שמחתי לגלות שהשד לא נורא כל כך. הדיוק המוקצן מעט הורגש גם פה, אולם בסגנון הזה הוא התאים הרבה יותר מאשר במטאל או האלקטרוני שקדמו לו.

ב"שיר הטוראדור" (מתוך כרמן/ביזה, בביצוע לוצ'יאנו פברוטי) הביצוע הווקאלי היה מצוין אך כלי הנגינה ברקע נעלמו. הקטעים האופראיים מילאו את החדר על חשבון הנגנים ולא הורגש איזון.

השיר ממנו הכי נהניתי היה Papa can you hear me? (ברברה סטרייסנד, מתוך Yentl). זהו שיר "נקי", באוקטבות משתנות אבל כמעט ללא נעימה ברקע. קולה של הזמרת נשאר צלול לכל אורך הקטע והעביר בצורה טובה את האוירה שהשיר מקרין (ולמי שמכיר את העלילה, השיר הזה מעלה לא מעט דמעות).

אציין לטובה את חוגת ה Loudness – ברסיבר הנוכחי שלי מבית ימאהה, קיים כפתור Loudness בו איני עושה שימוש כלל, מכיוון שהשפעתו על התוצאה שלילית לטעמי (החלשת ה mid חזקה מדי לעיתים, חלשה מדי באחרים). לעומת זאת, החוגה הנמצאת ברסיבר הזה מאפשרת שליטה מצוינת. היו מצבים (שבתות, לילות) בהם האזנתי למוזיקה בווליום כמעט אפסי (כדי לא להפריע לבת הזוג או לשכנים) ועדיין הצלחתי להבחין בניואנסים בקולות הגבוהים, בצורה בה לא הצלחתי להבחין ברסיבר הרגיל שלי. 

הגברת אוזניות

לרסיבר זה שקע אוזניות 1/4 אינץ' בחזיתו. האוזניות שלי אינן תובעניות (Sennheiser HD 595, 32Ohms) והמגבר דחף אותן בצורה טובה מאוד. בשימוש רגיל, לא הרגשתי הבדלים משמעותיים לעומת השימוש שלי ישירות מה Nuforce DAC וההגברה הייעודית שלו (שאני אוהב, כך שזו מחמאה).

אייפון כמקור

לאחר ההאזנה מדיסקים, בחנתי את ה YDS-12 ואת השימוש באייפון כמקור לתכנים. השוויתי את ההאזנה בעריסה היעודית לשימוש ב Apple Universal Dock, לה יש יציאת PL (3.5 אינץ') לצורך הוצאת Line Out אמיתי (מדלג על המגבר הפנימי). ברוב התכנים, לא הורגש הבדל משמעותי בין ה CD לבין שני מצבי ההאזנה עם האייפון. בקטעים המורכבים יותר ההפרדה הייתה מעט יותר טובה ב-YDS-12 לעומת העריסה של אפל, דומה לזו של ה-CD.

היתרון הגדול בעריסה של ימאהה היא השליטה מהשלט של הרסיבר. השליטה נוחה מאוד, מאפשרת החלפה בין שירים / רשימות / צפייה במידע (שם האומן / אלבום וכו') והכל – בלי לקום מהספה. כפי שניתן לראות בצילום, ניתן לדפדף בתצוגת הרסיבר בין שם השיר / האומן והאלבום (לסירוגין עם משך ההשמעה) – שוב, הכל מהשלט ובקלות (כפתור Info).

העריסה האלחוטית (מדגם YID-W10 , שאלתי מחבר לצורך הביקורת) מרשימה עוד יותר – איכות הסאונד דומה אבל הייחוד הוא בהתמשקות לרסיבר. כשמחברים אותה למשדר (קטן ונוח), הרסיבר נדלק אוטומטית, במצב Dock – ממתין להוראות מהנגן. כמו כן, ניתן לשלוט מהאייפון על העוצמה, כך שלמעשה – בכלל לא צריך את השלט של הרסיבר.

קל ופשוט.

עוד בנושא: זוג מוצרי היי-אנד של ימהה: CD-S2000 & A-S2000

 

תכונות חביבות נוספות

  • Bi-Wire – ניתן להשתמש ביציאות הרמקולים B לצורך חיבור רמקולים ב-Bi Wire, תוך הפעלת האופציה בהגדרות הרסיבר.
  • Max / Min Volume Adjustment – דרך התפריט, קל להגדיר הגבלת ווליום מקסימלי (מניעת חריגה קיצונית, במקרה של ילדים העלולים לשחק עם החוגה במכשיר, לדוגמה) ואת עוצמת ההדלקה (בברירת המחדל, אופציה זו מכובה, כך שהרסיבר נדלק באותה העוצמה בה כובה).
  • Power Management – ניתן להגדיר את הרסיבר שיכבה לבד במידה והוא לא מקבל סיגנל לאחר X זמן (4 שעות, 8 או 12). 
  • רדיו – אומנם לא נקודה חריגה, אבל אציין לטובה את איכות הרדיו. ממשק השליטה נוח, הסריקה האוטומטית יעילה מאוד והקליטה מצוינת, עם האנטנה המסופקת.
  • Dimmer – למסך המכשיר שלוש רמות בהירות, הניתנות להחלפה באמצעות כפתור בשלט. זהו יתרון לאלו המעדיפים סביבה חשוכה לחלוטין בעת צפייה, או במידה והרסיבר משמש בחדר שינה ורוצים הפרעה מינימלית. הפשטות של כפתור יחיד (ולא חפירה בתפריטים) ברורה מאליה.

 

 

סיכום

  

סיכום 

קשה מבחינתי לסכם את מבחן ההאזנה. מכיוון שאני מאזין למגוון רחב של סגנונות (מקלאסיקות של מחזות זמר, דרך מוזיקה קלאסית, פופ, רוק ועד מטאל קל, מוזיקה שחורה ומעט אלקטרונית), נחשפתי ליותר מדי נקודות חולשה של הרסיבר הזה.

הוא מדויק מאוד, יש שיגידו אפילו מדויק מדי, חד כתער. תכונה זו מהווה יתרון כשמאזינים לקטע ווקאלי או נגינה שאינה מורכבת מאוד אולם כשמתחברים כלים רבים האמורים לפעול בהרמוניה, הרסיבר לא הצליח להעביר את התחושה כראוי.

בנוסף, גם בשירים בהם הוא נשמע טוב, לא הורגש מספיק כוח. הרמקולים שלי מסוגלים למלא את החלל בצורה טובה בהרבה (ללא קשר לעוצמת ההשמעה, אלא לתחושה שהם מקרינים).

ייתכן שהזיווג עם הרמקולים לא היה מוצלח אבל לטעמי מדובר ברסיבר מעט חלש מדי.

מבחינת מבנה המכשיר והשלט – התכנון מאוד לטעמי. העיצוב ה"מיושן" נותן תחושה נעימה ולא צעקנית וישתלב יפה בסט המיועד להאזנה למוזיקה, בחדר מגורים / משפחה או חדר שינה. השלט נוח ויעיל, לחיצות על הכפתורים גורמות לתגובה מיידית וטווח וזויות הקליטה גדולים מאוד.
Yamaha מצהירים כי טכנולוגיית ה ToP-ART (קיצור ל Total Purity Audio Reproduction Technology) אמורה להפחית את ההפרעות שהסיגנל עובר בדרכו להאזנה הסופית, באמצעות הקפדה על הבנייה והתכנון של המכשיר. איני יודע כמה השפעה יש לה בדגם זה, אבל איכות הבנייה של המכשיר (לפחות חיצונית) גבוהה בצורה מורגשת.

עריסת האייפוד (החוטית והאלחוטית) מעלה לדעתי את ערך הרסיבר, או ליתר דיוק – את ערך הסדרה (אני מאמין כי הדגמים החזקים יותר יתמודדו טוב יותר עם הבעיות שהצגתי, ולו בזכות הכוח הנוסף). השליטה על האייפון (שנטען במקביל, בעריסה החוטית) נוחה מאוד ואיכות החיבור גבוהה (ולמעשה כמעט מקסימלית, לפחות בתחום עלות העריסות הקרובות במחיר).

בסופו של דבר נהניתי מחווית הסטריאו שעברתי, בעיקר בזכות העובדה שלמדתי לשבת ולשמוע מוזיקה למען שמיעת המוזיקה.

מחיר מומלץ לצרכן:
רסיבר מדגם R-S300: מחיר של 2120 ש"ח
עריסה חוטית מדגם YDS-12: מחיר של 560 ש"ח.

 

תודה לחברת S.G על השאלת המוצרים לטובת הכתבה

לדיון בנושא: רסיבר סטריאו עם חיבוריות לאייפון – Yamaha R-S300


7:00
  /  
7.8.2011
  
מאת: אורי לרנר

1