OTT – הדבר הגדול הבא!

מה זה OTT, למה מזכירים את זה בכל מקום וכיצד גם אנחנו יכולים לקבל את זה בבית? תשובות לשאלות האלו ועוד ...

7:00
  /  
18.07.2011
  
מאת: עפר לאור

הקדמה

במאמרים רבים שכתבנו לאחרונה הזכרנו מונח חדש שלא כולם מכירים. הכירו את ה-OTT, שידור Over The Top. מדובר על שידורי טלויזיה רגילים, בסגנון אלה שאנחנו מכירים היטב מיס ומהוט. אבל אם יס והוט רוצים לשדר טלויזיה אלינו אנחנו נזדקק לכמה דברים:

  • תשתית – הם צריכים להגיע לבניין עם חיבור כלשהו. הוט מגיעים עם כבלי קואקס שפרוסים בכל המדינה, יס משתמשים בלוויין.
  • ממיר – לרוב מדובר במכשיר מסובך למדי, עם מעבד חלש, אבל עם תוכנה בדוקה ביותר וכל שינוי בממיר כזה דורש אין ספור בדיקות ואישורים.

שני דברים הללו משמעותיים מאוד ומהווים חלק גדול למדי באחוז ההוצאות של חברות הכבלים והלויין בעולם, אבל אם אנחנו מסתכלים על מספר הצרכנים של טלויזיה בישראל, יש לנו כ-450 אלף מנויי יס ועוד כ-890 אלף מנויי הוט (לפי הדיווחים שהחברות מסרו) לעומת בין 1.5-2 מיליון צרכני אינטרנט בישראל. אם נניח שכחצי מהם מחזיקים בקו שמסוגל להעביר וידאו SD (קרי 2.5 מגה ומעלה), יש לנו בין 750 אלף למיליון לקוחות שיש להם חיבור אינטרנט מהיר דיו בכדי להעביר ערוץ SD בודד או יותר.

אז מה נחשב OTT?

שיטת OTT אומרת שניתן להעביר וידאו רגיל על גבי תשתית אינטרנט לכל דבר. במקרים מסויימים נדרש ממיר IPTV (ממיר כמו של יס והוט כיום, אלא כזה שפשוט מתחבר לאינטרנט במקום ללוין או לכבלים). במקרים מסויימים אפשר להלביש את הקליינט על ממיר היברידי (שירותי VOD של יס עובדים כך, הממיר yes TOTAL הוא ממיר שמסוגל לקבל תוכן גם מלויין וגם משידורי OTT באינטרנט הפתוח הישראלי!). אפשרויות קיצוניות יותר בחו"ל מדברות על מקלט מובנה במספר רב של מכשירים, כגון סטרימרים (KARTINA TV למשל משדרת OTT כך שניתן להשתמש בסטרימרים של DUNE בכדי לקלוט אותם בדיוק כמו ממיר רגיל), מסכים (חברות Time warner ו-Comcast משיקות גרסאות OTT למנויים שלהם עבור מסכי סמסונג, כך שלקוחותיהם לא יזדקקו לחיבור נוסף אלא רק לחיבור אינטרנט בלבד). 

שידורים כאלה יכולים גם להתבסס על דפדפנים רגילים או על פלטפורמות כגון אייפד ואייפון. גם HULU וגם Netflix, בדומה לחברות אחרות, מהוות שירותי מנוי חזקים במיוחד המבוססים על OTT בכדי להגיע ללקוח הסופי.

למי זה טוב ולמי זה רע?

נתחיל מזה שללקוחות זה ממש טוב. צרכני HULU+ ו-Netflix מדווחים שהם סה"כ מרוצים. לקוח ממוצע בארה"ב משלם כ-100 דולר לחודש על שירות הכבלים שלו (בסביבות 350 ש"ח), כאשר הם פתאום יכולים לקבל אחוז ניכר מהתוכן שלהם משירותים שהם או חינמיים או עולים פחות מ-10 דולר לחודש (המנויים הנ"ל עולים בסביבות 7-8 דולר לחודש!). נכון שלא כל התוכן זמין שם, אבל אחוז ניכר בהחלט כן וזה מאוד מפחיד את החברות.

בארה"ב חברות הכבלים הן לרוב הספקיות הגדולות של האינטרנט וכך הן מפסידות פעמיים. בפעם הראשונה בגלל שהלקוחות שלהן עוברים לאינטרנט בלבד (20 דולר במקום 120 דולר) ובפעם השניה מכיוון שהתשתית שלהם עמוסה ביותר מרוב צרכני טלויזיה ב-OTT. בארה"ב בפריים טיים Netflix הפך לצרכן הגדול ביותר של רוחב פס בארה"ב ובקנדה.

כמובן שזה לא ימשך כך, החברות בוודאי יתחילו לבקש כסף מ-Netflix על ה Traffic הרב שהיא גורמת להם. הלקוחות עלולים להפגע בגלל שעומסים בזמני פריים-טיים יגרמו לגמגום בתוכן ומכיוון שאין בשום מקום חוזה חתום הלקוח לגורם כלשהו שמספק את התכנים, בסופו של תהליך גם אין לו ממש למי לפנות במקרה כזה של תקלה.

בישראל המצב חמור יותר. במידה ואנשים רבים ינסו לצרוך תוכן מאתרים מהסוג הזה בחו"ל, כל החיבור, הרעוע ממילא בין ישראל לגולה, יקרוס די בקלות, לא שהיום הוא במצב מזהיר במיוחד.

מה עם ישראל ו- OTT?

קשה לי לראות שחקנים חדשים שהם מספיק טפשיים בשביל להכנס למשל בתחום השידורים של ה-DTT. לעומת זאת, ב-OTT עלות כניסה נמוכה. המדינה לא ממש הקפידה להסביר מה נחשב בעיניה גורם שמשדר תוכן. האם ידרש מ-YouTube אותן דרישות ששחקנים כמו יס או הוט נדרשים להם? הרי זה אבסודר והתשובה ככל הנראה שלילית.

האם שחקן קטן שמשדר מאוזבקיסטן לישראל ערוץ משלו שניתן לקלוט אותו דרך בוקסי ובמחשב, ידרש להפריד את מחלקת התוכן שלו ממחלקת החדשות? האם הוא ידרש למינימום של הפקת תכנים בסוגה עילית, מקסימום פרסומות, או בהפרדת בעלויות במידה ויש לו גם אחזקה צולבת גם בבלוג אינטרנטי? כל הסוגיות הללו תאורטיות לחלוטין מכיוון שבנושא הזה בארץ ובכלל בעולם אין ממש חקיקה ברורה.

בקיצור, אם מחר אנחנו רוצים לפתוח את ערוץ הטלויזיה HTTV, אין שום מגבלה רגולטורית או אחרת ואין עלינו לבקש אישור, אין עלינו מגבלות תוכן כלשהן או כל מגבלה אחרת. אנחנו אתר אינטרנט גלובלי לכל דבר, גם אם אנחנו דוברי עברית ונשדר רק לישראל. לכן, פתיחת ערוצים כאלה בוודאי יהפכו למשהו שבעלי תשתית (שזה העלות העיקרית כיום) יתעניינו בהם מאוד. בין השחקנים שבוודאי שוקלים זאת הם סלקום/נטוייז'ן, אורנג'/סמייל ובזק. לכולם רצון להיכנס לעולם תוכן הוידאו והתשתית הנבחרת שלהם בוודאי תהיה כזו שתנצל את היתרונות היחסיים שלהם. מבין השלושה רק אורנג' עשתה קולות של יצירת מסגרת שכזו, אך הדרך שהיא בחרה היתה פשוט כשלון שכתוב מראש על הקיר (Orange VOD).

אפשרויות נוספות הן שגופים מחו"ל או אפילו שחקנים חדשים יחליטו להכנס לשוק הזה. יחסית יהיה קל להשיק ערוץ שכזה עבור מי שיש לו בעלות על מקורות תוכן כלשהם. אני מניח שגופים שמיועדים לאוכלוסיות ממוקדות יתחילו בזה ראשונים ולראיה אנחנו רואים התגבשויות של חברות שמתעסקות עם תכנים לאוכלוסיות דוברי הרוסית בישראל ובעולם, לדוברי ההודית ובעתיד גם בערבית. 

זהו שובר שוויון אמיתי. אם בשביל להרים ערוץ טלויזיה חדשותי הייתם זקוקים למערכת חדשותית ענפה ומסובכת בסגנון ה-BBC, CNN או להבדיל אלף הבדלות FOX או אל-ג'זירה, כיום מספר לא גדול של אנשים יכולים להתגבש באינטרנט ולהפוך לערוץ חדשותי AD-HOC לא פחות מרשים וטכנית כזה שיכול להסתפק בתקציבים זעומים בכדי להגיע לתוצאות משמעותיות.

אז תתחילו לשנן את המונח OTT. בעוד שנתיים שלוש כאשר אחוז ניכר מהתוכן שלכם יגיע אליכם בדרך זו (באופן חוקי) תזכרו מי סיפר לכם על כך ראשון…

לדיון בנושא: OTT – הדבר הגדול הבא!


7:00
  /  
18.7.2011
  
מאת: עפר לאור

1